לא יתנו יקבלו, יתנו לא יקבלו - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא יתנו יקבלו, יתנו לא יקבלו

פרויקט דיור למשתכן מפלה לטובה חרדים שלא עובדים

תגובות

פרק המסים של דו"ח טרכטנברג אושר באחרונה בכנסת. לכאורה, נראה כי הפרק כולל בשורה משמעותית לזוגות צעירים ולרוכשי דירה ראשונה: הריבית על משכנתאות מסובסדות שמוענקות על ידי המדינה לזכאי סיוע הופחתה באופן משמעותי.

בשנים האחרונות, ההלוואות "המסובסדות" מטעם המדינה הוצעו במחיר הגבוה ממחיר השוק ולכן הביקוש לכלי הסיוע הזה היה מזערי. לפיכך, החקיקה החדשה שלפיה הזכאים לסיוע מהמדינה יקבלו הלוואות בריבית של 3% לשנה, היא מתבקשת. אבל אליה וקוץ בה. מיהם אותם זכאים מאושרים? אילו זוגות צעירים צפויים ליהנות מפירות המחאה בכל הנוגע לקבלת סיוע מהמדינה בדיור?

מתברר שהקריטריונים הנהוגים כיום לקביעות זכאות יוצרים מצב אבסורדי. ניקח שני זוגות צעירים בראשית שנות ה-30 כדי להמחיש את הבעייתיות. הזוג הראשון נישא לפני כשנתיים, השניים עובדים ומשתכרים שכר מינימום או מעט יותר מכך. לבני הזוג ילד אחד ולכל אחד מהם שני אחים. זוהי משפחה טיפוסית ממעמד הביניים והיא אינה זכאית לסיוע בדיור ממשרד השיכון. החוק שהועבר על ידי יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, אינו רלוונטי עבורה.

לעומת זאת, הזוג השני נישא לפני שמונה שנים והוא כבר הספיק להביא לעולם חמישה ילדים. בני הזוג אינם עובדים ולכל אחד מהם שישה אחים. לא זו בלבד שבני הזוג יהיו זכאים לסיוע ממשרד השיכון, הם אף יזכו במספר המקסימלי של נקודות זכאות כך שהיקף הסיוע שיועמד לרשותם יהיה מוגדל.

מעבר לכך, בפרויקטים של דיור למשתכן, המציעים דירות מוזלות לזכאים, נקבעים לעתים תנאי סף נוספים המחמירים את ההדרה של זוגות טיפוסיים ממעמד הביניים. כך למשל, נקבע כי תינתן עדיפות לזכאים שהם בעלי ותק הנישואין הרב ביותר וכן כי 60% מהדירות בפרויקט מסוים יוקצו למשפחות עם ארבעה ילדים ויותר. עבור זוג צעיר טיפוסי ממעמד הביניים, שלא נישא בגיל 22, זה יהיה כמעט בלתי אפשרי לזכות בזכאות לפרויקט כזה.

כדי לתקן את העיוות הקיים, ועדת טרכטנברג המליצה על שינוי הקריטריונים לזכאות כך שכתנאי לקבלת סיוע מהמדינה, זכאים יצטרכו למצות את כושר השתכרותם. ההיגיון העומד מאחורי ההצעה כפול. ראשית, מהבחינה המוסרית, מי שמבקשים לקבל עזרה מהמדינה יצטרכו להוכיח שהם נכונים לעזור לעצמם. שנית, התניה שכזאת תיצור תמריץ להשתלבות בשוק העבודה.

כיום מתאפיינת ישראל בשיעורי השתתפות בתעסוקה בהיקפים נמוכים שמביאים להפסד תוצר המוערך בעשרות מיליארדי שקלים בשנה. מי שמתיימר להתייחס ברצינות לצרכים שעלו במחאה החברתית, חייב לטפל באופן יסודי בשוק העבודה - אחרת לא יהיו מספיק משאבים למימון הדרישות הצודקות.

לכאורה, הממשלה אימצה את המלצות טרכטנברג והקריטריונים לזכאות לדיור עומדים בפני שינוי. אך רק לכאורה. בפועל, דווח באחרונה כי רה"מ התחייב בפני שותפיו במפלגות החרדיות למסמס את ההמלצה המחייבת "למצות את כושר ההשתכרות" כתנאי לסיוע בדיור.

בשל חשיבות הנושא, הגשתי, עם ח"כים נוספים, הצעת חוק פרטית ברוח זו. לתפישתי, המענה האמיתי לדרישות המחאה טמון באימוץ תמריצים וחוקים שתכליתם הרחבת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ומתן סיוע לזוגות עובדים. אחרת, מעמד הביניים ימשיך לשלם יותר מסים ולקבל פחות שירותים מהמדינה.

אני מצפה מראש ממשלה שבשנות ה-90 טבע את המושג "יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו", לקדם את הצעת החוק, שממקדת את כלי הסיוע הממלכתיים באלה שבוחרים לסייע לעצמם. טרכטנברג כבר הבין זאת - ונתניהו?

הכותב הוא ח"כ מסיעת קדימה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#