"האנשים מאוכזבים מהפוליטיקה" - ישראל 2021 - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
טייבה

"האנשים מאוכזבים מהפוליטיקה"

"הם נאנקים תחת בעיות כלכליות וחברתיות: זו הכלכלה המסורתית שהיא פשוטה וללא מעוף. הלכידות החברתית שנמצאת בירידה משנה לשנה. זאת בנוסף לפשיעה, התשתיות הלקויות ומערכת החינוך הבעייתית"

2תגובות

טייבה

>> כ-100 עורכי דין יש בטייבה - ושמונה מהם התכנסו ביום חמישי האחרון בשולחן העגול בבית הפרקליט שבעיר. שמונה עורכי דין שהסכימו כי אין הרבה מקומות שזקוקים כמו טייבה להתעוררות חברתית של התושבים.

חגי עמית

החזון של רדא ג'אבר, מרכז האירוע, היה לקחת עשרה עורכי דין בעיר ולהחדיר בהם את המוטיבציה לשנות את המציאות. שכן לאנשי משפט, מטבע מקצועם, יש יכולת רבה יותר להתמודד עם המערכת שאמורה לספק לקהילה בה הם חיים תנאים נאותים.

אבל המשימה הזו אינה קלה. כפי שהודה ג'אבר לפני תחילת המפגש - "הייאוש שולט פה. האנשים למודי ניסיון ומאוכזבים מהפוליטיקה הקטנונית ברמה הארצית וברמה המקומית. הם נאנקים תחת בעיות כלכליות וחברתיות: זו הכלכלה המסורתית שהיא פשוטה וללא מעוף. הלכידות החברתית שנמצאת בירידה משנה לשנה. זאת בנוסף לפשיעה, התשתיות הלקויות ומערכת החינוך הבעייתית".

בעיות מערכת החינוך המקומית הן אלה שתפסו את מירב השיח של עורכי הדין שהתכנסו בבית הפרקליט. "הייתי מורה במשך 26 שנים - ואני יכול לומר מהיכרות מעמיקה שיש מצוקה חריפה של כיתות לימוד", אמר טיבי מוחמד אמין, "אם כל בית ספר צריך לפי התקן שיהיו לו 500 מ"ר של שטח פתוח - פה מקבלים 250 מ"ר. יש מצוקה של תאי שירותים. אם בכל בית ספר יהודי יש שומר בכניסה ששומר על הילדים, המורים והציוד - אצלנו אין שומר לא ביום ולא בלילה. מה שהביא לכך שבכל בוקר הייתי רואה שאריות של הנרקומנים מהלילה. אנו רוצים שהילדים שלנו יהיו אזרחים טובים של מדינת ישראל - אבל מערכת החינוך פה מוציאה אנשים עקומים ולא ישרים".

הנושא השני שהטריד את הנוכחים היה בעיית מצוקת הקרקעות החריפה בעיר. "בעיית הפשרת הקרקעות לבנייה אצלנו היא קריטית", אמר אמיר דיוואני. "לא מספקים לנו קרקעות לבנייה לסטודנטים. בגלל בעיית הקרקעות אין לנו חלק במחאה החברתית שהיתה בישראל. בעוד במגזר היהודי בכל הקשור לבנייה יש יד אחת שאוכפת את החוק ויד אחת שמפשירה אותו - אצלנו היד שצריכה לתת לנו דברים סגורה ומפקיעה. יש מערכת אכיפה, שמפעילה צווי הריסה למי שלא בונה לפי החוק. אבל אין את הצד השני. הממסד מסתכל עלינו מנקודת ראות ביטחונית בלבד".

קשה היה להביא את הנוכחים להתחייבות לפעולה יזומה שלהם כדי לשנות את המצב - דרך התאגדות של ועד הורים חזק, עתירות ופניות למערכת החינוך שתספק לעיר את מה שהיא מחויבת לספק לה לפי חוקי המדינה. הם הסכימו כי יש בכך צורך - אבל לא היו בטוחים כי הרעיון שהועלה - של כמה שעות עבודה בחודש של כל אחד מהם למען פעילות חברתית-משפטית יכול לעזור במשהו.

אחד מעורכי הדין בדיון אמר "אנחנו כולנו עצמאים ומנסים להתפרנס. אם אני פעיל ועושה משהו לקהילה - זה על חשבון הילדים שלי".

ג'אבר שומר על אופטימיות. "עצם הקיום של מרכז כזה - בית הפרקליט של לשכת עורכי הדין עם אולם שניתן להתכנס בו ולדבר - יכול להוות כר לפעולה חברתית", הוא אומר. הייתי שמח אם זה יצליח ויהיה המודל גם לקהילת המורים והרופאים. המודל הזה של התכנסויות מקצועיות יכול להוביל שינוי".

ואכן יש לקוות לכך. בעיותיו המתמשכות של המגזר הערבי-ישראלי מעידות כי מערכות השלטון הישראליות כשלו בהתמודדות עמו. במקום הזה רק פעילות חברתית יכולה לייצר שינוי במצב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#