"אם המגזר הציבורי היה מתנהג נכון - לא היו פה בעיות" - מדורים - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אם המגזר הציבורי היה מתנהג נכון - לא היו פה בעיות"

רמי לוי חושב שהמחאה החברתית פרצה כי המגזר הציבורי התנהג בצורה חזירית נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אמר כי "הממשלה לא יכולה לקבוע את מבנה התעסוקה" הסטודנטים, שקראו למדינת רווחה, התאכזבו בעשרות השולחנות העגולים שהתקיימו ברחבי תל אביב השתתפו מאות "יותר סקסי למחות ולהפגין, אבל צריך גם לשבת ולדבר כדי לקדם את הרעיונות שעלו במחאה"

תגובות

תל אביב

היוזמות העיקריות:

חוק חינוך חובה בגילאי 3-4

קיצור 12 שנות לימוד ל-11 (על ידי התחלת כיתה א' בגיל 5 וקיצור החופשות)

דחיית השירות הצבאי לגיל 19 ולימודים אקדמיים או מקצועיים בתקופה שבין גיל 16 ל-19

יום לימודים ארוך עד 16:00, כך שנשים יוכלו לצאת לעבוד

שיפור תשתיות התחבורה (רכבות, אוטובוסים, כבישים) - כך שהפריפריה תקורב למרכז

הקמת רשות לבתי חולים ממשלתיים שיתנהלו בצורה תחרותית

הורדת המיסוי על מוצרי מזון

הטלת אחריות מסוימת על הרשויות המקומיות באכיפת חקיקה סביבתית

שיתוף המגזר העסקי בנטל המימון של השמירה על הסביבה

יישום החקיקה הסביבתית בנושא מיחזור

>

> מדוע פרצה בקיץ המחאה החברתית? לדעתו של רמי לוי, בעלי רשת שיווק השקמה, האשם הוא המגזר הציבורי שהתנהג בצורה חזירית. "אם תנובה העלתה את המחיר - אז אפשר לקנות שטראוס. אבל כאשר מעלים את הארנונה מישהו יכול להגיד 'אני לא משלם ארנונה'? מחר בבוקר מעקלים לך את העסק. אני שומע שכל הזמן מדברים על הצרכן מול המגזר הפרטי, לרגע לא שמעתי שמדברים על הצרכן מול המגזר הציבורי", אמר לוי סביב שולחן עגול בנושא חקיקה צרכנית בראי המחאה החברתית שנערך ביום חמישי במשרדי איגוד לשכות המסחר בתל אביב.

"המחאה החלה בגלל שהמגזר הציבורי הוא יותר ריכוזי מהמגזר הפרטי. אם המגזר הציבורי היה מתנהג נכון, לא היו פה בעיות. המגזר הציבורי צריך להוות דוגמה לאורך כל הדרך, אבל הוא שכח שהעקרונות שלו הם הצרכן והתושב. 90% מהקרקעות במדינה הן בידי המגזר הציבורי, שהוא מונופוליסט וריכוזי והעלה מחירים כשהתחשק לו. אז למה שהמגזר הפרטי לא יעשה אותו דבר?", תהה לוי.

במקום התנהלו תשעה שולחנות עגולים שמשכו כ-150 איש, בהם בעלי עסקים, סטודנטים ופוליטיקאים, כמו הח"כים ניצן הורוביץ, זאב ביילסקי ואבישי ברוורמן.

בחדרו ספון העץ של אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ישבו סביב השולחן העגול שני קצוות מנוגדים בשיח הכלכלי הנוכחי - נציגי המעסיקים, סטודנטים וכמה מראשי המחאה. הרוחות התלהטו כאשר הסטודנטים קראו לכונן מדינת רווחה ולחייב את המעסיקים להעסיק את עובדי הניקיון והאבטחה, שכיום מועסקים על ידי עובדי קבלן. "אתה לא יכול להכתיב למעסיק מתי הוא חייב להעסיק את העובדים ומתי להוציא אותם למיקור חוץ. כשהמגזר העסקי הפרטי נופל, אף אחד לא תומך בו", התרעם לין. "בוודאי שהמדינה מתערבת ביחסי עבודה. יש בישראל שורה של חוקי עבודה - פנסיה לכל עובד וחוקים שקובעים חופשה שנתית והבראה. יש לנו שכר מינימום, כי אם לא - יהיה ניצול. אבל בדבר אחד הממשלה לא יכולה להתערב - לקבוע את מבנה התעסוקה, כי המעסיק לא יוכל לעמוד בתנאי השוק בתחרות".

לין ואנשי עסקים נוספים, בהם עמי לפידות, מנכ"ל קבוצת לפידות המייבאת מוצרים בתחום הבריאות, יוסי ויליגר, יו"ר חברת המזון וילי פוד אינטרנשיונל ואורי דגמי, מנכ"ל חברת הרכב ביי אנד דרייב, דנו יחד עם הסטודנטים ויואב שמחי, יו"ר הסתדרות העובדים הלאומית, על זכויות עובדים ומעסיקים במשק וכיצד ניתן לצמצם את הפערים בין האוכלוסיות. ואולם הצעירים לא היו מרוצים מהדברים ששמעו מצד המעסיקים, וסתיו שפיר, ממובילות המחאה, אמרה באכזבה: "היה ניסיון לעורר דיון מעמיק יותר. בעיני המחאה היתה בראש ובראשונה על העמקת השיח. לפני ששואלים איך מתרגמים לחקיקה, יש מאבק אידיאולוגי".

אחד הרגעים הבודדים בדיון שבו נרשמה הסכמה התרחש כשאחד הצעירים הציע פתרון לצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז. "אם אני גר בדימונה, גם אם יש לי את ההשכלה המתאימה אני אחפש עבודה במרכז. לכן, רכבת ותחבורה ציבורית טובה כמו שיש בחו"ל היא הדבר הראשון שצריך לעשות עד 2021".

הצעה נוספת שעלתה באותו שולחן שייכת ליצחק קאול, בעבר מנכ"ל בזק ומנכ"ל קונצרן כלל. "אי אפשר לסגור פערים בלי לטפל בחינוך", אמר קאול, שקורא לחוקק חוק חינוך חובה בגיל 3-4 ולהתחיל ללמוד בכיתה א' בגיל 5 ולהחיל 11 שנות לימוד במקום 12. באופן זה יסיימו התלמידים

תיכון בגיל 16. כמו כן, הציע קאול לדחות את השירות הצבאי לגיל 19, כך שהתלמידים יוכלו לקבל חינוך אקדמי או מקצועי עוד לפני גיוסם.

"בגיל 19 יקבל הצבא בוגר מקצוען או אקדמאי משכיל", אמר קאול, ו"השוק יקבל את כוח העבודה מוקדם יותר ובאופן זה אפשר לדאוג שהעוגה התקציבית תגדל".

"כשאנשים לא חלק מהשיח - המחאה דועכת"

לרחוב מזא"ה 9, בית הצעירים של עיריית תל אביב, הגיעו עשרות להשתתף בדיונים על נושאים מגוונים - מאקטיביזם עירוני ועד חינוך והשכלה ועתיד האמנות.

בקומה העליונה התנהל דיון באנגלית על אביב העמים העולמי, משום שרבים ממשתתפיו היו אזרחים זרים שהגיעו לחיות בישראל או ישראלים שגדלו בחו"ל. "אחת הסיבות שבעטיין קמו המחאות בעולם היא שכתוצאה מהשימוש באינטרנט - לאנשים נוצרו ציפיות גבוהות ליהפך לחלק מהשיח ומעגל לקיחת ההחלטות", אמרה איה, ישראלית שהתגוררה שנים רבות בארה"ב. "ואולם הדבר לא בא לידי ביטוי במציאות. במקומות שבהם לא היתה לאנשים האפשרות להמשיך להיות חלק מהשיח, המחאה דעכה, כמו בישראל. כשיש מנהיגי מחאה שמרכזים את כל הפעילות אצלם, אנשים מרגישים שאין להם חלק בה. כשההחלטות לא נודעות להם - הם נשארים בבית".

עודד, בן כ-60, זקן המשתתפים בדיון, אמר כי הממשלה מבינה רק כוח ואלימות. "אם לא תהיה אלימות, הממשלה פשוט לא תקשיב לנו", אמר. לעומת זאת, דווקא צעיר המשתתפים בדיון, נער כבן 18 העונה אף הוא לשם עודד, התנגד וטען כי אלימות רק תוביל לבעיות נוספות. "אני לא מחפש פתרונות מיידיים, אלא דיון והמשכיות שבאים מלמטה ויביאו לתוצאות ממשיות בהמשך", אמר וזכה לתמיכה משאר המשתתפים.

את הדיון על חינוך והשכלה גבוהה הנחה אורי (29), העובד כברמן על אף שסיים תואר שני בהצטיינות בפתרון סכסוכים. בין 15 המשתתפים בלטו התלמידים התל אביביים איתמר (כיתה י') וגולי (כיתה ז'). "אני חבר במועצת תלמידים והולך להפגנות, אבל באתי לכאן כדי ללמוד", אמר איתמר. "אתה זקוק לדיון כדי שמישהו יסתור את דבריך ויגרום לך לחשוב.

"מתחילת השנה אני ועוד כמה תלמידים התחלנו לחשוב על נושא החינוך והבעיות הרבות שקשורות אליו", אמר איתמר. "עשינו הפגנה מול בית הספר כדי לעורר את התלמידים והמורים לחשוב על נושאים כמו שכר המורים והתקציב שמגיע לחינוך. אני מאמין שבשביל שינוי חברתי צריך להתחיל בחינוך". אגב, אחת ההצעות שהועלתה בדיון היתה להשתמש בחלק מכספי התמלוגים מתגליות הגז כדי לשפר את מערכת החינוך.

גולי סיפר כי "הייתי באירוע הקודם של השולחנות העגולים והחלטתי להגיע לכאן כי חשוב לי להביע את דעותי ולשמוע אחרים. בתחום החינוך אני עד לפערים גם ביחס לחברי. בכיתה שלי, מתוך 36 תלמידים, רק אחד גר בדרום העיר ורק שליש הן תלמידות. בישראל יש חינוך לפי השכלת הורים או מעמד סוציו-אקונומי ויש פערים בין החינוך החילוני, החרדי והערבי. אצל החרדים זה מרצון ואצל הערבים לא מרצון".

גולי מספר שכשגר חצי שנה בבריטניה הוא למד בבית ספר שבו לא היה צריך לשלם על דבר. "אפילו קלמרים קיבלנו בחינם", הוא נזכר. "כאן אנחנו צריכים לשלם 200 שקל רק על חוברות לצרפתית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#