רק מחצית מהסטודנטים מרוצים מאיכות ההוראה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ציון נכשל

רק מחצית מהסטודנטים מרוצים מאיכות ההוראה

מסקר שערכה התאחדות הסטודנטים עולה כי המאוכזבים ביותר באוניברסיטאות והמרוצים ביותר במכללות ■ ועד ראשי האוניברסיטאות: "הסקר משקף את מידת הקושי בלימודים והעומס"

67תגובות

אודי, סטודנט בשנה רביעית בהנדסת חשמל באחת מהאוניברסיטאות בישראל, מאוכזב. השנה הוא יסיים את התואר שלו וינסה להשתלב בתעשייה, אבל הוא לא בטוח שההכשרה שקיבל טובה מספיק. "שאפתי ללמוד במקום שבו התואר שאתה מקבל נחשב להכי שווה, אבל היום אני לא בטוח שזה נכון. אנשים רוצים להתקבל לאוניברסיטה כי הם לא יודעים מה מחכה להם שם, ובסופו של דבר הם נתקלים במעט מאוד מרצים שלוקחים ברצינות את עניין ההוראה. אני בטוח שרמת ההוראה פוגעת בי ובהכשרה שלי".

אודי לא לבד. כמוהו, מחצית מהסטודנטים הביעו שביעות רצון נמוכה או בינונית מאיכות ההוראה במוסד שבו הם לומדים. מסקר רחב היקף של התאחדות הסטודנטים הארצית, שבוצע על ידי מכון מאגר מוחות וכלל 5,608 סטודנטים מכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, עלה כי השיעור הגבוה ביותר של סטודנטים שמרוצים מאיכות ההוראה במוסד הלימודים שלהם לומדים במכללות - הציבוריות, הפרטיות והמכללות להוראה. הסטודנטים באוניברסיטאות הם אלה שהביעו את שביעות הרצון הנמוכה ביותר מרמת ההוראה.

"היה לי פסיכומטרי וממוצע טוב ושאפתי להתקבל למקום הכי טוב. מכעיס אותי שאנחנו מקבלים יחס מסויים ובמכללות מקבלים יחס טוב יותר. אני לא מבטל את האחריות של הסטודנטים - רוב ההצלחה בתואר תלויה בהשקעה ובהקרבה של הסטודנטים, אבל בסופו של דבר מרצה טוב הוא גורם מאוד משמעותי בהצלחה, ולצערי, בהרבה מאוד מקרים זה לא כך", אומר אודי.

לדבריו, "נתקלתי במרצים שלא אכפת להם מעבודות הבית, כי הם מפילים את הכל על המתרגל. הרבה פעמים הם נותנים פרשנות אישית לקורס, בלי קשר למבחן שבסופו, ויש קורסים שבכלל לא רלוונטים יותר. הרבה מרצים לא יודעים לעמוד מול כיתה, ויש מרצים שלא יודעים לדבר עברית ולא מצליחים לתקשר איתנו. בחלק משעות התרגול הכיתות מפוצצות וסטודנטים מגיעים שעה לפני השיעור כדי לתפוס כסא, אחרת לא יהיה להם מקום".

"מחצית מהסטודנטים לא מרוצים מרמת ההוראה במוסד בו הם לומדים. זה נובע מכך שקיימת הזנחה מתמשכת של האקדמיה בכל הקשור לתחום ההוראה", אומר איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים. "האקדמיה לא משקיעה מספיק תשומת לב, ובטח שלא משאבים, בהוראה".

מערכת ההשכלה הגבוהה נמצאת כיום בסימן של תנופה, בעקבות יישום של רפורמה במערכת זו השנה השנייה, שמסתכמת בתוספת של 7.5 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות.

אך הרפורמה מתמקדת בעיקר בשיפור תשתיות המחקר ובהחזרת חוקרים מצטיינים מחו"ל. לדברי שמולי, "יש רפורמה גדולה במערכת ההשכלה הגבוהה ומדברים על השקעה מסיבית במחקר. זה חשוב, אבל יש חשיבות גם להעברת הידע. התחום של ההוראה לא מקבל את המקום הראוי לו גם ברפורמה".

ועד ראשי האוניברסיטאות התייחס לנתונים ומסר כי "מטבע הדברים, סקר שביעות רצון מהוראה משקף הרבה מרכיבים, למשל מידת הקושי בלימודים, העומס והדרישות מהסטודנט.

יחד עם זאת, אנו מקווים שתוספת חברי סגל במהלך הרפורמה תשפר את היחס הכמותי של מספר המורים והתלמידים, תאפשר מגע קרוב ואישי יותר בין המרצים לסטודנטים ותתרום לשביעות הרצון שלהם".

במועצה להשכלה גבוהה תולים ציפיות גם הם ב-2,000 חברי סגל שצפויים להצטרף למערכת בחמש השנים הקרובות במסגרת הרפורמה, וסוברים כי הם יזרימו דם חדש למערכת וישפרו את רמת ההוראה. בנוסף, חלק משמעותי מתקציב הרפורמה מיועד לשיפור תשתיות פיסיות במוסדות לטובת הסטודנטים.

"לא מקבלים מענה לצרכים"

האוניברסיטאות הן הבחירה הראשונה של מועמדים רבים לתואר ראשון, אך לא כולם מצליחים לעמוד בתנאי הקבלה, ולכן בוחרים ללמוד במכללות הפרטיות או הציבוריות, שנגישות יותר מבחינת תנאי הקבלה ומבחינת פיזורן ברחבי המדינה.

עם זאת, לפי הסקר, הסטודנטים שתופסים את איכות ההוראה במוסד שבו הם לומדים כגבוהה ביותר לומדים במכללות הפרטיות הלא מתוקצבות, כשהציון הממוצע שנתנו למכללות שבהן הם לומדים הוא 3.78 (מתוך 5).

אחריהם נמצאים הסטודנטים במכללות להוראה, שהעניקו למוסדות הלימוד שלהם את הציון 3.6. המכללות הציבוריות המתוקצבות דורגו בציון 3.52. הסטודנטים באוניברסיטאות העניקו למוסדות הלימוד שלהם את הציון הממוצע 3.26.

הסקר לא כלל את הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה הפתוחה ובמכון ויצמן, המתמקד בעיקר במחקר.הסקר בדק את התרשמותם הכללית של הסטודנטים מאיכות ההוראה בקורסים שלמדו, ולא שביעות רצון ממרצים, קורסים וחוגים ספציפיים.

שמולי לא מופתע מתוצאות הסקר. לדבריו, "האוניברסיטאות הולכות ומידרדרות בכל הקשור לאיכות ההוראה. הן צריכות להתחיל להתייחס לנתונים האלה ברצינות. המשמעות היא לא רק שהסטודנטים לא שבעי רצון מההוראה באוניברסיטאות, אלא גם שאלה מוסדות שהופכים להיות פחות ופחות רלוונטיים עבור הסטודנטים, כי הם פשוט לא מקבלים בהם את המענה לצרכים שלהם. האקדמיה מתייחסת להוראה כאל האח החורג של המחקר".

עד לפני שני עשורים היו אוניברסיטאות המחקר מוסדות ההשכלה הגבוהה היחידים בישראל, ובשל תנאי הקבלה הגבוהים, רק כרבע מהזכאים לבגרות התקבלו לשעריהן. בשנות ה-90 הוחלט להרחיב את מערכת ההשכלה הגבוהה ולהקים את המכללות הציבוריות והפרטיות, שמתמקדות בעיקר בהוראה.

כיום, פועלות לצד שבע אוניברסיטאות המחקר והאוניברסיטה הפתוחה 21 מכללות ציבוריות המתוקצבות על ידי המדינה, 15 מכללות פרטיות ו-23 מכללות להוראה. עם השנים הפכו המכללות לפופלריות יותר ויותר בקרב הסטודנטים, והתחרות ביניהן לבין האוניברסיטאות גברה.

בשנים האחרונות החלו המכללות להוביל מבחינת מספר הסטודנטים לתואר ראשון שלומדים בהן - כ-64% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים במכללות, לעומת 36% מהסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות.

לדברי שמולי, "המכללות הבינו שהן נמצאות בעידן שבו הן צריכות להתאים את עצמם לצורכי הסטודנטים, וזה בא לידי ביטוי גם בהוראה. אבל האוניברסיטאות לא הבינו זאת, בין השאר כי הן עדיין רואות את עצמן כאוניברסיטאות מחקר, שלא צריכות להתאמץ כדי לענות על צורכי הסטודנטים. אך עדיין לא ניתן להפריד בין המחקר להוראה. בסופו של דבר, הן יצטרכו להעביר את הידע לדור הבא".

עם זאת, עדיין קיימים הבדלים מהותיים בין המכללות, שמוגדרות כמוסדות להוראה, והאוניברסיטאות, שמוגדרות כמוסדות מחקר. במכללות, המרצים מתמקדים בהוראה וחלקם מקדישים גם חלק מזמנם למחקר, בעוד שהסגל באוניברסיטאות מבצע מחקר, ומחויב על פי חוזי העסקה שלו לבצע מספר שעות הוראה בשבוע.

"אי אפשר שלא להבחין אצל חלק מהמרצים באוניברסיטאות שהם בהרצאה כי הם חייבים. הם עושים את זה בחוסר רצון וסבלנות", אומר שמולי. "יכול להיות שמנגד, מדובר בחוקרים מצויינים. לא מדובר על כל המרצים, אלא על מיעוט שמקרין על כל השאר, וזה יוצר חווייה של תסכול בקרב הסטודנטים".

"בישראל המרצים לא עוברים הכשרה מקצועית להוראה", אומרת הדס קושלביץ, מרכזת האקדמיה מהתאחדות הסטודנטים הארצית, "כיום, מרצה לא נמדד על פי יכולות ההוראה, אלא על פי טיב מחקריו. פן ההוראה מוזנח לחלוטין. אין ספק שהמחקר הוא חלק חשוב מהתפקיד האקדמי, אך על מנת שחוקר יהיה מרצה, עליו לעבור הכשרה יעודית. לא ייתכן שנדרוש תעודת הוראה ממורים בבתי ספר, אך לא נדרוש זאת ממרצה שעומד מול 200-300 סטודנטים".

ברוב האוניברסיטאות קיימים מרכזי הוראה, שמיועדים למרצים שזכו להערכות שליליות בסקרי ההוראה, ולא קיימת תוכנית הכשרה לכלל המרצים. באוניברסיטה העברית, למשל, נפתח לאחרונה מרכז הוראה כזה, לאחר לחץ של שנים רבות על ההנהלה מצד אגודת הסטודנטים.

הביקורת לא מגיעה רק מהסטודנטים: "אנחנו מקודמים על פי המחקרים אז אנחנו חוקרים, על אף שאין צורך בהרבה מהמחקר באוניברסיטאות. מתבצע בהן מחקר רב ללא תועלת או רלוונטיות, אבל כשאתה רוצה להעלות בדרגה - הזרקור מופנה אל המחקר", מספר ד"ר יעקב ברגמן, מרצה למימון בבית הספר למינהל באוניברסיטה העברית ואחד ממבקריה הבולטים ביותר של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

לדברי ברגמן, "מרצה במכללות שמקבל משובים רעים על ההוראה מהסטודנטים מרגיש את הקרקע רועדת מתחת לרגליו. באוניברסיטאות מנסים להכניס את השיקול של ההוראה בענייני הקידום, אבל זה פחות בולט מאשר במכללות. אם אתה לא מרצה טוב, אז יכולים לעכב אותך בקידום. אם אתה לא חוקר טוב, אפשר לזרוק אותך מהאקדמיה. אלה לא דברים ייחודיים לישראל. הם נכונים גם במדינות אחרות, אפילו בארה"ב, שנחשבת למערכת ההשכלה הטובה ביותר בעולם, טוענים שיש דגש מוגזם על מחקר, ומבקשים שילמדו יותר טוב את הסטודנטים".

עם זאת, לדברי ברגמן, גם קושי בלימודים נתפס כסימן לאיכות בקרב חלק מהסטודנטים והמעסיקים. "זה נכון שרמת הלימוד בחלק מהמקצועות באוניברסיטאות יותר גבוהה, כי החוקרים נמצאים כאן והם נוגעים בנושאים שקרובים יותר למחקר, ולכן הדרישות שלהם מהסטודנטים יותר קשות. לפעמים, מי שסיים אוניברסיטה נתפס כמוכשר יותר בגלל הדרישות הגבוהות. יש מתאם בין הקושי בלימודים לאפשרות להתקבל לעבודה".

בר אילן מובילה באוניברסיטאות

הציון הגבוה ביותר בסקר, שמצביע על התרשמות הסטודנטים מאיכות ההוראה, ניתן על ידי הסטודנטים של המרכז הבינתחומי בהרצליה - מכללה פרטית שלא מתוקצבת על ידי המדינה, ולכן שכר הלימוד בה הוא עשרות אלפי שקלים בשנה.

יחד איתה מוקמו בראש הדירוג המכללה האקדמית תל אביב יפו, שהיא מכללה ציבורית שמתוקצבת על ידי המדינה (במקום הראשון מבין המכללות הציבוריות), וסמינר הקיבוצים - המכללה הוותיקה להכשרת מורים (במקום הראשון מבין המכללות להכשרת מורים). שלושת המוסדות ממוקמים בתל אביב ובהרצליה.

"לצערי, היום סטודנט במוסד פרטי שנכנס לכיתה מבין את החומר בצורה הרבה יותר מעמיקה מסטודנט שיושב באוניברסיטה, וזה חבל, כי יש הכרח במערכת השכלה גבוהה ציבורית ברמה גבוהה", אומר שמולי. "בסופו של דבר, סטודנטים מקבלים הכשרה טובה יותר במקומות אחרים. אחת הדרכים של האוניברסיטאות להתמודד עם זה היא להשקיע בהוראה. אם חוויית הלימודים באוניברסיטה לא תהיה כל כך מתסכלת ונוקשה, סטודנטים נוספים ייבחרו ללמוד בהן".

מבין 66 מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, נכללו לבסוף בדירוג 26 מוסדות, ובהם כל האוניברסיטאות פרט למכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה. זאת, מכיוון שבחלק מהמוסדות מספר המשיבים היה נמוך מדי - בעיקר בקרב סטודנטים מהמכללות (רק מוסדות שבהם השתתפו יותר מ-45 משיבים שוקללו בדירוג).

כל האוניברסיטאות דורגו בתחתית הרשימה. את רשימת האוניברסיטאות מובילה אוניברסיטת בר אילן (הגדולה ביותר מבחינת מספר הסטודנטים), ואחריה אוניברסיטת תל אביב בהפרש קטן. במקום השלישי דורגה אוניברסיטת חיפה ואחריה אוניברסיטת בן גוריון.

הטכניון סוגר את דירוג האוניברסיטאות, אך נמצאה בו דרך מקורית לשיפור חוויית ההוראה: השנה תחלק ועדה מיוחדת, המורכבת גם מסטודנטים, פרסים כספיים בסך 100 אלף שקל למרצים שנבחרו כטובים ביותר. זאת, לאחר שב-2008 תרם איש העסקים משה ינאי כ-40 מיליון שקל לטכניון לטובת הקמת קרן לתגמול מרצים מצטיינים.

עם זאת, לא ניתן לקבוע כי המוסדות שמדורגים במקומות הנמוכים ביותר בדירוג אכן נמצאים במקומות אלה, מכיוון שלא חושבו תשובות מעשר מכללות ציבוריות נוספות, מכיוון שלא היה בהם מדגם מייצג, וייתכן שבמידה והיו נכללות בדירוג מכללות נוספות, הדירוג היה משתנה.

סטודנטים לרפואה מרוצים פחות

על פי הסקר, סטודנטים בתחומי המדעים בכל מוסדות הלימוד מאוכזבים מרמת ההוראה יותר מאשר סטודנטים בתחומי מדעי החברה והרוח. השיעור הגבוה ביותר של סטודנטים שטוענים שרמת הלימודים נמוכה היה בחוגים לרפואה - 22% השיבו כך, לעומת 38% מהם שחושבים שרמת הלימודים גבוהה, והיתר, שטוענים כי היא בינונית.

בקרב הסטודנטים במדעים מדויקים טענו 43% שרמת הלימודים גבוהה ו-14% שהיא נמוכה. יחס דומה נמצא גם בקרב הסטודנטים להנדסה. רק 36% מהסטודנטים בפקולטות לחקלאות טענו שרמת הלימודים גבוהה ו-16% מהם טענו כי היא נמוכה.

לעומת זאת, בקרב הסטודנטים למשפטים, 62% סבורים שרמת הלימודים גבוהה ורק 3% התנגדו לכך. בפוקלטה למדעי הרוח 69% טענו שרמת הלימודים גבוהה ורק 7% טענו שהיא נמוכה. יותר ממחצית מהסטודנטים בתחומי החינוך ומדעי החברה טענו שרמת הלימודים אצלם גבוהה.

במהלך העשור האחרון קוצצו שעות הוראה ושעות תרגול רבות, ובגלל מחסור בתקנים לא גויס סגל שהחליף את המרצים המזדקנים, בעוד שהאוניברסיטאות כורעות תחת חובות הפנסיה העצומים שלהם. כל זה פגע מן הסתם בסטודנטים.

לדברי ברגמן, בעשור האחרון בוצעו במערכת ההשכלה הגבוהה קיצוצים על ידי האוניברסיטאות, בשל עול חובות הפנסיה של המוסדות. "אחרי קיצוצים רבים בשעות תרגול לסטודנטים, היום אחרי תואר ראשון חסר להם הרבה חומר. במערכת מתייחסים לתקציב כתקציב קשה ותקציב רך. החלק הקשה, שאי אפשר לגעת בו, זה המחקר והמשכורות למרצים. החלק הרך הוא הסטודנטים. היה קל יותר לקצץ בהוראה ובשעות תרגול מאשר במחקר, ולכן הורידו את מספר נקודות הזכות שצריך לצבור לתואר, צמצמו שעות תרגול וביטלו את בדיקת התרגילים", אומר ברגמן.

הסטודנטים שהשתתפו בסקר מסכימים. 35% מהם טענו שההשקעה שתתרום באופן המשמעותי ביותר לאיכות הלימודים היא שיפור רמת ההוראה. 28% טענו שיש להוסיף שיעורי תרגול, שמתבצעים על ידי הסגל הזוטר באוניברסיאות. 18% טענו שהכיתות צפופות מדי, ושיש להקטין את מספר התלמידים בכיתות.

שני המקצועות שסובלים יותר מבעיית הצפיפות בכיתות נחשבים לפופולריים מאוד בקרב הסטודנטים - משפטים (27% מהסטודנטים חשים שיש להקטין את הכיתות) ומינהל עסקים (25%). רק 7% מהסטודנטים הציעו לשפר את מערך הקטלוגים האלקטרוניים, 6% המליצו להשקיע במחשוב, ו-4% מעוניינים לשפר את הספריות - בעיקר סטודנטים למדעי הרוח.

הסטודנטים ששמו את הדגש הגדול ביותר על מחסור בשעות תרגול הם בעיקר סטודנטים בתחומי המדעים והניהול - כ-35%-37% מהסטודנטים לביו-טכנולוגיה, הנדסה ומינהל עסקים חושבים שהוספות שעות תרגול תפתור את המצוקה שלהם, ואילו בתחומי מדעי הרוח והחברה הצורך בשעות תרגול היה נמוך באופן משמעותי.

כך בוצע סקר הסטודנטים

 

סקר הסטודנטים בוצע ביוזמת התאחדות הסטודנטים בספטמבר-נובמבר, בעריכת מכון מאגר מוחות. בסקר השתתפו 5,608 סטודנטים מכלל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, פרט לאוניברסיטה הפתוחה. טעות הדגימה היא 4%.

הסקר הופץ לסטודנטים באמצעות האינטרנט לתיבות הדואר האישיות שלהם על ידי אגודות הסטודנטים בכל מוסד, כשנערך וידוא על סמך מספר תעודת הזהות של הסטודנט.

הסטודנטים התבקשו לדרג את דעתם על איכות ההוראה במוסד הלימודים שלהם בסולם של 1-5, כש-5 משקף את הציון הגבוה ביותר באיכות הוראה כללית. בנוסף, נשאלו הסטודנטים שאלות נוספות הקשורות לדעתם על חוויית הלימודים במוסד שבו הם לומדים, היצע הקורסים, יחס המרצים והאמצעים שיסייעו לשפר את החוויה.

התוצאות הציגו את התפלגות הסטודנטים על פי סוג המוסדות (שכללו את כל הסטודנטים שהשתתפו), ועל פי מוסדות הלימוד עצמם (רק מוסדות לימוד שבהם השתתפו יותר מ-45 סטודנטים הלומדים בהם נכללו). לצורך הדירוג, קובצו המוסדות בהתאם לציוניהם. כשההפרשים בין הציונים היו נמוכים מ-0.2, הם קובצו לקבוצה אחת.

לדברי פרופ' יצחק כ"ץ, ראש מכון מאגר מוחות, "הסקר מהימן ותקף בסטנדרטים הכי גבוהים. על פי הניסיון והידע שצברנו, המדגם נותן אינדיקציה טובה ומייצגת לרמת שביעות הרצון של הסטודנטים מההוראה במוסדות".

תגובות: "התוצאות מתמיהות"

מהטכניון נמסר כי "כאשר נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, נכנס לתפקידו לפני כשנתיים, הוא הודיע שהמשימה הראשונה שהציב לעצמו היא לשפר את איכות ההוראה והיחס לסטודנט בטכניון. מאז ננקטו מספר פעולות בנושא. הטכניון ימשיך במאמציו לשיפור ההוראה והיחס לסטודנט".

ממהמכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין נמסר: "לצערנו, לא קיבלנו את המידע המלא על אודות הסקר ועל כן נבצר מאיתנו להגיב על תוצאותיו. עם זאת, במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין מתקיים הליך עקבי של קבלת משובים על איכות ההוראה. הציונים המתקבלים במשובים הם ברובם המוחלט גבוהים. המכללה נוקטת פעולות להפסקת עבודתם של מרצים אשר המשובים אודותם בינוניים. בעוד שבאוניברסיטאות מקובל שגם בעלי תואר שני משמשים כמרצים, המכללה מקבלת לעבודה אך ורק מרצים בעלי תואר שלישי, ורובם בעלי ניסיון רב בהוראה".

מהמכון הטכנולוגי חולון נמסר: "תוצאות הסקר מפתיעות אותנו. אנו מבצעים סקרי שביעות רצון מדגמיים ויסודיים באמצעות יחידת המחקר של המכון ובשיתוף מכון מחקר מקצועי חיצוני, והתוצאות שונות באופן בולט. יתרה מזאת, התוצאות מתמיהות בעיקר לאור העובדה שהמכון זכה בשבוע שעבר בציון לשבח במסגרת הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות 2011 ע"ש יצחק רבין ז"ל. המכון ימשיך להציב את איכות ההוראה ואת שביעות הרצון של הסטודנטים מהשירות המנהלי בראש סדר העדיפויות".

מ-HIT המכון טכנולוגי חולון נמסר כי "תוצאות הסקר מפתיעות אותנו. נוהג במכון לבצע בסיום כל סמסטר סקרי שביעות רצון באמצעות יחידת המחקר של המכון ובשיתוף מכון מחקר מקצועי חיצוני, והתוצאות שונות באופן בולט.

"הסקרים שאנו עורכים מקיפים בצורה מדגמית את כלל אוכלוסיית המכון על מסלולי הלימוד השונים: עיצוב, הנדסה וטכנולוגיה, תואר ראשון ותואר שני. הסקר שכולל מספר רב של שאלות עוסק באיכות ההוראה, יחס המרצים, היצע הקורסים, והתוצאות כאמור הן גבוהות ואינן דומות כהוא זה לסקר שערכתם.

"מעבר לכך המכון מפעיל מרכז אקדמי לקידום איכות ההוראה שואין לו אח ורע במוסדות להשכלה גבוהה בארץ ונוגע בכל אחד ואחת מהמרצים במכון. התוצאות מתמיהות בעיקר לאור העובדה שהמכון זכה בשבוע שעבר בציון לשבח במסגרת הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות 2011 על שם יצחק רבין ז"ל.

הישג זה מצטרף לפרס נוסף בו זכה המכון לאחרונה בתחום מקצוענות בשרות של המרכז הישראלי לניהול. שני פרסים אלה ניתנו לאחר בדיקה קפדנית של בעלי מקצוע חיצוניים. המכון ימשיך להציב את איכות ההוראה ואת שביעות הרצון של הסטודנטים מהשרות המנהלי בראש סדר העדיפויות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#