הגענו למקום השלישי בפערים החברתיים - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגענו למקום השלישי בפערים החברתיים

מדד ג'יני מוכיח את מה שזעקו פה בקיץ

15תגובות

מנכ"ל של אחת החברות הגדולות במשק, אדם שנפגש מדי שנה עם שכר שנושק ל-10 מיליון שקל, אמר השבוע בשיחה פרטית את המשפט הבא: "אין לי הסבר לשכר הגבוה שאני מקבל. אני חושב שאני מקבל יותר ממה שאני שווה. אבל יש לי בעלי מניות - וזה מה שהם הציעו לי".

דבריו הכנים של המנכ"ל התחברו ליוזמה שלו להזמין אליו ולחברי הנהלת הקבוצה שלו אנשים שיסייעו להם להבין ולנתח את המציאות הכלכלית-חברתית החדשה שנרקמת בישראל.

אמנם אותה חברה לא היתה בעין הסערה בקיץ האחרון, אבל אירועי הקיץ הם סיבה מצוינת לבחון את עצמך, את נקודות החיכוך שלך עם הצרכנים ואת מקומך כגוף עסקי גדול שמעסיק אלפי עובדים ושיש לו אחריות מסוימת לעתידו של המשק הישראל.

אתמול תנובה ושופרסל היו על המוקד: מחר יהיו אלה בנקים, חברות ביטוח, חברות תקשורת, דלק וכדומה. אותו מנכ"ל ורבים כמותו חשים כי משהו קורה ומנסים להבין מהו. אין לנו תשובות מדויקות בשבילם. רק הסכמה שמשהו קורה, ושאם נדע מה לעשות עם זה, ייתכן שיש כאן הזדמנות לשינוי חברתי-כלכלי שיחזק מאוד את ישראל.

ואולם לפני שמדברים על ההזדמנויות, כדאי לבחון את האיומים. אחד המרכזיים שבהם מופיע בדו"ח מיוחד של ארגון OECD שפורסם השבוע, והוא קובע כי הפערים בין עניים לעשירים בישראל מתרחבים במהירות. אמת, הם מתרחבים בכל העולם, אבל בישראל התהליך התרחש בקצב מהיר יותר בשני העשורים האחרונים, וגם מיקומה היחסי של ישראל ביחס למדינות אחרות הוא בעייתי: רק שתי מדינות מקדימות את ישראל בעוצמת הפער בין עשירים לעניים - ארה"ב ומקסיקו.

הגידול בפער בין עשירים לעניים בכל העולם נובע מכמה סיבות, ובהן השינויים הטכנולוגיים המהירים, הגלובליזציה, שינויים במערכת המס, היקף התמיכה הממשלתית לאוכלוסיות חלשות, וכמובן רגולציה - או היעדרה של רגולציה. בישראל יש אלמנט נוסף שמסביר חלק מהגידול בפער: החרדים והערבים, שמשקלם בקרב האוכלוסייה הענייה גדול ממשקלם בכלל האוכלוסייה.

למרות העיסוק התקשורתי הרב בסוגיות של עוני מחריד מצד אחד ושל שכר מנהלים מנופח מצד שני, אף לא אחת מממשלות ישראל בעשור האחרון הציבה לעצמה תוכנית כוללת ואמיתית לצמצום הפער. אמנם נעשו מהלכים נקודתיים כמו הנהגת מס הכנסה שלילי, או אפילו קיצוץ קצבאות (שאמור לעודד אנשים לצאת לעבודה), אבל הפעולות הללו לא הניבו בשורה, כי קצב ההתקדמות בשכר של העשירונים העליונים תמיד היה מהיר מזה של העשירונים התחתונים.

ליבק אלכס

לממשלות ישראל השונות יש מניות בכורה בהגדלת הפערים בין עשירים לעניים, עקב מחדליהן בטיפול בשוק העבודה הישראלי. הממשלה ומוסדותיה לא הצליחו לרסן את הזינוק בשכר המנהלים, שהגיע במקרים רבים לאבסורד, ומנגד, הממשלה נכשלה בטיפול בשכבות החלשות המצויות בתחתית שוק העבודה.

בעוד שחוסר הטיפול בשכר הבכירים נומק בהסבר אידיאולוגי של חוסר רצון להתערב בשוק החופשי, לכישלון בטיפול בשכבות הנמוכות הנחותות של שוק העבודה אין אפילו אידיאולוגיה להתכסות בה. פשוט מחדל.

מתכון לחוסר שקט חברתי

למחדל שותפים שלושת קודקודי המשולש - ממשלה, מעסיקים והסתדרות. לממשלה יש כמה חטאים: כישלון במניעת כניסתם של מהגרי עבודה, שלוחצים על שכרם של העובדים ברמות השכר הנמוכות, אי-אכיפה של חוקי העבודה וכישלון בבניית מערכי הכשרה מקצועיים אפקטיביים, וגם כישלון ביצירת תמריצים אפקטיביים לעידוד החרדים והערבים להשתלב בשוק העבודה.

למעסיקים ולהסתדרות יש חטא משותף: בניית המעמדות המנוצלים של עובדי קבלן וכוח אדם בתנאי העסקה ושכר ירודים. זו היתה דרכם של המעסיקים וההסתדרות (והוועדים הגדולים) להתגונן מפני תקופות שפל במשק. הם העבירו עובדים למסלולי העסקה נצלניים, מבלי לפגוע בשערה משערות ראשם של העובדים המאוגדים ושל המנהלים. להסתדרות ולמעסיקים יש גם חלק בכך שאין בישראל מערך הכשרה מקצועי ראוי.

אין חולק על כך שהגדלת הפערים בין עשירים לעניים היא מתכון לחוסר שקט חברתי ולפגיעה באיכות החיים במדינה. מדינות שבהן חלוקת ההכנסות שוויונית יותר זוכות לרוב לציונים גבוהים במדדי האושר האופנתיים שצצו בשנים האחרונות.

אושר (או שמא מוטב להשתמש במושג שביעות רצון) הוא רכיב באיכות החיים של אזרחים, והוא נפגע כשהם רואים מצד אחד עניים מרודים ברחובות, ומצד שני עושר מנקר עיניים. לישראלים יש בשני העשורים האחרונים משניהם בכמויות גדולות. זו הסיבה שהם יצאו לרחובות בקיץ האחרון וקראו לצדק חברתי.

ישראל היא מדינה וכלכלה צעירה, שעברה שינויים מפליגים בשני העשורים האחרונים. הכלכלה עברה ממשק הסתדרותי סגור למשק פתוח עם איי מצוינות בתחומים הטכנולוגיים מוטי היצוא, לצד כלכלת מחוברים ומסודרים מקומית חזקה בחברות הקמעוניות הגדולות (ביטוח, בנקים, דלק, רכב, רשתות שיווק ותקשורת).

בתהליך הזה נשארו מאחור מאות אלפי ישראלים. לא רק ערבים וחרדים, אלא גם צעירים רבים שמתקשים לפלס את דרכם בעולם התעסוקתי הלא-גמיש שלנו. הם מתקשים לראות עתיד כלכלי מבטיח עם יוקר מחיה מאמיר.

חלקם נמצאים מעל הרף התחתון של הסטטיסטיקה היבשה, שממנו מתחילים הפערים להימדד, אבל זה לא נתון מעודד. בהיעדר תוכנית ממשלתית שתייצר תהליכים מצמצמי פערים כמו שילוב אוכלוסיות בשוק העבודה, הכשרות מקצועיות, הגברת אכיפת חוקי העבודה, רפורמות מבניות (בין השאר בסקטור הציבורי) וקידום התחרות במשק - פערי ההכנסות יגדלו וילכו.

נ.ב.

עד כמה שזה יישמע מוזר, נראה כי במגזר העסקי מפנימים במהירות את השינוי שחל בחברה הישראלית בקיץ האחרון. מנהלים ובעלי שליטה שחשו נערצים עד לפני זמן קצר על הישגיהם, רווחיהם ומעמדם הבכיר, חשים כי הציבור בוחן אותם באופן קצת שונה. הציבור מבין יותר מאי פעם עד כמה תרומתו להצלחות של המגזר העסקי הן קריטיות - והוא בוחן בדאגה את הניתוק בין מצב החברות למצבו האישי.

הצרכנים מגיבים בחרם, בהפגנות ובהפגנת כוחם הצרכני, והחברות העסקיות מגיבות באמצעות הורדת מחירים או הקפאתם, טיפול בשכר העובדים בתחתית סולם השכר (בזק, אסם ושטראוס פעלו בעניין זה בשנה האחרונה) ובניסיון לחפש אצלן את נקודות החיכוך האפשריות עם הצרכנים.

הממשלה חייבת לנצל את ההזדמנות הזו כדי לקדם עם המגזר העסקי וההסתדרות מהלכים מצמצמי פערים כמו טיפול בעובדי קבלן, פתיחת שווקים לתחרות, אכיפת חוקי עבודה וקידום הכשרות מקצועיות למובטלים ולמועסקים.

למעסיקים, לבעלי ההון ולבעלי השכר הגבוה יש אינטרס מובהק לעשות זאת, משום שאם עבודות התשתית הללו לא יבוצעו, אזי צמצום הפערים ייושם בדרך בעייתית יותר מבחינתם - דרך מערכת המס.

כך פעלו המדינות הנורדיות במשך שנים, וזה עבד היטב. הלחיצה על כפתורי המס היא פעולה פשוטה יחסית, אבל אין בה בנייה של ערכים משלימים אחרים - כמו סולידריות, טיפוח מצוינות ויזמות - ההכרחיים למדינה שמעוניינת ביותר צדק חברתי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#