מינוי מקורבים, עזיבת בכירים - מה קורה בפילת? - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מינוי מקורבים, עזיבת בכירים - מה קורה בפילת?

לא בטוח שהחברה מיישמת על עצמה את מומחיותה בתחום המיון התעסוקתי; באחרונה הודיע בית השקעות המחזיק במניות פילת כי "איבד את האמון במרבית דירקטוריון החברה"

38תגובות

אם חברת פילת היתה צריכה לעבור בעצמה את "מבחן פילת", החורץ גורלות של אלפי עובדים ומנהלים במשק, ייתכן שהיא לא היתה עוברת אותו. אותו מבחן מפורסם הכולל ציור של בית ועץ, דינמיקה קבוצתית ושאלונים מתישים, נהפך למזוהה עם החברה, העוסקת במיון והשמת כוח אדם, ששלטה ללא עוררין על תחום המיונים המקצועיים במשך שנים.

אלא שמאז ספטמבר 2010, עת מכרו בעליה של פילת את אחזקותיהם לחבורה של יוצאי ההסתדרות, חלו בה שינויים משמעותיים. תחקיר TheMarker מעלה כי מאז חילופי הבעלות התרחשו בחברה כמה אירועים תמוהים ובהם מינויי קרובים ומקורבים לתפקידי מפתח, משיכת כספים על ידי בעלים ופתיחת משרות ניהול חדשות לטובת מקורבים.

בכר דודו

כמו כן נעשו כמה עסקות בעלי עניין בחברה מאז נכנסה ההנהלה החדשה. בנוסף, עשרות עובדים, מתוכם שמונה בכירים, התפטרו מאז כניסתה של ההנהלה החדשה, ובחודשים האחרונים איחרה החברה בתשלומים לכמה ספקים ואף עיכבה משכורות לעובדים ביום וביומיים.

במקביל, גם קופת החברה עברה טלטלה: הקופה הצטמצמה מ-15.5 מיליון שקל ביוני 2010 ל-7.8 מיליון שקל ביוני 2011. אמנם החברה ביצעה כמה רכישות של חברות אך במחצית הראשונה של השנה עלו הוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות ב-41% (סכום של 1.6 מיליון שקל) בהשוואה למחצית הראשונה של 2010.

העלייה נבעה בין היתר ממינוי נושאי משרה חדשים, כך דיווחה החברה בעצמה. שווי החברה צנח ב-31% מאז 14 בספטמבר, ושווי המניה צנח בשיעור דומה. הדו"חות לרבעון הנוכחי לא אמורים להיות חיוביים יותר, ואף שאמורים היו להתפרסם כבר ביום ראשון האחרון, החברה עדיין לא פירסמה אותם.

בתוך כך, מכר מנכ"ל פילת, גדי לוטן, את כל מניותיו בחברה לפני שבועיים במחיר הנמוך משקל ובשווי כולל של אלפי שקלים בודדים. המכירה מותרת על פי חוק, אולם העיתוי נראה בעייתי: כשבוע בלבד לפני מועד הפרסום המקורי של הדו"חות, שכאמור בינתיים לא פורסמו. "אין קשר בין מכירת המניות לבין האסיפה", אומרים בפילת, "בעיקר לנוכח העובדה שמדובר בכמה אלפי שקלים בודדים".

"אני לא יודע מה קורה בחברה", אומר יצחק קסיס, איש עסקים שהשקיע בחברה רק לפני שנה והחליט לפני שלושה שבועות למכור חלק ניכר ממניותיו. "אני משקיע, ראיתי שזה לא מתאים. לי יש מאזן, כשאני רואה גידול בהוצאות בצורה דרמטית כל כך, זה אומר שמשהו אולי לא בסדר".

מי שמודאג במיוחד מהמצב בפילת הוא בית ההשקעות הדס ארזים, המחזיק ב-18.3% ממניות פילת, שמתח בשבוע שעבר ביקורת קשה על אופן ניהולה של החברה. בנייר עמדה ציין כי "איבד את האמון במרבית דירקטוריון החברה, כחברים בארגון שאמור למלא תפקידו נאמנה ולהיות שומר סף לטובת עניינם של כלל בעלי מניות החברה, וחושש כי הדירקטוריון רואה לעתים, לכאורה וחלילה, את טובת מקורבי בעלי המניות ולא את טובת החברה וההקפדה על ממשל תאגידי תקין".

אין גרעין שליטה

פילת, ראשי תיבות של פסיכולוגיה יישומית לתעסוקה, נוסדה ב-1974 על ידי אנשי העסקים מיקי צוקרמן ושמואל סתת. במשך השנים היא נהפכה לשם דבר בתחום מבחני המיון התעסוקתיים. בין לקוחותיה אל על, רשות השידור, הבנקים הגדולים, נטפים, קוקה קולה ורשות שדות התעופה. לפי הערכות, החברה מחזיקה בכשליש משוק מבחני המיון.

ב-1998 החברה נהפכה לבורסאית ויש לה חברות בנות גם בבריטניה ובארה"ב. בבורסה היא אמנם חברה קטנה יחסית, עם שווי שוק של 22 מיליון שקל בלבד, אולם זו חברה עם השפעה עצומה בכל הנוגע למסלולי קריירה של מנהלים בשוק הפרטי והציבורי גם יחד.

ההתנהלות הבעייתית החלה באוגוסט 2010, אז מכרו צוקרמן וסתת את מניותיהם לחמישה משקיעים שונים: חברת אורקל שבבעלות נמרוד קלוסקה; ישראל אפרת, גזבר ההסתדרות לשעבר; איש העסקים עמרי קוהל; שלמה בראון, לשעבר המשנה למנכ"ל בנק הפועלים; וחברת שלי אפשטיין, שבבעלות איש העסקים אילן שלי.

החמישה רכשו 21% ממניות החברה וחתמו על הסכמי הצבעה שלפיהם החמישה מצביעים כאיש אחד. את קבוצת המשקיעים החדשים אירגן חגי אלון, מזכיר ההנהגה הצעירה בהסתדרות לשעבר ויועצו של עמיר פרץ כשר הביטחון.

מרבית הבעלים החדשים קשורים להסתדרות או לאלון עצמו: קלוסקה הוא אחיו של אלון, קוהל הוא חבר ילדות קרוב שלו ואפרת כאמור היה גזבר ההסתדרות (אך לפני כמה חודשים פרש מהקבוצה). את בראון הכיר אלון כיועץ התקשורת בקבוצת אלעזרא, שבה שימש בראון מנכ"ל.

לתפקיד מנכ"ל פילת מינו החמישה את גדי לוטן, מנכ"ל ההסתדרות לשעבר. היועץ המשפטי לשעבר בפילת, חיים הלפגוט, סבר שהסכם ההצבעה שעליו חתמו המשקיעים הופך אותם לגרעין השליטה, ואף קבע כך באסיפה הכללית הראשונה. אלא שהנהלת פילת לא אהבה את ההחלטה, שמבחינתה היתה בלתי חוקית לכאורה.

כעבור כמה חודשים מצא הלפגוט את דרכו מחוץ לפילת ונשכרו עורכי דין חדשים שהציגו חוות דעת חדשה ודרמטית, שלפיה אין בחברה בעלי שליטה, הגדרה המאפשרת למשקיעים לבצע פעולות כמו עסקות בעלי עניין ללא אישור האסיפה הכללית, אלא באמצעות דירקטוריון החברה בלבד.

בפילת מבקשים להדגיש כי "היועץ המשפטי הקודם החליט על דעת עצמו ודיווח באופן לא חוקי לבורסה כי קבוצה של בעלי מניות מהווים גרעין שליטה. הדירקטוריון דן בקביעה הזו וקבע שהיא אינה נכונה. כל קביעה כאילו היתה החלטת דירקטוריון שהתהפכה, היא שקרית", נמסר.

כך או כך, מאז העבירה הנהלת החברה לאישור הדירקטוריון שלוש עסקות בעלי עניין שעוררו ביקורת בקרב יתר המשקיעים. הדס ארזים סיכם זאת כך בנייר העמדה שלו: "נראה לכאורה כי אלה שהתקשרו בהסכם ההצבעה זכו להטבות, למשרות ולקידום קרוביהם".

מינויי מקורבים וקרובים

לא רק עסקות בעלי עניין נעשו בחברה, גם לא מעט מינויים של מקורבים וקרובים. המינוי הראשון של מקורב למשקיעים החדשים נקבע עוד לפני שאלה נכנסו לפילת. ל-TheMarker נודע כי אילן שלי, מבעלי חברת שלי אפשטיין, התנה מראש את השקעתו בחברה במינוי בנו, גיל, לתפקיד כלשהו. שלי הבן שימש בתחילה דירקטור בפילת, התפטר ומונה למנכ"ל חברת הייעוץ צבירן, שנקנתה על ידי פילת ב-8.5 מיליון שקל. עלות שכרו החודשי - יותר מ-50 אלף שקל.

"שלי זכה להתמנות באישור הדירקטוריון ומבלי שהעסקה תיחשב עסקה עם בעל עניין הדורשת הליך אישורים שונה", כתב הדס ארזים. "למיטב הידיעה לחברה אין את המקורות למימון עצמי להשלמת העסקה, וטרם נמצא מימון חיצוני לעסקה. עם זאת, שכרו החודשי של שלי 'אושר' ומשולם".

"שלי התפטר מהדירקטוריון תוך גילוי מלא כי הוא מוצא עניין בפעילות חברת צבירן, ולכן מעדיף לסיים את כהונתו בדירקטוריון", אומרים בפילת. "תנאי העסקתו אושרו כדין כעסקת בעל עניין תוך שקיפות מלאה". לגבי טענת הדס ארזים ביחס למימון העסקה נמסר כי "פילת אינה מנהלת עסקיה על סמך שמועות ודרך התקשורת".

גיל שלי לא היה המינוי היחידי. עבור חגי אלון נתפר תפקיד חדש שלא היה קיים קודם לכן: משנה למנכ"ל, בעלות של 75 אלף שקל לחודש, עניין שגם עליו מותח הדס ארזים ביקורת. אלון הוא אחיו של קלוסקה, אחד מהמשקיעים החדשים בחברה.

מחברת פילת נמסר בעניין: "המינוי של חגי אלון למשנה למנכ"ל פילת נעשה כבר בנובמבר 2010 בידיעת ובהסכמת הדירקטור מטעם הדס ארזים, כשלאורך ההליך כולו שכרו והגדרת תפקידו של חגי ידועים לנציג הדס ארזים. יתרה מכך, במהלך השנה האחרונה קיימו גדי לוטן וחגי אלון פגישות עדכון שוטפות עם מנהלי הדס ארזים, רמי דרור ואילן ארצי, שגם בהם לא עלתה כל טענה בנושא זה".

אח נוסף שזכה בתפקיד חדש בחברה הוא עזרא עיני, אחיו של עופר עיני, שמונה לסמנכ"ל משאבי אנוש בשכר של 30 אלף שקל בחודש, אף שתפקידיו הקודמים לא נגעו בתחום. "עזרא עיני מתפקד לשביעות רצון ממוניו", נמסר מפילת.

מינוי נוסף שביצע לוטן הוא של ששון עוז כמנכ"ל פילת ישראל. לפני מינויו שימש עוז מנהל חטיבת הייעוץ בפילת. לפני כמה שבועות המליצה המשטרה על הגשת כתב אישום נגד עוז, לאחר שהעביר לכאורה דו"ח סודי של פילת מ-2002 לאריה שקד, מנהל קול ישראל לשעבר. מושא הדו"ח היה יוני בן מנחם, כיום מנכ"ל רשות השידור ומי שהתחרה עד לא מזמן עם שקד על התפקיד.

על פי חשד המשטרה, עוז העביר את הדו"ח בתחילת 2010, לפני כניסת ההנהלה החדשה. פילת טענה בתגובה שעוז היה מוסמך לעשות זאת, משום ששקד היה באותו זמן האיש האמון על ביצוע רפורמה ברשות השידור.

פילת אמרה בתגובה כי עוז היה מוסמך להעביר את הדו"ח וכי שקל היה אחראי על הרפורמה ל-TheMarker נודע כי לפני כמה חודשים, כאשר עוז כבר כיהן בתפקידו כמנכ"ל פילת ישראל תחת ההנהלה החדשה, הוא ביקש מעובדים בחברה להוציא לו דו"ח הערכה שהוכן במסגרת התמודדות במכרז לתפקיד בכיר באחד ממשרדי הממשלה הכלכליים (שאינו משרד האוצר), אולם אותו עובד סירב להעביר לעוז את הדו"ח. "אין לנו מושג במה מדובר. לחברה לא זכור מקרה כזה", נמסר בתגובה.

עיכוב בתשלומים לספקים

ביקורת נוספת מותח הדס ארזים גם לגבי עסקת רכישה של חברת ITCOM - שבמניותיה מחזיק גם המשקיע עמרי קוהל - שנרכשה במאי בעסקה שהיקפה 5 מיליון שקל. פילת, לטענת הדס ארזים, ערכה עסקה "בתחום שעל פניו אינו נראה כתחום עיסוקיה של החברה", וטוענת עוד כי "במהלך מתוחכם ומשולב של עסקות שכולן נעשות באותו היום, זכה לכאורה גם הוא (עמרי קוהל, ש"ש) בקבלת הטבה מהחברה".

מפילת נמסר בתגובה בעניין כי "רכישת ITCOM באה במטרה להגדיל את טווח השירותים של פילת ולהכניסה למעגל טכנולוגי מתקדם בתחום ההון האנושי. לפני הרכישה ניתנה חוות דעת מטעם מומחה בתחום ה-IT לעניין זה, שדיווחה לדירקטוריון ולוועדת הביקורת. כמו כן, קיבלו חברי הדירקטוריון סקירה מפורטת שממנה עולה הפוטנציאל הכלכלי של הרכישה והסינרגטיות הפנימית בין פעילות פילת ל-ITCOM".

גם שלמה בראון מקבוצת המשקיעים החדשה זוכה לביקורת חריפה מהדס ארזים, לאחר שכיו"ר החברות הבנות בחו"ל משך הוצאות גבוהות מאלה שאושרו לו: 158 אלף שקל במקום 44 אלף שקל. פילת אמנם פירסמה את החריגה בפומבי, אך באיחור של כחודשיים וכהערה בדו"חות הכספיים. "אכן היתה חריגה", אומרים בפילת, ומוסיפים כי החברה פועלת להשבת הכספים. בראון עצמו הגיב בנייר עמדה שפירסם בבורסה: "כל הוצאותיי היו בקשר עם מילוי תפקידי כדירקטור בלונדון ובניו ג'רזי ושולמו לי כדין".

אלא שהבעיות של פילת אינן מתמצות בכך. ל-TheMarker נודע כי החברה, שהיתה ידועה בכך שהיא משלמת לספקיה בדייקנות, מאחרת בתשלומים לחלק מהספקים מאז ספטמבר האחרון. "קורה שעסקים נקלעים לקושי ולעתים מאחרים בתשלומים", מסביר אחד הספקים, "אבל כשבכיר בחברה אומר 'עוד יומיים-שלושה, צריך רק להכין את הצ'ק', ובסוף אתה לא מקבל את הכסף - זאת התנהלות שאני מכיר רק בחברות קיקיוניות".

בנוסף, באוקטובר הגיעו משכורות עובדים באיחור של יום ויומיים. בפילת מכחישים את שני הדברים מכל וכל: "הטענה שקרית ומוציאה את דיבתה של פילת, שנוהגת לשלם לכל ספק לפי ההסכם שנחתם מולו. כל ספקי פילת קיבלו ומקבלים את התשלומים בזמן".

בנוסף, בשנה האחרונה רבו העזיבות בחברה: עשרות עובדים, מתוכם שמונה בכירים, עזבו מרצון. "המספרים גבוהים באופן ניכר מהמציאות", אומרים בפילת. "כמו בכל שינוי בחברה, ברגע שישנה הנהלה חדשה, חלק מהמנהלים הקודמים מסיימים את עבודתם ביוזמתם או בהחלטת ההנהלה החדשה".

ואם לא די בכך, לפני שבוע הגיע נייר העמדה החמור של הדס ארזים שעורר את זעמם של בעלי המניות האחרים. "קראתי בתדהמה את הודעת הדס לגבי תפקוד הדירקטוריון", כתב המשקיע שלמה בראון, "במיוחד לאור העובדה כי הטענות בעמדתה של הדס אין להן כל בסיס עובדתי והן בגדר האשמות חמורות".

ובכל זאת, קבוצת בעלי המניות הודיעה השבוע על ביטול הסכם ההצבעה ביניהם. במקביל לא אושר המשך מינויים של שלושה דירקטורים, ארבעה מועמדים לדירקטוריון, חלקם מכהנים, הסירו את מועמדותם.

בהם איצ'ה מנחם, לשעבר יו"ר התאחדות הכדורגל, ששימש יו"ר פילת, דליה רבין שרק הגישה את מועמדותה ומיד משכה אותה, דרור נגל, ושלמה בראון שעדיין נותר בעל מניות אך חדל להיות בעל עניין - שכן הוא כבר אינו חלק מהסכם ההצבעה.

בתוך כל אלה, דו"חותיה הכספיים העדכניים של החברה עדיין מבוששים להגיע אף שתאריך היעד להגשתם, יום ראשון האחרון, חלף כבר. שלשום פירסמה פילת הודעה לפיה בקשתה לקבלת דחייה נוספת, נדחתה על ידי רשות לניירות ערך - ובכל זאת, הדו"חות הכספיים עדיין לא התפרסמו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#