ברק: פגיעה בשקט הביטחוני תפגע ביציבות הכלכלית והחברתית - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ברק: פגיעה בשקט הביטחוני תפגע ביציבות הכלכלית והחברתית

ברק בוועדת החוץ והביטחון: "האוצר מוביל אותנו לאותה נקודה ב-2006, בה בעת פקודה המחסנים היו ריקים, המלאים חסרים, והחיילים לא מאומנים"

4תגובות

שר הביטחון אהוד ברק ממשיך במאבק נגד קיצוץ תקציב הביטחון: בפגישה עם חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אמר ברק כי הצמיחה הכלכלית בשנים האחרונות התבססה על השקט הביטחוני. לדבריו, על רקע השינויים האסטרטגים במזרח התיכון, קיצוץ בתקציב הביטחון עלול לערער את השקט הבטחוני ובכך לפגוע פגיעה קשה בכלכלה ובחברה.

ועדת טרכטנברג המליצה לקצץ כ-3 מיליארד שקלים בשנה בתקציב משרד הביטחון בחמש השנים הקרובות. באחרונה פורסם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שתמך בהמלצה, נסוג ממנה. במקביל, פורסם היום ב-TheMarker כי בנק ישראל תומך בגירסת משרד הביטחון לגבי עמידתו במיתווה ברודט בעניין הגדלה מדורגת בתקציבו, למעט לגבי תקציב 2011, בה חרג המשרד מתקציבו ב-3 מיליארד שקלים.

פתאל מיכל

ביחס לטענות האוצר על עלייה לכאורה בתקציב הביטחון, הציג שר הביטחון נתונים ועובדות המצביעות כי התקציב אף ירד ביחס לתוצר. לדבריו, על פי נתוני הלמ"ס ומשרד האוצר עולה כי תקציב הביטחון יורד דרמטית ובאופן עקבי לאורך השנים, הן ביחס לתל"ג והן ביחס לתקציב המדינה (מיחס של כ-24% בשנת 1986 ליחס של כ-13% בשנת 2012 - השיעור הנמוך אי פעם), ומנגד מתקיימת עלייה מתמדת בשירותים הציבוריים ובתשלומי ההעברה. "יתרה מזאת, נתוני האוצר מצביעים כי בחמש השנים האחרונות תקציבי משרדי הממשלה האחרים גדלו באופן משמעותי ביחס לתקציב הביטחון", ציין.

"אנחנו עומדים בפני צומת הכרעות חשוב, ובמפגש של אתגרים מהמורכבים שעמדו אי פעם בפני ממשלה וחברי מטה כללי בישראל", אמר ברק. "'האביב הערבי', שמוקדם עדיין להעריך ולצפות לאן יוביל אותנו בטווח הארוך, מכיל בטווח הקצר והבינוני מימד גובר של אי ודאות". ברק ציין עוד כי מי שסבור כי נוכח האירועים בעולם הערבי הסיכונים קטנו, אינו חש את המציאות כהווייתה.

"למול האתגרים הללו החלה מערכת הביטחון בגיבוש תוכנית רב שנתית, 'חלמיש', והיא מחייבת משאבים וקשב הן בדרגים המקצועיים ובדרג המדיני".

"הפתרון לבעיות החברתיות - הרחבה תקציבית מתונה ומבוקרת"

בהתייחסו למחאה החברתית של הקיץ האחרון, הדגיש ברק כי במהלך הקיץ הועלו "דרישות אמיתיות וחשובות", והדגיש כי חובתה של הממשלה לראות בהן הזדמנות ממשית לשינוי סדר העדיפויות הפנימי - וכי גם במישור זה נדרשים משאבים לטיפול בבעיות יסוד של החברה הישראלית.

"הרחבה תקציבית מתונה ומבוקרת היא הפיתרון לצורך בהעמדת משאבים להתעצמות כשירות ובניין כוח במגביל למתן מענה לבעיות בחברה", אמר ברק. לדבריו, מדובר בדרך שתאפשר לתת מענה אמיתי ורחב למחאה החברתית ומצד שני לאפשר לצה"ל להתמודד עם האתגרים הביטחוניים - בעיקר על רקע המיתון העולמי. עוד הציע להגדיל הגרעון ב-0.9 פרומיל מהתוצר הלאומי למשך חמש שנים, באופן בו יתווספו בכל שנה כ-7-8 מיליארד שקל - ובסה"כ כ-35 מיליארד שקל בחמש שנים.

שר הביטחון ציין כי גישה זו של הרחבה בעת מיתון מקובלת על כלכלנים בעלי שם עולמי, ובניהם גם חתני פרס נובל (שטיגליץ, קרוגמן). "הדרך הנכונה הינה לאגור משאבים ולצמצם את הגרעון הלאומי בשעה של שגשוג וצמיחה. מנגד, יש לחזק את תשתיות המשק והרקמה האנושית בשעה של קושי, על מנת לאפשר להם לשרוד ולצלוח את המשבר ולשוב למעגל הצמיחה. אם אנו חפצים בהגעה לרמה אירופאית בעוד דור אנו חייבים לשנות את המדיניות".

ברק הדגיש כי למנהיגים באירופה חוות דעת של מומחי כלכלה עולמיים המזהירים אותם שלא ליפול ל"מלכודת הצנע". לדבריו, הוא דוחה את האמירות כאילו הרחבה הינה חסרת אחריות ותוביל את ישראל למצבן של יוון או ספרד, שכן מדינות אלו נקלעו למצבן לא בשל הגדלת הגרעון כי אם בשל העדר תחרותיות ובעיות מבניות אחרות - מבלי לפגוע בצורך לשמור על מתווה הוצאה ויעד גרעון.

"כספים שהאוצר התחייב להעביר למשרד הביטחון אינם מועברים"

בהתייחסו לדו"ח טרכטנברג אמר ברק כי המלצותיו הן "צעד בכיוון הנכון", אך לדבריו הדו"ח אינו שלם. "אנו חייבים ליצור מצב בו יגדל השוויון בנטל, ולהבטיח כי פירות הצמיחה יחלחלו לכל שכבות החברה - דיור בר השגה, חינוך לגיל הרך בחינם, הורדת מיסוי עקיף, הוזלה משמעותית של מוצרי יסוד, הורדת מחירי הדלק, החשמל והמים", אמר.

ברק הדגיש כי מתווה ברודט ריאלי הינו הכלי האמיתי לשימור היכולת של מערכת הביטחון להתמודד עם אתגרי העתיד מתוך ראייה רב שנתית. "הדו"ח בא לעולם לאחר קיצוץ מתמשך בתקציב הביטחון ופגיעה בכשירות ובמוכנות של צה"ל. האוצר מוביל אותנו לאותה נקודה ערב 2006 בה בעת פקודה - המחסנים היו ריקים, המלאים חסרים, והחיילים לא מאומנים".

ברק מתח ביקורת על משרד האוצר וציין כי ההסכמים שנחתמו עם האוצר וסיכומי ראש הממשלה אינם מבוצעים. "כספים שהאוצר התחייב להעביר למשרד הביטחון אינם מועברים - והדבר פוגע בביטחון ובכלכלה, שכן הדבר משפיע על התעשייה, על הרכש בפריפריה ועל אנשי הקבע והגמלאים, שהפכו לבני ערובה של פקידי האוצר, המנצלים את חוסר יכולתם להתאגד".

תומר אפלבאום

בתגובה לטענת משרד האוצר, לפיה תקציב הביטחון אינו שקוף, אמר כי מערכת הביטחון מבוקרת ומפוקחת כמו משרדי ממשלה אחרים. בנוסף ציין כי הוועדה מקיימת פיקוח על תוכניות העבודה וסטאטוס ההתקדמות בתר"ש, וכמו כן העברות וסעיפים בתקציב מאושרים בוועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת החוץ והביטחון. עוד ציין בתגובה לטענה כי המועצה לביטחון לאומי מקיימת תהליך של פיקוח ובקרה בנושא התייעלות מערכת הביטחון, וכי על פי הדו"חות שפורסמו על ידה ניכר ש"ההתייעלות מרשימה". להוכחת טענתו הדגיש ברק כי כ-300 מעובדי משרד הביטחון יצאו לתוכנית פרישה מוקדמת, וכי בוצע קיצוץ של כ-30% במשלחות בחו"ל. עוד ציין ברק כי חברת הייעוץ מקינזי נשכרה על מנת לייעל תהליכים, והמלצותיה בתחומי הרכש, הבינוי והאחזקה, המהווים כ-40% מתקציב הביטחון, נמצאים בימים אלה בתהליכי יישום.

"הניסיון של משרד האוצר לנכס לעצמו את ההצלחה הכלכלית הינו ניסיון שווא", אמר ברק. "הכלכלה צמחה למרות האוצר ולא בגלל האוצר - שהרי משרד האוצר התנגד להרחבת התקציב ערב המשבר הכלכלי ב-2008, ובדיעבד הוכח כי כך נכון היה לנהוג", אמר.

"מערכת הביטחון היא מעצמת היצוא והתעסוקה הישראלית"

"ההשקעות במחקר ופיתוח במערכת הביטחון הביאו לכך שישראל הינה מעצמת יצוא ביטחוני בהיקף של כ-20 מיליארד ש"ח בשנה", אמר ברק. "מדובר בקטר ממשי למשק כולו ומנוע צמיחה כלכלי משמעותי. היקף המועסקים הישירים והעקיפים בתעשיות הביטחוניות הינו כ-150 אלף בתי אב. חלק גדול מתחום ההיי-טק צמח מתוך מערכת הביטחון. פגיעה בביטחון משמעותה פגיעה עתידית בתחום ההיי-טק".

עוד הוסיף, כי משרד הביטחון הוא המשרד הממשלתי היחיד המקיים העדפה לרכש במפעלים בפריפריה וקווי עימות. כך, ציין ברק כי בשנת 2010 רכש המשרד בסכום כולל של כ-4.5 מיליארד שקל באזורים אלה (מתוך סך של כ-15 מיליארד שקל רכישות מישראל). "מפעלים אלה, הנשענים על הזמנות משרד הביטחון, משמשים כמעסיקים הגדולים והמשמעותיים בפריפריה", אמר.

בסיום דבריו הדגיש שר הביטחון ברק כי משרד האוצר "טועה, וככל הנראה אינו מבין את המציאות הכלכלית והצעדים המתחייבים ממנה - קיצוץ בנקודת הזמן הנוכחית ונוכח האתגרים גובל באי תבונה מאקרו כלכלית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#