תספורת? לא רק בשוק האג"ח - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תספורת? לא רק בשוק האג"ח

חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל רואות עצמן כחלק ממועדון הריכוזיות

46תגובות

1. לפתע כולם מומחים לתספורות.

25 שנה חלפו מאז החליטה הממשלה לצאת משוק ההון ולנסות לייצר שוק חופשי כמקובל בכל מדינות העולם - ונראה שרק החודש הפנים הציבור הישראלי את המשמעויות של המהלך הזה, ובעיקר את המחירים הכבדים הכרוכים בכשלים ובעיוותים בשוק הזה, שאינם מטופלים על ידי הממשלה והרגולטורים.

הכוכבים עכשיו הם יצחק תשובה, חברת דלק נדל"ן שבשליטתו והתספורת שהוא מציע למשקיעים - סגנון די נועז, ללא ספק - אם כי קשה לומר שמפתיע במיוחד על רקע המחירים שבהם נסחרות האג"ח של דלק נדל"ן בשוק ההון בשנים האחרונות. הרי המשקיעים בשוק האג"ח כבר החליטו מזמן שהחברה הזאת גמורה.

מדוע התעורר הציבור רק היום? כנראה משום שתשובה נהפך בעשור האחרון לסמל ישראלי, עם החתונה המפוארת והמיותרת שערך לבנו והקרב שניהל על תמלוגי הגז. כשתשובה הגיע עם הצעת הסדר החוב שלו, שפירושה ויתור על 30%, 40% או 70% מהכסף - תלוי את מי שואלים - הבינו סוף-סוף המשקיעים את המשמעות של השקעות גרועות בשוק ההון.

המיקוד הוא בתשובה ובדלק נדל"ן, אבל הכעס הציבורי הוא הזדמנות עבור המחוקקים והרגולטורים לדרוש שינויים מבניים בשוק ההון. לא צריך להמתין זמן רב, משום שוועדת התחרותיות והריכוזיות שיושבת בימים אלה על המדוכה יכולה לטפל בחלק לא קטן מהכשלים ומהעיוותים בשוק ההון הישראלי.

שהרי מדוע נתנו חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל הישראליות מיליארדי שקלים לתשובה ולאחרים מבלי לדרוש ריביות וביטחונות מתאימים? מדוע הן לא מנהלות משא ומתן אגרסיבי להשבת נתח גדול שניתן מהכספים? משום שרובן רואות את עצמן כחברות באותו מועדון ריכוזיות, שבו כולם נהנים מכספי הציבור ואיש לא רוצה לשנות את הכללים.

חוט שני אחד מחבר בין חולשת המוסדיים מול בעלי השליטה בחברות הבורסאיות הגדולות לחולשת הרגולטורים מול אותן חברות. בסופו של דבר, כולם מסתכלים קדימה על משכורות העתק, על הדירקטוריונים, על הסכמי הייעוץ ועל התועלת החברתית שיפיקו אם הם יתנהגו יפה במועדון.

האנשים שיוצאים כעת נגד הסדר החובות שהציעה דלק נדל"ן מתאפיינים לא רק בכך שרובם רכשו את האג"ח לאחר שדלק נדל"ן כבר נראתה כסוס מת והאג"חים שלה נפלו - אלא בעיקר בכך שהם לא חברים במועדון הריכוזיות, שבו איש מגרד את גבו של חברו.

עו"ד דוד חודק, שמייצג כיום את הקבוצות הגדולות במאבקן לשימור הריכוזיות במשק, הוא אותו עו"ד חודק שלפני שנתיים הוביל ועדה שקבעה שיש לשנות את הכללים בשוק האג"ח הישראלי - בדיוק בגלל אותה ריכוזיות ואותם כשלי שוק שגרמו לכך שהמוסדיים חילקו עשרות מיליארדי שקלים לקומץ קבוצות עסקיות ממונפות.

פירוק הריכוזיות במשק בכלל ובשוק ההון בפרט יטפל לא רק בתספורות הבולטות שיעשו הטייקונים לפנסיה של הציבור, אלא בתספורות הרבה יותר גדולות ומכאיבות שעוברות מזה שנים בלי שום רעש ציבורי: התספורות של מיליארדי שקלים בשנה שעושות חברות הסלולר, כרטיסי האשראי, הבנקים, הקמעונות, המזון, המלט וכל שאר המונופולים והאוליגופולים הישראלים שגובים "מסי צריכה" מהציבור ובעיקר מכים בתחרותיות, בחדשנות ובכישרון במשק הישראלי.

המחאה החברתית והמשבר הפיננסי האירופי נתנו ליו"ר הוועדה חיים שני ולשר האוצר יובל שטייניץ הזדמנות פז היסטורית לטפל ללא מורא ולא משוא פנים במבנה שוק ההון והמשק הישראלי. מסקנות ועדת טרכטנברג, שקראו לבחון את מבנה ומודל הרגולציה בישראל על ענפי משק עיקריים, הן הזדמנות היסטורית. אם נתניהו, שטייניץ ושני יפספסו את ההזדמנות, הכישלון הזה יהיה רשום על שמם שנים ארוכות. אם הם ירימו את הכפפה, הם יצליחו להפוך את המשבר הגלובלי והישראלי להזדמנות אדירה, ראשונה מסוגה בעשור האחרון.

2. מיליארד שקל של תספורת שתגולח מהשקעות הציבור באג"ח של דלק נדל"ן הם סכום מרשים ביותר - אבל הם כסף קטן ליד התגלחת השנתית של המונופולים והאוליגופולים בישראל. והם כמובן מחווירים ליד התספורת שעושה מדי שנה המגזר הציבורי המורחב למשלמי המסים.

הפחד המוצדק שתקף השנה לראשונה את החוסכים לפנסיה בשוק ההון הוא הזדמנות שלהם להיזכר בעשרות אלפים רבים של אנשים הנהנים מפנסיות תקציביות שאינן תלויות בחסדי שוק ההון. באופן לא מפתיע, רובם נמנים על העשירונים העליונים במגזר הציבורי בכלל ובמערכת הביטחון בפרט. המחויבות האקטוארית של הממשלה לתשלומים עתידיים של פנסיות לעובדים החזקים ביותר במגזר הציבורי נאמדת במאות מיליארדי שקלים. הנטל של תשלומי פנסיות אלה יגדל בעשור הקרוב באופן דרמטי וייאלץ את הממשלה לחתוך בכל השירותים שהיא מעניקה לציבור - חינוך, בריאות ורווחה. המיליארדים שהאלפיון העליון בשוק ההון ובמגזר העסקי המונופוליסטי מנתב לכיסיו על חשבון שבעה מיליון אזרחים דוקרים את העין. אבל המיליארדים שנשרפים במגזר ציבורי לא יעיל, לא מפוקח ולא מבוקר כמעט לא זוכים להגיע לדיון ציבורי. אין זה פוליטיקלי קורקט לדבר עליהם, וכל ניסיון להעלות אותם לדיון יביא מיד למתקפה נגדית שתבלבל בין "תקציב גדול" לבין "מדינת רווחה" או בין "מגזר ציבורי גדול" לבין "מגזר ציבורי הוגן ויעיל".

3. אם לא נפתח שיח חדש ומורכב יותר על האתגרים העומדים בפני המשק הישראלי, אזי המשבר החברתי וההתעוררות הציבורית שהתרחשה בחודשים האחרונים לא יובילו אותנו למקומות טובים. אנחנו צריכים שוק חופשי והוגן יותר - וזה אפשרי, ואנחנו צריכים מגזר ציבורי יעיל והוגן יותר - וגם זה אפשרי. הדרך לשניהם עוברת לא רק דרך רפורמות כלכליות, אלא דרך שינוי ערכי ותרבותי. אין מועד טוב יותר להתחיל אותו מאשר היום, כשהמודלים הכלכליים של רוב הכפר הגלובלי עומדים לבחינה מחודשת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#