מדד בינ"ל: השחיתות השלטונית בישראל בשפל חסר תקדים

במדד השחיתות של ארגון שקיפות בינלאומית הידרדרה ישראל בשישה מקומות - למקום 36 בין 183 מדינות ■ בין 34 מדינות OECD ישראל מדורגת במקום 25

ליאור דטל
ליאור דטל

>> שפל חדש בתפישה של ישראל כמדינה מושחתת: רמת השחיתות השלטונית בישראל נתפשת כגבוהה ביותר ב-15 השנים האחרונות - מאז החלה להיכלל במדד השחיתות העולמי באמצע שנות ה-90. במדד, שמפרסם מדי שנה ארגון שקיפות בינלאומית, קיבלה השנה ישראל את הציון 5.8, לעומת 6.2 בשנת 2010.

דורון נבות

הציון מבוסס על סקר רחב היקף שנערך במשך כשנתיים (מדצמבר 2009 עד ספטמבר 2011) בקרב אנשי עסקים בישראל, אנשי עסקים מהעולם המקיימים קשר עם ישראל ומומחים בתחום. הציון משוקלל על פי תוצאות של שבעה סקרים, שבוצעו באמצעות חמישה מכוני מחקר (ראו מסגרת). על פי המדד, שחיתות מוגדרת כ"ניצול לרעה של כוח למטרת רווח אישי", והיא מתמקדת ביחסי הון-שלטון ובתופעות של שחיתות שלטונית.

בהשוואה בינלאומית, ישראל הידרדה מהמקום ה-30 שבו דורגה בשנה שעברה, למקום ה-36 השנה, מבין 183 המדינות שנבדקו. ככל שהדירוג ברשימה נמוך יותר, כך המדינה נתפשת כיותר מושחתת. הדירוג מציב את ישראל כאחת המדינות המושחתות ביותר בקרב מדינות המערב, ומדרג אותה במקום ה-25 בין 34 מדינות OECD. הגדלת מספר המדינות שנכללו בסקר השנה השפיעה גם כן על הדירוג היחסי של ישראל.

הציון הנוכחי הוא הגרוע ביותר מאז 2006, אז קיבלה ישראל את הציון 5.9 ודורגה במקום ה-30. מאז שהוכנסה ישראל למדד בפעם הראשונה ב-1997, אז קיבלה ציון טוב מאוד (7.9) ודורגה במקום ה-15, עם השנים הידרדר והלך דירוגה של ישראל במדד.

הציון של ישראל במדד הנוכחי זהה לזה של סנט וינסנט והגרנדינים - אי בים הקריבי, מצפון לחופי ונצואלה. בוטאן, מלטה ופורטו ריקו קיבלו ציון נמוך יותר מישראל (5.7 ו-5.6). גם פולין מדורגת כמושחתת יותר מישראל (5.5), וכך גם ליטא (4.8), הונגריה (4.6) לטביה (4.2), דרום אפריקה וגאורגיה (4.1), ואיטליה (3.9). את הרשימה חותמת סומליה.

ישראל נתפשת כמושחתת יתר מסלובניה (5.9), טייוואן, פורטוגל, ובוצואנה (6.1). גם איחוד האמירויות הערביות נתפש כמושחת פחות מישראל (6.8, מקום 28), וכך גם קטאר וצ'ילה (7.2, מקום 22) המודרגות מקום אחד מעל ארה"ב (7.1), שהגיעה למקום ה-24. גרמניה ויפאן ממוקמות במקום ה-14 בדירוג, עם ציון 8. המדינה שנתפשת כנקייה ביותר משחיתות היא ניו זילנד, שקיבלה את הציון 9.5. אחריה דנמרק ופינלנד, שקיבלו שתיהן את הציון 9.4, ולאחר מכן שוודיה עם 9.3.

פרשיות שמחלחלות מטה

"הדירוג השנה הושפע מכל מה שהתרחש במדינה בשנתיים האחרונות וממצעד הבכירים שהוגשו נגדם כתבי אישום. בסופו של דבר, הצטברות פרשיות השחיתות מחלחלת מטה ומשפיע על התפישה בציבור", אומרת מנכ"ל שקיפות בינלאומית ישראל (שבי"ל), עו"ד גליה שגיא.

"אנחנו רואים לאורך השנים הידרדרות אטית של ישראל, והחשש הוא שהתהליך לא נבלם. אנחנו גם לא רואים פעולות שנועדו לעצור את ההידרדרות. אחת הקריאות של המחאה החברתית בקיץ היתה לשקיפות מידע. לאזרחים יש רצון לדעת יותר מה קורה. זה מה שיכול לעצור את ההידרדרות בשחיתות", היא מוסיפה. "הדרישה היא לשקיפות, להתנהלות אתית, להפרדה בין הון לשלטון ולמאבק בשחיתות, שכן השחיתות היא אחד הגורמים העיקריים לאי שוויון חברתי".

לדבריה, "השקיפות צריכה להיות כלי בקרב מקבלי ההחלטות במגזר הציבורי כדי להגביר את אמון הציבור אבל זה לא כך". רמת השחיתות נמדדה בישראל מסוף 2009 ועד ספטמבר השנה, והיא נתפשת כגבוהה יותר מאשר בתקופת הממשלה הקודמת, כאשר ברקע מתנהל משפטו של ראש הממשלה הקודם, אהוד אולמרט.

ד"ר דורון נבות מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, המתמחה בשחיתות פוליטית בישראל, טוען כי הממשלה הנוכחית, בראשות בנימין נתניהו, עלולה אף לגרום לעלייה בדרגת השחיתות בישראל. "הממשלה הנוכחית מסתמנת בתור כזו שעלולה להגביר מאוד את הסכנה בשחיתות הפוליטית", הוא אומר. "אבל בשונה מממשלות אחרות, שמייחסים להן שחיתות של גריפת רווחים אישיים וטובות הנאה, כיום אלה לא פוליטיקאים שמנסים לשלשל כסף לכיס. התופעה של שחיתות כספית נמצאת בבלימה. הבעיה כיום קשורה להשגת עוצמה פוליטית, לא להשגת טובות הנאה חומריות במובן הפלילי או החוקי", טוען נבות.

"הממשלה מנהיגה ומובילה רפורמות שמחלישות את מרות המשפט ואת התפקוד של התקשורת והפרקליטות, מתוך תפישת עולם מסוימת, זלזול בנשיאת בית המשפט ואינטרסים פוליטיים צרים", מציין נבות. "אם יוזמות החקיקה השונות שאנו שומעים עליהן באחרונה יתקבלו, הרי שהתוצאה תהיה השחתה של ממש של המערכות השלטוניות ושל יכולתן לשרת את הציבור".

לדבריו, "כתוצר לוואי, ולא כמטרה, הפעולות האלה עלולות לייצר שחיתויות כספיות שהשרים כיום אינם מעורבים בהם". נבות מתייחס בכך לשורת צעדים שנדונה בכנסת ובממשלה ובהם חוק לשון הרע, הדיונים על גורלו של ערוץ 10 ושורת הצעדים הנוגעים לבית המשפט העליון.

"התבטאויות של בכירים בממשלת נתניהו ובליכוד, והמדיניות הכללית של שר המשפטים ושל שר החוץ עלולים להשחית את המערכות השלטוניות בישראל ולהביא לכך שהמדינה לא תשרת את הציבור, אלא קבוצות אינטרס בלבד. עד לא מזמן קיוותי והאמנתי שישראל נמצאת במסלול של הבראה ושיפור, בעיקר על רקע המאבק התקיף מצד כלי התקשורת, מבקר המדינה ופרקליטות המדינה במעשים הפסולים שנחשפו בשנים האחרונות. אבל ההתנהלות של הממשלה מעוררת דאגה רבה", מוסיף נבות.

נבות טוען גם כי הריכוזיות במשק היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על רמת השחיתות בישראל, כמו בכל מדינה שקיימת בה תופעה של ריכוזיות. "הריכוזיות במשק נותנת לבעלי הון כוח בלתי רגיל. הכוח הזה מתורגם להשפעה על תהליך קבלת ההחלטות הפוליטיות, מה עוד שמה שמאפשר את הריכוזיות ומזין אותה הוא, בין השאר, מדיניות הממשלה והפעולות שהיא נוקטת, או נמנעת מלנקוט.

שפל המדרגה

"הריכוזיות מובילה לכך שמקבלי ההחלטות אינם פועלים לטובת הציבור, אלא לטובת בעלי ההון שקשורים אליהם, שנהנים מהריכוזיות ומייצרים אותה. כשיש משק מאוד ריכוזי אז המשפחות הגדולות, שחולשות על הענפים במשק, הן אלו שקובעות מי יהיה בשלטון, ואחר כך מי שבשלטון מקבל החלטות שמשרתות את משפחות ההון הגדולות. ההחלטות האלה נעשות על חשבון הציבור, והפגיעה בו היא השחיתות בהתגלמותה, בין אם היא פלילית ובין אם לא".

אמנון דיק, מנכ"ל בזק לשעבר וחבר דירקטוריון בעמותת שבי"ל, אומר כי "הדירוג והציון המאכזבים שקיבלה ישראל השנה חייבים להדליק נורת אזהרה בקרב הפוליטיקאים, מקבלי ההחלטות במגזר הציבורי והציבור. ישראל נתפשת בעולם ובקרב ארגונים בינלאומיים כפחות נקייה מבעבר, ולכך יכולות להיות השלכות כלכליות שליליות בעתיד".

"המשק הריכוזי - אחת הרעות החולות של השלטון"

על רקע פרסום המדד קוראת התנועה לאיכות השלטון לחברי הכנסת ושרי הממשלה "להתנגד בכל תוקף להצעות חוק הבאות להשתיק ולסרס חשיפת שחיתויות וביקורת לגיטימית. הצעות החוק לשון הרע, כמו גם הצעת חוק העותר הציבורי וקיום שימוע לשופטי העליון - יש בהן, לו יעברו במתכונתן המוצעת, כדי להוביל בשנים הבאות את ישראל למקום נמוך מזה שהגיעה אליו כיום".

כמו כן, קוראת התנועה להחלשת קשרי הון ושלטון במדינת ישראל בייחוד דרך פירוק המבנה הריכוזי של המשק הישראלי, המהווה את אחת הרעות החולות של שלטון המשרת אינטרסים צרים של בעלי ממון. המבנה הריכוזי ששל המשק הישראלי עלול להוות פתח לא רק לאי שוויון בחברה הישראלית, אלא לשחיתות במובנה העמוק".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ