"הממשלה חייבת להתערב בענפים ללא תחרות - ובפרט בשוק המלט" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הממשלה חייבת להתערב בענפים ללא תחרות - ובפרט בשוק המלט"

גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים באוצר, מונה לראש צוות לקידום התחרות בענף המלט ■ בבדיקה שיערוך, יפרק את הענף למקטעים כמו שינוע ימי, פריקה בנמל, שינוע יבשתי וייצור, ויקדם תחרות במקטעים לא תחרותיים ■ פרופיל של האיש שאמור לפתוח את הענף המונופוליסטי לתחרות

8תגובות

>> גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים באוצר, מתואר על ידי תומכיו ומתנגדיו כאדם ש"עמדותיו יצוקות בבטון". תפישתו הכלכלית עשויה להיות אחד הדברים שיעסיקו בחודשיים הבאים יותר מכל את ענף המלט בישראל, הנשלט על ידי נשר מקבוצת אי.די.בי, לאחר ששר האוצר, יובל שטייניץ, מינה אותו בשבוע שעבר לראש צוות לקידום התחרות בענף המלט.

המינוי הופך את הרשקוביץ לאיש שאמור לקעקע את אחד המונופולים החזקים במשק, שזכו להגנה ממשלתית מתמשכת.

בכירים שעבדו עם הרשקוביץ ציינו כי עבודתו מתאפיינת במסירות טוטלית לתפקיד ובמודעות חברתית גבוהה מהמקובל באגף התקציבים. במגזר העסקי אומרים כי "תפישותיו אופייניות לשמרנות של אגף התקציבים".

בדיונים שנערכו בשבועות האחרונים על הפרטת תעש ישב הרשקוביץ לצד שטייניץ ומנכ"ל המשרד בפועל, דורון כהן, והתעקש על עמדה הפוכה מזו של כהן. גם לאחר שניתן היה להבין שעמדתו עלולה ליצור בעיה פוליטית לשטייניץ, הרשקוביץ לא חזר בו. הוא הפגין התנהלות דומה בפגישות שנערכו לפני כן בלשכתו של שטייניץ עם בכירי אגף המסים בעניין השלמת החשיפה ליבוא באמצעות הסרה מוחלטת של המכסים.

בלי פרוטקציוניזם

לפי מקורות באוצר, הרשקוביץ סבור שבשווקים ובענפים שבהם יכול להתקיים שוק חופשי ותחרותי, אין סיבה להתערבות ממשלתית. כשהשוק "עובד", התערבות עלולה לגרום נזק. ואולם, במקומות שבהם קיימים כשלים ואין תחרות אופטימלית, מתחייבת התערבות ממשלתית - בעיקר ברגולציה.

ההתערבות הממשלתית, לתפישתו של הרשקוביץ, אינה פרוטקציוניזם במובן שהמגזר העסקי משתוקק לו, לאור הסיוע הממשלתי הפיננסי והכלכלי למגזר העסקי באירופה ובארה"ב. כמעט להפך. הרשקוביץ תומך ברגולציה מובהקת לקידום תחרות, ובמקום שבו היא אינה מביאה תוצאות, בניגוד לקודמיו, הוא אינו חושש מהחזרת מוצרים לפיקוח מחירים, כרע במיעוטו. לראיה, הרשקוביץ היה ממובילי ההמלצה בוועדת טרכטנברג להחזרת מחירי הסולר לפיקוח.

"אחד הדברים החשובים במשק, שתורמים ויתרמו לצמיחה ולהורדת יוקר המחיה, זה הגברת התחרותיות", אמר הרשקוביץ בדיוני ועדת טרכטנברג. "הממשלה חייבת להתערב בענפים שבהם אין תחרות מספקת, ובפרט בשוק המלט".

לפי מקורבים, הדבר החשוב לו ביותר הוא ראייה כוללת של המשק ושל התועלת שניתן להפיק ברמה המשקית לרווחת כלל האזרחים. לדבריו, "כל שינוי תחרותי יפגע במישהו. לכן צריך לבחון מה השינוי עושה לטובת המשק, ואם יש מקומות שעלולים להיפגע, כמו עובדי מפעל שעלולים לאבד מקום עבודה, יש לתת להם פתרון נקודתי".

עוד בטרם מונה לתפקיד עוררה תפישתו הכלכלית של הרשקוביץ תרעומת במגזר העסקי. "הוא קפיטליסט מהדור הישן, שדבק בקפיטליזם כערך עליון ומתעלם מהשלכות המשבר הכלכלי", אומרים נפגעי תוכנית החשיפה ליבוא שהעביר. "הוא קיבל החלטה ללא בסיס של ממצאים, התעלם מבדיקת אגף המסים שקבעה שהרפורמה לא תוריד מחירים, ולא הציג מחקר אחר. רק לחצים מצד ראש הממשלה ושר האוצר, שהיו משולבים בעסקה על עובדי קבלן, גרמו לו לרווח את קצב הרפורמה משנתיים לארבע ולאפשר לתעשייה להיערך בהתאם".

מקורביו של הרשקוביץ רואים את הדברים אחרת. "הוא הציג נתונים על התועלת שהביא השלב הראשון של החשיפה ליבוא לכלל המשק ולתעשייה, ועליה ביסס את עמדתו לגבי השלמת תהליך החשיפה", הם מציינים. "כשבאו תעשיינים וביקשו זמן להתארגנות והבטיחו לשלב חדשנות, הוא הסכים, ובלבד שיהיה לוח זמנים מוגדר להשלמת החשיפה ליבוא.

"בוודאי שעמדתו היא שהפחתת מכסים מטפלת ביוקר המחיה, כי היא משרתת שכבות חלשות ולא פוגעת בתעסוקה. לגבי מפעל זה או אחר שכן ייפגעו - בהם צריך לטפל נקודתית, על פי גישתו, אבל לא להקריב את כלל המשק והצרכנים לאינטרס של עובדים אלה, שיוכלו לעבור למקום עבודה אחר בסיוע ממשלתי", הוסיפו המקורבים.

לדבריהם, הרשקוביץ הבהיר לא פעם כי הוא "מתחבר לכל מה שקשור להגברת התחרותיות במשק, הגדלת התעסוקה, הקטנת אי-השוויון והורדת מחירים".

לגישתו, הידברות עם המגזר העסקי היא דבר חשוב בתהליך קבלת החלטות, בוודאי עם גופים כמו התאחדות התעשיינים, וכל גוף שהוא יחשוב שהשינוי המתוכנן במדיניות ישפיע עליו, כולל גורמים אינטרסנטים. "זה בסדר גמור לשמוע אותם, כל עוד יודעים שהם אינטרסנטים", אמר למקורביו.

נחוש לפצח את הריכוזיות

לצוות לקידום התחרות בענף המלט הגיע הרשקוביץ מנקודת מוצא ידועה, כיוון שהיה בין מגבשי המלצות טרכטנברג בסוגיה. אלה קבעו כי הענף אינו תחרותי, וכי יש לעודד תחרות במקטעים השונים, ואפילו לשלול ממונופול נשר את ההגנה הממשלתית מפני יבוא מתחרה באמצעות היטל על היצף (קביעת מחיר נמוך במיוחד למוצר מיובא, שהחוק הבינלאומי מאפשר לייקר אותו אם הוא פוגע בתעשייה במדינה המייבאת).

על פי מקורביו, הרשקוביץ נחוש לפצח את הריכוזיות שימצא בכל אחד מהמקטעים של ענף המלט - יבוא, הובלה ימית, פריקה ואיחסון בנמל ושינוע. בכל אחד מהם בכוונתו לבצע ניתוח מיקרו, לבחון אם ישנם חסמים שמונעים תחרות ומהם, ולגבש הצעות להסרתם. התוצאה צריכה להיות הטמעת תחרות שתייצר הורדת מחירים בענף המלט. "מה שחשוב זה שנזהה נכון את החסמים ונטפל בהם נכון, במטרה ליצור תנאים להגברת התחרותיות בשוק המלט", אמר הרשקוביץ למקורביו לאחר קבלת המינוי.

הניסיון הקודם של הרשקוביץ כולל תפקידי רגולטור מפקח ויזם מפוקח. הוא כיהן באגף התקציבים בסוף שנות ה-90 כאחראי על תחום הבריאות, ובתפקיד זה בלט בהתנגדותו להכנסת הרפואה הפרטית לרפואה הציבורית. לאחר מכן כיהן כמנכ"ל בפועל של תאגיד המים הירושלמי הגיחון, ובהמשך כמנכ"ל אגד אירופה, שם נאבק לזכות במכרזים ובהפרטה של קווי תחבורה בפולין ובהולנד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#