"ישראל צריכה לקדם הרבה ערכים, רשות ההגבלים רק אחד - תחרות" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ישראל צריכה לקדם הרבה ערכים, רשות ההגבלים רק אחד - תחרות"

כך אמר אורי שורץ בכנס הרגולציה; פריזט העלה אפשרות להגן על חקלאות בסובסידיה במקום במכס שמגן גם על המחלבות; איציק באדר: לא תודה, לא מעוניינים

2תגובות

כשלי התחרות בענף המזון בישראל הם עובדה קיימת, ועל כך הסכימו משתתפי הכנס בנושא התערבות רגולטורים פרו אקטיבית בשווקים, שיזמה גיזה, זינגר אבן ונערך היום בתל אביב. השאלה במחלוקת היתה כיצד לטפל בכשלים.

"אני לא מתווכח, אם צריך להגן על החקלאים", אמר שלומי פריזט, כלכלן ראשי ברשות ההגבלים העסקיים. "אבל צריך לדעת, שאם מגנים עליהם במכס, זה גם הגנה על תנובה, שטראוס וטרה. אם אנחנו במדינה שומרים על החקלאים באמצעות מכס, אנחנו שומרים גם על המקטע התעשייתי. אפשר היה לעשות את ההגנה באמצעות סובסידיה, למשל - אז היינו רואים כמה כסף זה עולה לנו. כי סובסידיה יוצאת מתקציב המדינה ואילו במכס אנחנו לא יודעים כמה זה עולה ולמי זה הולך. זה גם מייצר שקיפות", הוסיף.

בן מלכי איציק

לדבריו, יוקר המחיה נובע מקשרי גומלין בין כמה גורמים: בראשם הכשל המתמשך ברגולציה כלכלית שמפעילה המדינה, שלא באמת מפנימה את חשיבות קולו של הצרכן, אשר לא מגיע אליה ולא שומעים אותו. "אלה חדשות טובות. כי זה בידינו, לא צו הגורל או כלל פיזיקלי שלא ניתן לשינוי. אפשר לשנות את זה. צריך לאפשר לממשלה לנהל יותר, לעשות רגולציה נשכנית יותר. מדיניות הממשלה הביאה לתוצאות המחאה וניתן לשנות מדיניות", אמר.

פריזט, שהיה ראש צוות תחרות בועדת טרכטנברג התייחס להמלצותיה ואמר: "כפתרון אנחנו מציעים להכיר בעובדה שרגולציה היא מוצר ציבורי לכן יהיו בעיות ולחצים שונים, והממשלה צריכה לתקן הכשל באספקת המוצר הזה.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

"צריך לחדד את מטרות הרגולציה כי יש רגולטורים עם מטרות הפוכות. שרגולטורים יקחו אחריות על מה שהם עושים, שאפשר יהיה למדוד אותם, שיהיה להם יותר כסף כדי שיוכלו להעסיק אנשים מוכשרים. כשדיברנו על הממשלה כאיש שמן ואישד רזה – אולי צריך לדבר עליה גם כאיש חזק", אמר.

לדבריו, הבעיות של חוסר תחרות אינן תולדה של הפרטה. "ההפרטה היא סימפטום, לא הבעיה. לראיה, גם בשוק מולאם כדיור, המחירים עלו בצורה תלולה. "ההפרטה אינה הבעיה אלא איכות הפיקוח והרגולציה. הבעיה הגדולה, הפיל הגדול בחדר הוא שהממשלה לא מצליחה להשתלט על הכשלים האלה", אמר.

לעניין עובדי קבלן בממשלה ציין, כי הפתרון אינו שילובם בממשלה כעובדים מן המנין. "הגמישות התעסוקתית שלנו הביאה לכך שאנחנו לא מצליחים לקדם את הטובים כי תנאי ההעסקה קשיחים. צריך לאפשר גמישות ויכולת ניידות וניהול בממשלה. אם אי אפשר לתגמל את הטובים ולפטר מי שלא עושה עבודתו כמו שצריך – יהיה קשה לספק לאזרחים מה שמגיע להם. להכניס את כל עובדי הקבלן לתוך הממשלה במבנה הנוכחי זה רעיון גרוע".

לעובדי קבלן יסייעו גם אכיפה מוגברת של חוקי עבודה ומניעת הבאת עובדים זרים. "יש תהליכים גלובלים שהממשלה התעלמה מהם בהקשר לעובדי קבלן. הגלובליזציה לקחה את המשרות ויצרה תחרות עם מקומות אחרים, ואנחנו הבאנו עובדים כאלה ממקומות אחרים. סינים. זו מתקפה על העובדים ברמות הכשרה נמוכות. תוסיפו עליה לתשואה להשכלה ותקבלו אי שיוויון הולך וגדל", אמר.

לגבי השאלה מדוע ועדת טרכטנברג לא המליצה לפתוח את תקציב המדינה אמר: "אולי אפשר לדבר על תוספת פה ושם אבל הבעיה לא הכסף אלא שהמערכת לא מנוהלת בצורה שתשיג את מטרותיה, וגם לא תמיד יודעים מהן מטרותיה. אנחנו צריכים להסכים על איך נראית הבעיה וללכת לעבוד. הגיע הזמן שנתעורר"

איציק באדר, יו"ר גרנות ובעל מניות בתנובה דחה את ההצעה להעביר את הגנת המדינה ממכס לסובסידיה. לדבריו, מדינה נוטה לא לעמוד בהבטחותיה והחקלאים לא מעוניינים שהיא תנהל את ענייניהם הכספיים.

"יש יחס רומנטי לאינטרנט. כשנגיע לפקח אליו - יהיה מאוחר מדי"

הרגולציה על שידורי טלויזיה באינטרנט ובסלולר היא כשלון מוחלט", אמרה מיכל רפאלי כדורי, סמנכ"ל רגולציה וניהול משפטי ומנהלת ערוצים חיצוניים של yes. לדבריה, יש לאפשר לשדר פרסומות בטלביזיה רב ערוצית, בהדרגה.

"על הכבלים והלוויין יש רגולציה שהולכת ומעמיקה. מנגד, לא עושים דבר נגד שידורים פיראטים באינטרנט ולהסדרת שידורים בחברות סלולר. יש גישה רומנטית לאינטרנט. אולם, בעין שלנו מעבר לבלוגים ולרשתות חברתיות הוא תשתית כמונו ואין עלין שום רגולציה", אמרה.

"אנו מפוקחים בתחומים רבים, מהממירים והשלט ובשאלה האם אנחנו מאפשרים להתחבר ולהתנתק וכו'. לעומת זאת, בחוץ מתקיים עולם שלם של משדרים, ששידוריהם נקראים טלוויזיה וכאן מתלבטים ובפועל לא ממסדים את מסקנות הרוב וכך אין שום פיקוח על המתחרים שלנו. כשיתחילו לפקח על האינטרנט זה יהיה מאוחר מידי. אנחנו יודעים ללכת אליו וגם יודעים לשדר שם, למתג ולקנות תוכן. אין לנו בעיה להיות שם אבל הרגולציה היא כשלון מוחלט במגרש המשחקים הזה", הוסיפה רפאלי כדורי.

אסף כהן,  אסטרטג ראשי בגיזה זינגר אבן, לשעבר רגולטור במשרד התקשורת, אמר כי הרגולטור לא הצליח לייצר תחרות בשתי החברות המשדרות שידורי טלוויזיה, אך הטכנולוגיה יצרה אותה והשאלה אם לאפשר את התחרות או להגבילה ברגולציה.

"שנים מנסים להכניס תחרות בטלוויזיה רב ערוצית בנוסף לכבלים וללוין", אמר כהן. "כמו במקרים רבים בתחרות בתקשורת, מה שהרגולטור לא מצליח לעשות, עושה הטכנולוגיה. והיא מאפשרת תחרות דרך האינטרנט. כשאומרים שהם רוצים תחרות סימטרית, יש בעיה אם היא תותיר רק אותם".

"צריך למצוא את הדרך, בה מאפשרים לטכנולוגיות החדשות גם אם זו תחרות לא סימטרית. ככל שזה מתגבר, יש לבדוק רגולציה לגבי גופים קיימים. מה חשוב, כמו הגנה על הפקות מקור. בעולם חדש של שידורי טלוויזיה באינטרנט יתנו בראש לכבלים וללוויין. אולי הרגולציה הנוכחית לא תחזיק מים וצריך לחשוב על רגולציה אחרת לקידום הפקה מקומית".

רפאלי כדורי השיבה, כי הפקות מקור אינן חוזות הכל. "הן התענוג היחיד בסד הרגולציה שעלינו. הרגולציה מתחילה עם חובות צרכניים בלתי סבירים. עלו בכנסת 33 הצעות חוק בנושאים צרכניים והרגולטורים הישירים שלנו מתאימים להן את הרשיון שלנו לפני שהן עוברות".

"יש להידרש ליבואן גדול, המחזיק בבלעדיות סל מוצרים מגוון"

"מדינת ישראל צריכה לקדם הרבה ערכים, רשות ההגבלים ערך אחד - תחרות", כך אמר אורי שוורץ, היועץ המשפטי של רשות ההגבלים העסקיים, בהתבטאות פומבית ראשונה מאז נכנס לתפקידו.

שוורץ אמר, כי רשות ההגבלים רואה עצמה כמי שמייצג את הציבור הרחב בדיונים משפטיים, כיוון שהציבור אינו מגיע אליהם להגן על האינטרסים שלו, כמו גופים עסקיים גדולים.

שוורץ הביע תמיכה מלאה מדיניות הורדת מכסים כאמצעי לקידום תחרות. "הורדת מכסים תוביל לירידת מחירים בבירור. הטענה שיש עוד ערכים להגן עליהם (כמו חקלאות א"ק) נכונה. בהנחה שאנו רוצים להיטיב עם חקלאים, מהי הדרך הנכונה? האם היא מכס על גבינה או חמאה, או שיש דרכים טובות ושקופות יותר? תנובה, טרה ושטראוס אינן חקלאים ועולה שאלה אם צריך להגן עליהן באמצעות המכס. די ברור שמכס הוא לא הפתרון, לכן הורדת מחירים על מוצרי מזון היא כיוון רצוי וטוב. יש לקוות שיתאפשר לעשות את זה תוך שמירה על אינטרסים אחרים".

שוורץ רמז, כי הרשות בוחנת מחדש את מדיניותה לגבי ספקים ויבואנים גדולים, לאור כח השוק שלהם מול הרשתות. "אנחנו רוצים להימנע מיצירת סיטוואציות בעיתיות. בסופו של דבר ספק מזון גדול לא מוכר לציבור ישירות כלום אלא לרשתות המזון ומכולות. ספק של סל מאוד גדול של מוצרים זו נקודה מעניינת.

באדר אמר, כי יש הצדקה מלאה למתן פטור לחקלאים מחוק ההגבלים העסקיים. "יש לפטור הצדקה והוא מחוייב לשמירה על החקלאות, אם אנחנו רוצים שפיזור האוכלוסין וזריעת השדות יימשכו. אני לא אומר, שאי אפשר להכניס מדדי תחרות ולשנות מפעם לפעם. כל דבר הוא תהליך וצריך לזכור מה המטרות ועל מה צריך לשמור. חקלאות היא הבסיס של שרשרת המזון. היכולת של החקלאים להתארגן היא התנאי להתפרנס ולקיים את ההתישבות והכלים הם שונים מהכלים של ההגבלים לכל תעשיה אחרת. אין תעשיה דומה כמו היצור החקלאי שצריכה לקבל אותן הגנות והתיחסות מיוחדת כמו חקלאות".

שוורץ תהה, האם הפטור החקלאי אכן מגן על החקלאים? "הוא חל גם על משווקים ובמצב בו המשווקים קונים מהחקלאים ומשתפים פעולה, יכולים לעשות קרטל ברכישת תוצרת חקלאית – זה עוזר לחקלאים או פוגע בהם? אם אתה נותן רק לחקלאים להתאגד אתה עוזר להם. אם אם אתה מאפשר גם למי שמעליהם להתאגד, אתה מזיק להם. אלא אם יש חקלאים שמגדלים משווקים ומייצרים". בכך רמז שוורץ להתארגנויות חקלאים, דוגמת רפתנים שהם גם בעלי מניות בתנובה.

באדר השיב, כי "הפטור מגן על חקלאים והתנאי להשרדותם זה היותם שותפים לשרשרת הערך. לכן החקלאים הנבונים מתארגנים ומקימים כלים לעיבוד התוצרת החקלאית ושיווקה כדי להיות שותפים לשרשרת הערך".

מיכל הלפרין, לשעבר היועצת המשפטית של רשות ההגבלים וכיום שותפה בפירמת עורכי הדין מיתר- ליקוורניק- גבע - לשם, ציינה כי הבעיה עם הגופים שמתלווים לחקלאים בחיפוש הגנה מחוק ההגבלים. לדבריה, קרטל הירקות הקפואים לא נעשה בחסות הפטור החקלאי. יצרני הירקות הקפואים עשו קרטל והסנוגורים שלהם טענו לפטור חקלאי, שנדחתה על ידי בית הדין.

בתשובה לאפשרות של מתן סובסידיה לחקלאים כדי לבודד את ההגנה עליהם, לעומת ההגנה שניתנת במכס על חקלאים, משווקים ומחלבות, אמר באדר כי "הגנות של סובסידיה הן לא טובות. מדינה יכולה לקבוע סובדיסיה ואחר כך לבטל אותה. אנחנו לא אוהבים שמדינה מנהלת לנו את המערכת הכספית, כי היא לא עומדת בהתחייבותה. בתפוחי האדמה, לדוגמה, המדינה התחיבה לפני עשור לפצות חקלאים על ביטול מיכסות והיא לא עמדה בהתחיבות.סובסידיה תמיד מלווה בשחיתות. צריך כלים אחרים, כמו הגנה על יכולת התארגנות ושמירת מכסים. אלה הכלים הנכונים".

"השנה הקרובה תתאפיין ברגולציה פרו אקטיבית"

"אנחנו במצב בו המיתווה הרגולטורי לא ברור ובהחלט ניתן לומר - שהשנה ישנה נטיה ליוזמה פרואקטיבית של הרגולציה", אמר רועי שלם, ראש תחום כלכלה ישומית בגיזה זינגר אבן.

לדבריו, השינוי הרגולטורי הצפוי כולל התחזקות של רשות ההגבלים העסקיים ומעורבות גדלה שלה ברגולציה פרו אקטיבית ברוב התהליכים הרגולטורים. "אנו צפויים לראות התחזקות משמעותית של רגולציה פרואקטיבית והתחזקות במעמד הרשות", אמר.

לדבריו, רגולציה לא יכולה להחליף כלכלת שוק, בגלל השינוי המתמיד בתנאים הכלכליים. "התאמה לשינויים היא היד הנעלמה האמיתית של התחרות. היא גורמת ללחץ על חברות להתייעלות, העובדה שפירמות גדלות ומרויחות אינה דבר רע, וזה לא טריויאלי לומר את זה היום. גודל הוא פרמטר בתחרות גלובלית ונושא הרווחים מספק תמריצים לאורך זמן", הוסיף. לדבריו, המקום למעורבות רגולטורים אקטיבית הוא בענפים שלא התפתחה בהם לתחרות בריאה על ידי היד הנעלמה של השוק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#