חוק ההשתקה יביא עוד נשיאים אנסים

האנסים יאנסו, הגנבים יגנבו, המשחדים ישחדו, אבל התחקירים לא יתוחקרו

עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עידו באום

באופן אוטופי היינו רוצים לראות את חברי הכנסת יוזמים ומאשרים דברי חקיקה לשיפור איכות חיינו הציבוריים והכלכליים. התיקון לחוק לשון הרע שמעלה את רף הפיצוי ללא הוכחת נזק מ-50 ל-300 מאות אלף שקל מוכיח עד כמה אנו רחוקים מהאוטופיה הזו.

תומכי החוק אינם יכולים להביא ולו מחקר אחד שיבסס את הטענה כי קיימת בעיה בתחום לשון הרע בישראל. לעומת זאת, מחקרים מעידים כי בתי המשפט בישראל מתמודדים היטב עם תביעות לשון הרע, כי רף הפיצויים הנפסקים עולה משנה לשנה באופן טבעי וללא ההתערבות המיותרת של חברי הכנסת וכי הצנזורה העצמית של העיתונות כבר עולה לנו ביוקר.

חישבו, למשל, על הנשיא לשעבר משה קצב. פוליטיקאים ואנשי תקשורת שמעו ואולי גם ידעו במפורש במשך שנים על עבירות מין לכאורה שיוחסו לו, אבל דבר בעניין לא פורסם עד אותה תלונה על סחיטה שהגיש קצב עצמו ליועץ המשפטי לממשלה ושחקירתה גרמה לפתיחת תיבת הפנדורה הקצבית. שילוב של צנזורה עצמית וחשש מתביעות דיבה הוביל לשתיקה ציבורית שהמליכה עלינו נשיא אנס. עכשיו אונסים תומכי החוק החדש את כולנו.

עוד לפני החוק, האיומים בתביעות לשון הרע נהפכו קשים יותר והיכולת של מערכות תקשורת לעמוד מולם נחלשו. התנצלותו של ערוץ 10 בפני שלדון אדלסון המחישה זאת היטב. המחיר הציבורי של העלאת רף הפיצויים ללא הוכחת נזק בלשון הרע יגיע מהר. כללי החשבונאות מחייבים תאגידי תקשורת להעריך את החשיפה שלהם לתביעות כבר במועד הגשתן ובמידת הצורך להפריש במאזן סכום המגלם את החבות העתידית של הפסד בתביעה. הגדלת הפיצויים תגדיל פי שישה את ההפרשה המאזנית הזו.

מכיוון שאין כיום כמעט כלי תקשורת שאינו ממומן באשראי בנקאי או ציבורי, נטל ההתחייבויות הצפויות יגרום לכלי התקשורת למזער את החשיפה לתביעות לשון הרע על ידי מזעור הטיפול בנושאים בעייתיים. וכך, האנסים יאנסו, הגנבים יגנבו, המשחדים ישחדו, אבל התחקירים לא יתוחקרו. הדיקטטורות המושחתות ומפגרות כלכלית סביבנו הן גרסה אפשרית של המציאות המחכה לנו בזכות חברי הכנסת שתמכו בחוק ונתנו ידם להגנה על מושחתי ישראל.

אפשר להסתכל על הדברים בניהיליזם אופטימי: מקורות מידע ילמדו ממתנגדי השלטון האיראני כיצד לפרסם בחו"ל את המידע שפרסומו יושתק בישראל, נלמד להדליף מידע לוויקיליקס ותתפתח פרקטיקה של הלבנת תחקירים על ידי הגשת תביעות משפטיות שיתבססו עליהם (כי האמור בכתב תביעה מוגן בחוק לשון הרע). ככל שיהיה קשה יותר לפרסם, כך יתפתחו אפיקי פרסום חתרניים דרכם יזרום מידע שכבר היום מושתק. כך קורסים משטרים אפלים.

אולי כדאי להאיץ את התהליך הזה. למה לעצור בהעלאת הפיצויים ללא הוכחת נזק ל-300 מאות אלף שקל? אפשר לעלות כבר למיליון שקל. תנו "לעוף על המיליון" (אחת התוכניות היחידות שהטלוויזיה עוד יכולה להרשות לעצמה לשדר בלי להרגיז אף אחד).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker