שטייניץ: "מערכת הביטחון קיבלה 13 מיליארד שקל מעבר למתווה ברודט" - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שטייניץ: "מערכת הביטחון קיבלה 13 מיליארד שקל מעבר למתווה ברודט"

שר האוצר מפציר שלא לפרוץ את מסגרת התקציב: "יביא לפגיעה באמינות, הורדה בדירוג אשראי, גידול בעלויות, גידול בגרעונות, משבר, פגיעה בשירותים ועלייה במסים"

19תגובות

"החל משנת 2009, יש תוספת לתקציב הביטחון מעבר למתווה שנקבע בדו"ח ברודט. 1.5 מילארד שקל בשנת 2009 - רובם התחייבות של ראש הממשלה הקודם אהוד אולמרט; 3.3 מיליארד שקל בשנת 2010; 4.5 מיליארד שקל בשנת 2011 ו-3.76 מיליארד שקל בשנת 2012", כך אמר הבוקר שר האוצר יובל שטייניץ בוועדת חוץ וביטחון.

שטייניץ הגיע לוועדה בכדי להגיב על דבריו מלפני שבועיים בוועדת הכספים של שר הביטחון אהוד ברק שהתנגד לקיצוץ בביטחון. שטייניץ וברק החליפו בשבוע שעבר האשמות בסוגיית תקציב הביטחון.

שר האוצר הוסיף כי מדובר בחריגה של 13 מיליארד שקל בתוספת לביטחון ב-4 שנים מעבר למתווה ברודט. ועדת טרכטנברג המליצה להוריד את התוספת לביטחון ולהחזיר את התקציב למתווה ברודט. לפי טרכטנברג, מדובר בקיצוץ ריאלי של 1.5-2 מיליארד שקל בשנה בתוספת שמעבר למתווה ברודט. "המלצת טרכטנברג היא נכונה ומתבקשת", אמר השר.

שטייניץ, ששימש בעבר כיו"ר ועדת חוץ וביטחון, אמר כי בעיית הפיקוח על תקציב הביטחון אינה חדשה ויש להסדיר את הנושא כפי שמקובל במדינה מתוקנת. "אני רואה את הבעייתיות בהתנהלות בתקציב הביטחון לא מהיום. ועדת ברודט המליצה על תוספת משאבים בסך 10 מיליארד שקל בשנה למערכת הביטחון למשך 10 שנים, כאשר היא בשיטת "הכל כלול" ומתייחסת לאיומי הגרעין, מלחמה קונבנציונלית ובלתי קונבצניולית וכל התפתחות במדינות ערב", אמר השר, "לכן, התוספת כוללת גם רזרבה של עשרות מיליארדי שקלים ואין תוספות לבקשות חריגות כמו הקמת גדר, איומים שונים, התפתחויות בנושא כלי הנשק וכו'".

הוא הוסיף כי רק שני גורמים עשויים לגרום לחריגה מהדו"ח: מלחמה כוללת במזרח התיכון מול מדינות המזרח התיכון או משבר כלכלי חמור שיגרום לירידה בצמיחה.
מהסכום הכולל של 100 מיליארד שקל למערכת הביטחון במשך 10 שנים: 46 מיליארד שקל הגיעו מתקציב המדינה; 30 מיליארד שקל מהתייעלות שצה"ל התחייב לה ו-24 מיליארד שקל בקשה מיוחדת לתוספת לסיוע האמריקאי.

לדבריו, תקציב הביטחון גדל, האמריקאים הבטיחו להגדיל את הסיוע אך סעיף ההתייעלות פחות מתקיים: "תקציב הביטחון דורש הסדרה אחת ולתמיד כדי שישראל תהיה מדינה מתוקנת, ולטובתה של מערכת הביטחון עצמה".

שטיניץ הדגיש כי "המזרח התיכון נמצא בתקופה מאוד סוערת של אי יציבות. אנו רואים מצד אחד גידול באי היציבות, שהוא מקור לדאגה - במיוחד במדינות ערב במעגל הראשון והשני והתגברות של טרור בגלל חוסר שליטה מסויים במזרח התיכון כולו, איומים בלתי קונבנציונלים, גרעין וטילים מצד איראן וסוריה. מצד שני, אין ספק שכל מדינות ערב נחלשו צבאית וכלכלית, כך שב-5-6 השנים הקרובות יכולתן (למעט איראן) לנהל מירוץ חימוש מואץ נפגעה מאוד".

לדבריו, ועדת חוץ וביטחון היא ועדה חשובה כי היא מפקחת על תקציב הביטחון, שהוא תחום שאף גוף לא מפקח עליו כראוי: התקשורת, האקדמיה, מכוני המחקר ומליאת הכנסת.

יו"ר הוועדה, ח"כ שאול מופז (קדימה), החמיא לשטייניץ הדורש שקיפות בתקציב הביטחון. מופז קבל על דרך התנהלותה של מערכת הבטחון בשנת 2011: "באופן שיד אחת לא יודעת מה היד השנייה עושה. בעוד שהבעיות החברתיות והנושאים הכלכליים שעומדים על סדר היום מחייבים ריסון, אני מתרשם שמנגד יש איזשהי סגירה מתחת לשלחן בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר הביטחון על תוספת לתקציב הביטחון מעבר למה שאושר על ידי הכנסת".

מופז קבל על כך שהוועדה לתקציב הביטחון התבקשה לאשר תוספת של 620 מיליון שקל לאחר שהוסבר לה שמדובר בכספים לתעשיות הביטחוניות, אך בסופו של דבר התברר שהכסף מיועד לאגף הטכנולוגיות, חיל האויר וכו' ולא לתעשיות הביטחוניות.

מופז הוסיף כי לוועדה הוגשה בקשה נוספת להגדלת תקציב הביטחון ב-800 מיליון שקל. "אי אפשר שראש הממשלה ינהל את תקציב הביטחון מאחורי גבך וכי מערכת הביטחון תבקש לאשר עוד 3 מיליארד שקל בשנה, בטענה שהם לתעשיות ביטחוניות ובפועל מתברר שהכסף מיועד לצרכים אחרים. מערכת הביטחון מדברת בקול אחד ומשרד האוצר בקול אחר. ההתנהגות הזו מוכיחה אי סדרים והתנהלות לא תקינה של סוגיית תקציב הביטחון. יש כאן בעייה של אמינות ושקיפות".

שטייניץ הוסיף כי "הגדלת התקציב תגרום לפריצת מסגרת התקציב והגרעון שבמילא תתפרץ בגלל ירידה בהכנסות. על פריצה במסגרת ההוצאה כל העולם מסתכל, ויהיו לכך השלכות על גיוס ההון, הריבית והנשקעות במשק. ראינו מדינות שפרצו מסגרות והגיעו לסף התמוטות. הגדלת תקציב הביטחון תבוא על חשבון פגיעה בתקציבי חינוך ורווחה. אין אדם רציני ורציונלי שיכול לומר שיגדילו תקציב ולא יקרה כלום בנושאים האחרים".

עוד אמר שטייניץ כי "פריצה בתקציב תגרום לפגיעה באמינות, הורדה בדירוג אשראי, גידול בעלויות המימון, גידול בגרעונות הממשלה, משבר ממשלתי, פגיעה בשירותים ועלייה במסים".

החשבת הכללית באוצר מיכאל עבאדי: הפיקוח של האוצר על מערכת הבטחון הוא מאוד מוגבל

הפיקוח של האוצר על מערכת הביטחון הוא מאוד מוגבל, כך אמרה הבוקר החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי בוינג'ו לועדת חוץ וביטחון. לדבריה, "יש פער בין התקציב שמופיע במערכות הממוחשבות לבין התקציב של מערכת הביטחון המאושר ע"י הכנסת שאותו חשב מערכת הביטחון לא יודע להסביר. תקציב ההתקשרויות של מערכת הביטחון הוא לא שקוף. חשב משרד הביטחון ובעקבות כך האוצר אין הבנה על הסכומים העתידיים שעליהם מערכת הביטחון תתחייבת. יתכן שמערכת הבטחון משעבדת את כל תקציב הביטחון".

עוד הוסיפה כי " איננו יודעים שאישורים ספציפיים של העברות תקציבים שניתנו למערכת הביטחון אכן הכסף הועבר לדברים שאושרו כאן".

לדבריה, "במערכת השכר במערכת הביטחון אין שקיפות מוחלטת. לחשב מערכת הביטחון שהוא מערכת הכספית הכי חשובה אין הרשאת צפייה בשכר. הויכוח לא על הכוחנות של האוצר אלא על מידת הגמישות של מערכת הביטחון. זו מערכת שדורשת גמישות והשאלה מה מידת הגמישות והמידתיות. השאלה מי מבקר את מערכת הבטחון? מערכת הביטחון רוצה שתבקר את עצמה ולדעתי זה חסר תקדים. אנו מקיימים מערכת של הידברויות עם מנכ"ל משרד הביטחון. בנושא השקיפות יש התקדמות ובנושא השכר פחות".

הממונה על התקציבים באוצר גל הרשקוביץ אמר כי "ועדת ברודט היתה טעות. המלצות "ועדת ברודט" מהוות תקציב מינימום לביטחון.. אותה רשימה מלאה וכוללת של איומים בטחוניים וכיו"ב נכללים במתווה ברודט שהגדיל את התקציב. מה שקורה כעת הוא התממשות התחזית לאיומים : אי יציבות אי ודאות, בחינה מחדש , למעשה המשמעות היא שתקציב ברודט הפך להיות תקציב המינימום לכל דרישות העתידיות של מערכת הביטחון".

הרשקוביץ הוסיף כי "חוץ מאי הודאות הביטחונית יש גם אי ודאות כלכלית מאוד גדולה. אנו נמצאים בעולם שבו משבוע לשבוע הדברים משתנים ממצב אפוקליפטי עד מצב של אופטימיות זהירה".

לדבריו, "המשק הישראלי נמצא במצב טוב יותר מאשר בעולם וצריך לשמור על האמינות הפיסקלית בנושא ההוצאה הממשלתית שנמצא באחריותה של הממשלה ומשקף את האמינות שלה וכן פוטנציאל הצמיחה של המשק. באבחה אחת של סטייה מהמדיניות הכלכלית של הממשלה השווקים הפיננסיים מגיבים מהר. לכן נושא המשמעת הפיסקלית הוא דבר מהותי ביותר. מה שקרה בוועדת טרכטנברג הוא הסטה של 4-5 מיליארד שקלים בשנה לטובת נושאים חברתיים".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#