פגרה ארוכה: כמה באמת עובדים חברי הכנסת? - חדשות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בדיקת TheMarker

פגרה ארוכה: כמה באמת עובדים חברי הכנסת?

המליאה מתכנסת שלושה ימים בשבוע - ונמצאת בפגרה במשך ארבעה חודשים בשנה לפחות ■ חברי הכנסת טוענים כי הם עובדים קשה בכל ימות השנה, ולא רק במשכן הכנסת - וסבורים ששכרם נמוך

4תגובות

>> חברי הכנסת עובדים במליאת הכנסת פחות ממחצית מימי העבודה השנתיים במשק - כך עולה מבדיקת TheMarker. ב-2011 צפויה מליאת הכנסת להתכנס ל-99 ימי דיונים.

המליאה מתכנסת בימים שני ושלישי אחר הצהריים, וביום רביעי מ-11:00. בימי ראשון וחמישי, המליאה אינה נוהגת להתכנס אלא במקרים מיוחדים, למשל לשם אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים. מספר הימים בשנה שבהם מתכנסת המליאה אינו מגיע אף למחצית ממספר ימי העבודה במשק - כלומר מספר הימים בשנה בניכוי חגים וימי שישי ושבת.

ארכיון הארץ

ועדות הכנסת מתכנסות אף הן בימים שני עד רביעי, בבוקר ובצהריים. בימי שלישי אחר הצהריים ובערב, המליאה כמעט ריקה. חלק מהוועדות - כמו ועדות הכלכלה, הכספים, החוץ, הפנים והחוקה - נוהגות להתכנס גם בימי ראשון וחמישי.

חברי הכנסת, אם כך, אינם מתייצבים במשכן בכל ימות השבוע - ויתרה מכן, הכנסת נוהגת לצאת לפגרות ארוכות במהלך השנה. מושב החורף נפתח בכל שנה אחרי החגים ונמשך עד סוף מארס. בסיומו יוצאים חברי הכנסת לפגרת הפסח. מושב הקיץ נפתח בדרך כלל באמצע מאי ונמשך עד סוף יולי. במועד זה יוצאים חברי הכנסת לפגרת קיץ ארוכה, שבמהלכה רבים מהם נוסעים לחו"ל, לחופשות או משלחות פרלמנטריות. בפועל מתכנסת הכנסת במשך שבעה חודשים וחצי או שמונה חודשים בשנה.

לפי נתוני מרכז המחקר והמידע בכנסת (ממ"מ), ב-2010 התכנסה מליאת הכנסת ל-105 ימים. בשנים 2000-2010, התכנסה המליאה בממוצע במשך 97 ימים בשנה.

מרכז המחקר והמידע ערך ב-2007 מחקר על אורך המושבים של 29 פרלמנטים ברחבי העולם. המחקר לא בדק כמה ימים בשבוע מתכנסים הפרלמנטים, אלא רק את משך הכינוסים. אורך הכינוסים בישראל הוא לא מן הארוכים ביותר ולא מן הקצרים ביותר.

הפרלמנט שמתכנס לתקופה הארוכה ביותר, בין המדינות שנבדקו, הוא זה שבמקדוניה, שמתכנס לתקופה של 10.5 חודשים בשנה. באוסטרליה, באיטליה, ובגרמניה, הפרלמנט מתכנס ל-10 חודשים בשנה. בפולין ורוסיה - 9.5 חודשים בשנה. בספרד וביוון - 9 חודשים בשנה. בנורווגיה - 8 חודשים בשנה. ישראל נמצאת באמצע, עם 7.5-8 חודשים בשנה שבהם הכנסת מתכנסת, למקום נמוך יותר ברשימה הגיעו: איסלנד, ארמניה, בלגיה ודנמרק (6-7 חודשים בשנה); גרמניה (5 חודשים); ולבסוף קפריסין - שהפרלמנט שלה מתכנס ל-3-6 חודשים בשנה בלבד.

נוכחים נפקדים

יום העבודה של חבר כנסת הוא גמיש למדי. חברי הכנסת אינם צריכים להחתים כרטיס נוכחות בבואם למשכן. עם כניסתם, לוחץ סדרן על כפתור שרושם את שמם במערכת המחשוב כמי שנוכחים בבניין. גם אם ייצאו מהמשכן אחרי כמה דקות, יירשמו במחשב שנכחו במשכן במשך היום. עם זאת, אם ייעדרו מיותר משליש מישיבות המליאה בכל מושב (בלא סיבה מוצדקת) - הם עלולים לספוג ניכוי בשכרם מוועדת האתיקה של הכנסת.

חברי הוועדות לא מחויבים להיות נוכחים במספר מינימלי של ישיבות. רבים מהם קופצים מוועדה לוועדה, לנוכח העובדה שבשל גודלה של הממשלה (39 שרים וסגני שרים) נותרו בפועל רק 81 ח"כים "רגילים", המרכיבים את החברים בכל הוועדות. כל ח"כ חבר בשלוש-ארבע ועדות בממוצע. כשח"כ נכנס לישיבת ועדה, הוא נרשם כנוכח גם אם נכח רק לכמה דקות, הצביע ויצא לוועדה אחרת.

חברי הכנסת, מצדם, טוענים כי הם עובדים קשה במליאה ובוועדות וכי חלק גדול מעבודתם כשליחי ציבור אינו נעשה בהכרח במליאת הכנסת ובוועדותיה. לטענת רבים מהם, הם עובדים כל השבוע ו"מסביב לשעון" בסיורים ובפגישות עם אזרחים. הכנסת מעמידה לרשות הח"כים שמעוניינים בכך לשכה פרלמנטרית מחוץ לכנסת, שבה הם אמורים לקבל קהל במהלך השבוע, בעיקר בימים שבהם אינם נמצאים במשכן.הכנסת מעמידה לרשות החברים בה תקציב שנתי של 49-68 אלף שקל לשכירת לשכה פרלמנטרית מחוץ לכנסת וליצירת קשר עם הציבור.

מי שישאל את הח"כים על גובה שכרם החודשי, 34.8 אלף שקל ברוטו (בתוספת רכב ליסינג), ישמע מרבים מהם תלונות קשות - שלפיהן מדובר בשכר נמוך לעומת המנכ"לים במשרדי הממשלה - המרוויחים 37.8 אלף שקל ברוטו בחודש, וכמו כן השופטים, ובכירים נוספים במגזר הציבורי. חברי הכנסת זכאים, בנוסף למשכורתם, להחזר כספי בגין הוצאות טלפון בביתם, החזר הוצאות טלפון סלולרי, מנוי לשני עיתונים בביתם, ואף נסיעה חינם בתחבורה הציבורית. כפי שפורסם בשבוע שעבר ב-TheMarker, השכר של חבר כנסת בישראל במונחי שוויון כוח קנייה גבוה ב-37.7% לעומת השכר הממוצע של חברי פרלמנט ב-22 מדינות בעולם, ונמצא במקום הרביעי בקרב המדינות שנבדקו על ידי המרכז.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם