נציגי הציבור: מוסד שנוי במחלוקת מאז הקמת בית הדין לעבודה

נורית רוט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נורית רוט

>> הרקע ההיסטורי לשילובם של נציגי ציבור במערכת בתי הדין לעבודה היה החשש של ההסתדרות הכללית כי שופטים מקצועיים יפעלו במנותק מהבעיות ומהצרכים של יחסי העבודה, ולכן התנתה ההסתדרות את הסכמתה להקמת בתי דין מיוחדים לענייני עבודה בכך שישולבו בהם נציגי ציבור מטעמה.

לדברי החוקרים פרופ' גיא דוידוב ורעות בגס-שמר, מוסד נציגי הציבור בבתי הדין לעבודה נותר שנוי במחלוקת מאז הקמתו ב-1969. מעת לעת עלו הצעות לבטל את מוסד נציגי הציבור, לשפר את רמתם או לצמצם את סוגי התיקים שבהם ישותפו. "עצם העובדה כי הנושא שב ומתעורר מעידה כי ישנה ביקורת נמשכת על מוסד נציגי הציבור, או לפחות על אופן פעולתו הלכה למעשה", הם טוענים.

לשילובם של נציגי ציבור בבתי הדין ישנן כמה הצדקות עיקריות: האחת, תכלית דמוקרטית שלפיה יש לאפשר לאזרחים לקחת חלק במערכת המשפט ובהליכי קבלת החלטות. השנייה, שיפור התוצאה בהליך או הקטנת הסיכון לקבלת הכרעות שיפוטיות שגויות. הטענה היא שעצם העובדה שלשופט יש אפשרות להתייעץ עם חברי הרכב שמגיעים מהשטח, יכולה לסייע בגיבוש ההכרעה העובדתית. השלישית, שיפור התוצאה בהליך באמצעות תרומה לפיתוח הדין. ההסבר הוא שנציגי הציבור שמעורים במשק ואינם מסוגרים ב"מגדל השן" של בית המשפט, יכולים לסייע למערכת להימנע מקיפאון בתחום יחסי העבודה.

הצדקה נוספת היא השמירה על יחסי עבודה תקינים. נציגי הציבור, מוסבר, בשל קירבתם לתחום ובשל העובדה שהצדדים נוטים ביתר קלות לתת בהם אמון, יכולים לסייע בהשגת פשרות ובכך לקדם יחסי עבודה תקינים במשק. התכלית החמישית היא הנגשת ההליך המשפטי לציבור הרחב, בין השאר בשל התחושה של בעלי דין בלתי מיוצגים כי הם יכולים לשטוח את טענותיהם "בשפה שלהם" וכי יש מי שמבין אותם - נציגי הציבור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker