"פרופ' גדעון סהר אינו צריך להצטדק על השכר שהוא מקבל בסורוקה" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"פרופ' גדעון סהר אינו צריך להצטדק על השכר שהוא מקבל בסורוקה"

תגובות

>> בחברה שמתייחסת לשכר כמו אל אחד הסודות השמורים של אדם, זה ודאי לא ממש נעים לככב בראש טבלת שיאני השכר של המגזר הציבורי שמפרסם משרד האוצר בשנים האחרונות. לפרופ' גדעון סהר, מנהל המחלקה לניתוחי חזה ולב בסורוקה, זה קורה כבר כמה שנים ברציפות: גם בדו"ח האחרון, ל-2010, הוא היה שיאן השכר במגזר הציבורי. שכרו בשנה זו הגיע ל-107 אלף שקל בחודש (עלות שכר של כ-125 אלף שקל בחודש).

הכינוי "שיאן השכר" עושה עוול מסוים לסהר, שהגיע לסורוקה לפני כחמש שנים מהמרכז הרפואי בילינסון, שם ניהל את היחידה להשתלות לב - אחד התחומים היוקרתיים ברפואה. כשעבד באזור המרכז הוא אף נהנה מפרקטיקה פרטית משגשת, שממנה נהנים עד היום חבריו למקצוע מגוש דן.

כך, בעוד שמקביליו בבתי החולים באזור המרכז אולי משתכרים פחות ממנו במשרתם הציבורית, רבים מהם מנהלים פרקטיקה פרטית משגשגת שיש להניח שמכניסה לכיסם בסוף החודש הרבה יותר מ-107 אלף שקל (שכר מנתח בניתוחי לב בשוק הפרטי יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים לניתוח). בסורוקה, לעומת זאת, עוסק סהר באופן בלעדי ברפואה ציבורית ומנתח רק בתחומי המרכז הרפואי. במחלקה שלו מתבצעים ניתוחי מעקפים, החלפת מסתמים וניתוחי חזה מורכבים.

סורוקה הוא מרכז רפואי שלישוני ("מרכז על") שמשרת את כל תושבי הנגב, כמיליון תושבים, שרבים מהם משתייכים לעשירונים התחתונים ולחלקים היותר מקופחים ומוחלשים בחברה הישראלית, כמו הבדואים. תושבי הנגב, כפי שהוכח במחקרים רבים, סובלים מפערים קשים ברמת הרפואה שהם מקבלים ביחס לתושבי המרכז. עבורם, רופאים כמו סהר שנמצאים בזמינות מלאה ומשרתים אותם במסגרת הרפואה הציבורית ללא תמורה נוספת, הם הדבר הקרוב ביותר לרמת הרפואה שלה זוכים תושבי המרכז המבוססים יותר.

עם זאת, שכרו של סהר הוא חריג כמובן בעולם הרפואה הציבורית, שמבוססת על הסכמי שכר קיבוציים. השכר ניתן לו במסגרת מה שמכונה "פרויקט הכוכבים" של שירותי בריאות כללית - פרויקט שלפיו המדינה מאפשרת לכללית, הבעלים של סורוקה, לשלם שכר גבוה יותר לרופאים שנחשבים "כוכבים" בתחומם.

סגן הממונה על השכר במשרד האוצר, יוסי כהן, מסביר כי לכללית ניתן אישור להעסיק בין עשרה ל-20 "כוכבים" כאלה בשכר גבוה במיוחד: "בתפישה שלנו אם יש רופא טוב שאפשר להביא אותו לפריפריה בעיקר, וסביבו להקים מחלקה טובה שמושכת מתמחים ומומחים - זה דבר מבורך", אומר כהן. לדבריו, הכללית אינה מנצלת את מלוא מכסת ה"כוכבים" שמאושרת לה, בשל החשש מהתמרמרות בקרב הרופאים האחרים בבתי החולים. "הם מקפידים לבחור אותם בפינצטה", הוא אומר.

בסורוקה, מכל מקום, מרוצים מאוד מההסדר עם סהר. "במסגרת הרצון להקים מרכז מצוינות ולתת שירות טוב לתושבי הנגב פנינו לפרופ' סהר והוא נענה", אומר ד"ר מיקי שרף, מנהל סורוקה. לדבריו, "מדברים כל הזמן על חשיבות הרפואה הציבורית ואני חושב שזו דוגמה לרפואה ציבורית במיטבה. כיום תושבי הנגב מקבלים טיפול רפואית ממיטב המנתחים בישראל.

"כשרופא כמו סהר מגיע לנגב הוא גם מביא אתו רופאים מעולים נוספים: אחריו הגיעו לכאן שני רופאים בכירים נוספים, הוא הצליח לגייס מנהלת יחידה לניתוחי חזה מבילנסון והיחידה שלו מושכת את מיטב המתמחים. אני חושב שבית חולים שלישוני כמו שלנו, שיש לו חשיבות אסטרטגית, לא יכול להתפשר על מנתח פחות טוב מסהר".

על שכרו של סהר אומר שרף: "הוא לא צריך להצטדק על כך שהוא מקבל שכר כזה. החברים שלו באזור המרכז, ודאי בחו"ל, מרוויחים עשרות מונים יותר ממנו. אם יהיו לנו רופאים נוספים בסדר גודל כזה נעשה כל מאמץ לגייס אותם ולהגדיר אותם ככוכבים, כי מרכזי המצוינות שהם יוצרים מושכים כלפי מעלה את בית החולים כולו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#