"החינוך לגיל הרך תקוע כבר שנים, אבל עכשיו יש לנו הזדמנות להזיז אותו" - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"החינוך לגיל הרך תקוע כבר שנים, אבל עכשיו יש לנו הזדמנות להזיז אותו"

חברה בוועדת טרכטנברג וכלת פרס ישראל לחינוך: "הביקורת נדג הדו"ח מונעת מפוליטיקה ומחמיצה את התיקונים החשובים; יש בו צעד דרמטי בכיוון החיובי - ואסור לתת לאינטרסנטים להכשיל אותו"

תגובות

"קיבלתי באכזבה רבה את העובדה שהממשלה לא אישרה ביום שני את המלצות ועדת טרכטנברג. אני מצפה שהדבר יתוקן בהקדם. זו הרי הזדמנות נפלאה להתחיל שינויים חשובים במדינה, שבמשך תקופה ארוכה מאוד היו צריכים לקרות ולא קרו" - כך אמרה בראיון מיוחד ל-TheMarker, פרופ' פנינה קליין, חברת ועדת טרכטנברג.

קליין, כלת פרס ישראל לחינוך לתשנ"א, מרצה בבית ספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן ומהחברות הבולטות בוועדת טרכטנברג, טוענת כי "בזכות המחאה החברתית נוצרה הזדמנות לעשות צעד דרמטי ומקיף בכיוון חיובי בתחומים מרכזיים בחיי המדינה, כמו דיור, מיסוי וחינוך. צעד שיוצר הזדמנות לחיים טובים בישראל".

מה הם הישגי הוועדה בתחום החינוך?

"כיום, קשה מאוד למשפחות צעירות להוציא אלפי שקלים בחודש על חינוך הילדים. נעשה בוועדה מאמץ לעזור בדרכים שונות למשפחות אלה, למשל בשתי נקודות הזיכוי לאבות עבור כל ילד עד גיל שלוש. צריך לזכור שהוועדה שלנו לא התחילה מאפס. המדינה במשך שנים ניסתה לעזור לחלשים ביותר. הם מקבלים סובסידיות וסיוע באמצעות מס הכנסה שלילי.

"ואולם המחאה דרשה סיוע לשכבות הביניים. לכן, המלצנו על הרחבת היצע מעונות היום במקומות שהכי צריך אותם, במרכזי הערים. הצענו תוספת של 60 אלף מקומות במעונות יום מפוקחים ומסובסדים, חינוך חינם לגילאי שלוש-ארבע תקינה ופיקוח על המעונות ויום לימודים ארוך לגילאי שלוש-תשע. הבנייה המאסיבית של מעונות היום תהיה במקומות שבהם יש להם את הדרישה הגדולה ביותר, תוך פיקוח חינוכי ושמירה על נושאי בטיחות. הוועדה הסתכלה על התמונה הכוללת, בהווה ובעתיד, ולא רק מההיבט הכלכלי והכספי".

האם החינוך יצמצם את הפערים בחברה?

"לוועדה היו שלוש נקודות מבט בתחום החינוך: ההיבט ההתפתחותי של הילד, סגירת פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ופתיחת אפשרות בפני אמהות לצאת לשוק העבודה. ביחס לנושא ההתפתחותי, טיפול בילדים בגיל הרך, מתוך היבט כספי גרידא, הוא מסוכן. מחקרים רבים הראו כי הטיפול בגיל הרך משאיר את רישומו לטווח הארוך. טיפול לא נכון יכול לגרום לנזקים בלתי הפיכים לפרטים, למשפחות ולמדינה, ולעלות הרבה מאוד.

"אני עומדת בראש מרכז בייקר באוניברסיטת בר אילן לטיפול ומחקר בילדים עם קשיי התפתחות בגיל הרך. לגבי חלק מהילדים שמגיעים לטיפול אלינו עם בעיות בהתפתחות, ניתן לומר כי היה ניתן למנוע את הבעיות אם מישהו היה מתערב בגיל מוקדם מאוד. במשך שנים ידענו שטיפול בילדים בגיל הרך משאיר את רישומו לטווח הארוך.

"בשנים האחרונות היתה הצפה של מחקרים טובים שקבעו חד-משמעית כי לא רק התנהגות הילד מושפעת מהטיפול שקיבל עד גיל שלוש או ארבע, אלא גם מבנה המוח ומנגנון הפעולות שלו. יש הוכחות שטיפול לא איכותי וחסכים משמעותיים בגיל הרך גורמים לנזק התפתחותי.

"מה שנדרש כאן זו רגישות, התפתחות נכונה של קשר אישי טוב ואווירה רגשית חיובית. מה שקשה ליצור כשהמטפלת אחראית על יותר מדי פעוטות. בשל משכורות נמוכות למטפלות ועומס קורים דברים שלא צריכים לקרות. הוועדה המליצה להגביר באופן משמעותי את נושא ההדרכה והפיקוח".

"שוני דרמטי ביו המוכנות של ילדים לגן"

למרות ההישגים הלא מחמיאים, קליין אופטימית למדי לגבי מצבה של מערכת החינוך בישראל. ביחס לסגירת הפערים בחינוך, טוענת קליין כי "קרו הרבה דברים חיובים במערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות, ואני מקווה שהמערכת תמשיך להשתפר - כי ישראל נמצאת במקום לא טוב בסקאלה הבינלאומית. אך לא הכל נמדד לפי הדירוג. בכל הרפורמות שהמערכת עברה לא הושם דגש על הגיל הרך. עכשיו הגיע הזמן לטפל בו. ההחלטה של הוועדה על חוק חינוך חובה חינם לגילאי שלוש-ארבע זו החלטה חשובה מאוד".

מה ההבדלים בין ילד בגיל שלוש שמגיע לגן חובה משכבות המצוקה ומהשכבות המבוססות?

"יש שוני דרמטי בין שני הילדים האלה כשהם מגיעים למערכת החינוך - בדרך החשיבה, באוצר המלים, בסקרנות, בחשיבה האנליטית, במספר השאלות שהוא שואל ובתעוזה. ילד אחד בא מוכן וילד אחר לא. לצערי הרב, גם במשפחות עשירות ילדים יכולים לבוא לא מוכנים, אם מי שטיפל בהם לא היה מתאים. מחקרים מראים שהדברים מתגבשים עד גיל שלוש. כמובן שאפשר אחרי כן לתקן, אבל זה תיקון, זה להטליא".

האם הוועדה תומכת ביציאת נשים לעבודה?

"יציאת אימהות לעבודה חשובה לחיי המשפחה, לכלכלת המשפחה ולקריירה שלהן. אם אמא יכולה כלכלית ומבחינת המוטיבציה להישאר עם התינוק, מה טוב. אבל המדינה צריכה לדאוג לאמהות שיוצאות לעבודה, שיוכלו לעשות זאת בראש שקט. היתה תלונה שחזרה ונשנתה כי אין מספיק צהרונים, שאין פתרונות לילדים הקטנים לשעות שאחרי הגן או הבית ספר. הוועדה הרימה את הכפפה והחליטה על יום לימודים ארוך לגילאי שלוש-תשע עד 16:00 אחר הצהרים מיום ראשון עד חמישי".

TheMarker

"צריך לדאוג קודם כל שהדו"ח יעבור"

קליין מתרעמת על המקטרגים השונים בשבועות האחרונים שטוענים כי ועדת טרכטנברג לא עשתה מספיק כדי להביא לשינוי אמיתי. "הוועדה עשתה בכל תחום עבודה מחושבת מאוד כדי לתת יריעה שלמה. כך בחינוך, כך בתחבורה, בינוי ובתחומים אחרים", היא אומרת.

"אנחנו לא חיים בחלל. קל להגיד לא עשיתם כלום, לא עשיתם מספיק. מה שעשינו זו התחלה חיובית מאוד. חוק חינוך חובה חינם לגילאי שלוש-ארבע, וההחלטה להעביר את האחריות לחינוך עד גיל שלוש בהדרגה ממשרד התמ"ת למשרד החינוך, הן החלטות חשובות. צריך להתחיל להזיז דברים יום אחד ואנחנו עשינו את זה.

"בימים האחרונים קראתי ביקורות על הוועדה. אני לא מתעניינת בפוליטיקה. אני מבינה את הפוליטיות בנושאים שבהם עסקה הוועדה ואת הניסיון להשיג למצביעים שלך דברים. ואולם כשנושא חשוב עומד על סדר היום, וכל כולו לטובת עם ישראל - צריך לדעת להתעלות על השיקולים הצרים".

ועדיין הביקורת אינה מחמיאה לכם.

"נתקלתי בשלושה סוגים של ביקורת: ראשית שדו"ח טרכטנברג אינו חדש ואינו מקורי, שנית שהדו"ח אינו מספיק ושלישית שבדו"ח יש יותר מדי דברים והממשלה לא תעביר אותו. ביחס לטענה כי הדו"ח אינו מקורי, אני מוכרחה להגיב. נכון, חוק חינוך חובה חינם לגיל הרך קיים כבר מ-1985, אבל הוא היה תקוע כל השנים. עכשיו זו ההזדמנות להזיז אותו. תנו את ההזדמנות. דברים דומים ניתן לומר על הפיקוח על המעונות. חוק הפיקוח נתקע בצנרת מסיבות שונות, ביו השאר בשל ויכוחים עם ארגוני הנשים. עכשיו יצרנו הזדמנות להריץ אותו. תנו לו לרוץ.

"ביחס לטענה כי הדו"ח אינו מספיק, אני יכולה לומר כי בעולם של אוטופיה מלאה, ניתן היה להוציא דו"ח אחר, למשל מטפלת לכל תינוק. למה לא? הרי הורים רוצים חינוך חינם מגיל אפס. אבל יש גבול לאפשרויות המדינה.

"צריך לדאוג קודם כל לכך שהדו"ח יעבור, עם ההתייחסויות שלו למכלול הנושאים החשובים. הוא חשוב לצעירים המפגינים. קרה דבר נפלא ומשמעותי בישראל, ועכשיו צריך לדאוג שהאינטרסנטים, שהדו"ח דורך להם על האצבעות, לא יפריעו לתהליך שהדו"ח מוביל".

לדברי קליין, "ועדת טרכטנברג לא אמורה ולא יכולה לפתור את כל הבעיות. חשוב גם להנהיג בישראל מעקב אחרי פרויקטים גדולים. צריך ללמוד מההצלחות ומהכישלונות. השינויים בעולם ההשכלה הגבוהה בישראל, למשל, עצומים ודרמטיים. קודם כל נושא הנגישות. פעם היו בארץ חמש אוניברסיטאות, היום יש עשרות מוסדות להשכלה גבוהה בכל האזורים.

"אני למשל, הייתי מאוד רוצה להקטין את מספר הילדים בכיתה, וקודם כל בכיתה א' , כדי שהעבודה בקבוצות קטנות תסייע למורה לסגור את הפערים העצומים שעמם הילדים מגיעים לבית הספר. המלצתי את זה בוועדה בשלב ההמלצות הטרומיות, לפני שלב ההמלצות האחרונות, והמלצתי לא התקבלה. התמקדנו במקומות שבהם הנזק הכי גדול. ודאי שיש עוד הרבה דברים לעשות. הכיוון של משרד החינוך היום הוא לתת לילדים יותר שעות. אני מקווה שזה יקרה".

מדוע לא המלצתם על ביטול עובדי הקבלן במערכות הציבוריות?

"היתה אמירה כללית של הוועדה. ברור מה הדבר הרצוי, לא צריך מומחיות בשביל זה, אבל יש עוד אלפי נקודות שאפשר לשפר. אנחנו התעסקנו בנקודות הבסיסיות ביותר העונות לצרכים הכי כואבים ונחוצים. נעשה גם ניסיון בוועדה למצוא מכנה משותף לאלפי הנושאים שעלו בוועדה. לא חוכמה למצוא נקודה חשובה כזו או אחרת שהוועדה לא התייחסה בדו"ח אליה. צריך כעת להרים ראש ולהבין שמדובר במהפך בחיי המדינה, ולא להיכנע לאינטרסנטים שמנסים להכשיל את ההמלצות. אני מאמינה שאנשים בשטח לא נאיביים. הם מבינים. הם לא ירשו לאינטרסנטים לפגוע בהמלצות. אני מאמינה שיהיה לחץ על הממשלה לקבל את ההמלצות, ולא להיפך".

כאשת חינוך, איך התרשמת מעבודת הוועדה?

"זה היה תהליך לדוגמה, גם עבור מישהי בגילי, עם ניסיוני. השתתפתי באלפי ועדות בינלאומיות ולאומיות חשובות. זו היתה ועדה מדהימה. היה ניסיון לאסוף את דעות הציבור בכל הדרכים האפשריות - מפגשים אישיים, ראיונות, עיתונות ופייסבוק - ולהתייחס ברצינות מרבית לדברים. היתה חשיבה מעמיקה לרוחב (מה ההשלכה על תחומים אחרים) ולאורך (מה תהיה ההשפעה לטווח הארוך).

"בנוסף, האנשים בוועדה עבדו מסביב לשעון. שמעתי הערות על השכר שקיבלו חברי הוועדה. לא קיבלנו שקל. אבל התמורה שקיבלנו היתה גדולה מאוד - הזכות להשפיע על פוטנציאל ההתפתחות והחיים של משפחות במדינה. אני לא יכולה להתעלם גם מהתרומה הגדולה של פרופ' מנואל טרכטנברג להצלחת הוועדה. הוא שילב מנהיגות, סובלנות וסבלנות, יכולת אינטלקטואלית יוצאת מהכלל, והתוצר מונח לפנינו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#