דן שכטמן: "אם רוצים זכיות נוספות בפרס נובל - על המדינה להשקיע בחינוך מגיל צעיר" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דן שכטמן: "אם רוצים זכיות נוספות בפרס נובל - על המדינה להשקיע בחינוך מגיל צעיר"

לדברי הזוכה הטרי בפרס הנובל לכימיה, האוניברסיטאות עושות עבודה מעולה - השאלה היא אם אלה שמגיעים ללמוד בהן מקבלים קודם לכן מספיק הכשרה

9תגובות

"חינוך הוא תהליך ארוך טווח. חינוך טוב צומח לאט וגווע לאט. אין ספק שאם אנחנו רוצים שגם המדענים הבאים יזכו בפרסי נובל צריך להמשיך בתנופה המדעית ולהכין קאדר של מדענים" - כך אומר ל-TheMarker חתן פרס נובל הטרי לכימיה, הפרופ' דן שכטמן. לדברי שכטמן, "צריך להשקיע בחינוך כבר מגיל צעיר. זה תפקידם של בתי הספר היסודיים והתיכוניים. האוניברסיטאות בישראל עושות עבודה מעולה. השאלה היא אם אלה שמגיעים ללמוד בהן מקבלים קודם לכן מספיק הכשרה".

מזה שנים שכטמן מעורב בעצמו בחינוך ליזמות. "אני מעביר קורס ביזמות טכנולוגית למדענים ומהנדסים בטכניון, בהתנדבות. לא כל הסטודנטים יקימו חברות - אבל חלקם כן. היוזמה הזאת היא אחד הדברים שהאוניברסיטאות והמדינה יכולות לעודד כדי שישראל תמשיך להתפתח", אומר שטכמן.

אי–פי

שכטמן מודה כי בשנים האחרונות נראה שיותר ישראלים מעדיפים ללמוד מקצועות מכניסים מאשר מדעים: "זה נכון. אנשים פחות מתעניינים במדע ויותר בכסף. זאת תופעה בולטת. אין לי מספרים שאני יכול להציג אבל זה מה שאני רואה סביבי. מצד שני, אני לא יכול להגיד שהולך ופוחת הדור. זה תפקידה של המדינה להשקיע בעידוד המחקר, המדע והטכנולוגיה. להשקיע בחינוך. וגם לתקשורת יש תפקיד לתת תשומת לב לנושאים האלה".

שכטמן, שזכה השבוע בפרס, הוא הישראלי הרביעי שזכה בפרס נובל בתוך עשור, אחרי אברהם הרשקו, אהרון צ'חנובר ועדה יונת. מלבד יונת, שלושת הזוכים הם חוקרים מהטכניון. נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, בירך אתמול על זכייתו של שכטמן. "השמחה שלנו בטכניון מרקיעה שחקים. ידענו שדני יקבל את הפרס מתישהו, אבל לא חשבנו שזה יהיה השנה. ההישג הזה הוא הוכחה ניצחת לכל חוקר שדבק באמת שלו. כשדן גילה את הגילוי שלו ב-1981 לא האמינו לו. והנה, 30 שנה לאחר מכן, הוא מקבל את ההוכחה בצדקת הדרך שלו", אמר לביא.

עם זאת, הזהיר לביא כי ההכרה בהישגי החוקרים הישראליים עשויה להיות קצרת מועד, אם לא ישתנו סדרי העדיפויות הממשלתיים בישראל. "ההשקעה הנוכחית של המדינה במדע ובחינוך הטכנולוגי לא תצליח להמשיך ולזכות אותנו בפרסי נובל", אמר לביא.

לדבריו, יש לשים לב כי הפרסים של השנים האחרונות ניתנו בגין מחקרים בני 20 ו-30 שנה: "הזכייה של דן היא על מחקרים משנות ה-80, כך גם הזכייה של יונת. זה לא נעשה עכשיו, אלא שיייך למחקרים משנות ה-80 וה-90. אני רק יכול לקוות שמדינת ישראל תמשיך להשקיע במדע ובחינוך כדי שיגיעו זכיות נוספות על בסיס מחקרים עדכניים".

לדברי לביא, "הסטודנטים בשנה א' של הטכניון הם סטודנטים מצוינים, אבל ניכר שחסר להם חומר רקע בתחום המדע, חומר שאני למדתי כשהייתי בבית הספר התיכון", אומר לביא. "שאל את כל הדקאנים בפקולטות למדעים בטכניון והם יאמרו לך שהרמה של הסטודנטים במתמטיקה, פיסיקה וכימיה היא לא מה שהיתה. צריך לתגבר את לימודי המדעים".

לביא סבור כי העולם צועד לעבר עידן שבו מדינות יישפטו לפי כמות הידע החדש שהן מייצרות, ולפי רמת החדשנות שלהן. "זה המטבע החדש", הוא אומר. "כל מדינה צריכה סטודנטים, חוקרים ואקדמיה מעולה. מה שמטריד אותי כעת נוכח כל ההתלהבות של מהזכיות של החוקרים הישראלים בפרסי נובל היא שזה לא תוצר של המדינה. אני משקיף מחוץ לחלון וכל המבנים שאני רואה מסביב בטכניון הוקמו בזכות תרומות של אחינו מהגולה. מדינת ישראל לא השקיעה אפילו במבנה אחד. עיקר הציוד המדעי והמבנים שמוקמים באוניבסיטה לא הגיע מהשקעה של המדינה. הכל מתרומות. המדינה תורמת לתקציב השוטף אבל לא לפיתוח".

אתה סבור שגם בשנים הבאות ייצאו מישראל חוקרים שזוכים בפרסי נובל?

"פרופ' מנואל טרכטנברג כינה את העשור האחרון באקדמיה ‘העשור האבוד'. הוא הכין תוכנית להחזיר עטרה לישנה וכעת אנחנו רק בתחילת הדרך של היישום שלה. ימים יגידו אם נגיע למטרה. אם ישראל רוצה להישאר בצמרת המדינות החדשניות היא צריכה להשקיע בחינוך - לא רק בחינוך אקדמי, אלא גם בחינוך יסודי. שכטמן, אגב, אינו רק מדען גדול, הוא עסק גם בחינוך ויזמות והפיץ חינוך בקרב בני נוער. זה בער בעצמותיו".

פעם אחר פעם דווקא חוקרים מענף הכימיה זוכים בפרסי נובל. יש לכך הסבר?

"דן הוא מהנדס חומרים. הוא זוכה בפרס נובל בגין גילוי חדש במבנה החומר ברמה המולקולרית. זה יכול היה להיות בתחום הפיסיקה או הכימיה. ועדת פרס נובל החליטה שהגילוי מתאים לתחום הכימיה. אין פרס נובל על גילוי במדע החומרים.

בכר דודו

"פרופ' הרשקו וצ'חנובר זכו בפרס נובל על תגלית בעולם החלבונים. אין פרס נובל על גילוי במדע החלבונים. הוחלט שזה פרס נובל בתחום הכימיה. למה כל החוקרים הישראלים זכו בפרסי נובל בתחומים האלה? כי הם מצוינים. צריך הרבה יצירתיות, העזה וחוצפה כדי להגיע להישג כזה. גם פרופ' יונת היא בעלת תכונות אלה. לא האמינו לה לגילוי של מבנה הריבוזום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#