הון-שלטון בקיבוץ - כלכלת ישראל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הון-שלטון בקיבוץ

"הקיבוץ המתחדש" זו ההגדרה המשפטית לסוג התאגיד הקיבוצי החדש

15תגובות

הציבור בישראל צופה בהשתאות אל השינויים המפליגים בקיבוציים, ומתקשה להבין כיצד נהפכה המשפחה השוויונית לחברה פרטית, שבה עושים בעלי שררה ככל העולה על רוחם.

"הקיבוץ המתחדש" זו ההגדרה המשפטית לסוג התאגיד הקיבוצי החדש. זהו למעשה תאגיד עסקי הדומה בכל דבר ועניין לתאגיד העסקי המקובל, אך הוא ניכר במאפיין ייחודי: הבעלות היא בידי חברי הקיבוץ, ונמדדת במספר שנות הוותק של החבר, כאשר ציבור הבעלים הזה מתורגל בקבלת החלטות משותפות במסגרת אסיפת החברים.

דרך חיים זו, של המעבר לקיבוץ מתחדש, מחייבת הפרדה מוחלטת בין האישיות המשפטית של התאגיד לבין זו של חבריו. לאור הפרדה זו - חייב התאגיד לאמץ כללים דמוקרטיים חדשים, כמו כל תאגיד עסקי בישראל.

העקרונות הדמוקרטיים המקובלים בתאגיד, הנגזרים מעיקרון הפרדת הרשויות של הדמוקרטיה המערבית, כוללים כמה עקרונות יסוד: קיומו של מסך הפרדה מוחלט בין התאגיד לבעליו, הניתן להרמה אך ורק בנסיבות מיוחדות, ובאישור בית משפט; הפעלת התאגיד באמצעות שלושה אורגנים - הנהלה, בעלים ודירקטוריון מפקח מטעם הבעלים, כאשר חלוקת התפקידים בין האורגנים חייבת להיות מוגדרת וברורה, תוך הטלת חובת אמונים על פקידי התאגיד, ואיסור פעולה בניגוד עניינים.

מימוש העקרונות הדמוקרטיים בקיבוץ המתחדש מחייב הורדת המסך בין התאגיד לבעליו, קיום אסיפות הבעלים ללא השתתפות פקידי התאגיד והפעלת פיקוח על התנהלותו באמצעות דירקטוריון ולחלופין, ועדות מיוחדות מטעם הבעלים.

ואולם בפועל לא קיים מסך המפריד בין התאגיד לבעליו. פקידי הקיבוץ מנהלים את התאגיד בכובע כפול: הן כפקידים והן כבעלים. פקידי התאגיד הם המנהלים את אסיפות החברים, הם הקובעים את סדר היום, בידם קביעת סדרי ההצבעה, ולבסוף, הם גם רושמים את הפרוטוקולים של אסיפות החברים. למעשה, ניתן להשוות את ההתנהלות של המערכת הקיבוצית כיום לתופעה המטרידה של קשרי הון-שלטון; או במונחים הקיבוציים: מרכזי המשק, מנהלי המפעלים, מנהלי החברות האזוריות והארציות של התנועה הקיבוצית - הם ההון הקיבוצי, ואילו פקידי הקיבוץ, בתפקידים המרכזיים, מייצגים את השלטון.

ללא מסך ההפרדה החיוני לשמירת זכויות הבעלים, קיים הפיתוי הגדול של ההון והשלטון הקיבוצי לחבור זה לזה, ולנווט את תהליך ההפרטה הקיבוצית באופן שיהלום את האינטרסים האישיים של המנהלים: להבטיח את המשך כהונתם, לקבוע את תנאי שכרם ולמנוע שקיפות ובקרה על עבודתם.

לא קשה לדעת מי הם הגורמים בעלי השררה המעוניינים בשימור המצב הקיים: ההון-שלטון הקיבוצי, שהוא הנהנה העיקרי מהרמת המסך, ומכאן חופש הפעולה בניהול התאגיד; התנועה הקיבוצית, שקשריה עם ההון-שלטון הקיבוצי מאפשרים למעשה את המשך קיומה כתנועה מרכזית, שבידיה השליטה בתאגיד; הבנקים, המעוניינים לשמר את המצב הקיים, כדי להבטיח את מילוי הסדר החובות שחתמו עם התנועה הקיבוצית; רשם האגודות השיתופיות, שנכשל כליל בתפקידו לפקח ולכוון את השינויים מרחיקי הלכת באורחות החיים ומעדיף לחבור עם התאגידים והתנועה, ו"לחסוך" בהקמת מערכת מקצועית לפיקוח ובקרה על התנהלות התאגידים הקיבוציים.

חברי הקיבוצים עצמם, שגדלו וחונכו בקיבוץ השיתופי, כלל אינם מודעים לשינוי היסודי שחל ביחסיהם עם הקיבוץ, בהכרח של הפרדת האישיות המשפטית בינם לבין קיבוצם, ובניגוד העניינים הקיים כיום בינם לבין פקידי הקיבוץ. ללא הורדת מסך ההפרדה - נגזר על החברים להפוך לעובדים חסרי זכויות של התאגיד שהם בעליו.

הכותב הוא כלכלן בן קיבוץ עין שמר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#