ליאור דטל

>> המוחים לא יקבלו חינוך חינם, אבל לפי ועדת טרכטנברג, מערכת החינוך תזכה לתוספת תקציב של כ-18 מיליארד שקל למערכת החינוך בחמש השנים הקרובות. בנוסף, ממליצה הוועדה על הקצאה חד פעמית של כ-4.35 מיליארד שקל בשנים אלה לצורך בניית מעונות וגני ילדים. בנוסף, הוועדה המליצה על מתן 2 נקודות זיכוי ממס לאבות עובדים לילדים עד גיל שלוש, שיתבטאו בתוספת של כ-420 שקל בנטו לתלוש המשכורת עבור כל ילד, כלומר אובדן הכנסות של כמיליארד שקל בשנה למדינה. אם כל מסקנותיה ייושמו, בסיס תקציב משרד החינוך יגדל בכ-5.4 מיליארד שקל החל מ-2016.

מסקנות הוועדה מבוססות בעיקר על הצעות חוק הנמצאות בהליכי חקיקה, חוקים שנחקקו לפני שנים רבות וטרם יושמו באופן מלא ותוכניות שנמצאות בשלבי ביצוע שונים ומתרכזות בעיקר בגיל הרך עד גיל תשע. הוועדה לא ענתה על הדרישה המרכזית שעלתה במחאה - לספק חינוך חינם מגיל 0, ולא עסקה בתחלואי המערכת כמו מעמדו של החינוך הציבורי, צפיפות הכיתות, או רמת ותנאי המורים.

לטענת הוועדה, ההמלצות יקלו על יוקר המחייה של הורים צעירים שנושאים בהוצאות החינוך הכבדות ביותר ולצמצום האי-שוויון בחברה ובחינוך, שנוצר כבר בשלב החינוך המוקדם והקריטי, ואף יאפשרו שילוב הורים נוספים במעגל התעסוקה. עם זאת, גם הארגונים המפעילים את מעונות היום הציבוריים וגם הגנים הפרטיים הביעו אכזבה ממסקנות הוועדה.

ההמלצה העיקרית של הוועדה המתייחסת לגילי אפס-שלוש, היא לא חינוך חינם חינם כמו שדרשו מובילי המחאה, יישום חוק הפיקוח על המעונות, שנמצא בהכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית בכנסת והרחבת מעונות הציבוריים. בגילים בוגרים יותר, הוועדה המליצה ליישם את חוק חינוך חובה לגילי שלוש-ארבע, שאינו מיושם באופן מלא למרות שנחקק כבר ב-1984. לפי הוועדה, יש ליישם את החוק עד 2014. כיום רק כשליש מהילדים בגילים אלה, נכללים בחוק והוא מיושם רק ביישובים ברמות הכלכליות-חברתיות הנמוכות ביותר - בעיקר בקרב יישובים ערבים וחרדים.

לפי הוועדה, אי יישומו באופן מלא, משיתה על ההורים נטל המגיע לכ-8,000 שקל בשנה לילד ולכך שכ-28% מכלל הילדים בגילים אלה לא נמצאים במסגרות מפוקחות של משרד החינוך.

לצורך יישומו, ממליצה הוועדה להקצות סכום של 7.2 מיליארד שקל במהלך חמש השנים הקרובות, למימון עלות הסבסוד המלאה של ילדים בגילי שלוש-ארבע. זאת, כשעם יישומו במלואו, העלות השוטפת למימונו תגדל בכ-1.8 מיליארד שקל בשנה. בנוסף, הוועדה ממליצה להקצות 2.6 מיליארד שקל לטובת בניית כיתות וגני ילדים ל-80 אלף ילדים נוספים שיצטרפו למערכת כתוצאה מיישום החוק.

אחת ההמלצות החדשות של הוועדה נוגעת בהקמת מסגרות חינוך מסובסדות אחר הצהריים שיופעלו עד לשעה 16:00 בימים ראשון עד חמישי, לגילי שלוש עד תשע, ולמעשה תייתר את חוק חינוך ארוך, שגם הוא אינו מיושם במלואו.

הוועדה ממליצה להקים את הרשת בפריסה חלקית כבר ב-2012, ובפרישה מלאה עד ל-2016 בהשקעה של כ-7 מיליארד שקל. עלות התוספת המלאה בבסיס תקציב המדינה לאחר השלמת פרישת התוכנית תהיה כ-2.3 מיליארד שקל בשנה והיא מציאה לסבסד את העלות להורים בשלושת העשירונים הנמוכים באופן מלא, ולגבות מחיר מסבובסד מיתר ההורים - בהתאם לרמתם החברתית-כלכלית.

בנוסף, הוועדה המליצה לחתוך את תשלומי ההורים בבתי הספר בהתאם לרמה הכלכלית של ההורים, בהתבסס על המלצות ועדה בראשות מנכ"ל משרד החינוך, ולהקל גם על ההורים בעלויות רכישת ספרי הלימוד, בין היתר, באמצעות תמרוץ יישום חוק השאלת ספרי לימוד והקמת מנגנון אכיפה על מחירי ספרי הלימוד. כמו כן, הוועדה המליצה להגביר את הסיוע הכספי לתנועות הנוער ב-20 מיליון שקל בשנה.

שר החינוך גדעון סער, קרא לאישור ההמלצות על ידי הממשלה ולקביעת לוח זמנים מחייב לביצוען. לדבריו, "יש לראות בהקצאת המשאבים למערכת החינוך כהשקעה ולא כהוצאה. צריך להמשיך להשקיע באופן עקבי בחיזוק מערכת החינוך במטרה להעמידה בשורה אחת עם מערכות החינוך המובילות בעולם. למדינת ישראל אין את הפריווילגיה לא להשקיע בחינוך". במשרד החינוך מונה צוות בראשות מנכ"לית המשרד המיועדת, דלית שטאובר, להערכות ליישום ההמלצות בתחום החינוך.

"ילד לא נולד בגיל שלוש"

לפי הדו"ח, יישום חלק ניכר מהצעדים ייקח זמן והשפעת יישומם על הנטל הכלכלי והאי-שיוויון לא תהיה מיידית. לכן, הוועדה החליטה להמליץ ליישם כמה מהצעדים כבר עד 2012, ובהם תחילת החלתו של חוק חינוך חינם בגיל שלוש עד ארבע.

הארגונים המפעילים מעונות יום ציבוריים בישראל - ויצ"ו, נעמת, אמונה, נאות מרגלית ונשי חירות - התריעו בתגובה לפרסום הדו"ח כי אין בו כדי לפתור את מצוקת המשפחות הצעירות, וכי הוא אינו כולל "התייחסות משמעותית לבעיית יסוד כמו שכר לימוד גבוה, מחסור כבד במעונות ציבוריים והיעדר מדיניות ארוכת טווח בתחום".

ראשי הארגונים אמרו כי "ילד לא נולד בגיל שלוש. המסקנות לא פותרות את מצוקת ההורים לילדים עד גיל שלוש, שימשיכו לשלם אלפי שקלים בחודש עבור חינוך ילדיהם". ראשי הארגונים דורשים לפעול למען חינוך חינם לגיל הרך, תוך גיבוש מתווה לבנייה מסיבית של מעונות יום בפרישה ארצית.

יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים, שלומית ביסמנובסקי, אמרה כי "מסקנות הוועדה יגבילו את אפשרויות הבחירה של ההורים. לא ייתכן לבקש מהגנים הפרטיים להקפיא את שכר הלימוד למשך חמש שנים כתנאי לפיקוח במסגרת החוק".

הוועדה המליצה להעביר את האחריות על החינוך בגיל הרך ממשרד התמ"ת אל משרד החינוך, כדי לייצר תשתית פדגוגית רציפה בכל שלבי החינוך. שר התמ"ת, שלום שמחון, ושר החינוך, גדעון סער, כבר הביעו עוד לפני פרוץ המחאה רצון לבצע את הצעד ואף התקיימו דיונים משותפים במשרדי הממשלה לביצועו עוד לפני תחילת שנת הלימודים הנוכחית, אך הוא לא יצא אל הפועל מכיוון שלא ניתנה תוספת תקציב להרחבת מערך הפיקוח.

בנוסף, ועדת טרכטנברג המליצה להרחיב את מערך הגנים המסובסדים בכ-60 אלף מקומות. לצורך כך, ממליצה הוועדה להשקיע כמיליארד שקל בשנים הקרובות ולהקצות 600 מיליון שקל גם לצורך הפעלת מנגנון הסבסוד הקיים, כתוצאה מהרחבת מערך הגנים הציבוריים.

כמו כן, הוועדה המליצה על האצת הליך חקיקת חוק הפיקוח על המעונות ומתן תמריצים ליישומו. החוק, שיזם ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), אמור להתנות הפעלת מעונות פרטיים ברישיון מהמדינה ועמידה בסטנדרטים בטיחותיים ופדגוגיים ובפיקוח. החוק יעמוד לקריאה שניה ושלישית בכנסת, ללא קשר להמלצות הוועדה.

הוועדה ממליצה להקצות 700 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות לצורך סיוע במימון עמידה בתקנים בגנים הפרטיים, כדי שיצטרפו לחוק הפיקוח. עם זאת, הוועדה מתנה את הסיוע מהמדינה בהסכמת הגנים הפרטיים לגבות מחיר מפוקח על המחיר למשך חמש שנים לפחות. בנוסף, היא ממליצה להקצות 355 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות הקרוב לצורך שיפור והרחבת מערך הפיקוח הקיים על המעונות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker