שני שילה

>> אביגיל אלהרר, בת חמש וחצי מחיפה, מרגישה כל יום בצהריים רעבה מאוד. בבוקר היא אוכלת בגן כריך, מלפפון חתוך ופרי שההורים שמים לה בתיק. היא רגילה לאכול ארוחת צהריים ב-14:00, אלא שהשנה הגן שבו היא לומדת הצטרף לרפורמת אופק חדש ונוספה לה חצי שעה לשהות בו, כך שהיא צריכה להמתין זמן ממושך יותר עד שייכנס אוכל לפיה. "הייתי שמחה אם אבא ואמא היו לוקחים אותי מהגן יותר מוקדם", היא אומרת. "אני כבר עייפה ורעבה".

אביגיל אינה היחידה שמלאה בטענות. גננות שהצטרפו השנה לרפורמת אופק חדש מספרות כי הבעיה הראשונה ברפורמה בגני הילדים היא שתוספת השעות מזערית - חצי שעה בלבד, הלימודים בגנים מסתיימים ב-14:00 במקום ב-13:30. הארכת יום הלימוד הביאה גם להארכת הפעילות בחלק מהצהרונים - מ-16:00 ל-16:30.

קשה לומר שהשינוי משמעותי, אך לילדים קשה להתמודד איתו, בעיקר בגלל סוגיית ארוחת הצהריים. במשרד החינוך ניסו לפתור את הבעיה באמצעות ארוחה קלה כמו ביסקוויטים בשעות הצהריים, אבל זה לא ממש פותר את הבעיה. אנשי חינוך שעובדים עם משרד החינוך סיפרו ל-TheMarker כי "אמנם זו רק תוספת של חצי שעה, אבל אלה ילדים שקשה להם להישאר ערניים כל כך הרבה זמן. מגיעה להם ארוחה חמה בשעה הגיונית".

ש', גננת ותיקה, טוענת בלהט שאופק חדש היא רפורמה שלא מטיבה עם הילדים: "לילדים שרק עולים לגנים של משרד החינוך בגיל 3 קשה לסחוב עד 13:00, אז עכשיו הם אמורים להישאר בגן עד 14:00?"

גם ההורים לא מרוצים. כרמית, אם לארבע ילדים ודוקטורנטית בטכניון, אומרת: "הבת השלישית שלי אמנם נכנסה לגן של משרד החינוך כבר בשנה שעברה, אבל היא צעירה יחסית ובימים האחרונים חוזרת מהגן עייפה ועצבנית בגלל שהגן מסתיים מאוחר".

ואם לא די בכך שהגננות, הילדים וההורים מבקרים את הרפורמה, גם בהסתדרות המורים, הגוף שייצג את הגננות במשא ומתן, לא מרוצים מהרפורמה. לילי פוקמונסקי, מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים, קובעת כי הארכת יום החינוך בגנים לא נותנת כלום. "אני הגעתי למשא ומתן עם האוצר ומשרד החינוך עם רצון להאריך את יום החינוך עד 17:00, ולספק לילדים מקום לאכול ארוחת צהריים ומקום לנוח", היא אומרת. "כמעט זרקו אותי מהמדרגות, מכיוון שזה היה מכפיל את התקציב. ציפיתי לרפורמה אמיתית מבחינה פדגוגית. ברור לי שמשרד החינוך רוצה את הרפורמה הזו יותר ממני, אבל היא צריכה להיות על פי צרכי הילדים וההורים, ולא על פי הצרכים של משרד האוצר. תנו לילדים ללכת הביתה ב-13:30, ותנו לגננת את חצי השעה בגן לשבת בשקט ולעשות את המוטל עליה מבחינת הניירת".

מתווכחים על הרפורמה

אופק חדש יצאה לדרך ב-2008, ולצורך יישומה הקצתה המדינה 5 מיליארד שקל עד 2013. המרכיב המרכזי ברפורמה הוא השיפור בתנאי העסקתם של מורים וגננות ובמעמדם - בתמורה לתוספת של שעות עבודה. שעות אלה מיועדות ללימודים בקבוצות קטנות ולשהייה בבית הספר ובגנים, במטרה לקדם את הילדים ולענות על צורכיהם. כיום הרפורמה מיושמת ב-1,700 בתי ספר וחטיבות ביניים בישראל, מתוך 2,290. בבתי הספר היסודיים, אומרים במשרד החינוך, הרפורמה השפיעה לטובה על הישגי התלמידים, וגם המורים מרוצים מעלייה בשכרם.

עד שנת הלימודים הנוכחית הרפורמה יושמה רק בכמה מאות גנים, מתוך 8,660 גנים בישראל. בשנת הלימודים הזו נכנסה הרפורמה ל-7,500 גנים - מהם 1,100 במחוז תל אביב.

הרפורמה בגני הילדים שונה מזו של בתי הספר היסודיים. למורים ביסודי הוגדרו שעות שהייה נוספות בבתי הספר, תמורת תשלום, שבהן הם אמורים לסיים את המשימות שעד כה עשו בביתם - כמו הכנת שיעורים ובדיקות מבחנים. לעומת זאת, בגני הילדים כרגע כלל לא ברור מה כוללת הרפורמה. על דבר אחד יש הסכמה: יום הלימודים יוארך בחצי שעה. ומה הלאה? כיצד ישפרו הגננות את הישגי הילדים? על זה בדיוק מתנהל ויכוח בין משרד האוצר לבין הסתדרות המורים.

קלודי טל

היוזמה המקורית של הרפורמה בגנים, שאותה יזם משרד החינוך, היתה לא להסתפק בהסכם עבודה חדש, אלא לחדש את התפישה הפדגוגית.

במשרד הגיעו למסקנה כי הגננות צריכות להקדיש תשומת לב אישית יותר לילדים ולשבת פעם בחודש באופן פרטני עם כל אחד מהילדים, וכן לקיים מדי פעם פעילות בקבוצות קטנות ולמלא דו"חות שונים לגבי הילדים. לפי המשרד, הפעילויות האלה נכללות ברפורמה ואמורות להיות במסגרת שעות פעילות הגן (עד 14:00).

אלא שבהסתדרות המורים רואים את הדברים אחרת לגמרי: שם סבורים כי הפעילות הפרטנית עם הילדים צריכה להיות מעבר לשעות פעילות הגן, למשל, בשעות הבוקר או בימים שבהם מסתיים הגן מוקדם, והגננות אמורות להיות מתוגמלות על בסיס שעות נוספות.

כמו תמיד, המאבק הוא על כסף - 50 מיליון שקל במקרה הזה. הסתדרות המורים ומשרד החינוך עדיין מנהלים משא ומתן עם משרד האוצר על תוספת שעות נוספות - שבהן היו הגננות אמורות לבצע את המפגשים הפרטניים. בינתיים החליטו באוצר לא לאשר את תוספת התקציב לכך. לכן, בשלב זה מפקחות משרד החינוך אמנם הנחו את הגננות לבצע את הפעילות הפרטנית, אבל באיגוד המקצועי של הגננות, הסתדרות המורים, מאמינים כי כל עוד אין הסכמה הגננות לא צריכות לבצע שום דבר נוסף. בשטח, בחלק מהגנים מתקיימות פעילויות פרטניות, ובחלקם לא.

"מפברקות דו"חות בגלל העומס"

גם אם הרפורמה בגנים היתה יוצאת לדרך במלואה כפי שמעוניינים במשרדי הממשלה, לא בטוח שהיא היתה מועילה כלל. ההכרזה על עבודה פרטנית נשמעת מבטיחה, אבל בפועל אינה מגובה בתוספת תקנים. בגנים תחת פיקוחו של משרד החינוך, במסגרת חוק חינוך חובה מגיל 3, התקן קובע כי לכל 31 ילדים אמורות להיות גננת וסייעת, ומספר הילדים המקסימלי בגן יהיה 35. כלומר, בזמן שהגננת תשב עם אחד הילדים באופן פרטני, במסגרת שעות הלימוד, שאר 30-34 הילדים יהיו תחת אחריותה של הסייעת בלבד.

לפי הרפורמה, הגננת צריכה לשבת עם כל ילד כרבע שעה לפחות פעם בחודש, ועם שלוש קבוצות קטנות בכל יום במשך כ-30 דקות. בחשבון פשוט מדובר ביותר משעה וחצי ביום המוקדשות לעבודה פרטנית מתוך שש השעות שבהן היא נמצאת בגן. ומה יעשו הסייעות ושאר הילדים באותו זמן?

אביגיל אלהרר

יש אף מי שטוען שהרפורמה רק גרמה לעומס נוסף: "יש דרישות לרשום הכל. מדובר בעוד נטל עבודה, שאמנם גורם לגננות לעקוב אחר הפעילות בגן, אבל מעמיס עליהן מאוד. אני יודעת על גננות שמפברקות דו"חות כי הן לא עומדות בדרישות. אחת הגננות הראשונות שנכנסו לפיילוט של אופק חדש סיפרה לי שהיא מחפפת. גננות כותבות על קבוצות שלא ישבו איתן ועל שיחות שלא התקיימו".

הגננת ש' סבורה כי הורדת התקן של מספר הילדים בגן, או תוספת של כוח אדם, היתה מאפשרת הרבה יותר זמן איכותי עם הילדים. "אני מכירה גננות שיש להן 35 ילדים, שחלקם מתחת לגיל 3. כל היום הן מנקות ישבנים לא גמולים. איך אמור להיות להן זמן לשבת עם הילדים?"

כרמית, אם לארבע ילדים, מצטרפת: "אני לא רואה איך גננת וסייעת אמורות להצליח לשבת עם כל ילד באופן פרטני בגן עם יותר מ-30 ילדים, אפילו אם הוסיפו להן חצי שעה ביום".

את דעתן של ש' וכרמית מגבה עידית צולמן, ראש התוכניות להכשרת גננים וגננות בגנים הפרטיים במכללת לוינסקי, שמאמינה כי הבעיה אינה שעת סיום יום הלימודים - אלא בעיה עקרונית יותר. "מספר הילדים בגנים בישראל גדול בהרבה מהמספר המקובל במדינות OECD וגבוה גם מההמלצות של מחקרים בתחום", היא אומרת. "בגן חובה רצוי שיהיו 25 ילדים, ויש הרבה מדינות שבהן מספר הילדים הוא 18. בישראל יש גנים עם 37 ילדים ושני אנשי צוות. מדובר בהרבה מדי ילדים ומעט מדי צוות חינוכי".

נתוני OECD, שעדיין לא פורסמו בישראל, מוכיחים כי מצבה של ישראל בתחום זה אכן רע מאוד ביחס למדינות המפותחות: מספר התלמידים ביחס לגננת בישראל הוא 21.9 - הרבה יותר מהממוצע בארגון, 14.4 ילדים לגננת, וממדינות כמו אירלנד (10.3) וארה"ב (13.4). ביחס של מספר הילדים לצוות הגן הכולל (גננות, סייעות ועוזרות) ישראל מדורגת במקום טוב יחסית - 11.1 ילדים לכל איש צוות, לעומת 13.1 ב-OECD.

"כולם עוד ילמדו להפיק את המיטב"

בניגוד לדעות השליליות שנשמעות בנוגע לאופק החדש, ד"ר קלודי טל, ראש החוג והתוכנית לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך, סבורה כי הרציונל בבסיס הרפורמה בגנים חשוב: "הכוונה היא לאפשר יותר עבודה אישית עם הילדים. זו התמקדות חשובה שנותנת קדימות לתפישה של עבודת עומק, ולא מתמקדת רק בתרגול של מיומנויות". ואולם לדבריה, "זו בעיה שהרפורמה מוצנחת מלמעלה. זה יוצר התנגדות בקרב גננות. צריך לתת להן זמן להבין את היתרונות, לגלות איך ליישם עבודה בקבוצות קטנות בגן".

גם דפנה לב, מנהלת מינהל החינוך תרבות והספורט של עיריית תל אביב, מאמינה שמדובר בשינוי מתון שהוא הזדמנות לקדם פעילות שתורמות להתפתחות הילדים. "זו שהות נוספת בגן", היא אומרת. "אמנם רק חצי שעה ביום, אבל בשבוע היא מצטברת לשעתיים וחצי ובחודש ליותר מ-10 שעות. צריך לזכור שאורך פעילות ממוצעת בגן הוא כרבע שעה עד 20 דקות, כך שגם חצי שעה זה פרק זמן משמעותי בגן".

לב לא מתכחשת לבאזז השלילי שמייצרת הרפורמה, אבל מאמינה שיש פתרונות: "כל שינוי גורר חרדות ופחדים, אבל לאחר תקופה מסוימת כולם יראו שניתן להפיק מזה את המיטב".

דפנה לב

סימה חדד מי-יפית, מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך, מספרת כי במסגרת הדיונים על הרפורמה עלו הצעות כמו הארכת שנת הלימודים, תוספת כוח אדם או הורדת התקן של מספר הילדים - אבל מדגישה שבסוף היה צריך להגיע להסכמה בין משרד החינוך, משרד האוצר וארגוני המורים.

"צמצום מספר הילדים בגן דורש היערכות לא פשוטה", אומרת חדד. "אנחנו שואפים לצמצם את מספר הילדים בגנים או להעלות את מספר אנשי הצוות. זו סוגיה שנמשיך לטפל בה. חלק מהרפורמה הוא שיפור תנאי השכר של הגננות, ואת זה לא יכולנו להשיג מהאוצר ללא ערך מוסף".

לדבריה, חלק גדול מהקושי, גם של הגננות וגם של ההורים, הוא תוצר של חוסר הידיעה ושל הסתגלות לשינוי. עם זאת, היא מדגישה כי אנשי המשרד נמצאים במשא ומתן עם האוצר לגבי תוספת שעות לגננות (מעבר לשעות הפעילות בגן), שעדיין לא אושרה. "חלק מהגננות כועסות על ההסכם כי הן, לדעתן, לא מתוגמלות מספיק. נתנו הנחיה למפקחות להיות קשובות לטענות שעולות, ואנחנו מקווים שהכל יסתדר בסוף".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "השינויים החלים במסגרת רפורמת אופק חדש בגני הילדים סוכמו בהסכם קיבוצי שנחתם כבר לפני שנתיים, בדצמבר 2008. בין היתר, סוכם על כך שהגננות יעבדו עד 14:00, ובכך למעשה הוארך יום הלימודים בגן, ושבוע העבודה של הגננות נקבע על כ-30 שעות. זאת, בהשוואה לשבוע העבודה של מורים בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים שעובדים כ-36 שעות שבועיות וכ-40 שעות של המורים בחטיבות העליונות (במסגרת הסכם עוז לתמורה שנחתם לפני כחודש).

"הדרישה לממן שעות נוספות עבור הגננות כבר הועלתה במסגרת המו"מ. משרד האוצר התנה הידברות בנושא בכך שייפסק המצב הקיים שבו גננות משחררות את ילדי הגן בשעות הבוקר ביום שבו מתקיימת מסיבת גן בערב וההורים נאלצים לאסוף את ילדיהם בשעות מוקודמות מאוד. בשל סירוב הסתדרות המורים, ירד הנושא משולחן המו"מ ונחתם ההסכם ללא שעות פעילות בית ספרית עבור הגננות".

הגננות כועסות: "בתלוש הקרוב לא נקבל תוספת שכר"

>> גננות רבות זועמות על הרפורמה ומביעות דעתן על כך בפורומים ברשת. לדבריהן, מערכת הדרישות שמציבה הרפורמה, כמו שעות פרטניות, שעות קבוצתיות וכתיבה של דו"חות על שלל נושאים, מוסיפה המון עבודה ועומס לאורך היום - אבל לא מזכה בתגמול מספק במשכורת. הן אפילו העלו הצעה לבצע התפטרות מרוכזת בשל הדרישות החדשות.

הטענה המרכזית של הגננות היא שלמעשה לא בטוח שיחול שיפור משמעותי בשכרן. שר החינוך, גדעון סער, בישר בגאווה על העלאת שכר של 16% לגננות בזכות אופק חדש. בהסתדרות המורים אף מסרו ל-TheMarker כי הגננות יקבלו תוספת של שכר של 24% (16% בסיסי, שעליהם מיתוסף גמול ניהול לכולן) - בעוד שתוספת זמן העבודה היא 12%. ואולם הגננות טוענות שבגלל חישוב השכר המורכב שלהן, שכולל מדרגות ותק חדשות, תגמולים וכן הלאה, בסופו של דבר השכר לשעה יהיה נמוך יותר מבעבר.

למעשה, הגננות לא באמת יודעות מה יהיה הסכום שיראו בתלוש הקרוב (הראשון במסגרת הרפורמה). אם אתם חושבים שתלושי השכר שלכם מסובכים, אתם מוזמנים להכיר את חישובי השכר של הגננות. מדובר בנוסחה מורכבת עם שורה ארוכה של מושגים לא ברורים כמו "תוספת פיצול", שאת כולם צריך להכפיל ב"מקדם ההמרה" - וזה עוד לפני שדיברנו על דירוג הוותק. "מחשבוני השכר" שמספק משרד החינוך באתר שלו מעלות בקרב רוב הגננות מרמור, שלא בטוח שתלוש המשכורת "האמיתי" ירגיע - בין השאר משום שהאוצר ומשרד החינוך עדיין לא הגיעו להסכמות.

"האבסורד הוא שכולם, אפילו הסייעות, בטוחות שאנחנו מקבלות תוספת של 2,000 שקל ותוהות על מה אנחנו מלינות. אני בטוחה שברגע שנקבל את המשכורת הראשונה יותר גננות יתעוררו ויבינו שהן 'אכלו אותה'", טוענת בפורום הגננת חלי22.

1000 Orka מצטרפת אליה וכותבת: "כולם אוכלים את מה שהתקשורת מספקת. התקשורת (שקיבלה מידע הן ממשרד החינוך, הן מהאוצר והן מההסתדרות), לא חוקרת את המידע ומשחררת אותו לעולם כפי שהוא. גננות צעירות אכן ירוויחו 2,000 שקל יותר ממה שהרוויחו גננות במעמדן עד כה, אבל גננות ותיקות לא יקבלו תגמול כזה. באופק החדש, ככל שהוותק עולה כך יורדת תוספת המשכורת".

לדברי הגננת ש', הבעיה עם השכר מורכבת יותר: "אני יודעת שיש לי תנאים טובים. אנחנו הרי מגיעות הביתה כל יום בצהריים. אני אוהבת את העבודה שלי ואני נכנסת לגן עם חיוך. אבל מעצבן אותי שמשרד החינוך מתפאר בכך ששיפרו לי את השכר. בפועל אני מקבלת פחות עבור שעת עבודה, ובטח שפחות מהמורים שהצטרפו לאופק חדש. הייתי מורה בעברי ואני לא רוצה לחזור לשם. אבל צריך לזכור שבניגוד למורים, שיש להם הפסקות לאורך היום, אצלי יש ימים שאני לא מצליחה לאכול או אפילו ללכת לשירותים כל היום".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker