אחרי כל הוועדות - האם נשאר מי שיישם את ההמלצות? - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דרושים: ביצועיסטים

אחרי כל הוועדות - האם נשאר מי שיישם את ההמלצות?

ועדת הריכוזיות, ועדת המזון וועדת טרכטנברג ינסו לשפר את מצב המשק - אבל האם יש בממשלה אנשי ביצוע שיוציאו לפועל את כל המהלכים?

7תגובות

הסתיו כבר עומד בפתח, ויחד עם הגשם ישטוף אותנו מטר המלצות של ועדות מרכזיות וחשובות. כל אחת מהן אמורה לחולל רפורמה בתחומה. ועדת הריכוזיות צפויה להנחית גזירת פירוק לפחות על כמה מחברות האחזקה במשק ולהציע דרכים לקידום התחרות; ועדת המזון הבטיחה לחולל תחרות בענף בעיקר באמצעות פתיחת היבוא והגבלות על רשתות השיווק והיצרנים; והוועדה המתוקשרת מכולן, ועדת טרכטנברג, תמליץ על דרכים לשפר את מצב מעמד הביניים באמצעות שינוי סדרי העדיפויות הממשלתיים.

לאחר שהוועדות יגישו המלצות ראויות ומנומקות לאישור הממשלה, ולאחר שהממשלה, ככל הנראה, תאשר אותן במלואן או תכניס בהן שינויים, יגיע השלב המכריע ביותר: הביצוע. השאלה המרכזית היא האם לראש הממשלה, בנימין נתניהו, נותרו מספיק אנשי ביצוע בממשלה כדי שהתוכניות ייושמו ולא ייקברו במגירות למשך שנים רבות. אם תשאלו בכירים בשירות הציבורי בעבר ובהווה אם יש בנמצא אנשי ביצוע כאלה - לא תמיד תיענו בחיוב.

בעלי תפקידים מרכזיים שהיו יכולים לקדם את יישום ההמלצות התפטרו באחרונה מתפקידיהם - ובראשם מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, והממונה על התקציבים במשרד האוצר, אודי ניסן. גם התפטרות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, והתככים בלשכת ראש הממשלה מכלים את השאריות של יכולות הביצוע שעוד נותרו בלשכה.

סלמן אמיל

מה גרם לממשלה הנוכחית להתרוקן מאנשי ביצוע משופשפים? במשרדים הכלכליים בירושלים אומרים כי המשותף לשני, ניסן וגבאי הוא כנראה התחושה שלא קיבלו את הגיבוי הראוי מראשי משרדיהם. הגיבוי הזה, הם אומרים, קריטי לקידום כל נושא, קטן כגדול - בלי קשר לשאלה אם אתה חדש או ותיק במערכת, בכיר או זוטר. "אי אפשר לקדם רפורמה בלי גיבוי מהשר העומד בראש המשרד, ואחריו בלי גיבוי מראש הממשלה", אומר בכיר בשירות הציבורי. "היו רפורמות שנעצרו לאחר שעברו את דרג השרים, מכיוון שראשי ממשלה הושפעו מלחצים ולא נתנו להן גיבוי".

מי יכול על הלוביסטים

תפקיד המפתח ביישום ההמלצות של הוועדות יהיה כנראה בידי המנכ"לים הבאים של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. באוצר תופס בשלב זה את משבצת המנכ"ל דורון כהן, מנהל רשות החברות הממשלתיות, כממלא מקום המנכ"ל.

אפלבאום תומר

אם תהליך בחירת המנכ"ל החדש יתעכב, לכהן יהיה תפקיד מרכזי בהנעת התהליכים. לדברי הבכיר בשירות הציבורי, כהן מכיר את המערכות הפוליטיות ויידע לתמרן בהן, אך הוא לא האיש שירוץ לכנסת במטרה לנהל את המאבקים נגד הלוביסטים. לכך ישגר משרד האוצר את גל הרשקוביץ, ראש אגף התקציבים הטרי, ואת מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית החדשה. ואולם לא ברור עד כמה יוכלו השניים להצליח במאבק מול לוביסטים ועורכי דין, שלוחיהם של אילי ההון, שינסו לטרפד כל רפורמה שתפגע בכיסיהם.

המלצות ועדת הריכוזיות יוצאו לביצוע בגופים נוספים, ובהם בנק ישראל, שבו ממלא דודו זקן את תפקיד המפקח על הבנקים כרגולטור בעל יכולת ביצוע וגיבוי מהנגיד. במשרד התמ"ת מסומן שלומי פריזט, הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים, כמי שיתבקש לקדם הרבה מהשינויים שבדרך בתחומי תחרות מגוונים. השאלה המרכזית תהיה כמה גיבוי יקבל פריזט מהבוס שלו, דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים. גילה נכנס לתפקיד לפני כמה חודשים ומאז הוא זוכה להערכה כבעל ידע רב, אך עדיין לא הוכיח עצמו כביצועיסט שיכול לחולל רפורמות מקיפות.

"ייתכן שראש הממשלה יבקש מראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, לקדם נושאים בין-משרדיים, אך פרט לגיבוי של נתניהו לא נראה שלקנדל יש שיניים לפעול מול השרים ומשרדי ממשלה אחרים", הוסיף הבכיר בשירות הציבורי.

שפלן טס

במשרדים אחרים מסומנים כמה פקידים בכירים כמפתח לקידום הרפורמות שבדרך. כך למשל, במשרד המשפטים מסומן אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כמי שיכול לדחוף קדימה רפורמות מההיבט המשפטי. הרחק מעין הסערה נמצאת בינה בר-און, מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת), האחראית על רכש גומלין של חברות שזכו במכרזים ממשלתיים. בר-און הצליחה להעביר חקיקה חדשה המרחיבה את החייבים ברכש גומלין, ובתקופתה גדל הביצוע של רכש הגומלין במאות מיליוני שקלים.

ואולם לא תמיד הבכירים ביותר הם מחוללי הרפורמות. שילוב מקדם רפורמות קיים גם בעבודתם המשותפת של ערן פולק, סגן הממונה על התקציבים באוצר, וחזי צאיג, מנהל מרכז ההשקעות בתמ"ת. כשיש להם יעד משותף - הם יודעים לקדם אותו. כך עשו בשינוי חוק עידוד השקעות הון, שזכה לרוח גבית חזקה משני, שר האוצר, יובל שטייניץ, ונתניהו.

דרוש: "מניפולטור עם עור פיל"

יכולות ביצוע וגיבוי פוליטי הם תנאים הכרחיים, אך לא מספיקים כדי להפוך למחוללי שינוי - דרוש גם מניע ולהט לעשות את השינוי הנכון, ואמונה כי זה הדבר הנכון שישפר את פני החברה. ביצועיסט בשירות הציבורי צריך להיות אדם שהרפורמה רותחת בעורקיו ולא נותנת לו מנוח.

שר שכבר הוכיח יכולת ביצוע כזאת הוא משה כחלון, העומד בראש משרדי הרווחה והתקשורת. בשנתיים האחרונות הוביל כחלון רפורמות בשוק הסלולר שכדי להגשימן נאלץ לעמוד בלחצים קשים. אם ראש הממשלה יעביר לאחריותו חלק מהרפורמות לביצוע, בתיאום עם שטייניץ יתוגבר החלק הביצועי בממשלה.

דרושות עוד כמה תכונות אופי כדי להוביל מהלכים משמעותיים. "כדי להיות ביצועיסט צריך להיות בעל יכולת עמידה גדולה, להכיר את נפתולי המערכת - ולהיות מניפולטור", אומר בועז סופר, לשעבר סגן ראש אגף המסים, אחד הביצועיסטים הבולטים שהיו באגף ובמשרד האוצר. על שמו של סופר רשומים כמה שינויי רוחב חשובים במשק, ובהם המיסוי הירוק לכלי רכב, שינוי רישום שווי השימוש ברכבי ליסינג ושימוש בחשבוניות מע"מ ממוחשבות כאמצעי לטיפול בהון השחור. רפורמה אחרת שהוביל, הטלת מע"מ על פירות וירקות, לא זכתה לגיבוי מצד נתניהו, ולכן לא יצאה לפועל.

כשסופר אומר מניפולטור הוא מתכוון כנראה גם לאדם שלא מהסס לעקוף את הבוס שלו, אם הדבר חוסם את הרפורמה. סופר הצליח לקדם רפורמות שיזם לאחר שעקף את מנהל רשות המסים, יהודה נסרדישי, והלך ישירות למנכ"ל משרד האוצר. בקצה המסלול העוקף קיבלה הרפורמה את הסכמת נסרדישי - ויצאה לדרך.

"מניפולציה נדרשת גם כדי לחבור לחברי הכנסת הנכונים, להטיל עוגן בכל מיני מקומות, לדעת לעשות מקח וממכר בבחינת 'שמור לי ואשמור לך' ולדעת להתפשר. צריך עמוד שדרה חזק, עור של פיל ועקשות. מקצועיות לבדה לא עוזרת", מוסיף סופר.

רפורמטור משמעותי כזה היה יורם טורבוביץ', שהפך את רשות ההגבלים העסקיים לגוף דומיננטי במשק. "אם לוקחים את טורבוביץ' כדוגמה, הרי שביצועיסט זה קודם כל אופי. טורבוביץ' הפגין דומיננטיות גם בתפקידו כיועץ משפטי של משרד התמ"ת, לפני מינויו למנהל רשות החברות הממשלתיות", ציין בכיר לשעבר בתמ"ת.

ואולם בעיית היעילות בשירות הציבורי מתגלה כקשה במיוחד כאשר מדובר על הובלת רפורמה. "הבעיה עם פקידי ממשלה היא שהמערכת האנכרוניסטית לא יוצרת תמריץ למצוינות, לכן חלק ניכר מהפקידים אינו ממצה את יכולותיו", אומר בכיר במשרד ממשלתי. "במגזר הפרטי אתה כל הזמן צריך להוכיח שאתה שווה את השכר שאתה מקבל. במגזר הממשלתי המשכורת תיכנס ב-1 בכל חודש, לא משנה אם תעשה משהו או תתבטל".

האאוטסיידרים נכשלים

הממשלה הנוכחית אמנם דלה יחסית באנשי ביצוע, אבל הישועה כנראה לא תגיע מבחוץ: בקרב בכירים לשעבר ובהווה במערכת הממשלתית שוררת תמימות דעים כי מי שלא בא מתוך המערכת לא יוכל להעביר רפורמות - הוא לא יודע איך השיטה עובדת, איך מפעילים לחצים ועם מי צריך לדבר כדי שדברים יזוזו. "יש שוני גדול בין המגזר הפרטי למגזר הממשלתי. הדבר הכי מהותי שנדרש כדי לחולל רפורמה הוא להכיר את נפתולי המערכת", אומר סופר.

גיא רייביץ

הדוגמה האחרונה הבולטת ביותר לאדם שהגיע מחוץ למערכת הוא שני, שלפני מינויו באוצר שימש מנכ"ל חברת נייס מערכות. שני הצליח להעביר שתי רפורמות - תוכנית קידום ההיי-טק ולצדה הקמת מרכזי מחקר ופיתוח לתעשייה הפיננסית, והחוק החדש לעידוד השקעות הון; "אבל גם הוא לא שרד את המערכת הפוליטית והתפטר בטרם עת", אומר בכיר במשרד האוצר. "הוא היה האדם הנכון במקום הלא נכון".

לדברי הבכיר באוצר, תפקיד מנכ"ל המשרד משולל סמכויות ביצוע, מכיוון שהן נתונות לראשי האגפים. "לו שני היה ממונה לראש אגף תקציבים, הוא יכול היה להעביר הרבה יותר שינויים עם כושר הניהול המצוין שלו שנרכש במגזר הפרטי", הוסיף הבכיר.

בכיר לשעבר במגזר הממשלתי משוכנע כי העובדה ששני הגיע מבחוץ היתה בעוכריו. "כדי להוביל מהלכים זה קריטי שתהיה דמות דומיננטית. במשרד האוצר היו מנכ"לים רציניים כמו ויקטור מדינה, אהרון פוגל ודוד ברודט. המשותף לשלושתם היה שהם באו מהשירות הציבורי, חלקם מראשות אגף תקציבים, כך שלעובדי המשרד היתה יראת כבוד כלפיהם. במקרה של שני, אנשי האוצר לא נתנו לו להתערב להם ועשו לו הרבה תרגילים".

שני עצמו אמר למקורביו כי הוא דווקא מרוצה מהשינויים שהוביל. "עם זאת, הוא לא קיבל הזדמנות להוביל את השינויים בתחום הדיור ולתת מענה לדרישות המחאה החברתית, וגם לא לבדוק מחדש את מבנה משרד האוצר", אומר מקורב לאוצר, אך מוסיף: "שני מציע למנהלים בכירים במגזר הפרטי לבוא לממשלה, מכיוון שיש עוד הרבה לעשות כדי לשפר את תפקודה. הוא ראה הרבה רעות חולות בביורוקרטיה, ולכן גם האמין שבראש נציבות שירות המדינה צריך לעמוד תותח בניהול כוח אדם. המסר של שני למנהלים במגזר הפרטי הוא 'בואו, כי יש הרבה מה לעשות'".

אבל האמת היא שהנעלם הגדול ביותר במשוואת הביצוע הוא הרוח הגבית שיקבלו ההמלצות מראש הממשלה. רוח המפקד פה היא קריטית - גם עבור אנשי הביצוע המוכשרים ובוודאי עבור מי שיש להם פחות הישגים ברזומה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#