"פתחתי את נושא השכר עם חברים לעבודה - וקיבלתי יותר בזכות זה"

מה באמת קורה בקו התפר עם הרשות הפלסטינית, ולמה המורים צריכים לשבות ■ הטוקבקים הנבחרים של השבוע באתר TheMarker

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
"הסתרת שכר זה טוב למעסיקים, לא לעובדים"צילום: Samyukta Lakshmi, Bloomberg

■ מתוך: "לעובדים נמאס": מחסור חמור בידיים עובדות משנה את כללי המשחק

כוח העבודה בארה"ב צנח ביותר מ-4 מיליון בני אדם, שיעור ההתפטרויות בשיא ומספר המשרות הפנויות גדל ב-50% ■ העובדים ממנפים את המצב לשיפור תנאיהם, וחברות נאלצות להתגמש ולהציע הטבות חדשות ■ "אנשים מרגישים שהם עברו הרבה ויש להם פחות מה להפסיד"

>> רק אצלנו

המורים ממשיכים לעבוד תמורת 6,000 ש"ח בחודש. על מה כל השביתות של השלושים שנה האחרונות אם זה מה שהשגתם?? יאללה מרד!

■ מתוך: "הרווחתי 6,142 שקל בחודש שעבר, אבל לא בגלל הסכום פירסמתי את תלוש השכר"

דורון שבתאי, עובד סוציאלי משדרות, חשף השבוע בטוויטר את תלוש השכר המלא שלו ■ הסיבה: "הטאבו הזה דופק אותנו, ואני רוצה לפרק אותו"

>> הייטקיסט

לא הייתי מפרסם בפומבי סתם כי אני אדם שאכפת לו מפרטיות, אבל בהחלט יש מקום לחלוק את המידע עם קולגות ומכרים. לאחרונה פתחתי את נושא השכר עם חברים לעבודה וזה עזר לי להעריך נכון כמה לבקש וקיבלתי יותר בזכות זה. הסתרת שכר זה טוב למעסיקים, לא לעובדים.

>> לא קשור לענף

אתם קולטים שבשכר הממוצע של עובד בורסה שפורסם השבוע ניתן לשלם לשמונה עובדים סוציאליים כמוהו, אשר יצילו נערים ונערות מחיי פשע, מחיי זנות, מפגיעה בעצמם ובאחרים. מטורף, ועוד לא דיברתי על הלבנת הפנסיות של הלא לוחמים.

>> גבררר

זה לא עניין של אנשי קבע וגם לא הפנסיות שלהם, לדעתי מגיע להם ואלו התנאים ובזכות התנאים ישנם משרתים בצה"ל. זה עניין של תפיסה מפגרת בשוק העבודה ולצערי הממשלה תומכת בזה. אני עובד 10 שנים כטכנאי רובוטים הנדסאי מכונות, ואני צריך לעשות מלא שעות כולל עבודות בסופי שבוע ועדיין לא עובר את ה-10,000 שקל, ואני היחיד בתחום... ביקשתי העלאה משמעותית אך סירבו לה מכיוון שלטענת מנהל המפעל זה השכר שמקבלים עובדים ברצפת הייצור ולא משנה מה ההשכלה.

בדקתי יותר לעומק וגיליתי שעובדת IT חדשה יחסית, שנתיים בארגון, מקבלת סכום כפול ממני ובלי לעבוד בחגים וגם לא בשבתות ובלי שעות נוספות. ואני, אחרי 10 שנים שבהן נתתי את כל מה שאני יכול לארגון המטופש הזה, יצרתי כסף רב למפעל וגם חסכתי עבורם המון - נלחם על כל אגורה כמו אידיוט. אכן זה פוגע במוטיבציה, וגורם לאי רצון לעבוד יותר ולאכזבה כבירה. זו הסיבה שאנחנו פוגשים סוחרי סמים, זונות, מובטלים שלא רוצים לעבוד, גנבים, וסוחרים לא חוקיים. פושעים בחסות המדינה.

>> גם אני הייתי 20 שנה ואז ברחתי מהוראה

היום ביום המורה נזכרתי איך כולם מודים למורים כשזה לא עולה להם כסף, ומתנפלים עליהם ברגע שצריכים סידור לילד בתשלום...

נשארתי בגלל התלמידים ואהבת המקצוע, עזבתי בגלל חלק מההורים, ובעיקר בגלל מערכת נצלנית וכפויית טובה.

מורה בתיכון. "נשארתי בגלל התלמידים ואהבת המקצוע, עזבתי בגלל חלק מההורים, ובעיקר בגלל מערכת נצלנית"צילום: אוהד צויגנברג

■ מתוך: אל תתקשרו אלי, אני אתקשר אליכם: כאב הראש החדש של המעסיקים בישראל

משבר הקורונה והביקוש העז לעובדים החמירו את תופעת הגוסטינג — מועמדים שנעלמים באופן חד־צדדי באחד משלבי המיון ■ המסעדן אילן זגדון: "המצב קטסטרופלי. כל עובד שני שמתקבל לא מגיע, אנשים עושים חפיפה של ארבע משמרות — ועוזבים"

>> צחי

הפוך! המעסיקים עושים לנו גוסטינג. אנשים מגיעים לראיון עבודה ולא חוזרים אליהם, עוברים משמרת אחת ונעלמים להם, שולחים עשרות קורות חיים ואף אחד לא מתייחס. תפסיקו להציג את המעסיקים בתור קורבנות.

>> דלת העם

הכי פתטי כשאומרים לך כמה המלון מפסיד ובאיזה מצב קשה הוא, שמקצצים שעות ושכר בניגוד להסכם הקיבוצי ולא משלמים ימי חופשה צבורים. אפשר לחשוב שבכל השנים החזקות שבהן ציפו מכולם לעבוד כמו משוגעים עד צאת הנשמה מישהו חשב על בונוס/שיתוף ברווחים?

>> "הם מתראיינים בשבעה מקומות עבודה בו־זמנית"

"ואז בוחרים מה שבא להם"; וואוו, ממש חוצפנים!

>> אחת

עצרתי ב'דור מפונק שלא רוצה לעבוד'. מגיע לכם, בעלי מסעדות, על זה שאתם לא מוצאים עובדים, שנים התייחסו למלצרים בצורה הכי מגעילה שיש ובתנאים של עבדות (משמרות של שמונה שעות בלי הפסקה לדוגמא) אחר כך מתפלאים שלא רוצים לעבוד אצלכם.

>> תגובה לתגובה >> אחת

לגמרי, בתור מלצרית הייתי צריכה להתחלק בטיפים שלי עם הברמן (שלא שירת שולחנות) ועם המארחת. פלוס עד שעה המתנה (משמע לשבת שעה במסעדה ולא לעלות למשמרת או לקבל כסף). היו מבטלים לי משמרות או אומרים לי להגיע שעתיים אחרי תחילת המשמרת (כמובן בלי תשלום). נסיעות, ימי מחלה, ימי חופש - הכל יורד מהטיפים. אפילו מצאו פירצה בחוק שאפשרה לא לשלם 150 אחוז בשישי-שבת. והכי גרוע, בגלל העבודה במשמרות אם הייתי חולה ולא מסכימה לבוא לעבוד שבוע אחרי זה הייתי רואה את הנזק שעשיתי לעצמי בסידור עבודה.

■ מתוך: האמון בניהול הכלכלי של צה"ל צולל – וגנץ מתקשה לגייס רוב להגדלת הפנסיות

שלושה חודשים חלפו מאז שאושרו הבונוסים הפנסיוניים לפורשי צה"ל, אך הם טרם הובאו לאישור הכנסת ■ דעת הקהל סולדת מהמהלך, חברי הכנסת חוששים ממוקש אלקטורלי – ואפילו במשרד רה"מ מציעים לקצץ בפנסיה התקציבית

>> פטריק

ואם השתנה מהמקפצה על אזרחי ישראל ועל הקופה הציבורית לא מספקת את העושקים, או אז הגדיל לעשות מר כוכבי ולזלזל באינטיליגנציה שלנו, אחרת איך יסביר את משלוחי המעטפות לאחר 27 שנים, ובהן אות כבוד על השתתפות במלחמת לבנון ובצירוף איגרת לעיצוב התודעה ובה דברי חנופה מנותקים מהמציאות? אין גבול לבושה לזלזול ולעושק.

>> תגובה לתגובה >> יוסי ק

גם אני קיבלתי את הבדיחה במעטפה. משעשע.

>> תגובה לתגובה >> ערן-השרון

אני עדיין מחכה לשלי. התקשרתי ואמרו שיש המון חיילים שלא קיבלו, חצי שנה אחרי שכוכבי העניק לעצמו. אם זו ההיערכות הלוגיסטית לחלוקת אותות, מה הפלא שלא היו מובילי טנקים בשומר חומות?

>> מוריו

אוגדת רואי החשבון ע"ש פרוזנפור במטכ"ל עושה ימים כלילות (עד 17:00) כדי להחביא את התוספות מהציבור בצורה המיטבית. חסמבה חסמבה חסמבה!!!

אביב כוכבי. "אני עדיין מחכה למעטפה שלי חצי שנה אחרי שכוכבי העניק לעצמו"צילום: אוהד צויגנברג

■ מתוך: "אנשים שעברו את אותו מסלול, ואולי מרוויחים יפה, לא מצליחים לפרוץ את תקרת הברזל הזו"

הם נמצאים פה כבר 30 שנה, עברו בישראל בית ספר, צבא ואוניברסיטה. למרות זאת, דור 1.5 לעלייה מבריה"מ לשעבר מתקשה להשתלב בצמרת המגזר הציבורי ומרגיש שהשורשים בולמים את ההתקדמות שלו

>> חחחחההה…

גרישה פוגש את יאשה שנה אחרי שעלו ארצה:

גרישה: נו..יאשה, הסתדרת?

יאשה: לא, אני עוד עובד!

>> שואל בשביל חבר

ניסית פעם לומר "רון כחלילי" במבטא רוסי?!

>> רוסי

העיקר שבפריפריה איפה שגדלתי המקומיים היו בעלי האדמות והמפעלים, ואת הרוסים תקעו בדירות עמידר(ק) מתפרקות. כשהרוסי-מהנדס-מכונות-תואר-שני הולך לעבוד כפועל 8 שנים, מי שמקודם זה מוטי, הדוד של החבר של. בפועל הרוסים עובדים וגרים בשחור, המקומיים חוגגים. אבל טוב לשמוע שהייתה לי תמיכה טובה מהמדינה. באמת לפני 5 שנים ההורים קנו את המכונית הראשונה. איכשהו, אחרי 28 שנה, ההורים עדיין משלמים משכנתא על הדירה בבלוק רכבת. בן למורה לספרות שעבדה בניקיון ובשוק ומהנדס-מכונות-תואר-שני שעבד כפועל משמרות 12-12 במשך 8 שנים.

>> פתטי

חבורת מגיע לי 1.5. לאתיופים 0.8 אין תקרת זכוכית אלא תקרת טיטניום ולא רק בשירות הציבורי. ודווקא על הפריבילגים המתנשאים האלה מבזבזים את שטח העיתון.

>> עולה ויורד

גם אני עליתי ממושב בעמק יזרעאל להרי הביירקשר בניו אינגלנד, התנגשתי בתקרת זכוכית וכמה רוסיות ולא הפכתי לרמטכ״ל, מנכ״ל ספסל או יו״ר ועד הורים. מדבר אנגלית, מקלל בעברית וערבית, אזרח העולם החופשי. והרוסי הזה כבר חבר כנסת, מה רע?

■ מתוך: טיפול לרכב ב-300 שקל, כתר לשיניים ב-500 ופחית קולה ב-2: הקו שבו יוקר המחיה נעצר

>> דוד

עכשיו אני אסביר לכם משהו בקשר לכלכלה הזאת, בתור תושב אפרת שבגוש עציון. בזמן שמנהיגינו יושבים בסלונים ברחבי אירופה וארה"ב ודנים בעתידנו, יש כאן שתי אוכלוסיות שרואות זו את זו בלבן שבעין. איפה? קודם כל בדרכים, בכבישים, במדרכות המשותפות. אחר כך ברמי לוי (עם כל הכבוד למרכזי הקניות הפלסטיניים, רמי לוי הרבה יותר משותף). כשאתה עומד בתור בקופה או מבקש סליחה מאישה פלסטינית ומבקש לעבור באחד המעברים של הקוסמטיקה, אין ברירה אלא ליצור את המפגש. והוא נוצר.

נכון, זה כלכלה, נכון, אפשר להגדיר זאת כציניות, וכן, אפשר גם כאן לשפוך את המים הצוננים של "שלום עכשיו" ולדבר על כיבוש. אבל חברים, אילו ראיתם את הרכבים שחונים בחניה של רמי לוי הייתם מבינים דבר או שניים לגבי המצב ה"רעוע" של הפלסטינים. אאודי, במ"וו, פולקסווגן נוצצים, סקודות 2021. עיני לא צרה, רק רוצה להעמיד דברים על דיוקם. אז כן, זה שלום כלכלי, זה שקט תעשייתי, זה מפגש של אינטרסים, אבל זה מפגש. ובמפגש קשה להתלהם, כי פשוט מביטים זה בזה ורואים שהשד לא גדול, וברוב המקרים גם לא קיים. רוצים לראות דו-קיום? בואו לרמי לוי גוש עציון. פשוט לא תאמינו.

רמי לוי בגוש עציון. "רוצים לראות דו-קיום? בואו לרמי לוי גוש עציון. פשוט לא תאמינו"צילום: מגד גוזני

תגובה לתגובה >> הכל בזול

נופת צופים הכל, אין השלכת אבנים יום יומית על רכבים ישראלים, הכל נעלם לפתע, יש ביסלי בזול. טוב שלא כתבתם מילקי, היינו חושבים בכלל שמדובר על גרמניה.

תגובה לתגובה >>

איזה כייף להיות קולוניליסט! נשמע בדיוק כמו אנגלי בהודו בתקופת הראג׳. הגיבו.

תגובה לתגובה >>

ממש לא, שהרי אז בני המעמד הכובש הם שהורשו להיכנס לכל מקום, אבל פה אנחנו מצומצמים למרחבים נקודתיים והם אלה שיכולים להגיע אלינו (לרמי לוי) וגם אליהם (לשוק בית לחם). השטח פתוח לגמרי בפניהם.

>> ממש "דו קיום"

בבוקר קונים במכולת פלסטינית והולכים לרופא שיניים פלסטיני ואחרי הצהריים הולכים להרביץ למוסקי הזיתים. כמה צביעות!

■ מתוך: מפחידים אותנו שעם בריאות לא משחקים - וגוזלים מאיתנו מיליארדים

לפי נתוני רשות שוק ההון, יש כ-1.8 מיליון פוליסות כפולות בביטוח בריאות ותאונות אישיות בישראל - מה שגורם להוצאה מיותרת של מיליארדי שקלים ■ בחודש שעבר הודיע יו"ר רשות שוק ההון שיטפל בבעיה, אבל יש סימני שאלה רבים לגבי הצלחת המהלך

>> ד"ר גוגל יודע

שנה וחצי סבלתי מכאבי ברכיים עזים. פניתי לאורתופדים מומחים. הם נתנו לי לבלוע כדורים. שלחו אותי ל-MRI, לצילום רנטגן... אחד מהם רצה אפילו להזריק לי לברך מיצוי של כרבולת של תרנגולת. אף אחד מהם לא הביא מזור לכאביי.

דווקא חיפוש בגוגל פתר את הבעיה. מתברר שסבלתי ממחסור חמור בויטמין D. נטלתי 10,000 יחב"ל של ויטמין D במשך שבועות והכאבים העזים חלפו כלא היו.

■ מתוך: בת 95 שנכדיה הבנקאים גנבו ממנה מיליונים: "שיילכו לעבוד או יילכו לכלא"

סבתא יהודייה מפלורידה סירבה להגיע להסדר עם שני נכדיה שניצלו את עבודתם בג'יי.פי מורגן כדי להונות אותה, לאחר שדרשו להכניס להסדר סעיף שיאסור עליה לדבר על הפרשה

>> אחד שלא שוכח

לבחור צעיר בעבודה היתה סבתא מבוגרת שהשאירה רכוש בירושה של כ-10 מיליון שקל (רק מנכסים שאני יודע עליהם). עוד כשהייתה בחיים סיפר שלסבתא שלו נשרף הטוסטר, והאם אני יכול להמליץ על איזשהו טוסטר לסבתא שלו. המלצתי על טוסטר יקר, בגלל האספקט הבטיחותי, מה עוד שזה משולם מכספה של הסבתא, ולא מכספו. התשובה שלו היממה אותי, "התכונתי למשהו סיני זול בשביל הסבתא, לא בשבילי".

■ מתוך: "יש לי וילה על הים וג'יפ. איפה בישראל הייתי יכולה לחיות ככה?"

>> ישראלי

כרגע יש לכם וילה, ג'יפ וים, חיים בסרט, אבל גם סרט מסתיים, ואז הילדים מתחתנים עם יהודי, מוסלמי, נוצרי - לא חשוב מה, וגם הם נודדים ועוזבים את הקן למדינה אחרת. טטוסו בהתחלה מידי שנה לראות את הנכדים ואחר כך רק בווטסאפ, ופתאום אתם לבד בגיל מבוגר והשכנים המוסלמים הם החותנים שלכם. אין כל שייכות תרבותית כי בגיל המתבגר שלהם הם הולכים כל יום למסגד והבת שלכם שהתחתנה עם הבן שלהם תתחיל ללכת עם רעלות, והנכדים למסגד, וקצת בדרך תחטוף אלימות, ואתם חוזרים לישראל שבורים וזקנים לבד ובודדים, והנכדים קוראים "אלה הוא אכבר" במסגד.

>> זאב

לא וילה ולא גיפ מגדירים את החיים הטובים. אין כמו מדינת ישראל. הרגשת השייכות, שותפות גורל, להיות חלק קטן מדבר גדול, זה מביא את האושר האמיתי. לא סתם במדד המדינה שאזרחיה המאושרים ביותר מדינת ישראל במקום 12 בין כל מדינות העולם.

תגובה לתגובה >> בני

חחחח שותפות גורל. שותפות הגורל היחידה היא במסים שמורידים לי בתלוש המשכורת. בשאר הזמן לצאת החוצה מהבית זה מלחמה, על הכביש, בסופר. אומרים ששכחתי מה זה להיות יהודי, חסר ערכים, עגלה ריקה, גיס חמישי, בוגד. אם מישהו לא מסכים איתי, מיד קללות וצעקות, וגם לא מעט אלימות פיזית. לא תודה, לא רוצה שום שותפות גורל.

>> שת

לו יכולתי להגר גם אני

לארץ של פלאים ונופים

הייתי את כל הצרות והפוליטיקה

משאיר לאחרים.

הייתי קונה לי חווה

בונה מפעל או מקים חברה

הייתי עוזב את השכנים

שמשמיעים מוזיקה רועמת גם בשעת דמדומים.

>> אזרח נמרח

אני יש לי בית בפזורה מפח ופריזט קופא בחורף ומתבשל בקיץ לומד בבן גוריון ועם חמור ליד הבית.

■ מתוך: התמונה הרחבה | "בעבר שילמתי לעובד 37 שקל לשעה, עכשיו הצעירים לא באים גם ב-50 לשעה"

דור הקורונה התרגל לנורמות עבודה אחרות ■ באוקטובר נרשם שיא חדש במספר המשרות הפנויות במשק, אבל שיעור האבטלה נותר כמעט ללא שינוי

>> דוד הגרוזיני

אני כבר לפני 10 שנים הבנתי את הבעיה עם העובד הישראלי וחוקי העבודה בישראל, סגרתי את העסק, שלחתי את כל העובדים ללשכת התעסוקה והעברתי את העסק לאוקראינה. משלם שכר כ-25% ממה ששילמתי בארץ, אין חוקי עבודה, אפשר לפטר מעכשיו לעכשיו, ועל כל משרה מתמודדים עשרות אנשים שיודעים שאם לא יעבדו יחפשו אוכל בזבל וישנו ברחוב. בגלל הטכנולוגיה והזום, אלה הולכים להיות המתחרים של העובד הישראלי.

>> חיים

לא רק בעבודות של צעירים. גם בענף ראיית החשבון הבינו שעם שכר של 6,000 ברוטו למתמחה - מכסת העבדים הולכת ונגמרת כי אף אחד לא רוצה ללמוד את המקצוע הלא מתגמל.

תגובה לתגובה >> בתור רואה חשבון אתה מדבר שטויות

גם אני בצעירותי הייתי מוקף בכיינים. היום רובם סמנכ"לי כספים/מנהלים/חשבים/שותפים שמרוויחים 50-40-30 אלף בחודש. עדיף להתחיל עם 6,000 ולדעת שיש לך משרה ראשונית מובטחת ב-100% מאשר להיות עוד בוגר מדעי המחשב שמתחרה מול אלפי בוגרי מדעי המחשב על משרה ראשונית כי השכר ההתחלתי הוא 15 אלף ואז מחפשים רק את הטובים ביותר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker