ברחתי משם, העיר שפעם היתה הכי מדוברת במדינה. והכל בגלל רמזור

הטוקבקים הנבחרים של השבוע באתר TheMarker

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילום: אליהו הרשקוביץ

מתוך: "יש מתנגדי חיסונים שלא מוכנים אפילו להיבדק. מצדם ששאר העובדים לא יבואו לעבודה"

הממשלה מקדמת מהלך לשלילת הטבות כלכליות מעובדים שחל עליהם תו ירוק ומסרבים להתחסן או להיבדק ■ מה הסיכוי של החוק לעמוד בבג"ץ, למה זאת עשויה להיות תחילתו של מדרון חלקלק — והאם אנו צפויים לראות גל פיטורים של סרבני חיסונים ובדיקות?

>> תמר נפרון

לפני שנתיים וחצי עברתי השתלת כליה, ואני מדוכאת חיסון. איך שהוצעו החיסונים, הלכתי והתחסנתי. רוב העובדים במשרד מודעים לבעיה שלי, והתחסנו מיד כדי להגן עלי (אני אוהבת ומעריכה אתכם).

רוב, כי יש עובד אחד שלא רק שמסרב, אלא שגם חולק איתי משרד. הוא הצהיר בכמה הזדמנויות שהוא לא הולך לסכן את עצמו בשבילי, ושאני מוזמנת לשבת עם מסכה (אני בכל מקרה לא מורידה אותה מהפנים), או להתפטר אם זה מפריע לי שהוא לא מחוסן.

מיותר לציין, אבל אני מגיעה לעבודה באימה צרופה כל יום. הוא כבר נכנס לבידוד פעמיים, בגלל שנחשף לחולה מאומת, ואני נכנסתי להתקף חרדה, שהצריך שימוש בכדורים. הודעתי לבוסית שאני מתחילה לחפש עבודה בגללו, כי אני כבר לא עומדת בזה, והיא הביעה צער רב, אבל גם הבנה, ואיפשרה לי כמה זמן שארצה לשם כך. כל כך חבל לי שאני נפגעת בגללו, אבל איזו ברירה יש לי?

אני כל כך לא מבינה את מתנגדי החיסונים. הם דורשים שנכיר בזכותם, אבל דורסים את הזכויות של כל מי שחלש ובקבוצת סיכון. אני כל כך לא רוצה לעזוב את מקום העבודה שלי, כי כיף לי שם ומעריכים אותי, אבל אין לי ברירה. ובכלל, מי ערב לכך שגם במקום החדש כולם יהיו מחוסנים?

התחסנות בתל אביב. "אני כל כך לא מבינה את מתנגדי החיסונים"צילום: מוטי מילרוד

מתוך: "תסתכלו על החניה במגדלי המשרדים, ותבינו שככה מגיעים היום לעבודה"

שלוש שנים חלפו מאז נחתו בתל אביב הקורקינטים השיתופיים של בירד, ולמרות התאונות והמחלוקות — הם זוכים לביקוש רב ■ יניב ריבלין, מנכ"ל בירד ישראל, חושף כמה נתונים לפני ההנפקה המתוכננת, ומספר על מיזם האופניים ■ "גם המעבר מכרכרות למכוניות עורר ביקורת"

>> תושב תל אביב

בתור תושב תל אביב שהולך לא מעט ברגל, להערכתי אולי 5% מרוכבי הקורקינטים נוסעים לפי חוקי התנועה. כל השאר מבצעים באופן קבוע אחת לפחות מעבירות התנועה הבאות:

1. נוסעים על המדרכה במהירות גבוהה

2. חוצים צמתים באור אדום

3. לא נותנים זכות קדימה להולכי רגל במעברי חצייה

4. נוסעים בניגוד לכיוון התנועה

5. מדברים בטלפון תוך כדי נסיעה

המציאות היא שהכלים האלה אטרקטיביים בעיקר כי המדינה לא אוכפת את חוקי התנועה, לא דורשת רישיון ורישוי ולא דורשת ביטוח מסודר. הטענה שאכיפה היתה דוחפת אותם לנסוע ברכב פרטי מנותקת מהמציאות - בפועל ללא קורקינטים חשמליים רובם המוחלט היו הולכים ברגל, נוסעים באופניים או משתמשים בתחבורה.

>> ליאור לי

האמת שכבר מספר שנים לא נכנסתי למרכז תל אביב, יצא שלפני שבוע הייתי בעיר בשעות הלילה. אני מבין שראש העיר רוצה להוציא את הרכבים, אבל גם אם ב-12 בלילה היו כל כך הרבה קורקינטים על הכביש וכל אחד עושה מה שבא לו למרות הנתיבים המיוחדים להם, לא רוצה לחשוב מה קורה בשעות היום.

הכלי יעיל, נוח, חסכוני כמובן, שכן עבור מי שגר בעיר הוא כמעט רכב לכל דבר ועניין, אבל הוא סכנת נפשות לכל משתמשי הדרך ואם ראש העיר לא ייקח את הנושא לידיים, נפגוש רק עוד ועוד נפגעים והרוגים מהכלי הזה.

>> הפקרות עיריית ת"א

כאורח מבחוץ לא הבנתי איך מאפשרים רכיבה ללא קסדה ואיך עיריית ת"א לא מחייבת כל קורקינט שיהיה מאובזר בקסדה, כפי שרואים שאכן קורה, בחלקם יש לאחרונה קסדה מצורפת. כל מיני בעלי תפקידים בעירייה שמתהדרים בתחבורה חדשנית ומתעלמים מהתוצאות בטיפול נמרץ ובבית לווינשטיין. הון שלטון או סתם טיפשות, תחליטו בעצמכם.

מתוך: כשאין מספיק עובדים, העולים החדשים מסתערים על המשרות הפנויות בהיי־טק

הביקוש הגבוה לעובדים בהיי־טק מושך מהגרים מחו"ל, שמשתלבים תמורת שכר גבוה גם בתפקידים שאינם דורשים ניסיון קודם — כמו מכירות, פיתוח עסקי ושירות לקוחות ■ "אלה הזדמנויות שלא היו פתוחות עבורם לפני שנתיים, ממש עליית מדרגה מקצועית"

>> מעניין איך לא קמה קבוצה

שתדרוש מהמדינה פיצויים על אפליית גיל. איפה שלא תסתכל אתה מבין שיש אפליית גיל בענק. יקבלו אנשים בלי ניסיון וזה טוב אבל מצד שני לא יקבלו מנוסים מבוגרים מעל 50 או 55.

לדעתי קבוצת המופלים שיושבים בבית ללא פיצוי היא קבוצה גדולה ושקטה מאוד. בניגוד לקבוצות אחרות שמקבלות פיצויים למיניהם, זו קבוצה ששורפת את החסכונות או לוקחת הלוואות בשקט בלי שום פיצוי, כי את המסים המדינה כבר לקחה 30–35 שנה אחורה אז מה אכפת לה להתעלם.

>> אחד שמדבג

תכלס יצא שכרם בהפסדם יצאו פראיירים.

המעסיק בישראל ממנה עולה מחו"ל (מהגר) לעסוק בתפקידים של קשר עם לקוחות בחו"ל, בעיקר בארץ המוצא של המהגר, או לנהל את הקשר עם הסניף של החברה שכבר פועל בחו"ל. אם העולה הגיע מארץ שיש בה כוח קניה גדול יותר לשכר, הוא בעצם הפסיד בארץ המקור. הוא היה יכול לעשות את אותה עבודה ולחיות ברמת חיים הרבה יותר גבוהה, אולי אפילו לקבל תפקיד דומה בחברה גדולה יותר שפעילה בארץ המקור, ואז גם היו יותר אפשרויות להתקדם.

>> עעע

יש הרגשה לא ברורה - מצד אחד דיווחים על חוסר בעובדים בהיי־טק, מצד שני יש עובדים מוכשרים שמחפשים הרבה וקבלני משנה שלא מרגישים את ההייפ. יש גם מחסום גיל, למרות שמדובר בעובדים מוכשרים, מנוסים וחרוצים. כנ"ל בתחום של ראיית החשבון - מצד אחד דיווח על לקיחת עובדים שלא עברו הכשרה מתאימה, כמו כלכלנים והוצאת עבודה לחו"ל, מצד שני רו"ח מוכשרים שמחפשים עבודה בארץ ולא מוצאים, השכר המוצע לא מרקיע שחקים.

משהו מוזר בהתנהלות בשווקים האלה.

מתוך: "איחרתי יום אחד עם המשכנתא, ונהפכתי למצורעת בעיני כל המוסדות הפיננסיים"

איחור של פחות מיום בתשלום משכנתא שינה דרסטית את מצבה של ר' מצפון הארץ ■ לדבריה, היא נהפכה מ"לקוחה VIP" שמקבלת הלוואות של 100 אלף שקל בתוך יום — למסורבת הלוואות כרונית ■ הסיפור של ר' ממחיש את הצורך לבחון היטב את דירוג האשראי שלנו ■ שאלות ותשובות

>> אליקון

הדירוג הזה בדיחה...

אני מרוויח 35 בחודש, יש לי חשבון עם 450 מזומן בעו"ש, פלוס חשבון טרייד משומן.

היה לי עוד חשבון עם מינוס 2,000 שקלים לחצי שנה (ולא היתה בו מסגרת).

לא קיבלתי אשראי חוץ בנקאי חדש בגלל זה.

בדיחה. זה כל כך זניח שלא היה לי כוח להתעסק עם החשבון המסכן הזה אפילו.

>> התקשרו מהבנק להזהיר

קניתי מניות במטבע זר והייתי בחוב מזערי בגלל ענייני מטבעות ועמלה. חשבתי גרושים ומכ אשלם ריבית. התקשרו מהבנק להזהיר אותי שזה עלול לפגוע משמעותית בדירוג האשראי כי חוב במט"ח נחשב אוי ואבוי, אע"פ שדובר במאות שקלים. אבל לזכותם אמרו שזה לא תלוי בהם. אז גם הדירוג צריך איזה שפיות כדי לדעת למחוק משהו זמני או זניח. זה שאני מחזיק סכומים בקרנות כספיות זה לא נחשב ביטחון??

סניף בנק. "חוב במט"ח נחשב אוי ואבוי"צילום: אייל טואג

מתוך: העיר שהיתה אמורה להפוך ללהיט: "זה מזעזע. מי שרוצה לצאת מהעיר צריך להיכנס לאוטו לפני 5:00 בבוקר או אחרי 22:00"

לחריש היו את כל נתוני הפתיחה להפוך ללהיט נדל"ני, אך התכנון העירוני העקום הפך אותה למכלאה לתושביה ■ ללא חיבור לכביש 6 הסמוך ובלי תחבורה ציבורית ראויה, נאלצים תושביה להישאר בבית או להזדחל בפקקי תנועה בלתי־נגמרים ■ "הרחובות הצרים בתוך השכונות תוכננו לחרדים ולא מכילים את התנועה" ■ אז מדוע ראש הרשות המקומית בכל זאת אופטימי?

>> גלעד טירם

זו לא בעיה ייחודית. בערים רבות, אולי ברובן יש את הבעיה הזו של פקק ברגע שכולם שמים ילדים במסגרות ומשם ממשיכים לעבודה. מישהו פעם חישב כמה זמן לוקח לחצות את דרך ז'בוטינסקי מבלינסון ועד גהה?

זה לא יעזור, רק תחבורה ציבורית מושקעת יעילה, מהירה, תדירה. חישוב מאוד פשוט, אוטובוס לוקח 20 מטר כביש. 50 רכבים שבהם נוסע אדם אחד (בהתאמה לחמישים נוסעים פוטנציאלים) לוקח כ-300–350 מטר.

דבר נוסף הוא תוכנת הווייז. זה אולי לא פופולארי להגיד אבל התוכנה, לכאורה בשם היעילות למשתמש הבודד, מציעה מסלולים שאדם מן השורה לא היה מדמיין כלל. התוצאה היא ניתוב של תעבורה למקומות שבהם היא כלל לא היתה אמורה לעבור. זכור לי יום שנסענו מפ"ת לזכרון. התוכנה הובילה אותנו דרך כביש 6, כביש 9, איזושהי כניסה נידחת לתוך חדרה שהיתה פקוקה לחלוטין, ומשם איכשהו לכביש 4. ומסתבר שלא היינו היחידים במסלול, אני בטוח שחדרה לא היתה סתומה ממכוניות באותו אחר צהרים לולא ווייז. במקום שיהיו כבישים ראשיים שאותם צריך להרחיב ולשפר, לפתע נראה שהארץ כולה קטנה מלהכיל את כמות הרכבים שבה. הוויז הוא הסיבה.

>> משה אמסלם בית שמש

אני מזמין כל שרוצה לבוא לבית שמש, עיר לדוגמה. אני ברחתי מאשדוד. עיר שפעם היתה העיר הכי מדוברת במדינה. בואו תראו עיר בישראל בלי רמזור אחד, הכל כיכרות למה זה אפשרי בבית שמש ובאשדוד לא, וכנראה גם בחריש. כי כנראה הממונים בבית שמש הלכו להשתלם ולמדו שהרמזור שייך למאה הקודמת. מי שמתכנן שכונה חדשה עם רמזור הוא לא מקצועי, אני גם לא יודע מי מאשר להשתמש ברמזור היום. לא מקובל עלי פקק בעיר. ממש רחמים על תושבי אשדוד שלוקח להם שעה להיכנס ושעה לצאת. בשעה 4 בבוקר אני לא מבין למה אני צריך לעצור לאור אדום ברמזור כשאין אף אחד בשום כיוון. כמה זמן אנחנו מבזבזים בעמידה ברמזור בלי שום סיבה מוצדקת.

מקווה שהדברים יגיעו לאנשים הנכונים.

מתוך: היא היתה תלמידה מבריקה וחלמה להיות אסטרונאוטית. היום, בגיל 34, היא מומחית באחד המקצועות היוקרתיים ברפואה

כשסלמא אבו פול־דראושה היתה תיכוניסטית, היא חלמה להיות אסטרונאוטית, אבל כמוסלמית שגדלה בעולם שאחרי אירועי 11 בספטמבר ידעה שאין לה סיכוי ■ אז היא עשתה את מה שמצופה ממנה — ולמדה רפואה ■ היא לא לבד: נתונים מפתיעים על השתלבות הערבים בעולם הרפואה מגלים את הסוד הכי גלוי בחברה הערבית

>> אלון ח

אני חולק על הקביעה בקשר להיי־טק, זו סטיגמה שצריך קשרים ב-8200 וכל הבולשיט הזה. אם לומדים מקצוע בהיי־טק במוסד מכובד אין סיבה שלא להתקבל לעבודה מתאימה. אני מגייס מדי פעם עובדים ומעולם לא התייחסתי למוצא המועמד, אין התייחסות לקשיי שפה כי בסופו של דבר העבודה ברובה באנגלית, ואת זה כן צריך לדעת. אני מעודד ערבים ללכת למסלול שיתאים להיי־טק, שם נמצא העתיד למוביליות החברתית בישראל ובכלל.

מתוך: "אף מנהל בהיי־טק לא מאושר מזה שהוא צריך להכפיל את שכר העובדים שלו כל שנה"

ענת ג'ורג'י וגיא רולניק מארחים בפודקאסט המרקרים את היזם ערן שיר והמשקיע מייקל אייזנברג, מייסד קרן אלף

>> סמולני

100% מעובדי ההיי־טק שווים בדיוק את מה שהם מקבלים, אם הם היו הפסדיים היו מפטרים אותם. אני לא יודע על איזה חברות פרטאץ׳ אתה מדבר ואיזה דברים לא היית מעז להוציא, חוץ מתעשיית ההימורים באינטרנט שמה לעשות שגם זה קיים. כל החברות שהנפיקו בבורסה בשנה האחרונה כבר מביאות ערך אמיתי (בסדר, גם פלייטיקה שם), גם אם מחיר המניות שלהן מוגזם. גם הטיעון של הירידה ברמת החיים של רוב התושבים לא ברור לי בכלל. מחירי הנדל״ן טסים מאז 2008 בלי קשר להיי־טק והמחירים של רוב הדברים האחרים נקבעים בעיקר ע"י כוחות שוק שלא כל כך קשורים לאותם 300,000 אנשים. מחירי המזון לא קשורים להיי־טק בשום צורה, גם לא מחירי התחבורה. המחירים של רוב הדברים האחרים דווקא ירדו בעשור האחרון. אתה כותב טוקבק באתר, מישהו פיתח את האתר הזה ומערכת הטוקבקים הזאת ומישהו גם מתחזק אותה. הנה, קיבלת ערך מההיי־טק.

>> ירון92

אני כותב לולאות בכמה שפות (:

אפילו הכנתי לולאות לסוכה.

וברצינות

אחרי שירות טכנולוגי בחרתי ללכת ללמוד את מה שאני אוהב.

וכל שבוע מקבל הצעות עבודה במספרים יפים, אז כנראה שהצורך הוא מהמעסיקים ולא מהעובדים.. לא רק מהעובדים.

ואם נותנים לי לא אקח?

אז ברבע משרה אני משתכר היום יותר ממה שהשתכרתי בשירות קבע... ושם קראו לי אוכל חינם.

>> ברק בן שלוש

פרק פשוט מתיש, ממש פתחתם ציר קבוע נגד עובדי ההיי־טק. הטיעונים נהיים מגוחכים, אתם חושבים שאתם לא מרגישים את הקפיצה במשכורות שלנו, ההיי־טק מזרים כמויות של כסף למדינה בתשלומי מסים. החינוך החינמי והרופאה החינמית יכולים להתקיים בזכות תשלומי המיסים המשוגעים שיש על עובדי ההיי־טק אותם 10%. אומנם תעשיית ההיי־טק בנויה מהחלק החילוני של המדינה כמעט בצורה מוחלטת, אבל בתוכו אין גזענות. אם אתה טוב לוקחים אותך (זה נכון גם על ערבים וחרדים מניסיון גיוס יומי של שלוש שנים, והסיבה שהם לא שם היא לא היי־טק אלא מערכת חינוך פגומה). הקנאה שיוצאת ממכם היא כמעט בלתי נסבלת, ההיי־טק הוא לא הבעיה הוא הפתרון. הבעיה היא הצורה שבה מנהלים את הכסף שזורם מההיי־טק למדינה.

משרדי היי־טק. "ההיי־טק הוא לא הבעיה, הוא הפתרון"צילום: אלירן רובין

מתוך: "אנשים התעלפו על זה": האם מכאן ייצא סיפור ההצלחה הישראלי הבא?

על גבעה קטנה, בפאתי קרית שמונה, יושבת חממת הפודטק פרש סטארט, שמנוהלת על ידי תנובה ונועדה להפריח את הפריפריה הצפונית ■ האם היא תצליח, או שזהו כישלון ידוע מראש?

>> בוגר תכנית החממות

תכנית החממות ממזמן איבדה את ייעודה וכיום בעיקר משמשת את בעלי החממות לשים יד על חברות, כאשר את הסיכון "מפילים" על המדינה. אם מצליח מדללים את מי שצריך ואם נכשלים, המדינה שילמה... מדובר לרוב ביזמים ללא נסיון מקצועי ובעיקר ללא נסיון עסקי, אשר מתגלחים על חשבון משלם המסים. מתוך עשרות חברות אולי אחת תצלח את הדרך והשאר שרפו את ההון שיכול היה לקדם חברות מוצלחות בהרבה. לגבי הפריפריה? בדיחה... כולם גרים במרכז ומחתימים כרטיס וירטואלי בחממה. גם בכתבה תוארו מנהלי החממה ככאלה שגרים בקיבוץ שניר 3 לילות בשבוע... מעניין שזה בדיוק התנאי לזיכוי ממסים.. בקיצור עוד בלוף וניצול של חוקים לטובתם האישית (מעניין אם גם אותם ידגמו כמו שעשו ללוחמי שלדג בנסיון לשלול להם תוספות שכר... משער שלא.. ). זה כבר לא סוד, מדובר בפרויקט שנכשל ומי שנהנה ממנו אלו בעלי ההון ויזמים מדרג נמוך שלא הצליחו לגייס משום מקור אחר עבור רעיונות בינוניים ומנצלים את המדינה.

מתוך: HOT תפצה את דיירי הבניינים בחולון שפונו בחבילות סלולר ותוכן בחינם

החברה חזרה מדרישתה לדיירים להחזיר את הציוד ואמרה כי היא מתנצלת ולוקחת אחריות על ההתנהלות: "אין ולא היתה כוונה לחייב לקוח שאינו מסוגל לגור בביתו לא על השירות ולא על הציוד"

>> עומרי ל.

יש שני תאריכים חשובים שאדם חייב לזכור: יום ההולדת של האהוב/ה שלו/ה ואת היום שבו הצליח/ה להתנתק מהוט.

>> מנוי לשעבר

בטלוויזיה ובאינטרנט שירות גרוע. איכות גרועה של ציוד ושירות. הייתי מנוי. התנתקתי. הכל מתועד. ניסו 'לגנוב' כמה ימים כדי להרוויח עוד גרוש. ניסיתי אותם בסלולאר. אנשי המכירות הבטיחו לי חבילות שכלל לא קיימות. קיבלתי חשבון של 1,200 בגין שיחות לחו״ל (6 לדקה כשיש לי הודעה כתובה שאני במסלול חו״ל ניידים ונייחים של 600 דקות. כאמור מסלול שלא קיים). ביטלתי את אמצעי התשלום וקיבלתי הודעות מעורכי דין. המלצות פרקטיות: לא להתקרב לחברה הזו בשום מקרה ואם תפסו אתכם בשעת חולשה והתפתיתתם: לתעד הכל. לשמור: תרשומות שיחה, מיילים ה כ ל. סוכות שמח!

>> שירות לקוחות

לאנשי המוקד אין שיקול דעת.

הם אמורים להפקיד את השכל בכניסה למשרד ולדקלם את מדיניות החברה.

זה נכון לכל מוקדני השירות

על כל פנייה שהם לא מסוגלים לפתור ומפנים לטיפול מפקח.ת הם נקנסים ו/או נפגעים בתגמול.

לכן הם נמנעים מלחשוב ומנסים לסיים את הטיפול. שיטת מצליח זו חוסכת לחברה ה מ ו ן. ומייצרת לא פעם הכנסות מלאכותיות שנובעות מעיכובים ולקוחות שאין להם את הזמן להתחיל לרדוף אחרי החזרים.

במקרים שבהם הטיפול הכושל יוצא לתקשורת הם מטפלים ברמת מטה. שם יש לאנשים לגיטימציה וסמכות. מה קורה למוקדן המסכן? שלא הפעיל את השכל? כי אין סעיף מתאים בתוכנה? מישהו מהוט? יכול לענות?

מתוך: אם הייתם צריכים לבחור רק מניה אחת, מה הייתם עושים? זה מה שחושבים המומחים

שאלנו 11 מומחי השקעות על איזו מניה הם ממליצים ■ התוצאה: תשע חברות ישראליות - רובן מוכרות למדי, וחלקן מתומחרות בחסר לפי המומחים, שצופים להן צמיחה מהירה

>> קובי

היו לי סכומים בקופות גמל ופנסיה, שיחררתי את הכל עלה לי 35% מס שולי, וקניתי שתי דירות.

הפעולה בוצעה לפני הקורונה, ובשנת בקורונה כאשר כל הקופות נפלו, אני חסכתי את הכסף ששולם למס הכנסה.

באשר לקיום היום, יש לי שכר דירה ופנסיה ממקורות אחרים.

מתוך: מהו דירוג אשראי, מה נחשב לציון טוב - ואיך ניתן לשפר אותו?

דירוג האשראי נמצא עמנו כבר יותר משנתיים - אך חלק ניכר מהציבור עדיין אינו מכיר בחשיבותו, ובהשפעה שיכולה להיות לו על התנהלותו היומיומית ■ שאלות ותשובות בנושא שעשוי להשפיע על חייהם של ישראלים רבים

>> משה1

כי בבית ספר סותמים לנו את הראש עם שטויות. מתי נפלה הבסטיליה? מה קורה כשמכפילים שני סינוסים של אלפא בקוסינוס של אלפא? מה אמר דוד למי איפה ולמה? אבל משפטים... אף אחד לא מכיר. פנסיה... אף אחד לא מבין. משכנתא... פשוט לוקחים. ריבית? דריבית?! תזונה נכונה... נו דווקא בזה יש ניצנים... אבל בלי קשר לפעילות ספורט מאוזנת. אנחנו חותמים על חוזים בלי להבין, עושים כל טעות שאפשר. דירוג האשראי הוא הבעיה?! הבעיה היא בהסללה של מיליוני ישראלים לחוסר הבנה מובנה, שיביא לעונש כספי משמעותי שיעביר את הכסף מהמוסללים למסלילים. באמת כל הכבוד על הכתבה. אבל ה"פתרון הסופי" לניתוב ההון הוא חזק, ממוסד, מובנה ביסודות החברה שיצרנובשלטון הקודם ומחזקים אותו בשלטון הנוכחי... צריך יותר מדון קישוט בשביל לדגדג לתחנות הרוח.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker