"אנחנו בישראל לא כל כך מוכשרים ומיוחדים כמו שאנחנו משכנעים את עצמנו"

הטוקבקים הנבחרים של השבוע באתר TheMarker

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מהנדסים במרכז חלל בארה"ב. "כמו שהייצור עבר מישראל, גם ההנדסה והפיתוח יעברו למקומות אחרים" צילום: CORY HUSTON / AFP

■ מתוך: האימייל הוא השטן של דור ה-Z: האם הם ישחררו את העולם ממנו

אימייל הוא לא רק כלי מיושן עבור השכבה הצעירה שנכנסת לעולם העבודה - אלא מקור לתסכול, חרדה ולחץ ■ "להרבה אנשים קל בהרבה לכתוב סמס מלחבר אימייל. זה כאילו יש מישהו שבוחן אותך, ואתה חייב להיות מקצועי ומושלם באימייל"

>> קורא_

אני אמנם מבוגר יותר ממי שנכנס כעת לשוק העבודה, אבל, תחושתי הפוכה לחלוטין: הודעות קצרות, ש"קופצות" עליך מהטלפון, ושאינך יכול להתייחס אליהן באיחור, ביישוב דעת ובניסוח של מכתב - הן מה שמלחיץ ומעורר חרדה. רוצה לומר, כל עוד מדובר בהודעות לידידיך ובני משפחתך, אז ניחא, אבל אם ייעשה בזה שימוש לצרכים רשמיים - אז אתה אכן "חייב להיות מקצועי ומושלם", רק שתצטרך להיות כזה גם בטלפון הנייד.

גם הטיעון נגד השימוש בדוא"ל לצורכי עבודה הוא היפוך המציאות: "יותר מדי אמצעי תקשורת" היא סיבה לא להתמקד בווטסאפ, טלגרם, סיגנל, SMS, מסנג'ר ושאר ירקות: כל אחד מהם ניפרד מחברו ותלוי בשימוש ברשת חברתית מסוימת. דואר אלקטרוני הוא פרוטוקול פתוח ופשוט, שלא עובר דרך חברה מסוימת - כך שאין "אלף רשתות דוא"ל", יש רק מערכת דוא"ל עולמית אחת. כמו כן - בדוא"ל אפשר לשלוט שליטה עדינה ומושכלת בשאלה אילו התראות מקבלים, איך ומתי. לא כך בתוכנות מסרים מיידיים.

>> סתםאחד

משעשע. הם חושבים שדוא"ל מלחיץ. האידיוט הצעיר שביקש שיתקשרו אליו גילה מהר מאוד למה הדוא"ל היה משחרר לבני הדורות הקודמים. לא רוצה בכלל שיתקשרו אלי בטלפון, בוודאי לא בלי תיאום מראש. זו פלישה חצופה לזמן שלי בלי שום התחשבות, בזמן שנוח למי שמתקשר. תשלחו לי דוא"ל ואני אבדוק דוא"ל פעם בשעה (לכל היותר) ואענה מתי שנוח לי, גם בחצות, גם על דוא"ל שנשלח ב-8 בבוקר. השאלה היא כמובן איך מתייחסים ואיך משתמשים. אם כל פעם שמגיע דוא"ל יש צלצול, וכך גם הווטסאפ, אז זה באמת מלחיץ מאוד ואין זמן לעשות שום דבר אחר, כי כל שתי דקות יש הודעה. אם הבוס כועס כשלא עונים על דוא"ל תוך עשר דקות, זה מלחיץ. אבל הבעיה היא לא עם הדוא"ל אלא עם הבוס. ואותו הבוס יכעס גם אם לא יענו לו על ווטסאפ תוך עשר דקות, אז מה הרווח?

"הודעות שקופצות מהטלפון הן מה שמלחיץ ומעורר חרדה"צילום: WAYHOME studio / Shutterstock.com

■ מתוך: מנכ"ל הסטארט-אפ שגייס 235 מיליון ד': "להפסיק את טירוף גיוסי העובדים"

מנכ"ל חברת זיהוי הפנים אניוויז'ן, אבי גולן, קרא היום בלינקדאין למנכ"לי חברות ההיי־טק בישראל לחדול מהעלאות השכר וההטבות המטורפות לעובדים, שניתנות על רקע מחסור העובדים בהיי־טק ■ "זה יחזור אלינו כמו בומרנג"

>> עוזרי

בתור אחד שראה את משבר הדוט קום - חושב שיש הרבה אמת בדבריו.

בהיי־טק הישראלי יש 20% טאלנטים שבאמת דוחפים את החברות להישגים ולתוצרים חדשניים. כל השאר די בסדר, אבל ממש לא מצדיקים את השכר שלהם בהשוואה לתפוקה של העובד האוקראיני או הקוריאני.

הבנקים המרכזיים מאותתים שהם מקטינים את הזרמת הכספים, ואז יתחיל 'קילוף' שכבות השומן - קודם החברות שלא מייצרות כלום, אחריהן אלו שמייצרות מעט ויחזרו לשווי צנוע בהרבה ובסוף גם החברות הגדולות, שגם הן נופחו הרבה, ישילו מעליהן אחוזים לא מעטים. רק מקווה שהתהליך יקרה בצורה הדרגתית ולא בפיצוץ היסטרי.

■ מתוך: המנכ"ל הישראלי שקרא להפסיק את טירוף השכר בהיי־טק הולך על חבל דק

הפוסט של מנכ"ל אניוויז'ן, אבי גולן - שקרא למנכ"לים "לרכז כוחות" כדי לעצור את עליות השכר בהיי־טק - מבקש להפריד בין שני דברים שאי אפשר להפריד ביניהם, ועושה עוול לעובדים בתעשייה ■ אם הקריאה תתפוס תאוצה זו עלולה להיות הפרה של חוק התחרות

>> סתם מנכ"ל

עם כל הביקורת, המוצדקת בחלקה, הבעיה אמיתית. היום ראיינתי מהנדס, בינוני מקצועית, נטול ברק, אבל דורש שכר עתק בלי להתבלבל, בדיוק בגלל הטירלול של רמות השכר. סקרי השכר של חברות ההשמה האינטרסנטיות בעצמן, והתחרות פרועה על כל מהנדס, אז כדאי שכל המצקצקים יפנימו, כמו שהייצור עבר מישראל, גם ההנדסה והפיתוח יעברו למקומות אחרים. אנחנו לא כל כך מוכשרים ומיוחדים כמו שאנחנו משכנעים את עצמנו. קצת ענווה, למנהלים וגם לעובדים, לא תזיק.

עובדי פייסבוק בקליפורניה. "בהיי-טק הישראלי יש 20% טאלנטים שבאמת דוחפים את החברות להישגים חדשניים"צילום: Matt Harnack / Facebook / Handout / Reuters

>> נתן עציון

יש עיוות מטורף בין שכר הבכירים בהיי־טק לבין שאר העובדים ולזה צריך לשים סוף. לא ייתכן שמנכ"ל שרוכב על העובדים, והם אלו שמביאים את ההישגים, יישתכר פי חמישה עשר או יותר מהם.

■ מתוך: "360 מיליון דולר במזומן": כך הסתבך גרטלר בחקירת שוחד מהגדולות אי פעם

מסמכים שהוגשו מטעם איל הכרייה הישראלי דן גרטלר בבוררות בישראל הגיעו לידי רשויות החקירה בבריטניה ובארה"ב ■ על פי פסק דין שניתן באחרונה בשווייץ, אלו כוללים תצהיר על תשלומי שוחד בסך מאות מיליוני דולר במזומן בקונגו, ורשימה עם שמות קוד למקבלי הכספים

>> דן לב פועם

כשאתם רוצים "רצון טוב והשפעה", אתם צריכים להביא מתנה קטנה. מה זו מתנה קטנה? תלוי בנסיבות. לפעמים זה רק בקבוק יין, או אפילו סט מזוודות, כמו שהוועד אצלנו מחלק לפני ראש השנה. רק שהוועד אצלנו מספק אותן ריקות, כדי שנמלא אותן בשמעטס בשוק הקוואסן בבנגקוק. באפריקה נהוג למלא אותן בדולרים. הרבה דולרים. סטיפות. לעתים קורה אסון. הבחור שכבר יש לו "רצון טוב והשפעה" עולה על המטוס הלא נכון, זה שמפספס את המסלול בעת הנחיתה.

כעת יש בחור חדש. אם רוצים שגם הוא יגלה "רצון טוב והשפעה" כדאי לפנות שוב לוועד, לקבל סט מזוודות ולמלא אותן מחדש. כן, כל סיפור הסטיפות מההתחלה. באסה. כל סיפור "אורזי המזוודות" לא היה נודע, אלמלא הגיש אותן גרטלר עצמו, בעצת פרקליטו, לבורר במשפטו. מי שיקרא לזה שוחד יחטוף תביעת לשון הרע מעורך הדין של גרטלר, המייצג אותו בתביעה מול גרטנר (יש לכם את זה עם שמות קצת יותר יצירתיים?).

לכן, אבהיר מייד ואחדד:

"רצון טוב והשפעה" כן!

"שוחד" לא!

לא יהיה כלום, כי לא היה כלום!

"כשאתם רוצים 'רצון טוב והשפעה', אתם צריכים להביא מתנה קטנה"צילום: Robert Kneschke / Shutterstock

■ מתוך: פתרון האוצר למשבר הדיור: ייקור הארנונה למגורים ב-15% והפחתת הארנונה לעסקים

ההצעה לייקר את הארנונה למגורים בישראל מגיעה לאור ההבנה כי הארנונה כיום אינה מכסה את העלויות לתושב, ולכן רשויות מקומיות מסרבות לקלוט תושבים חדשים ■ כמו כן, מציע האוצר להפחית את הארנונה לעסקים ב-10%

>> אפריים

רעיון מצויין!

דינה ואבי בחל"ת, על שלושת ילדיהם מתים לשלם עוד 100 שקל בחודש לעירייה. לעומת זאת חברת הסטארטאפ צ'אנגומאנגו שבדיוק השלימה גיוס בן תשע ספרות ממש צריכה הנחה...

>> די כבר

היום אני משלם 1,400 שקל בחודש ארנונה ומקבל תמורה מאוד מאוד מזערית עבור הכסף. אתם תבריחו אנשים מישראל, גם ככה יקר כאן. זאת תהפוך למדינה של עשירים מופלגים או עניים מרודים. כל השאר יסתלקו. משוגעים נמאסתם נמאסתם נמאסתם נמאסתם נמאסתם

■ מתוך: חוק ההסדרים | גיל הפרישה לנשים יעלה ל–65, וילווה ב"כלים משלימים ותומכים"

גיל הפרישה יועלה בהדרגה במשך עשור ■ הכלים המשלימים יקבעו את גורל החוק, ועל פי הצעתה של השרה לשוויון חברתי הם יכללו הכשרה בתשלום לנשים שיבקשו הסבת מקצוע והרחבת מס הכנסה שלילי ■ האם סוף סוף יתוקן העיוות בנוגע לעקרות בית?

>> רונירון

גיל הפרישה הוא לא בעיה אם עובדים בצורה שפויה ולא גומרים את חיי העובדים. לאחר 25 שנות עבודה בגוף ביטחוני אני מבין שאני עבד שיוצא מהבית בשעה שש בבוקר וחוזר בשמונה. משמונה מבלה בטלפון מול המשרד עוד איזה שעה במצטבר, חגים, שבתות ולחץ שלא נגמר. מייחל לפרישה ואם היא הייתה בגיל 65 הייתי מתאבד. אז אפשר לפרוש בגיל מאוחר אבל ראבק תנו לחיות. 

>> דניאל5

בדיחה, אנשים בני 45 היום לא מוצאים עבודה בגלל אפליה של גיל.

מספיק לראות את התמונות של כל חברות הסטארט-אפ, תמיד רואים שם קייטנה של חברה שרק סיימו תיכון.

>> מישהו2

תעשיית ההיי-טק בישראל עובדת בעיקר במודל של "חבר מביא חבר" - אנשים מגיעים להתראיין (ולעבוד) בעיקר על בסיס המלצות של חברים ועל בסיס חברות שהם מכירים מחברים שעובדים/עבדו שם. לך לחברות שהיו קיימות לפני 15-20 שנה, שהוקמו על ידי יזמים שהיו פעילים כבר אז או שפועלות בתחומים שהיו "חזקים" כבר אז (למשל חומרה), ותמצא שם המון אנשים בני יותר מ-45 והרבה פחות צעירים בני 30-25. לך לחברות בתחומים צעירים יותר (סייבר, קלאוד וכו') ותמצא שם יותר חבר'ה צעירים.

מתוך: אם ישראל לא תפעל מהר - כבר בעוד שלוש שנים ייווצר מחסור ברופאים

ישראל הסתמכה במשך שנים ארוכות על רופאים בוגרי חו"ל בלי לבדוק את רמת בתי הספר לרפואה ■ אחרי שהמציאות כמעט התפוצצה לה בפנים ומשרד הבריאות עצר את החגיגה - נוצרה בעיה אקוטית חדשה: מחסור קריטי ברופאים, שיחל בקרוב  כתבה ראשונה בסדרה 

>> אביתר

מצוקת הפריפריה - הפתרון המתבקש והלא פופולרי (כנראה) - תלמדו רפואה בערבית. תכשירו רופאים בערבית, תסבו בוגרי ובוגרות סיעוד ורוקחות לרפואה במסלול ארבע שנתי, שבו נעשה ניסיון לגשר על פערי השפה, כי להיבחן ולהצליח באוניברסיטה זה מאוד שונה מלהבין ולתקשר בשפה שאינה שפת אמך.

 >> לומי

הרבה סטודנטים ישראלים שמסיימים לימודי רפואה בחו"ל לא חוזרים לישראל בסיום לימודיהם, אלא מוצאים עבודה בארצות מערביות נורמליות שלא מתעללות ברופאים שלהן. זה לא רק עניין של משכורת ותנאי עבודה, בישראל גם מתנשאים על רופאים שלמדו בחו"ל (לא בהכרח רק במזרח אירופה), מתייחסים אליהם כאל סוג ב', וגם טוענים שהם קנו את התואר בכסף. 

רופאים בבית חולים בגרמניה. "בישראל מתנשאים על רופאים שלמדו בחו"ל"צילום: Axel Heimken/ dpa/Pool / AP

 מתוך: גרף אחד במצגת של משרד האוצר איבחן את המחלה הקשה ביותר של שוק הדיור הישראלי

הממשלה החדשה תנסה להאיץ את הבנייה והפיתוח, להסיר את החסמים ולהגדיל במהירות את היצע הדירות באזורי הביקוש  ואולם במקום לשתף פעולה עם הרשויות המקומיות, היא מנסה לעקוף אותן  עד שלא יהיה כאן שינוי תפיסה, המצב לא ישתנה 

>> הדיוט על

המדינה מרוויחה מהמצב והעיריות מפסידות מהמצב. כל עוד לא יהיה איזון בין שתי הרשויות האלו, אנחנו האזרחים נשלם את המחיר. ביום שישי קיבלתי הודעה שהארנונה תעלה, בכמה? ברמה המקסימלית שהמדינה מאשרת להם. אנחנו נשלם על דירות ביוקר ובמקביל נשלם מיסי עירייה גבוהים, והקשר בין מספר הדירות שיש למשקיעים הופך להיות שולי, בכל המשחק שבו זורמים מיליארדים רבים. לאחר שתסתיים תקופת בעלות החובה של בעלי הדירות בפרויקט ״מחיר למשתכן״, יחזרו דירות לשוק כי הן נבנו במקומות שאזרחים מלכתחילה לא רצו להתגורר בהם. גילוי נאות, יש לי דירה אחת בלבד.

מתוך: סכנת ההתעשרות "על הנייר" — וההבדל הגדול בין בזוס ומאסק לגייטס ובאפט

האובססיה של התקשורת לגבי "האיש העשיר בעולם" משקפת תפישת עולם שרואה במחיר השוק מדד לעושר ולתחושת עושר  הבעיה היא שלא מעט תקופות של פריחה כלכלית שנבעה מתחושת עושר בגלל עלייה מתמשכת במחירי נכסים - הסתיימו במשבר 

>> לי

כתבה מצוינת. השקעה קונסרבטיבית היא להשקיע בחברות שמחלקות דיבידנד, כל עוד אין צורך בדיבידנד, כדי להמשיך ולהשקיע אותו בקניית מניות של אותה החברה. בשלב מסוים הדיבידנד יגיע לגודל מספק, שיחד עם תזרימים אחרים יספק פנסיה נחמדה, והמניות עצמן יעברו בירושה לילדים (פתור ממס בארה״ב).

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker