הסיפור המוזר של לורי קרדוזה מור, שקיבלה ממדינת ישראל 300 אלף שקל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כנס Cousins meetup של ישראליז, קונצרט והמשרד לנושאים אסטרטגיים בדובאי. אחריות שנושקת למדיניות חוץ
כנס Cousins meetup של ישראליז, קונצרט והמשרד לנושאים אסטרטגיים בדובאי. אחריות שנושקת למדיניות חוץצילום: רז רוסקו
ליאת לוי
ליאת לוי

לורי קרדוזה מור היא מגישת טלוויזיה אוונגליסטית העומדת בראש ארגון, שמטרתו ״לחנך נוצרים באשר לאחריות המקראית שלהם לעמוד לצד ישראל״, והיא מעריצה שני מנהיגים: נשיא ארה"ב לשעבר, דונאלד טראמפ, וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. ב-2019 היא אף העלתה סרטון בעמוד הפייסבוק שלה, שבו היא מפזזת משמחה לצדו של שלט ענק שהוצב בכניסה ליישוב המוקם בגולן, רמת טראמפ. כשנושא סיפוח הגדה היה על הפרק, היא צוטטה ב"ג׳רוזלם פוסט", כשהיא מכנה את טראמפ ונתניהו "שני מלכים שהוכתרו על ידי אלוהים".

קרזודה מור לא חמקה מעיניהם של האנשים הממונים על ההסברה הישראלית. אלה כנראה העריכו את מסירותה לישראל וכישרונה הרב — והעניקו לה כ-80 אלף דולר, מכספי המשרד לנושאים אסטרטגיים, עבור תמיכה בכנס שכותרתו ״הקשר המקראי שלנו לארץ הקודש״. השבוע ניסינו ליצור קשר עם קרדוזה מור כדי לשמוע איזו תועלת צמחה מהכנס, שלו תרמנו כמעט 300 אלף שקל, אבל היא לא ענתה לפנייתנו.

ב–2006 הוקם המשרד לנושאים אסטרטגיים על ידי ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, שחיפש תפקיד שיכניס את אביגדור ליברמן לקואליציה שלו. בהחלטת ממשלה קם המשרד, ליברמן עמד בראשו והועברה אליו האחריות על ״לשכת הקשר — נתיב״, גוף שתפקידו היה לעודד את זיקתם ליהדות ולציונות של יהודי בריה"מ. המשרד פורק באפריל 2008 — שלושה חודשים לאחר התפטרותו של ליברמן מהממשלה, והוקם מחדש שנה לאחר מכן — הפעם עבור משה יעלון. ב–2015 נבחר לעמוד בראשו השר לשעבר גלעד ארדן, היום שגריר ישראל באו״ם. גורם המכיר את ההיסטוריה של המשרד מספר כי ארדן ביקש מנתניהו לקבל משרד עם אחריות שנושקת למדיניות חוץ, והוא קיבל את המנדט לעסוק בלגיטימציה ובדה־לגיטימציה של מדינת ישראל בעולם. הפעילות הזאת תורגמה להתנגדות לחרם על ישראל, ובראשה המלחמה בתנועת ה–BDS.

לורי קרדוזה מורצילום: מתוך חשבון הלינקדאין

לורי קרדוזה מור, מגישת טלוויזיה אוונגליסטית שעומדת בראש ארגון שמטרתו ״לחנך נוצרים באשר לאחריות המקראית שלהם לעמוד לצד ישראל״, קיבלה מהמשרד לנושאים אסטרטגיים 80 אלף דולר עבור תמיכה בכנס שכותרתו "הקשר המקראי שלנו לארץ ישראל"

צילום: מאיה תמיר

נדב תמיר: "הדרך הנכונה להתעסק בדעת קהל היא עם אנשים בשטח. המשרד לנושאים אסטרטגיים לקח דיסציפלינות צבאיות, והוא מתייחס להסברה כמלחמה: נאתר את האויבים באמצעים מודיעיניים ונכה בהם. אבל כדי להתמודד עם תנועת החרם, צריך לחשוף ישראל שפתוחה לביקורת"

המשרד התחיל להתקשר עם ארגונים ברחבי העולם ולפעול במסע הסברה, הכולל קמפיינים וסדנאות להכשרת ״שגרירים בעולם״, שיסייעו לפעילות ברשתות החברתיות ובקמפוסים בקולג׳ים ובאוניברסיטאות מול הפעילות האפקטיבית של תנועת החרם על ישראל.

להתרשם מתוצרי הבקעה והגולן

בדיקה של כמה מההתקשרויות שעשה המשרד בשנים האחרונות מגלה כי חלקן צבועות פוליטית ומזוהות עם ארגוני ימין וגורמים אוונגליסטיים. בין היתר ניתנו כספים לאוניברסיטת אריאל ולמועצות אזוריות שנמצאות מעבר לקו הירוק. אחרות מראות התקשרויות עם גופים ציוניים הפועלים גם ככה נגד אנטישמיות וגופים פרטיים שאמורים היו להכשיר מומחים בהסברה. אלא שניסיון להתחקות אחר ההצלחות של אותם גופים שזכו לקבל תקציב העלה כי קשה למדוד אותן.

כך למשל, מועצה אזורית ערבות הירדן קיבלה 1.2 מיליון שקל, ומועצה אזורית שומרון קיבלה 1.6 מיליון שקל — שתיהן במסגרת פטור ממכרז. מועצה אזורית ערבות הירדן קיבלה את הכסף עבור פרויקט הסברה בבקעת הירדן. ״סוף סוף, אחרי שבמשך שנים אף משרד לא פעל להילחם ב–BDS, יש מי שעשה את זה״, אמר בשיחה עם TheMarker יו״ר המועצה דוד אלחיאני. במסגרת הפרויקט הביא אלחיאני לישראל משלחות של משפיענים מספרד ומאירלנד כדי ש״יתרשמו מתוצרי הבקעה ורמת הגולן״, והשתתף בפאנלים ברחבי העולם: ארה"ב, מוסקווה ופרנקפורט. ״האירים ממש נגדנו״, נזכר אלחיאני, ״והבאנו משלחת של משפיענים ובלוגרים לסייר באזור. לפי תפישת העולם שלי, לאדם מול אדם קל יותר ליצור את הקרבה ולהסביר את עצמך. עד היום אנחנו בקשר עם האנשים מאירלנד שהגיעו לפה. בימים האחרונים מישהי מהמשלחת מספרד שלחה לי תמונות שצילמה בהפגנה קטנה שהתקיימה במדריד בעד ישראל״.

על שאלת ההשפעה של המפגשים האלה, עונה אלחיאני בכנות שאי אפשר למדוד אותה. ״אם אני בוחן את שפת הגוף של האנשים — אז היתה שם הרבה סימפטיה. חילקנו הרבה חומרי הסברה ועלונים כדי להראות איך ה–BDS פועל נגדנו ונגד האוכלוסייה הפלסטינית, והתחושה היא שקיבלנו הרבה אהדה. האם אנשים לקחו את כל זה הביתה ומחר בבוקר יהיו שגרירים של ישראל? אני לא יודע להגיד״.

גם לאוניברסיטת אריאל אושרה מסגרת תקציב של 100 אלף שקל עבור ביצוע סמינרים והכשרות. לפי אוניברסיטת אריאל, שמימשה עד הרבעון האחרון של 2020 רק מחצית מהתקציב שניתן לה על ידי המשרד, היא ביצעה עד כה רק שלוש הכשרות: סדנה בת שמונה שעות אקדמיות תחת הכותרת "מהעצרת הכללית לרשת החברתית: דיפלומטיה ציבורית בעידן של מדיה דיגיטלית", שיועדה לתלמידי סמינר העוסק באו״ם; סדנה בת חמישה מפגשים לנציגי מועצת תלמידים בבית הספר התיכון הירושלמי בויאר, לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה; וסדנה בת שש שעות לתוכנית מתמחים זרים בתחום המשפט הבינלאומי וזכויות אדם של מכון ירושלים לצדק. מדוברות האוניברסיטה נמסר כי תוכננו להתקיים הרצאות פרונטליות נוספות ב–2020, שלא יצאו לפועל בשל מגבלות הקורונה.

גורמים במשרד אישרו שבמשך הרבה שנים היו במשרד התקשרויות מזוהות עם הימין, אך הדגישו שלא מדובר במשהו לא חוקי, אלא חלק מתפישת העולם של השר הממונה. ״ברור שהתקשרויות אמורות לקדם רעיונות פוליטיים״, אומרים הגורמים, ״עובדה שאין אף רשות שעשו איתה הסכם חוץ מהבקעה ושומרון, אבל זה לא נעשה בתחמנות, או באופן לא חוקי. הכל עם מכרזים כדין. צריך לעבוד עם אוונגליסטים, אבל גם עם ארגונים יהודיים ליברליים ואנשי המרכז — ואת זה לא ממש הצליחו לעשות״.

תקציב לבית ספר לתיירות

במשרד נערכו התקשרויות נוספות שמעלות סימני שאלה לגבי יעילות ההשקעה ואם המשרד פעל על פי קו אסטרטגי הדוק. השאלה המרכזית היא מה היתרון היחסי שלו, מכיוון שאת אותן תמיכות בדיוק היו יכולים לתת משרד התפוצות, משרד המדע, משרד החוץ ומשרדים אחרים.

כך למשל, לבית ספר לתיירות בישראל בע״מ, שפועל מתוך אוניברסיטת חיפה, אושר תקציב של 1.8 מיליון שקל עבור הכשרת סטודנטים כמומחים למאבק בדה־לגיטימציה בישראל. בפועל, הוא מימש 384 אלף שקל על קיום קורס לתעודה, שהתקיים במשך שנתיים והוצע כקורס לתלמידי תואר שני בתוכנית לאנטישמיות. מהודעת בית הספר עולה כי בשיעורים נלמד על שורשי הסכסוך הישראלי־פלסטיני, התנהלות בניו מדיה ועמידה מול מצלמה. בפועל עברו את הקורס הזה 40 סטודנטים.

בנובמבר 2019 תמך המשרד בנסיעה של מדענים ישראלים לכנס בנושא מים שהתקיים בעיר ליל שבצרפת מטעם קרן צרפת־ישראל. הקרן הוקמה לפני 12 שנה, לאור התעוררות האנטישמיות בצרפת, והיתה יוזמה של הממשלה בזמן ביקורו של ראש הממשלה אריאל שרון במדינה כמה שנים לפני כן.

בשיחה עם דוד הררי, סגן יו״ר הקרן, חתן פרס ישראל ומי שנחשב לאבי המל״ט הישראלי, הוא מספר כי הקרן אירגנה סמינר בן יומיים בנושא השקיה ושימוש במים לחקלאות. מטעם המשלחת הישראלית יצאו ארבעה מדענים ישראלים. היום הראשון הוקדש לסוגיות מדעיות ומפגש עם עמיתים צרפתים והיום השני למפגש עם חברות מסחריות צרפתיות בתחום. ״בחקלאות אנחנו יותר מתקדמים מהצרפתים״, מסביר הררי ומדגיש כי הקרן מחברת את החברה הצרפתית לחברה הישראלית בכל נושא, למעט פוליטיקה. לדברי הררי, המשרד סייע להם ב–17 אלף יורו, שמימנו חלק משהות של המדענים הישראלים בצרפת.

על השאלה אם מדובר בהשקעה יעילה, ענה כי ״לפני שישה חודשים קיבלנו טלפון מדרום צרפת, שרוצים שנארגן כנס דומה. אנחנו שמים את הדגש על האזורים הדרומיים במדינה, מכיוון שבבחירות האחרונות הועברו האזורים האלה מהמפלגות הימניות שיותר תומכות בישראל למפלגות השמאלניות, שלפעמים יש להן מחשבות לא מבוססות על ה–BDS וישראל. יש קבוצות BDS שמצליחות לתקוע בינינו טריז, אבל אנחנו רואים התפתחות חיובית במעמדה של ישראל. אנשים מתחילים להבין שהמצב הוא לא בדיוק מה שהם שומעים״.

עוד חילק המשרד מאות אלפי שקלים לגופים עשירים, הפועלים גם בלעדיו למען אותן מטרות, כמו המלחמה באנטישמיות. כך, קיבלה ההסתדרות הציונית בבריטניה 3.2 מיליון שקל, ארגון מכבי העולמי קיבל 765 אלף שקל ולסוכנות היהודית אושר תקציב של 6.7 מיליון שקל, שממנו מימשה רק 264 אלף שקל. הסוכנות היהודית סירבה לבקשת TheMarker לפרט את הפעילויות שערכה במסגרת ההתקשרות עם המשרד, ופטרה את עצמה בתגובה הכללית כי "הסוכנות נשכרה כדי לסייע בהתמודדות על רקע התגברות תופעות האנטישמיות והאנטי־ישראליות ברחבי העולם, ובמסגרת זו השתתפו אלפי צעירות וצעירים מהקהילות היהודיות בתפוצות במגוון תוכניות חינוכיות שנועדו להרחיב את הידע שלהם על ישראל ולהקנות להם כלים להתמודדות עם תופעות אלה. בין היתר נערכו הכשרות לסטודנטים יהודים בתפוצות על רקע תופעת הדה־לגיטימציה בקמפוסים בחו״ל; התקיימו סמינרים לתלמידי תיכון יהודים ברחבי העולם; ונערכו הכשרות להעמקת ההיכרות עם ישראל לצעירים מהתפוצות שהגיעו לתוכניות חינוכיות בארץ״.

תומכי BDS בהפגנה בכיכר הבימה. "שמנו את תנועת החרם יותר מדי בפרונט" צילום: תומר אפלבאוםצילום: תומר אפלבאום

לדברי קרלוס טפיירו, סמנכ״ל מכבי העולמי, "עשינו דברים מטורפים עם המשרד, חמישה סמינרים עם הארגון 'פרינדס אוף יזראל' שאירגנו לגופים נוצרים. בסך הכל שמעו אותנו 1,200 מנהיגים נוצרים, שייצגו 34 מיליון נוצרים בעולם". כשנשאל אם זו השקעה אפקטיבית, עונה טפיירו כי שישה שבועות לאחר שקיימו סמינר בעיריית יוהנסבורג בדרום אפריקה, ״אולי המדינה הכי עוינת כלפינו״, החזירה המדינה לישראל את השגריר שלה. מאז כבר הספיק השגריר לחזור וכיום אין לדרום אפריקה שגריר בישראל.

הוא מציין גם מפגש בסנאט באיטליה, שבו השתתפו מעל 100 איש מהצד הימני והשמאלי של הקשת הפוליטית, ומדגיש כי מכבי העולמית היא תנועה בלתי־מפלגתית. ״אנחנו מקדמים את הרעיון שלעם היהודי יש זכות להיות עם חופשי בארצנו. יכול להיות שהממשלה שלנו טועה, אבל יש לנו זכות להתקיים״.

צליל מקפיא דם

בנוסף לתשלום לגופים שונים בעבור ההסברה, החליטו במשרד להילחם בחרם על ישראל באמצעות הרשתות החברתיות. ביוני 2019 השיק המשרד, אז בראשות השר ארדן, קמפיין בכיכובו של אברי גלעד, שבו הוא מסביר כיצד תומכי ארגון ה–BDS רוצים להעלים את ישראל מהמפה. ״אבל אנחנו לא ניתן להם״, אומר גלעד לקהל ומזמין את הצופים להיכנס לפלטפורומות של 4IL, העמוד הרשמי של המשרד לעניינים אסטרטגיים, כדי ״להצטרף למאבק״. שנתיים לאחר מכן, ובחסות ההסלמה הביטחונית המואצת, ניתנה למשרד ההזדמנות להוציא אל הפועל את האסטרטגיה שהתווה למלחמה בדעת הקהל השלילית.

הפגנה מול בניין נציגות גרמניה ברמאללה בעקבות החלטת הגינוי שאושרה בפרלמנט בברלין נגד BDS והגדרתו כאנטישמי, 2019צילום: AFP

ב–10 במאי, היום הראשון למבצע ״שומר החומות״, עלה ב–22:30 בעמוד הפייסבוק 4IL סרטון וידאו, שמציג ישראלים בירושלים מכסים את ראשם ומנסים לתפוס מחסה, עת הופעלה האזעקה בירושלים. לצד הווידאו נכתב פוסט באנגלית: "אף על פי שאזעקה מצילה חיים, הצליל שלה מקפיא את הדם. אנחנו לא מאחלים לאף אחד לשמוע אותו, אך לרוע המזל זה הצליל שילדי ישראל שומעים עכשיו״. בסוף הפוסט נוספה בקשה: ״שתפו את הסרטון בתקווה שהוא יעזור להפסיק את האזעקות״.

42 מתוך 50.8 אלף אוהדי עמוד הפייסבוק הזה שיתפו את הפוסט. מלבד חשבון אחד, אף אחד מבין המשתפים שעמוד הפייסבוק שלו פתוח לציבור זכה לתגובה: לא לייקים ולא שיתופים. לפוסט המקורי היו אמנם 13 תגובות — אך כולן פרו־פלסטיניות. ״ירושלים היא בירת פלסטין״, הגיב מוחמד שיבר. ״פלסטין תחת אש עוד מ–1947״, טען פרופיל פייסבוק בשם אלינורה זנינו, ופרופיל בשם אסירף אזהאר כתב ״עבודה טובה, תמותו כולכם״. לא ברור אם אסירף מגרמניה או זנינו הם פרופילים של אנשים אותנטיים, שכן העמודים שלהם מלאים רק בפוסטים הקשורים בפלסטין — אבל הם ידעו לטרגט את הפוסט ולהגיב לו .

בבוקר שלמחרת, היום השני למבצע, שידר עמוד הפייסבוק בלייב את ועידת העיתון "מקור ראשון", ״עם עולם״, וקידם את תוכניה, כפי שעשה בימים שקדמו למבצע. רק כעבור שישה ימים, ב–17 במאי, הועלה פוסט נוסף על המצב. גם חשבון הטוויטר שמפעיל המשרד לא נחשב הצלחה ויראלית. יש לו כ–11 אלף עוקבים, והוא לא הצליח לייצר או לשתף תוכן ויראלי משמעותי. הוא בעיקר שיתף מחדש ציוצים של החשבון הרשמי של צה״ל, חשבון מדינת ישראל וכן ציוצים של חשבונו האישי של מי שעל פי גורם במשרד גם מפעיל את חשבונות הרשתות החברתיות שלו, עידו דניאל.

משה דבי, בעלים של משרד אסטרטגיה, שעבד עם המשרד לעניינים אסטרטגיים בשנים האחרונות והיה אחראי על אסטרטגיה וקריאייטיב של כמה קמפיינים שהוביל, מציין כי ״4IL הוא רעיון טוב. אפשר לחלוק על אופן הביצוע, אבל הרעיון הוא ליצור בעצם קאדר של סטודנטים צעירים ישראלים שנמצאים באוניברסיטאות, ושהם יהדהדו את המסר״.

צילום: אוהד צויגנברג

דוד אלחיאני: "אם אני בוחן את שפת הגוף של האנשים, היתה שם הרבה סימפטיה. חילקנו הרבה חומרי הסברה ועלונים כדי להראות איך ה–BDS פועל נגדנו ונגד האוכלוסייה הפלסטינית, והתחושה היא שקיבלנו הרבה אהדה. האם אנשים לקחו את כל זה הביתה ומחר בבוקר יהיו שגרירים של ישראל? אני לא יודע להגיד״

צילום: מארק ניימן / לעמ

גורם המכיר את ההיסטוריה של המשרד מספר כי גלעד ארדן ביקש מנתניהו לקבל משרד עם אחריות שנושקת למדיניות חוץ, והוא קיבל את המנדט לעסוק בלגיטימציה ובדה־לגיטימציה של מדינת ישראל בעולם. הפעילות הזאת תורגמה להתנגדות לחרם על ישראל, ובראשה המלחמה בתנועת ה–BDS

גורם במשרד לנושאים אסטרטגיים מספר כי ״ערוצי 4IL בכל הפלטפורמות מנוהלים על ידי צוות הדיגיטל של המשרד. במהלך המבצע פורסמו בערוץ האינסטגרם בלבד כ–145 פרסומים והתקיים שיתוף פעולה עם ערוץ 'ישראל בידור', שהביא לחשיפה נרחבת לתכנים פרו־ישראליים באינסטגרם באופן אורגני ובאמצעות אנשי בידור ומשפיענים. למעלה מחצי מיליון ישראלים ביקרו בערוץ זה במהלך המבצע, ביצעו משימות ושיתפו תכנים״.

מהמשרד לנושאים אסטרטגיים נמסר בעניין זה כי "כחלק מפעילותו השוטפת וחלקו במאמץ הלאומי בזמן מבצע שומר החומות, קיים המשרד שורה של תדרוכים עבור רשתות המשרד, כדי לסייע לחברים בהן להסביר את מדיניות ישראל עבור קהלים בכל רחבי העולם. בין היתר השתתפו בהם חברי רשת GC41, המונה כ–170 ראשי ארגונים יהודים ופרו־ישראליים מכל קצוות הקשת הפוליטית. כמו כן, גיבש המשרד שורה של תוצרי הסברה לשימוש נרחב של הרשת הפרו־ישראלית בכללותה, שאף הודהדו בין היתר על ידי משפיעני רשת Digitell של המשרד, שלהם למעלה מ–15 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות; וייצר קמפיינים ממומנים ששיקפו את המציאות הישראלית תחת ירי חמאס".

צינור לכספים ממשלתיים

עם הקמת הממשלה הפריטטית לפני כשנה, מונתה אורית פרקש־הכהן מטעם סיעת כחול לבן לעמוד בראש המשרד. היא הביאה איתה את רונן מנליס, שהיה בתפקידו האחרון דובר צה״ל, כמנכ״ל המשרד. חצי שנה לאחר מכן, עברה פרקש־הכהן לכהן כשרת התיירות, והמשרד הועבר לידיו של מיכאל ביטון, גם הוא מסיעת כחול לבן, שכיהן עד אז כשר במשרד הביטחון. הוא מכהן כשר עד היום.

״מאז 2015 ניסו לשוות לפעילותו של המשרד אווירה חשאית״, אומרים גורמים שמכירים את פעילותו מקרוב. ואכן, היתה שורה של ניסיונות להחריג את פעילותו. זה התחיל עם מי שמונתה למלא את כיסא מנכ״לית המשרד היישר מתפקידה כצנזורית הראשית של צה״ל — סימה וקנין, שביקשה להחריג את פעילות המשרד מחוק חופש המידע. השיא היה התקשרות ענק, המרכזית של המשרד, עם חברה פרטית לתועלת הציבור, שהוקמה במיוחד עבור פעילות המשרד — קלע שלמה. באחרונה שונה שמה והיא נקראת קונצרט — ביחד למען ישראל בע"מ. יש מי שטען שהחברה עוסקת בפעילות חשאית ברשת, אחרים טענו שמדובר בלא פחות מאיסוף מודיעין, אלא שבפועל המטרה של החברה היתה להעביר כסף לארגונים שישרתו את מטרות המשרד — מלחמה ב–BDS, דרך חברה פרטית ולא דרך גוף ממשלתי, בעיקר כמענה לגופים שמבקשים להרחיק מעצמם תרומות ישירות מישראל.

ב–2018 הוקמה חברת קשת דוד מחקרים ומידע, במטרה לסייע למאבק באנטישמיות ובניסיון לפגוע בלגיטימציה של מדינת ישראל, ״מתוך הכרה בסכנה הפוטנציאלית של תופעות אלה לביטחון הלאומי״, על פי החברה. בפועל התמקדה החברה בביצוע מחקרים, והלקוחה המרכזית שלה היא חברת קונצרט.

״המשרד נורא נהנה מהתדמית הביטחונית שלו וניסה לייצר אווירת שושואיסטית״, אומר גורם המנתח את כישלונו של המשרד, שמתבטא בעיקר בחוסר יכולת לממש את התקציב שניתן לו, אבל גם בתוצאות בשטח. ״בפועל הוא לא עושה כלום בהיבט הביטחוני, וכשאתה משחק אותה כאילו אתה השב״כ, מסתכלים עליך כמו על סוכן זר. זה מייצר חשדנות ונראה לא טוב״.

עיתונאי העין השביעית איתמר ב״ז פירסם בינואר תחקיר מקיף על תפקוד המשרד והפעילות הכושלת של קונצרט. "קלע שלמה אמור היה לשמש תשתית חדשנית שתשחרר את ההסברה מכבליה הממסדיים ותאפשר לה לפעול במהירות ובגמישות״, כתב ב״ז. ״בפועל, הארגון תיפקד בעיקר כצינור להזרקת קוקטייל של כספים ממשלתיים ופילנתרופיים לגופים שלא רצו לקבל את הכסף ישירות ממדינת ישראל, אך כשל גם בכך. כיום, במשרד מגדירים את קלע שלמה כ'מיזם שלכל הפחות לא מימש את חזונו'". עוד כתב ב״ז כי המשרד השקיע מיליוני שקלים בכתבות ממומנות בכלי התקשורת ובקידום הארגונים שהצטרפו לרשת ההסברה של המשרד. ביולי 2020, בישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עופר שלח שדנה בפעילות המשרד, אמר מנליס כי מתוך תקציב שלוש־שנתי של 128 מיליון שקל שניתנו לקונצרט, שמחויבת בפעולת מצ׳ינג, נעשה שימוש רק ב–18 מיליון שקל. עוד אמר מנליס בוועדה כי "שמנו יותר מדי את ה–BDS בפרונט ושכחנו לשים דברים יותר עקרוניים, שבהם יש את הדה־לגיטימציה לישראל״.

"חילקנו הרבה חומרי הסברה ועלונים כדי להראות איך ה–BDS פועל נגדנו ונגד האוכלוסייה הפלסטינית, והתחושה היא שקיבלנו הרבה אהדה"צילום: Amr Nabil / AP

נדב תמיר, חבר ועד מנהל מכון מתווים שעוקב אחרי מדיניות החוץ הישראלית, ציין בוועדה כי "במשך תקופה ארוכה מאוד עזר המשרד לעניינים אסטרטגיים ל–BDS, לא בכוונה כמובן, אבל בפעולותיו הוא בעצם עזר ל–BDS". בשיחה עם TheMarker מסביר תמיר את דבריו. "יש לנו נטייה להכות את מי שמבקר אותנו, וזה בדיוק מה שה–BDS רוצה. אנחנו יוצאים גם נגד אנשים עם ביקורת לגיטימית על מדינת ישראל, על אף שהם לא איום, לא ביטחוני ולא כלכלי, על המדינה. יש יותר מדי אנשים שאנחנו קוראים להם אנטישמים. האיום האמיתי על מדינת ישראל כיום הוא ההתרחקות של ליברלים ופרוגרסיבים שרואים בישראל מדינה שמרנית, שמשתפת פעולה עם הטראמפיסטים והשמרנים ועם האדלסונים והאוונגליסטים, ורוצה למנוע חופש ביטוי. זה יוצר אנטגוניזם מטורף לישראל — יותר מה–BDS עצמו״.

"המשרד הוקם בחטא"

בנובמבר כתב מנליס מסמך בשם "המערכה על הלגיטימציה של ישראל: ניתוח והמלצות לשיפור האפקטיביות באופן טיפול הממשלה בסוגיה". בסיכומו של המסמך מציע מנליס שכדי להגביר את האפקטיביות של המשימה הלאומית — מלחמה בדה־לגיטימציה, יש לאחד את המשרד לנושאים אסטרטגיים עם משרד התפוצות ובהמשך להקים מכלול לגיטימציה והסברה לאומי באמצעות חיבור למטה ההסברה הלאומי. הרעיון היה לקחת את ששת הגופים שפועלים כיום בנושא הסברה ולהקים גוף אחד שהם יפעלו תחתיו: המשרד לפיתוח שיתוף פעולה איזורי, לפ״מ (לשכת הפרסום הממשלתית), לע״מ (לשכת העיתונות הממשלתית), משרד התפוצות, מטה הסברה לאומי והמשרד לעניינים אסטרטגיים. ההמלצות של מנליס לא התקבלו. אחת הטענות שעלו היתה שהשר ביטון לא קידם את התוכנית בעיקר בשל אווירת הבחירות, שהיו בפתח. ב–23 בדצמבר התפטר מנליס מניהול המשרד.

מהשר ביטון נמסר בתגובה: "בהתאם לעמדת השר, כפי שהביע עם כניסתו לתפקיד, עבודת המשרד משרתת את אזרחי ומדינת ישראל, בהיותה מענה לאתגרים בזירת הדה־לגיטימציה. השר סבור שיש להעצים פעילות זו, ולשקול מיזוגם של כמה משרדי ממשלה העוסקים בתחום עם כינונה של ממשלה חדשה".

״אני יכול להגיד שהמשרד הוקם בחטא״, מסכם תמיר. ״הדרך הנכונה להתעסק בדעת קהל היא עם אנשים בשטח, שחשים את מה שקורה. המשרד לנושאים אסטרטגיים לקח דיסציפלינות צבאיות, והוא מתייחס להסברה כמלחמה: נאתר את האויבים באמצעים מודיעיניים ונכה בהם. אבל זה לא נכון. כדי להתמודד עם ה–BDS למשל צריך לחשוף ישראל שפתוחה לביקורת, כי הניסיונות לנצח רק משיגים את ההפך: הם מחזקים את הדימוי שאנחנו מדינה שמרנית ואגרסיבית״.

מהמשרד לנושאים אסטרטגיים נמסר בתגובה: "מאז הקמתו ב–2015, פעל המשרד לנושאים אסטרטגיים בעוצמה מול ארגוני דה־לגיטימציה והחרמות, בהתאם לסמכות שהוקנתה לו בהחלטת ממשלה. זאת, בכלים חדשניים ומקוריים, שהביאו את תנועת ה–BDS לשפל חסר תקדים. בין היתר, המשרד הקים ומתחזק שלוש רשתות אזרחיות, המונות מאות פעילים, משפטנים ומנהלים בכירים מהעולם היהודי והפרו־ישראלי, הפועלים בשיתוף פעולה למען מדינת ישראל בכל רחבי העולם. תשתית זו שירתה את מדינת ישראל בחודשים האחרונים במאבקה בהחלטת בית הדין בהאג; בהתמודדותה עם שיח השנאה ברשת בחירום ובשגרה; ובחשיפת האמת על ארגוני חברה אזרחית פלסטינים הפועלים בחסות החזית העממית וחמאס, במטרה להשחיר את מדינת ישראל ולחתור תחת זכות קיומה בחסות לגיטימית כביכול.

"עם כניסתו של השר מיכאל ביטון לתפקיד, הוא הנחה את המשרד לחזק את פעילותו בתחום 'People to People'. כך, עם כינון הסכמי אברהם החל המשרד לקדם פעילות להעמקת הקשרים בין אזרחי ישראל לאזרחי איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. ניתן לציין את כנס המשפיענים הייחודי שהתקיים לאחרונה באיחוד האמירויות, שבמהלכו התקיים לראשונה טקס יום הזיכרון לשואה במדינה ערבית. פעילות נוספת של המשרד בתחום זה נמצאת בתהליכים שונים, ועם דעיכת הקורונה במדינות היעד, צפויה לצאת לפועל בחודשים הקרובים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker