מירב ארלוזורוב

במסגרת טיוטת חוק ההסדרים, משרד האוצר מקדם מהפך ביבוא לישראל. אחרי שנים של ניסיונות להסיר חסמי יבוא, באוצר מנסים עתה לקדם עיקרון כללי שאוסר על כל חסמי היבוא יחדיו. כפועל יוצא, מכון התקנים בתצורתו הנוכחית ייהפך למיותר. לא ברור עד כמה ההצעות יחולו גם על יבוא מזון ויבוא חקלאי.

ההצעה אמורה להיכלל בחוק ההסדרים, אבל שני השרים הממונים – שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי, עדיין לא גיבשו את עמדתם לגביה. על פי ההצעה, מוצרים המשווקים בשוק האירופי יוכלו להיכנס לישראל באופן חופשי – כלומר, יוקם למעשה מסלול ירוק לכל המוצרים המשווקים באיחוד. בנוסף, ישראל תאמץ דה־פקטו את התקינה האירופית כתקינה השרירה בתוכה, ותקבע כי עמידה בתקן האירופי תיעשה על סמך הצהרת יצרן בלבד – כלומר בלי צורך לספק הוכחות ולהיבדק בנמלים לפני הכניסה לשוק.

אביגדור ליברמןצילום: אלכס קולומויסקי

על פי ההצעה, ישראל תיהפך לסניף של האיחוד האירופי בכל הקשור ליבוא מוצרים אליה. שיווק על סמך הצהרת יצרן הוא דרך הפעולה המקובלת בעולם, ולפיה היצרן או היבואן אחראי לכך שהוא עומד בכללי התקן. אין צורך בחובת הוכחה מראש כתנאי לכניסה לשוק. במקום זאת, הרשויות עורכות בדיקות אקראיות של המוצרים על המדף, ובמידה ונתפס מוצר שלא עומד בתנאי התקן – היצרן או היבואן חשופים בשל כך לעונשים כבדים.

זוהי דרך פעולה הפוכה למקובל בישראל, שבה המדינה היא זאת שמוודאת כי מוצרים עומדים בכללי התקן הנדרשים על ידה – לעיתים קרובות תקן ישראלי ייחודי – וזאת באמצעות מסלול ביורוקרטי ארוך ומתיש שבו היצרנים והיבואנים נדרשים להוכיח כי הם עומדים בכללי התקן.

המסלול הזה מכביד מאוד על היבוא, ובפועל כמעט מונע יבוא מקביל לישראל. חלק גדול ממשרדי הממשלה דורש מהיבואנים המקבילים להמציא מסמכים מהיצרן המקורי המוכיחים עמידה בתקן. מאחר שליבואן מקביל אין קשר ליצרן, אין לו כל יכולת לספק מסמכים כאלה.

אורנה ברביבאיצילום: יוסי זמיר / לעמ

ההצעה, אם תתקבל, צפויה לחולל מהפך ביבוא לישראל של מוצרי תינוקות, תמרוקים, חשמל, אלקטרוניקה ועוד. ההצעה לא צפויה לחולל מהפך ביבוא חלפי רכב, תחום שכבר נערכה בו רפורמה, אבל היא תקל עוד גם בתחום הזה.

סימן השאלה העיקרי הוא בנוגע לתחומי היבוא המחמירים ביותר של ישראל: האחד, מכשירים אלחוטיים, שבהם מערכת הביטחון מתנגדת ליבוא חופשי בשל השליטה שלה בתדרים. השני, מוצרי חקלאות ומזון, שבהם שולט הלובי החקלאי מחד, וגם שולטת שמרנות כבדה של משרד הבריאות מאידך.

מעמדו של מכון התקנים ישתנה

הרבה מאוד מוצרים נדרשים נכון לעכשיו לעמוד בבדיקות של מכון התקנים, כולל גם בתקנים ישראליים יחודיים שנקבעו במכון התקנים. את המציאות הזו מנסה המדינה לשנות כבר שנים ארוכות, ובהצלחה חלקית בלבד, בינתיים. אי לכך, ההצעה הנוכחית עומדת לייתר את מכון התקנים. המכון יאבד את מעמדו כמאשר הבלעדי של עמידת מוצרים בתקן הישראלי.

צפוי מאבק עז של מכון התקנים (בתמונה) ושל הגוף השולט בו, התאחדות התעשיינים, נגד ההצעה המתגבשתצילום: מגד גוזני

מעמדו ישתנה לאחת משתי חלופות: או שמכון התקנים ייהפך לגוף אכיפה, כלומר זה שבודק על המדפים כי המוצרים עומדים בדרישות התקן, או שמכון התקנים ייהפך לעוד מעבדה, המעמידה את שירותיה לצורכי בדיקות נדרשות של יצרנים ויבואנים.

הבעיה היא ששתי ההצעות מאיימות על קיומו הכלכלי של מכון התקנים, שהיום מתבסס על בדיקות חובה שיצרנים ויבואנים חייבים לעבור אצלו, ועל כן צפוי מאבק עז של מכון התקנים, ושל הגוף השולט בו – התאחדות התעשיינים – נגד ההצעה המתגבשת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker