"אתה שואל על הסתובבות בלשכות שרים? אנחנו אנשים בעלי קשרים ענפים מאוד"

בזמן שבכנסת מנסים להצר את פעילותם של הלוביסטים - אלה שמתווכים בין ההון לשלטון - מתקיימים מתחת לפני השטח יחסים הדוקים ופוריים בינם לנבחרי הציבור. פרשת תנובה, שהתפוצצה השבוע, לקחה את זה צעד אחד קדימה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יעקב ליצמן ועוזרו מוטי בבצ'יק
יעקב ליצמן ועוזרו מוטי בבצ'יקצילום: מארק ישראל סלם
שוקי שדה
שוקי שדה
שוקי שדה
שוקי שדה

עיתונאים ופעילים חברתיים שפגשו בעשור האחרון את ארז גילהר, מנכ"ל חברת הלובינג פוליסי, שמעו ממנו דברים טובים על עיסוקו, למרות הביקורת כי מהות המקצוע היא קניית נגישות לשלטון בכסף. גילהר נהג לספר שהוא ישן טוב בלילה וכי אין כל פסול בייצוג גורמים עסקיים מול מקבלי ההחלטות. לדבריו, הזרקור מופנה אליו ואל הלוביסטים האחרים שפועלים תחת פיקוח הכנסת, אך רבים אחרים עושים זאת ללא כל פיקוח.

סיכום ממצה לתחושותיו לגבי המקצוע שלו נתן גילהר בכנס של העמותה לדמוקרטיה מתקדמת ב–2013, בעת דיון על הסדרת פעילות הלובינג: "מעולם לא נתתי מעטפה, כרטיס טיסה או אפילו כרטיס אוטובוס למישהו. כל עוד לא עשיתי דבר הנוגד את הצד החוקי ואת הצד המוסרי, כפי שאני תופש אותו, אני חי עם עצמי בשלום". השבוע נעצר גילהר בפרשת שחיתות הנוגעת לתנובה, לחברות מתחום הרפואה ולמקורבים לשר יעקב ליצמן — בחשד לביצוע עבירת שוחד. חשוד אחר הוא עיתונאי "המודיע" מנחם גשייד, שהיה עוזרו של ליצמן וידוע במשך שנים כיועץ מקושר. החשודים מכחישים את המיוחס להם.

ארז גילהרצילום: תומר אפלבאום

בכיר לשעבר בענף המזון: "זה לא פשוט לקבל פגישה בלשכת שר. אבל מבחינת פקידי הממשלה, גילהר ולוביסטים אחרים הם שחקנים חוזרים. פעם אחת באים בשביל לקוח אחד, פעם שנייה בשביל לקוח אחר — ובפעם השלישית הפקיד מכיר אותם, וזה כבר לא משנה את מי הם מייצגים. זה היתרון העצום של הלוביסטים"

בוריס קרסניצילום: מוטי קמחי

על פי החשד, גילהר תיווך בין בכירים בתנובה ושתי חברות רפואיות לעמותות הקשורות לחסידות גור, שאליה משתייך ליצמן. החשד הוא כי תמורת העברת הכספים לעמותות, פעל מוטי בבצ'יק, יועצו הקרוב של ליצמן ואחד החשודים המרכזיים בפרשה, לטובת האינטרסים של החברות שייצג גילהר בכל הנוגע להקלות ברפורמות המזון המזיק שהוביל משרד הבריאות ולגבי הכנסת מוצרים לסל התרופות.

הקשר בין גילהר לבבצ'יק היה גלוי לכאורה. גילהר שוחח בשנים האחרונות עם בבצ'יק גם לטובת לקוחה אחרת, חברת פיליפ מוריס, בניסיון למנוע מגבלות על פרסום של סיגריות. "קשרי החברות שלהם היו ידועים", אומרת לינור דויטש, מנכ"לית הארגון החברתי לובי 99, "גם בסוגיות הקשורות לתנובה וגם באלה הקשורות לעישון. פעמים רבות ראו אותם הולכים יחד בכנסת".

היחסים ביניהם אמנם היו גלויים, אך עומק היחסים לא היה ידוע, מלבד כמה רמזים שצצו במהלך השנים. ב–2017, למשל, נחשפה על ידי עדי דברת מזריץ ב–TheMarker פגישה בין גילהר ומנכ"ל תנובה אייל מליס, שנחקר אף הוא בפרשה, לשר הבריאות דאז ליצמן, שנגעה לרפורמת סימון המזון.

לדברי בכיר לשעבר בענף המזון, בבצ'יק לא היה היחיד שסייע לגילהר לסדר פגישות: "זה לא פשוט לקבל פגישה בלשכת שר. אבל מבחינת פקידי הממשלה גילהר ולוביסטים אחרים הם שחקנים חוזרים. פעם אחת באים בשביל לקוח אחד, פעם שנייה בשביל לקוח אחר — ובפעם השלישית הפקיד מכיר אותם, וזה כבר לא משנה את מי הם מייצגים. זה היתרון העצום של הלוביסטים".

מפוליסי נמסר: "החברה עבדה ועובדת תמיד בהתאם להוראות החוק ולכללי הרגולציה".

ריכוזיות גבוהה ואין שקיפות

עד 2008 היה תחום השדלנות בישראל פרוץ לחלוטין. לוביסטים היו מסתובבים במסדרונות הכנסת והוועדות, ולעתים חברי כנסת דיברו איתם ולא ידעו כלל שבפניהם ניצב אדם שמייצג אינטרסים ספציפיים. מצב זה השתפר מעט עם חקיקת חוק הלוביסטים ביוזמת שלי יחימוביץ' (אז חברת כנסת במפלגת העבודה) וגדעון סער (אז חבר כנסת בליכוד, היום יו"ר תקווה חדשה). החוק חייב לוביסטים להירשם לפני הישיבות בכנסת ולענוד שרוך כתום, כדי שאפשר יהיה לזהותם.

ממרחק השנים נראה כי חוק הלוביסטים סתם פרצה אחת — אך במובן מסוים נתן לגיטימציה לעבודת הלובינג בכנסת, בזמן שבמקומות אחרים הלובינג נעשה בנתיבים נסתרים. כיום, אולי אף יותר מבעבר, אין שקיפות בעבודת הלוביסטים ויש להם נגישות עודפת למקבלי החלטות.

בעיה נוספת היא הריכוזיות הגבוהה בענף. חברות הלובינג הגדולות מייצגות אינטרסים שונים ומגוון של חברות ענקיות שפועלות באותו ענף כלכלי. דבר זה מגביר את כוח הלוביסטים גם מול פקידי ממשלה וגם בדיונים בכנסת. כך למשל, בדיונים על רפורמת המזון הבריא, פוליסי ייצגה גם יצואני מזון מאיטליה וגם שתי לקוחות גדולים שהיו מושפעים מהרפורמה — תנובה ואסם. גילהר הביא לאחד הדיונים את שגריר איטליה בישראל, דבר שסייע גם ללקוחות האחרים של פוליסי.

דיון בוועדת הכספים בחוק הריכוזיותצילום: אמיל סלמן

"הלב של בעיית הלובינג בכנסת היא הריכוזיות", אומר עובד לשעבר באחת מחברות הלובינג הגדולות, "מאות מיליארדי שקלים מרוכזים על שולחן אחד של השפעה. חברה אחת מייצגת מגוון עצום של אינטרסים וקשה לזהות מאיזה כיוון היא משפיעה בדיוק ולאן היא חותרת". חברת הלובינג פוליסי מייצגת כמה מהחברות והגופים הגדולים במשק, בהם בנק הפועלים, איגוד הבנקים, פרטנר, חברת פז, וחברות ממשלתיות כמו חברת החשמל, מקורות והתעשייה האווירית. ליעד גילהר, אחיו של ארז גילהר, עבד עד לפני שנתיים בתחום הרגולציה בתנובה וכיום הוא ממלא תפקיד דומה בזכיינית הטלוויזיה קשת, שמיוצגת אף היא על ידי פוליסי.

הבעלים של פוליסי, בוריס קרסני, מקושר שנים ארוכות לפוליטיקאים, בעיקר מחוגי המרכז והשמאל, מכיוון שצמח כפעיל במפלגת העבודה. עם זאת, הוא נחשב בעל קשרים גם לשר האוצר הנכנס, אביגדור ליברמן. קרסני עצמו אינו מגיע לכנסת. בכנס ב–2014 אמר על כך גילהר: "ב–13 השנים שאני עובד אצלו, אולי פעם אחת הוא היה בכנסת. אבל יש עשרות רבות של חברי כנסת ושרים שנפגשו עם קרסני. הוא גם נפגש עם עשרות ומאות פקידים במדינת ישראל. זה תפקידנו, עבודת רגולציה". אמירה זו של גילהר, הממחישה עד כמה פעילות הלובינג נפוצה מחוץ לכנסת, עברה אז מתחת לרדאר.

משבר הקורונה בשנה האחרונה המחיש עד כמה פעילות זו נפוצה מחוץ לכנסת: בעקבות שלל המגבלות השונות במשבר, שכרו חברות מסחריות לוביסטים ויועצים כדי לפתור סוגיות נקודתיות מול הממשלה. כך לדוגמה, חברת המשלוחים וולט שכרה את פוליסי. הולמס פלייס, ועד עובדי ארקיע ומקס סטוק שכרו את חברת ריפבליק. חברות פרסום חוצות פנו לחברת הלובינג הקבינט של צח בורוביץ' וחבר הכנסת לשעבר יואל חסון. רשתות האופנה והמסחר הגדולות שכרו את רונן צור למאבק שבסופו השיגו מהממשלה הטבות בשווי של 6 מיליארד שקל בשיא משבר הקורונה, באפריל 2020. צור אמר אז בתגובה לחשיפת TheMarker: "אני לא לוביסט ולא נפגשתי עבורם עם גורמי ממשל".

הגידול בפעילות הלובינג בתקופת הקורונה באה לידי ביטוי גם במדד הלוביסטים שמפרסמת העמותה לדמוקרטיה מתקדמת. לפי נתוני העמותה, נרשמה עלייה מתונה במספר הלקוחות של הלוביסטים מ–339 באפריל 2015 עד 544 בינואר 2019, המועד שבו התפזרה הכנסת. במארס 2020, תחילת משבר הקורונה, היה מספר הלקוחות של הלוביסטים 425 ובינואר 2021 הוא קפץ שוב ל–536. מספר הלוביסטים הרשומים בכנסת פחת, דבר שניתן להסביר, בין היתר, במגבלות הקורונה. ואולם "מספר הלוביסטים עצמו חשוב פחות", אומר שבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, "90% מהעבודה נעשית בסוף על ידי 60–70 לוביסטים קבועים מחברות הלובינג הגדולות. מדד הלקוחות של חברות הלובינג הוא אינדיקציה טובה יותר לגידול בפעילות הענף".

שלום שלמהצילום: תומר אפלבאום
אבי ליכטצילום: תומר אפלבאום

אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וכיום שותף במשרד עורכי הדין מיתר: "לפעמים ללקוח שלי יש עניין עם משרד האוצר ואני בא איתו. יש לי גם עניינים עם משרדי ממשלה אחרים. אני לא רואה בזה פסול, חלק מהעבודה שלי זה לייצג את הלקוחות. השירות שאני נותן הוא משפטי, לא שכנועי"

ניסיונות שנעשו במשך השנים על ידי חברי כנסת להגביר את השקיפות בעבודת הלוביסטים לא צלחו. קרן אור אחת היא הנוהל החדש במשרד האוצר, מלפני ארבעה חודשים. לפי נוהל זה, פקידי המשרד חייבים לדווח על כל פגישה שלהם עם לוביסט במשרד, אם היא נעשית אחד על אחד. מנוהל זה מוחרגים נציגים של ארגונים גדולים כמו התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, וגם מצבים שבהם לוביסט או יועץ חיצוני נלווה למנכ"ל של חברה.

עם זאת, נראה כי מדובר במהלך לא מספק — ולו משום שמשרדי הממשלה האחרים עדיין לא פירסמו נוהל דומה. מקור במשרד האוצר הודה בפנינו השבוע שבשנים האחרונות התקיימו פגישות בין לוביסטים לבין פקידים במשרד, שלא פורסמו ברבים. המצב הזה יימשך גם בנוהל החדש משום שאותן הפגישות לא ידווחו לציבור, אלא רק בתוך המשרד עצמו.

"האבסורד זועק לשמים"

הכתף הקרה שמפגין בפומבי משרד האוצר כלפי לוביסטים אינה דבר חדש. ב–2007, על רקע ההליכים לחקיקת חוק הלוביסטים בכנסת, אסר ראש אגף התקציבים דאז, רם בלינקוב, על לוביסטים להיפגש עם פקידי האוצר. "לא קרה כלום. באותם ימים הפגישות פשוט התקיימו בבתי קפה בתל אביב", אמר על כך השבוע בכיר לשעבר באוצר.

פרשת ישראל ביתנו, שבה היו חשודים ונאשמים כמה לוביסטים ויועצים, חשפה שלפעמים פגישות של לוביסטים בבתי קפה עלולות להגיע גם לכתבי אישום. לפי כתב האישום שהוגש בפרשת ישראל ביתנו נגד סטיבן לוי, לוביסט במשרד הלובינג אימפקט, בשלהי 2013 הוא נפגש בבית הקפה דובנוב 8 בתל אביב עם דוד גודובסקי, ראש מטה ישראל ביתנו, ועם אנשי עמותת איילים, הלקוחות שלו. בפגישה זו הציע גודובסקי לדאוג להעברת תקציבים ממשלתיים לעמותה, בתמורה לכך שאנשי איילים ידאגו להעסקת ליה שם טוב, חברת הכנסת לשעבר מהמפלגה.

לוביסטים במהלך הדיון בחוק שטרוםצילום: אמיל סלמן
דיון בתקנות הסימון של מוצרי מזוןצילום: אמיל סלמן

לוי הורשע בהפרת אמונים בתאגיד ופוטר לאחר מכן מחברת אימפקט. גם אורית לרנר, מבעלי המשרד, שהיתה ממונה על לוי, ניזוקה מהפרשה. מכיוון שהיתה מודעת להצעה ולא דיווחה עליה, הרחיקה אותה הכנסת בדצמבר 2017 מפעילות במשכן למשך כחצי שנה. זאת, לאחר שפרטי מעורבותה נחשפו בכתב האישום שהוגש נגד לוי ולאחר פנייה בעניין של העמותה לדמוקרטיה מתקדמת. "לרנר הושעתה לחצי שנה, אבל באותו זמן לא היתה כל מניעה שתחצה את הכביש מהכנסת למשרד האוצר ותיפגש שם עם פקידים", אומרת דויטש, "האבסורד זועק לשמים".

יועץ משפטי שפותח דלתות

אל משרדי הממשלה השונים, ובהם גם משרד האוצר נכנסים גם לוביסטים מפרופיל שונה במקצת. בניגוד לבעלי ולעובדי חברות הלובינג, הם בעלי מקצוע ומומחיות, ובדרך כלל גם יוצאי תפקידים בכירים בממשלה. כך לדוגמה, במסדרונות האוצר מספרים על ראש אגף התקציבים לשעבר, גל הרשקוביץ, שהגיע לפגישות במשרד בשביל לקוחותיו.

לינור דויטשצילום: תומר אפלבאום

הקשר בין מנכ"ל חברת הלובינג פוליסי, ארז גילהר, ליועצו של השר יעקב ליצמן, מוטי בבצ'יק, היה גלוי לכאורה. לינור דויטש, מנכ"לית הארגון החברתי לובי 99: "קשרי החברות שלהם היו ידועים גם בסוגיות הקשורות לתנובה וגם באלה הקשורות לעישון. פעמים רבות ראו אותם הולכים יחד בכנסת"

שבי גטניוצילום: אייל טואג

שבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת: "90% מהעבודה נעשית בסוף על ידי 60–70 לוביסטים קבועים מחברות הלובינג הגדולות. מדד הלקוחות של חברות הלובינג הוא אינדיקציה טובה יותר לגידול בפעילות הענף"

הרשקוביץ, שסיים את תפקידו ב–2014, עוסק כיום בעיקר בניהול פרויקטים בתחום המגורים והתשתיות, אך גם בעבודות של ייעוץ כלכלי. מתוקף כך, הוא הגיע כמה פעמים לפגישות במשרד האוצר וגם במשרדים אחרים. במשרד הכלכלה, למשל, הוא היה בפגישה בעת הדיונים על הטלת היצף המלט (שלא הוטל בסופו של דבר), כאשר ייצג את אחד מיבואני המלט הקטנים. כשהיה ראש אגף התקציבים, עמד הרשקוביץ בראש ועדה ממשלתית להגברת התחרות בענף המלט.

גם עו"ד יואל בריס, שעד 2016 היה היועץ המשפטי של משרד האוצר, נראה בשנים האחרונות במסדרונות המשרד. ב–2017 פתח בריס חברה שמספקת שירותי משפט וממשל. באחת הפעמים הוא הגיע למשרד האוצר כדי לייצג גוף פיננסי גדול שהתנגד לקנס מינהלי שהוטל עליו. בפעם אחרת, הוא הגיע למשרד התחבורה בשם לקוח שביקש לבטל תקנות שהטילה השרה מירי רגב. לדברי בריס, לאחר פגישה מול הדרג המקצועי, התקנות אכן בוטלו.

"הרעיון הוא לתת שירותי משפט בנושאי ממשל, בשאלות של משפט שנושקות למדיניות", אומר בריס, שמודע לביקורת שיש לגבי סוגיית הנגישות של בכירים לשעבר לפקידי ממשלה מכהנים. "שאלת הנגישות כל הזמן יושבת לי בראש. אבל עברו חמש שנים מאז הפרישה שלי, אי אפשר לשים אותי בהקפאה עמוקה ולהוציא אותי בעוד עשור. יש אנשים שמתקשרים אלי ואומרים לי שהם צריכים אותי כדי לפתוח דלתות. אבל אם אין שאלה משפטית אני לא נוטל על עצמי את הטיפול בהם.

"לפעמים אני הולך לאגף התקציבים ואומר: 'הלו חבר'ה, מי מטפל בזה? זה שוכב כבר שנתיים'. אבל רק בסוגיה שיש בה שאלה משפטית. עניין פתיחת הדלתות צריך לבוא אגב הטיפול המשפטי".

מלבד בריס, יש עוד כמה משפטנים בכירים יוצאי השירות הציבורי שלאחר פרישתם החלו לעסוק בעבודת ייצוג מול הממשלה. אחד מהם הוא אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וכיום שותף במשרד עורכי הדין מיתר. ליכט זכור כמי שייצג את בני גנץ וכחול לבן במשא ומתן הקואליציוני של ממשלת נתניהו־גנץ, שביום ראשון צפויה לסיים את ימיה. אם הרשקוביץ, ליכט ובריס היו מגיעים עם לקוח לכנסת, הם היו מחויבים להירשם כלוביסטים, אבל במשרדי ממשלה אין חובה כזאת.

"כשלקוח שלי מוזמן אני מלווה אותו, אבל אני לא מסתובב הרבה באוצר", אומר ליכט, "לפעמים זה תיק של בית המשפט שמנסים להגיע בו לפשרה ולפעמים ללקוח שלי יש איזה עניין עם משרד האוצר ואני בא איתו. יש לי גם עניינים עם משרדי ממשלה אחרים. אני לא רואה בזה פסול, חלק מהעבודה שלי זה לייצג את הלקוחות. השירות שאני נותן הוא משפטי, לא שכנועי".

מה חושפים יומני הפגישות

בין אם אלה מומחים ובין אם אלה לוביסטים ללא רקע מקצועי, הבעיה העיקרית בפגישות במשרדי הממשלה היא שבזמן אמת הציבור אינו מודע אליהן. עד שתשתנה החקיקה בנושא, אם בכלל, צריך להסתפק ביומני הפגישות של שרים, מנכ"לים ובכירים אחרים בממשלה או ברשויות המקומיות. באתר "מידע לעם" ניתן למצוא יומני פגישות של בכירים שונים שנאספו על ידי עמותות שונות ובהן התמנון, הצלחה, התנועה לחופש המידע ותנועת שקוף.

ואולם, עיון ביומנים השונים מגלה כי פעמים רבות נכתב רק שמו של אדם בלי שייכתב מי הוא, מה תפקידו ומה נושא הפגישה. "פרסום היומנים הוא מהלך חשוב שנעשה בעשור האחרון", אומר אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה. "עם זאת, מי שמעיין ביומנים רואה שקשה להבין אותם. הצענו למשרד המשפטים שיהיה נוהל אחיד לניהול ופרסום יומני פגישות. אם מדובר בפגישות לא חסויות, שתהיה חובה לכתוב מי האדם שעמו נפגשים ויוסבר בקצרה נושא הפגישה. זהו צעד הכרחי להגברת השקיפות".

היומנים אינם יכולים לספר על הלובינג שנעשה, אבל הם לפחות מרמזים על הפוטנציאל. אחד הדברים שעולים מהם הוא שהיכרויות על רקע פוליטי או אישי יכולות להוביל לפגישה של יועץ בלשכת השר, דבר שלא כל אדם יכול להשיג.

אלי כהן, שכיהן מינואר 2017 עד מאי 2019 בתפקיד שר הכלכלה ולאחר מכן היה שר לענייני מודיעין, נפגש עם לא מעט יועצים, לפי היומנים שפרסם. עם משה דבי, יועץ אסטרטגי שמייעץ לחברות גדולות ומרבה להופיע באולפני הטלוויזיה כפרשן, הוא נפגש שש פעמים ב–2017. לדברי דבי, מדובר היה בפגישות על רקע החברות האישית עם כהן — ולא מעבר לכך.

דיון בחוק השתדלנים בכנסתצילום: אוליבייה פיטוסי

ביומן של כהן מופיעות ארבע פגישות עם היועץ דדי סויסה ב–2017 ופגישה אחת ב–2018 שלגביה כתוב: "אזור התעשייה בני יהודה". זהו אזור תעשייה חדש יחסית בדרום רמת הגולן. באותם ימים היה סויסה יועץ אסטרטגי הן של ארגון העצמאים להב והן של אפי נוה, לשעבר יו"ר לשכת עורכי הדין. בעברו הוא גם העניק ייעוץ פוליטי בליכוד ובמפלגת העבודה. ב–2017 וב–2018 סויסה נפגש פעמיים עם סגן שר הפנים דאז מהליכוד, ירון מזוז.

לדברי סויסה, ב–2017 הוא נפגש עם כהן פעמיים בלבד, בשל תאונת דרכים קשה שעבר באותה השנה. פגישות אלה היו לבקשת כהן שביקש עצות בעניין עבודת משרדי ממשלה. הפגישה ב–2018, לדבריו, עסקה בנושא עצמאים אקדמאים בפריפריה, אך לא מתוקף תפקידו כיועץ ללהב, אלא כיוזמה התנדבותית מצדו. הפגישות עם מזוז היו בעניינים פוליטיים. "אני לא לוביסט, ולא קיבלתי אגורה על הפגישות האלה. מעולם לא ייצגתי וגם לא אייצג בעלי הון", אומר סויסה.

כהן גם נפגש עם הפרסומאי גיל סמסונוב, בעל משרד הפרסום גליקמן שמיר סמסונוב, שהתאחד לפני כמה חודשים עם חברת פובלסיס של יורם באומן. סמסונוב, פעיל ליכוד לשעבר שב–2003 היה יועצו של שר האוצר דאז בנימין נתניהו, ייצג ומייצג כפרסומאי חברות גדולות במשק. ב–2017 נפגש סמסונוב שלוש פעמים עם אלי כהן, וב–2018 וב–2019 פעמיים בכל שנה. סמסונוב נפגש בשנים האחרונות גם עם משה כחלון, כשהיה שר האוצר, ועם גלעד ארדן, כשהיה השר לביטחון פנים. "אנחנו ידידים ומדברים. אני לא מעלה אף לקוח בפגישות האלה. זה עיקרון. אני לא עושה לובינג ולא מבקש דבר משרים", אומר סמסונוב על הפגישות הללו.

סמסונוב נפגש גם עם אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות — פעמיים ב–2018 ופעם אחת ב–2019. לדבריו, פגישות אלה הן תולדה של חברות אישית ארוכת שנים עם הלוי. ואולם, ב–2014, היה סמסונוב יועץ אסטרטגי של התאחדות בתי המלון, ונפגש עם הלוי כדי לנסות להגיע לפשרה בעת שהיתה מתיחות בין המלונאים למשרד התיירות. "התערבתי באופן נקודתי כדי להוריד את גובה הלהבות", אומר סמסונוב, "לא תוגמלתי על עבודת לובינג".

לפי יומן הפגישות של יריב לוין, כשזה היה שר התיירות ב–2018, הוא נפגש עם תומר עמיר, בעל משרד גורן־עמיר, שייצג אז בכנסת את אל על, החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה) וחברות גדולות נוספות. באותה השנה נפגש לוין גם עם היועץ שלום שלמה, שמצדו נפגש עם השר כהן כעבור שנה. שלמה הוא דמות מוכרת בפוליטיקה ובעסקים. בעבר הוא היה היועץ של נתניהו, כיו"ר אופוזיציה; היועץ של יאיר לפיד ב–2018–2019; ובשנה אחרונה הוא מייעץ לנפתלי בנט, ראש הממשלה הנכנס, שאותו הכיר בלשכת נתניהו.

שלמה, שבעבר היה יועץ בחברת גלעד לובינג, הוא הבעלים של חברת פובליסיס אג'נדה, שנותנת שירותי ייעוץ אסטרטגי לחברות שונות, תחת משרד הפרסום פובליסיס שבבעלות באומן. מלבד קוקה קולה, ברשימת הלקוחות שלו בעבר ובהווה אפשר למצוא את התאחדות בתי המלון, פרטנר, חברת שפיר ולקוחות נוספים.

"אני איש מקושר, ומשתדל להיות פעיל בנושאים חברתיים"

משרד פרסום אחר שפתח פעילות ייעוץ הוא גיתם, בבעלות מושיק תאומים, שהקים לפני מספר שנים חברה בת בשם גיתם im. תאומים היה בסוף שנות ה–80 שותף של קרסני בחברת פוליסי, אך הם נפרדו כעבור שנה. גיתם im מעסיקה בעיקר יועצים לשעבר של שרי כנסת או שרים, ועוסקת בייעוץ בסוגיות רגולציה וברכישת תוכן שיווקי עבור הלקוחות שלה. בעבר נחשף ב–TheMarker שמנכ"ל החברה דאז, עידו הר טוב, נצפה בלשכת שר התחבורה דאז, ישראל כ"ץ, ולאחר מכן משרד התחבורה נתן החלטה שמיטיבה עם חברת מובילאיי, הנוגעת להתקנת מוצר של החברה ברכבים. הצדדים הכחישו קשר בין הדברים.

לוביסטים עונדים סרט כתום בכנסת. "הבעיה המרכזית בענף היא הריכוזיות. חברה אחת מייצגת מגוון עצום של אינטרסים וקשה לזהות מהיכן היא משפיעה ולאן היא חותרת"צילום: אוליבייה פיטוסי

תאומים, אחד האנשים המקושרים במשק, נפגש ב–2017 ארבע פעמים עם כהן, כך לפי יומן הפגישות של כהן. זו היתה שנתו הראשונה של כהן בתפקיד והוא הצהיר בה, כמה פעמים, על כוונתו להילחם ביוקר המחיה, האג'נדה המרכזית של מפלגת כולנו באותם ימים. כהן אכן יזם כמה מהלכים בעניין זה, מה שמחדד עוד יותר את השאלה מדוע הקדיש מזמנו היקר לפגישות עם תאומים שמייצג לא רק את שופרסל, רשת השיווק הגדולה בישראל, אלא גם חברה ענקית כמו אסם.

הפגישות האלה מעלות תמיהה גם מכיוון שמספר חודשים לאחר הפגישה האחרונה עם תאומים כהן היה אורח באירוע ההשקה של רשת Be, רשת הפארם של שופרסל, ואף נאם באירוע. עניין זה עורר ביקורת ציבורית רבה. חבר הכנסת מוסי רז (מרצ) פנה בעניין ליועץ המשפטי לממשלה. דינה זילבר, אז המשנה ליועץ, השיבה לו כי מדובר בהתנהלות שאינה בהתאם להנחיות, אך לא יינקטו צעדים — מכיוון שכהן הבטיח שהדבר לא יישנה. לדברי תאומים, הוא לא היה קשור להזמנה של כהן לאירוע ההשקה והפגישות שלו עם כהן נגעו להצעה עבור כהן שהגישה החברה לייעוץ אסטרטגי שבבעלותו.

"רצינו שהוא ייהפך ללקוח שלנו, אבל זה לא התממש. הגשתי הצעה, והיה בירור לגביה", מסביר תאומים, שב–2009 ייעץ גם לשר האוצר דאז, יובל שטייניץ, כאשר שטייניץ נכנס לתפקיד. תאומים מדגיש כי חברת גיתם im אינה מעורבת בפעילות לובינג. "החברה עוסקת באסטרטגיה לחברות", הוא אומר, "אתה שואל על הסתובבות בלשכות של שרים? אנחנו אנשים בעלי קשרים ענפים מאוד. הר טוב היה יועצו של שר התיירות שהיה אחר כך שר האוצר, הוא מכיר את אנשי הממשלה".

תאומים לא מכחיש וגם לא רואה בעיתיות בכך שבמהלך השנים הוא נפגש עם שרים ובכירים אחרים בממשלה, בזמן שהוא גם בעלים של חברה שמייצגת יותר מ–100 לקוחות. "היו לי פגישות עם שרים ומנכ"לים תמיד", הוא אומר, "נפגשתי עם חלק הארי של שרי הממשלה בכל ממשלה, ב–40 השנים האחרונות. לא דיברתי איתם על עסקים, דיברתי איתם על ענייני ציבור. אני איש מקושר, כל מי שמכיר אותי יודע שאני משתדל להיות פעיל בנושאים חברתיים".

שאלנו את תאומים אם יסכים שפגישה שלו עם שר או מנכ"ל תדווח באופן מיידי וגם יפורסם מה היה הנושא שלה. "כן, חשוב וראוי שכל פגישה תדווח", הוא אומר, "אבל נושא הפגישה ומה נידון בה צריכים להישאר חסויים. יש קו עדין שעובר בין הניסיון או הרצון שהדברים יהיו חשופים לאור השמש כדי למנוע שחיתות ובין זה שייעוץ אישי הוא דבר שנעשה בארבע עיניים מתוך רצון לקדם יעדים. אבל אני לא מקדם יעדים מסחריים".

כהן מסר בתגובה: "הפגישות לא עסקו בנושא עסקי או ייעוץ אסטרטגי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker