המחיר זינק ל-50 מיליון שקל תוך דקות: התעשייה שמגלגלת מיליארדים גם בקורונה
הניסיון למכור חפצי אמנות נדירים ויקרים ממוזיאון האסלאם הוא דוגמה בוטה למערכת היחסים הקרובה והחשאית, רוויית הכסף והאינטרסים — בין מוזיאונים, בתי מכירות פומביות, בעלי הון ועורכי דין למיניהם. התורמים, כמו האמנים, נותרים לא פעם הרחק מאחור
כריסטי'ס, לונדון, נובמבר 2014. האולם בבית המכירות הפומביות היוקרתי מלא מפה לפה בחובבי אמנות ואנשי עסקים, חלקם הגדול ממוצא רוסי. הם באו לראות יצירה שהגיעה באופן מפתיע ממוזיאון קטן ברמת גן, ישראל. היצירה היא דיוקנה של מריה צייטלין מתחילת המאה ה–20, פרי עבודתו של הצייר הרוסי ולנטין סרוב. ללונדון היא התגלגלה לגמרי במקרה — איש הביטוח מוקי אברמוביץ', שהיה אז המשנה לראש העיר, הבחין באחד הימים בקטלוג הנמצא בבעלות עיריית רמת גן והלך אל המוזיאון העירוני לאמנות רוסית. המטרה: לבחון את אוסף התמונות שתרמו יורשיה של צייטלין לעירייה בשנות ה–50.
>> האזינו | מאחורי הקלעים של שערוריית האמנות הגדולה בישראל