במשרד המשפטים הזמינו ביקורת על קק"ל - הם לא ידעו עם מי הם מסתבכים

המשרד מינה לקק"ל מבקר חיצוני לפני ארבע שנים, שהצביע על הוצאות כספים בעייתיות ומינויים תמוהים - בצירוף המלצת פירוק ■ בתגובה פתחה החברה במאבק משפטי בעלות של מיליוני שקלים ■ טיוטת דו"ח חדשה הוגשה לפני חודשיים, ובה אין זכר להמלצה הקשה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קופת צדקה של קק"ל
בכירים בקק"ל: "החברה עושה הכל כדי למנוע את פרסום הדו"ח לפני הבחירות בקונגרס הציוני"צילום: אוליבייה פיטוסי
חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית

בספטמבר 2016 המדינה שכרה את שירותיו של רו"ח איציק סלובודיאנסקי, כדי שיערוך ביקורת על קרן קיימת לישראל (קק"ל). מי שמינה אותו הוא רשם ההקדשות - גוף ממשלתי הכפוף לרשות התאגידים שבמשרד המשפטים, שתפקידו להבטיח כי נכסים שיועדו למטרה ציבורית, אכן ישמשו למטרה זו.

סלובודיאנסקי שקד על הביקורת הזאת במשך יותר משנה וחצי - מנובמבר 2016 עד יוני 2018. את הטיוטה הראשונה, באורך של יותר מ–70 עמודים, הוא הגיש לקק"ל ולרשם ההקדשות - ונכללה בה רשימה ארוכה של אי־סדרים בחברה, שהוקמה לתועלת הציבור (חל"צ) והכנסותיה השנתיות מסתכמות ב–2–2.5 מיליארד שקל.

בסיכום טיוטת הדו"ח כתב סלובודיאנסקי: "הממצאים החמורים... מבססים: עילת פירוק נגד החל"צ - ולו לצורך תיקון הליקויים החמורים שנפלו בה תחת פיקוח בית משפט".

אלא שהמסקנה שאליה הגיע סלובודיאנסקי לא צפויה להתפרסם. הוא כנראה נסוג ממנה והיא נמחקה מהטיוטה השנייה של הדו"ח שהגיש בסוף אוגוסט 2020 - שכללה פרטי ביקורת נוספים.

הטיוטה הראשונה, שהגיעה ל–TheMarker, מציגה חברה המנהלת כספי ציבור במיליארדים — אך מתנהלת ללא תהליכים מסודרים ומבצעת מינויים אישיים

רו"ח איציק סלובודיאנסקי
רו"ח איציק סלובודיאנסקיצילום: תומר אפלבאום

>> המפלגה שלו נמחקה, אבל דני עטר לא מתכוון לוותר על השליטה בקק"ל

>> פוליטיקה לפני כסף: מאבק פנימי בליכוד יקבע את גורל המיליארדים של קק"ל

בשנתיים שחלפו בין הגשת שתי הטיוטות השקיעה קק"ל, בהובלת היו"ר דני עטר, שמונה לתפקיד בנובמבר 2015, מיליוני שקלים במטרה להתמודד משפטית עם ממצאי הביקורת. לשם כך העסיקה קק"ל עורכי דין, ובראשם את המשרד היוקרתי הרצוג פוקס נאמן - שהצליח להביא לריכוך הדו"ח.

ספק אם היתה אי־פעם חברה לתועלת הציבור שניצלה סכומים כאלה של כספי ציבור, כדי להיאבק בממצאי דו"ח ביקורת שהזמינה הממשלה. נוסף על הרצוג פוקס נאמן, קק"ל קיבלה גם שירותי ייעוץ מפירמת עוה"ד הגדולה בישראל, מיתר ליקוורניק - ונעזרה בשירותיהם של עמירם בוגט, לשעבר רשם העמותות, וירון קידר, מי שעמד בראש ראשות התאגידים - ושילמה לשניים כחצי מיליון שקל.

הכסף גדל

בין השאר, קק"ל עתרה פעמיים לבית המשפט המחוזי ופעם אחת לבית המשפט העליון - בדרישה לחשוף בפניה את המסמכים ותרשימי השיחות המגבים את הטיוטה. בעתירה לעליון בנושא חופש המידע, קק"ל דרשה שיוצגו לה נוהלי הביקורת של רשות התאגידים.

לדברי גורמים בקק"ל, ההתמהמהות בהליכים ובעתירות נבעה מכך שהמבקר התעכב בהעברת המסמכים - ובכתיבת הטיוטה הנוספת. סלובודיאנסקי סירב להשיב לפנייתנו.

המאבק המשפטי נוהל אף שחלקים ניכרים מהטיוטה מתייחסים לתקופה שקדמה לכהונת עטר, היו"ר הנוכחי והאיש החזק בקק"ל - הביקורת דנה ב–2014–2017. דירקטורים שרצו לראות את הטיוטה, התבקשו להגיע למשרד עורכי הדין ולקרוא אותה שם - תוך וידוא שהם אינם מצלמים חלקים ממנה.

גם בעתירה למחוזי, קק"ל דרשה שטיוטת הדו"ח תישאר בכספת. החברה עשתה זאת לא רק משום שסלובודיאנסקי הגיע למסקנה שממצאיו מבססים עילת פירוק לקק"ל - אלא, כפי שהגדירו זאת גורמים בחברה שעמם דיברנו בשבוע שעבר, משום ש"החברה עושה הכל כדי למנוע את פרסום הדו"ח לפני הבחירות בקונגרס הציוני - כדי לשמר את הסיכוי שעטר ייבחר פעם נוספת לתפקיד היו"ר".

יו"ר קק"ל, דני עטר
יו"ר קק"ל, דני עטרצילום: ינאי יחיאל

התשובה של מיקי זוהר לתמיכתו של גנץ בעטר

הקונגרס הציוני יערוך מחרתיים כינוס שבו יתקיימו, בין השאר, בחירות לראשות קק"ל. ביום שלישי האחרון היה נראה כי סיכוייו של עטר להישאר בלשכת היו"ר גברו משמעותית לאחר ששר הביטחון, בני גנץ, הודיע כי החליט לבחור בו כמועמד לתפקיד מטעם גוש כחול לבן. אלא שלמחרת, ביום רביעי, הסתמנה פריצת דרך במגעים בין יו"ר הליכוד העולמי, יעקב חגואל, לבין יו"ר הקואליציה, מיקי זוהר - בין השניים שוררת מתיחות כבר זמן רב - שעשויה להביא לכך שנציגי הליכוד (ברוטציה) יחליפו את עטר.

עטר שימש אמנם חבר כנסת במפלגת העבודה, שכמעט נמחקה מהמפה הפוליטית, אבל הוא עובד על גיבוש קואליציה שתתמוך בהמשך כהונתו. כמה מוקדי כוח הקשורים לתפקידו עשויים לסייע לו: קשריו העמוקים במפלגת העבודה, הנתמכים על ידי פעילי העבודה המועסקים בקק"ל, הביאו לו את תמיכת שר הכלכלה, עמיר פרץ - שותפה הפוליטי של כחול לבן.

יו"ר הקואליציה, מיקי זוהר
יו"ר הקואליציה, מיקי זוהרצילום: אוהד צויגנברג

עטר שוקד גם על גיוס תמיכת התנועה הרפורמית, על ציריה הרבים בקונגרס - שהיו"ר שלה לשעבר בישראל, עו"ד ירון שביט, הועסק בקק"ל. עטר גם מקורב ליועץ התקשורת רונן צור, שייעץ לו בעבר, שימש יועץ לקק"ל במשך חצי שנה בשכר של 30 אלף שקל ב–2017–2018 - ומהיועצים המרכזיים של כחול לבן בעת הקמתה.

הטיוטה השנייה של הדו"ח הועברה לקק"ל לפני חודשיים. הושמטו ממנה קרוב ל–20 סעיפים - מתוך כ–80 סעיפים שהופיעו במקור. בימים אלה עסוקים בקק"ל בערעור גם על ממצאיה.

הטיוטה הראשונה של הדו"ח - טרם השינויים - שצורפה לעתירות של קק"ל, הגיעה לידי TheMarker. הגרסה ה"מלאה" מציגה ממצאים בעייתיים על חברה המנהלת כספי ציבור במיליארדי שקלים, אך מתנהלת ללא תהליכים מסודרים - תוך ביצוע מינויים על בסיס קשרים אישיים. להלן פרטיה.

ייעוץ משפטי ב–46 מיליון שקל - בשלוש שנים

את הסקירה של טיוטת הדו"ח נפתח דווקא בחלק המבהיר מדוע ההוצאות המשפטיות של קק"ל במאבקה בדו"ח - אינן מפתיעות. לקק"ל יש תקציב נכבד לייעוץ משפטי. לפי טיוטת הדו"ח, 90 משרדי עורכי דין קיבלו ב–2014–2016 מקק"ל שכר טרחה - בסכום כולל של 46 מיליון שקל.

בקק"ל מסבירים כי הסכום הזה כולל גם תשלום הוצאות משפט, שכר מגשרים ונוטריונים, וכי מדובר בשיעור זניח ממחזור החברה - בהתחשב בכך שליבת פעילותה היא עיסוק בקרקעות, המצריך ליווי משפטי רלוונטי.

לפי טיוטת הדו"ח, חלק מההתקשרויות עם עורכי הדין אושרו בלי שהיו לחברה הסכמים מסודרים בדבר שכר הטרחה, והתקשרויות אושרו בלי שצוין התעריף לשעה או מספר שעות העבודה הצפוי - ורק בעת הגשת החיוב על ידי משרד עורכי הדין, נודע לחברה לראשונה על סכום החיוב. יתרה מזאת, בטיוטה צוין כי לעתים ההתקשרויות הללו הובאו לאישור ועדת המכרזים בדיעבד - אחרי שהעבודה בוצעה.

חשש להעברות כספים משיקולים זרים

חלקה המהותי של הטיוטה עוסק בנוהלי העבודה של ועדת ההתקשרויות המיוחדת בקק"ל, המאשרת את תמיכותיה של הוועדה במגוון גופים ופרויקטים. פרוטוקול של ישיבת ועדה זו ממאי 2017, שצורף דווקא לעתירה שהגישה קק"ל - ואת הסוגיה שנדונה בה מחק סלובודיאנסקי מהטיוטה השנייה - משקף טפח מדרך קבלת החלטות על הקצאות של מיליוני שקלים בחברה לתועלת הציבור.

בישיבה שקיימה ועדת ההתקשרויות המיוחדת של קק"ל השתתפו, בין היתר, סמנכ"ל הכספים של החברה, יובל ייני, המשמש יו"ר הוועדה; וחברת הכנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה לאה פדידה, הנושאת בתואר "חברה מנהלת קשרי ציבור" בחברה.

בדיון שעסק בבקשה לתמיכה שהגיעה ממארגני פסטיבל "בין הכרמים", הנערך במועצה האזורית מרום גליל, מסבירה פדידה כי "הבקשה שלהם היתה של 1.4 מיליון שקל, הגורם המקצועי גליץ המליץ 150 אלף שקל. אתי ואבירם ממליצים 150 אלף שקל. ואנחנו צריכים להחליט כמה לתת להם".

ייני: "הבנתי. מה העמדה שלך?"

פדידה: "אני חושבת ש–100 אלף שקל זה מכובד. או משהו כזה".

ייני תוהה בתגובה אם "זה מתקציב הוועדה?"

ופדידה משיבה: "כן, ואני אוסיף על זה 20 אלף שקל לצורך ההדרכות והכל".

ייני תוהה לגבי הסכום הנוסף: "זה מקשרי ציבור?"

פדידה משיבה: "כן. לכן אני אומרת לא צריך יותר מ–100".

צילום: אליהו הרשקוביץ

גם אם סלובודיאנסקי החליט לא לכלול את הסוגיה שמציף פרוטוקול הישיבה בטיוטה השנייה של דו"ח הביקורת, עדיין קשה להבין מהפרוטוקול מדוע הוחלט על העברה של "100 אלף שקל או משהו כזה", כפי שניסחה זאת פדידה.

לפי הטיוטה הראשונית של סלובודיאנסקי, בין 2014 ל–2017 העבירה קק"ל מיליוני שקלים בשנה למטרות שונות, ללא הגדרת קריטריונים מהותיים. במאי 2016 גובשו לראשונה קריטריונים העוסקים בשיתופי פעולה ובהענקת חסויות על ידי קק"ל. גם קריטריונים אלה עסקו בהיבטים פרוצדורליים בלבד, ולא בתהליך ההחלטה בנוגע לבקשות עצמן - והופעלו לראשונה במאי 2018.

אי לכך, לפי טיוטת הדו"ח, ב–2014–2017 החברה לא פעלה בהתאם לקריטריונים ברורים הקובעים אילו גופים זכאים לקבל כספים מהחברה. לפי הטיוטה, היעדר קריטריונים הביא להקצאת כספים לקידום מטרות שאינן מטרות קק"ל, ולהקצאת כספים בהתאם לרצון נושאי משרה בחברה - ללא נימוקים ענייניים.

לפי הטיוטה, אין גם קריטריונים ברורים לגובה הסכומים שחולקו, והוא נקבע באופן שרירותי ללא מסמך המפרט את גובה הסכום. בטיוטה מוצגות העברות לגופים בעלי זיקה פוליטית או אישית לנושאי משרה בחברה - בלי קשר בין הפעילות עבורה הועבר הכסף לבין פעילות החברה. סלובודיאנסקי מעלה בטיוטה חשש כי כספים הועברו משיקולים זרים.

ועדת המכרזים נהפכה לחותמת גומי

עוד עולה מטיוטת הביקורת כי מנהלי חטיבות בקק"ל מבצעים סינון ראשוני של בקשות שהוגשו לחברה לשיתוף פעולה. אם הבקשות לא עברו את הסינון ראשוני, הן לא מגיעות לדיון בוועדת המכרזים לחסויות ושותפויות - ולא קיים תיעוד בכתב לגבי נימוקי הסינון. לפי הטיוטה, היעדר קריטריונים פוגע ביכולת לקבל החלטות באופן שוויוני ואחיד, ומביא להיעדר בקרה על החלטות מנהלי החטיבות לדחות בקשות.

עד סוף 2015 הורכבה ועדת המכרזים בקק"ל מהדרג הנבחר, שמנהל את החברה. כיום, בעקבות המלצות דו"ח מבקר המדינה, הוועדה מורכבת מהדרג המקצועי. עם זאת, בטיוטה הראשונה מופיעות עדויות של עובדי החברה, שלפיהן הדרג הנבחר ממשיך להתערב בהחלטות הוועדה - כך שייתכן כי חלק מההחלטות מתקבלות משיקולים פוליטיים ואישיים.

לדברי גורמים בקק"ל, גם טענות אלו אינן מופיעות בטיוטה השנייה. הטיוטה הראשונה מציגה מקרים שבהם ועדת המכרזים אישרה מתן תמיכות וחסויות כאלו אחרי שנחתם הסכם בנושא וההתקשרות כבר החלה בפועל - מה שהפך את הוועדה לחותמת גומי.

בין הדוגמאות בטיוטה: חסות שהוענקה לקבוצת ידיעות אחרונות עבור כנס בתחילת 2017, בגובה 1.2 מיליון שקל - הוועדה אישרה את החסות לאחר שהובהר לה כי היא חייבת לאשר אותה, כי ההסכם כבר נחתם. בקק"ל אומרים שטענה זו נמחקה בטיוטה השנייה.

דוגמה נוספת: בדצמבר 2017 אישרה ועדת התקשרויות מיוחדות מתן חסות בסך 50 אלף שקל לעלון "שיחת השבת", המחולק בבתי כנסת. משום מה, קרן ברל כצנלסון הגישה את הבקשה. מי שערך את העלונים, הפיק והוציא אותם לאור הוא יחיאל מלכה וחברת מלכה מדיה. מלכה הוא פעיל במפלגת העבודה, מבכירי סניף המפלגה באשדוד, שתמך במועמדות עטר לתפקיד היו"ר. קק"ל העניקה גם חסות לאירוע בשם "קק"ל בשבילי הרשות באשדוד", שאירגן מלכה.

המכר מהגליל, היועצת של היו"ר ובעל החזון

חלק נוסף של הטיוטת הדו"ח מתייחס למינויים בקק"ל. חברה המעסיקה 900 עובדים, שהדו"ח שלה כולל נתונים תמוהים - כמו העובדה שהיא הוציאה על גיוס תרומות 85 מיליון שקל ב–2019 - בזמן שהכנסותיה מתרומות הסתכמו ב–92 מיליון שקל בלבד.

נתחיל בהתייחסות הטיוטה למכרז שבו נבחר מבקר הפנים של קק"ל, יורם שבירו - מי שאמור להתעניין בביקורת יותר מכל אדם אחר, מתוקף תפקידו. שבירו הוא אדם ראוי לתפקיד, שעמד בראש האגף לתפקידים מיוחדים במשרד מבקר המדינה. אלא שלפי הטיוטה, המכרז שבו נבחר מבקר הפנים, שונה פעמיים, כשבכל פעם הדרישות הוגמשו. לפי הטיוטה, שבירו הגיש את מועמדותו רק לאחר התיקון האחרון, שהקל בתנאי הסף.

במקרה אחר, הטיוטה מפרטת כיצד עטר הפעיל לחץ למינויו של ירון אוחיון - שאותו הכיר היטב מכהונתו כמנכ"ל החברה הכלכלית של המועצה האזורית גלבוע, שבראשה עמד עטר. לפי הטיוטה, עטר פנה למנכ"ל החברה לשעבר כדי שימנה את אוחיון לעוזרו - תפקיד המהווה משרת אמון.

אוחיון הועסק ללא מכרז. נקבע לו בתחילה שכר של 20 אלף שקל ורכב, כמרכז פעילות פרויקטים ארצי ואחראי לטיפול בהסרת חסמים ומענה לבעיות שוטפות. אלא שלפי הטיוטה, במהלך הקליטה שלו עלתה דרישה של עטר להגדיל את שכרו ל–35 אלף שקל. בסופו של דבר, השכר הועלה ל–28 אלף שקל. לפי הטיוטה, חודש אחרי שהצטרף לקק"ל, מונה אוחיון ל"ממלא מקום מנהל מנהלת פיתוח קרקע". הוא כיהן בתפקיד במשך שנה וחצי - ורק אז, ב–2018, פורסם מכרז לתפקיד.

ברשימת המינויים שמופיעה בטיוטה מוזכרת גם מי שסלובודיאנסקי מגדיר "מנהלת הלשכה של עטר" - ששימשה בעבר מנהלת הלשכה של יו"ר הכנסת לשעבר, דליה איציק. שכרה, לפי הטיוטה, הוא 26.5 אלף שקל בחודש, פלוס רכב, והיא זכאית ל–27 ימי חופש בשנה. בקק"ל מסבירים כי המבקר שוגה בהקשר זה, וכי מדובר על יועצת לעטר - ולא מנהלת לשכה.

יער קק"ל. החברה מעסיקה 900 עובדים
יער קק"ל. החברה מעסיקה 900 עובדיםצילום: יוסי זמיר/ ארכיו

דמות נוספת ברשימה היא ירון שביט, שכיהן כיו"ר התנועה הרפורמית בישראל - שלה נציגים בדירקטוריון ובאסיפה הכללית של קק"ל, ותמיכתה חיונית למי ששואף להיות יו"ר החברה. שביט הוא שחתם על מסמך הסכם עקרונות הקונגרס הציוני - ההסכם שהקנה, בין השאר, לעטר את תפקידו. הוא הועסק כ"פרויקטור לחזון קק"ל" דרך חברת כוח אדם בשכר של 25 אלף שקל בחודש.

"גם דברים מהטיוטה השנייה - יירדו"

אם מישהו מחפש שורה תחתונה בטיוטת דו"ח הביקורת על קק"ל, עליו לנבור בין השורות. היא מגולמת בנאיביות של משרד המשפטים, ששכר משרד ביקורת לא גדול, כדי להתמודד עם גוף מיתולוגי בעל מחזור של מיליארדי שקלים. גם סלובודיאנסקי לוקה בנאיביות הזאת: מבקר מן השורה, שחשב כי יוכל לפרסם דו"ח המעלה אפשרות לפירוק קק"ל - חברה שקשה למצוא עילה אמיתית לקיומה - ולצאת מהאירוע נקי.

מקק"ל נמסר: "מאז כניסת עטר לתפקיד יו"ר קק"ל הוא מוביל בארגון מהפכת שקיפות ומינהל תקין שבמסגרתה נקבעו בארגון מאות נהלים מסודרים ומפורטים ויושמו נורמות התנהלות מחמירות ביותר הכוללות ביקורת פנימית חדה ואפקטיבית, ביקורת חיצונית בראשות סגן נשיא בית משפט מחוזי, השופט בדימוס עודד מודריק, ומינוי נשיא בית משפט מחוזי בדימוס, השופט ספי אלון, ליועץ משפטי המלווה את דירקטוריון קק"ל.

"הכתבה מתבססת על טיוטת דו"ח ביקורת ישנה, שהטענות המרכזיות שהופיעו בה הוכחו כבר כלא נכונות והן אינן מופיעות עוד בטיוטה העדכנית של הדו"ח. גם דברים שעדיין מופיעים יירדו לאחר שיימסרו כלל תשובות החברה.

"לכל אורך הדרך קק"ל שיתפה פעולה באופן מלא עם ביקורת הרשם, אף שהתברר כי המטרה סומנה מראש, וכי היה צורך בפניות של קק"ל לבתי המשפט, כדי לקבל את את זכויותיה הבסיסיות, ובהן עיון בחומרי הביקורת - שבעקבות העברתם התגלה כי ההאשמות שיוחסו בטיוטה הראשונה פשוט אינן נכונות והן אינן מופיעות עוד.

"חלק מהטענות מתייחסות לשנים קודמות, טרם כניסת עטר לתפקיד ולפני שקק"ל נהפכה לחל"צ ולארגון המתנהל על פי הנורמות המחמירות ביותר. גם הניסיונות של גורמים אינטרסנטיים להכפיש לא ישנו את העובדות הללו, ולכן הטענות שהופיעו בטיוטות הקודמות התנפצו ונעלמו, וכך יהיה גם בנוגע לטענות האחרות", כותבים בקק"ל.

מרשות התאגידים נמסר: "יחידת רשם העמותות מבצעת הליכי פיקוח על חברות לתועלת הציבור, אחד מכלי הפיקוח המשמעותיים ביותר הוא עריכת ביקורת עומק על ידי רו"ח חיצוני. במסגרת זו נבחנת התנהלות התאגיד. הליכי ביקורת עומק אינם קצרים - יש לתת הזדמנות לגוף המבוקר להגיב, נדרשת בחינה של אותה תגובה ועוד. היקף הפעילות של קק"ל הוא עצום, כך שהליך הבדיקה מורכב פי כמה מכל תאגיד אחר. בשל כך, טרם הושלמה מלאכת הכנת הדו"ח. עם השלמתו, הוא יפורסם לציבור".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker