רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגירעון, הביטחון והזקנה במסדרון: 11 כאבי ראש שמחכים לממשלה הבאה

לכתבה
בני גנץ ובנימין נתניהו AFP

לאשר תקציב תוך חצי שנה, להקטין את הגירעון במינימום גזירות ולגבש הסכמי שכר אחראיים במגזר הציבורי ■ המשימות הכלכליות הדחופות נערמות על השולחן, והבור התקציבי שהממשלה היוצאת תוריש יסבך את פתרון הבעיות ■ האתגר הראשון: חתימה על הסכמים קואליציוניים שפויים

26תגובות

2019 היתה שנה אבודה מבחינה תקציבית, בגלל השיתוק הפוליטי שנגרם עקב שתי מערכות הבחירות. גם מבחינה מקצועית, זו היתה שנה לא יעילה ברבים ממשרדי הממשלה: הם התנהלו באי-ודאות בדבר זהות השרים שיעמדו בראשם, וסבלו מהזנחה ניהולית מצד רבים מהשרים הקיימים, שמעייניהם היו נתונים לבחירות ולא לניהול המדינה. גם המנכ"לים במשרדים - אלה שלא הודחו בינתיים - עובדים תחת ההנחה כי ייתכן שבקרוב ימונו שרים חדשים, ויבקשו להחליף אותם.

ישראל נמצאת למעשה בתקופת בחירות מתמשכת מאז דצמבר 2018. גם שנת בחירות רגילה משבשת את פעילות הממשלה, ועל אחת כמה וכמה שנה חסרת תקדים כמו 2019, שבה הבחירות הוקדמו פעמיים - מנובמבר לאפריל, ומ-2023 לספטמבר 2019.

ההקדמה הנוספת של הבחירות הביאה לדחייה של עוד כמה חודשים בהתמודדות עם האתגרים של כלכלת ישראל ובקידום תוכניות ממשלתיות. אחרי הבחירות, בהנחה שהפעם תורכב ממשלה - השרים ומשרדי הממשלה יצטרכו לחזור לעבודה, ומהר.

1. לכרות הסכמים קואליציוניים שפויים

כמה כסף היו אמורים לעלות לקופת המדינה ההסכמים הקואליציוניים שכמעט נחתמו במאי האחרון? התשובה הרווחת היא מיליארדים רבים של שקלים, אבל המספר המדויק תלוי כנראה באינטרסים של המשיב. יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, למשל, דיבר על "הסכמי הכניעה שנתניהו חתם עם החרדים".

החוב הציבורי יתייצב? הסיכויים קלושים

העלות של הקמת הקואליציה תלויה בהרכב שלה. ריבוי של רשימות קטנות מגביר, ככלל, את כוח המיקוח של כל אחת מהן - בסחיטת תקציבים וגם בהצבת דרישות לתפקידים בממשלה, המובילות להקמה של משרדים קיקיוניים (שגם היא כרוכה בעלויות תקציביות). לעומת זאת, ממשלת אחדות אמורה להיות מסוגלת לקום בעלות נמוכה יותר.

ריבוי של רשימות קטנות מגביר, ככלל, את כוח המיקוח של כל אחת מהן - בסחיטת תקציבים וגם בהצבת דרישות לתפקידים בממשלה, המובילות להקמה של משרדים קיקיוניים. לעומת זאת, ממשלת אחדות אמורה להיות מסוגלת לקום בעלות נמוכה יותר

אנשי התקציבים אינם שותפים, בדרך כלל, למשא ומתן הקואליציוני, אבל הם מי שיצטרכו למצוא מימון להסכמות שיושגו בו, ולנסות להתריע - לפני שיהיה מאוחר מדי - מפני תוכניות חסרות היגיון כלכלי או כאלה שעלולות לפגוע בצמיחה, למשל באמצעות יצירת תמריצים לאי-עבודה.

2. להזדרז ולאשר את תקציב 2020

סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת קובע מועד ברור - 31 במארס בכל שנה - שעד אליו נדרשת הכנסת לחוקק את תקציב המדינה לאותה שנה. אם היא אינה עושה זאת, הכנסת מתפזרת. הפעם, ייתכן שהממשלה והכנסת יידרשו להזיע כדי לעמוד בדד-ליין.

השאלה העיקרית בהקשר זה היא כמה מהר תוקם הממשלה. לאחר הבחירות באפריל, חלפו מעט יותר משבעה שבועות עד שראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט על הליכה לבחירות חדשות (פרק זמן זה כולל את הארכה שקיבל מידי הנשיא להרכבת הממשלה, וגם את הזמן הנדרש עד להכרזה הרשמית על תוצאות הבחירות). אם אחרי הבחירות הנוספות ייערך הליך ארוך יותר להרכבת הממשלה - למשל, אם הרכבת הממשלה תוטל תחילה על חבר כנסת אחד, ואחר כך על אחר - הרי שלרשות הממשלה הבאה יעמוד פרק זמן קצר לחקיקת התקציב.

בור עמוק בתקציב

ייתכן שהממשלה תחזור על מה שנעשה ב-2015, ותבקש מהכנסת לחוקק מעקף מיוחד שישנה את המועד האחרון לחקיקת התקציב. גם הנהגת תקציב דו-שנתי, אם הממשלה תהיה מעוניינת בכך, תדרוש חקיקה מיוחדת, תוך התייחסות לפסיקת בג"ץ מ-2017, שאסרה על הממשלה לחוקק שוב תקציב שאינו דו-שנתי בדרך של הוראת שעה.

בכל מקרה, סביר מאוד כי ב-1 בינואר 2020 עדיין לא יהיה תקציב מאושר לשנה החדשה. במצב כזה, לפי החוק, הממשלה תהיה רשאית להוציא בכל חודש 1/12 מתקציב 2019, בהצמדה למדד. החשב הכללי במשרד האוצר ייאלץ לנהל את הדרישות של משרדי הממשלה לכיסוי הוצאות מתוכננות ובלתי-מתוכננות. הפעם האחרונה שבה פעלה הממשלה לפי תקציב המשכי כזה היתה ב-2015 - שבה נערכו הבחירות באמצע מארס, והתקציב (הדו-שנתי, ל-2016-2015) אושר רק בנובמבר, שמונה חודשים אחר כך.

אילו המצב הפיסקלי היה טוב, תקציב המשכי היה תומך בשימורו - מפני שאינו מאפשר לממשלה להגדיל את הוצאותיה. לעומת זאת, כיום, כשהגירעון גבוה, תקציב כזה עלול רק להעמיק את הבעיה.

3. להקטין את הגירעון - אבל בכמה?

הגירעון בתקציב המדינה נע בחודשים האחרונים בין 3.8% ל-3.9% מהתמ"ג (גירעון מצטבר ב-12 החודשים האחרונים) - הרבה מעל היעד בתקציב, 2.9% בלבד. אם הממשלה החדשה לא תזדרז להחליט על צעדים תקציביים שיבואו לידי ביטוי עוד ב-2019, השנה צפויה להסתיים בגירעון של כ-4%. גם אם יוחלט על צעד כמו העלאת מע"מ דחופה, זה יקרה רק לקראת סוף השנה - כך שההשפעה על הגירעון השנתי תהיה צנועה.

התקציב וחוק ההסדרים ל-2020 צפויים לכלול כמה תוכניות שנויות במחלוקת, שיעוררו התנגדות ציבורית ופוליטית. באגף התקציבים במשרד האוצר בישלו אותן על להבה קטנה בשנה וחצי האחרונות - מאז חקיקת תקציב 2019. כשהן ייחשפו כמקשה אחת, תתעורר ודאי מהומה לא קטנה

משה כחלון
עופר וקנין

גירעון של 4% הוא גבוה למשק צומח שהתעסוקה בו מלאה. למרות זאת, ספק אם הפעם שר האוצר ומנכ"ל משרדו יילחמו בעוז כדי להפחית את הגירעון ב-2019 לכיוון היעד, כפי שעשו בימים האחרונים של 2018 - בייחוד אם אלה כבר לא יהיו השר והמנכ"ל הנוכחיים, משה כחלון ושי באב"ד. הרי גם אם הגירעון ב-2019 גבוה, אפשר יהיה לנסות להאשים בכך את הממשלה הקודמת ואת תקופת הבחירות הארוכה. ברקע עשוי לעמוד דו"ח מבקר המדינה, העוסק בפעולות שנעשו במשרד האוצר בסוף 2018 כדי לכווץ את הגירעון - בהנחה שמבקר המדינה החדש, מתניהו אנגלמן, לא ימשיך לעכב את פרסומו.

השאלה המהותית יותר היא אילו יעדי גירעון ייקבעו בתקציב 2020 ובתקציבי השנים שאחריה. לפי החוק הקיים, הגירעון המרבי בתקציב השנה הבאה הוא 2.5% - אבל הממשלה החדשה צפויה לשנות את החוק כדי לאפשר לעצמה גירעון גדול יותר, ובכך להקטין ללא מאמץ את סך הגזירות התקציביות הנדרשות.

ככל הנראה, יתגלע ויכוח בשאלה אם - כשמעלים את יעד הגירעון ל-2020 - יש לעצור ברמה שנקבעה בשנים האחרונות, 2.9%, או שמא אפשר להרחיק לכת לרמה גבוהה יותר. בכל מקרה, כל גירעון מעל 2.5% צפוי להביא להגדלה של יחס החוב לתוצר.

בבנק ישראל חישבו באחרונה כי גירעון בפועל של 3.5% ב-2019 ובכל אחת מהשנים הבאות צפוי להקפיץ את יחס החוב לתמ"ג מרמתו כיום (כ-61%) לכ-69% עד 2025. בכך יימחק במהירות חלק ניכר מההישג של הממשלה בהפחתת החוב בעשור האחרון.

למרות ההשפעות על החוב הציבורי, באחרונה גוברים הקולות שלפיהם יש להימנע מהתכנסות פיסקלית חדה מאוד ב-2020, בשעה שייתכן שהמשק צועד לקראת האטה. הקולות האלה ודאי יישמעו גם בדיונים על התקציב בממשלה, ואולי אפילו מפיו של שר האוצר הבא, כשינחה את אנשי משרדו בגיבוש התקציב. מי שיתמכו בגישה כזאת יזכירו בוודאי כי האג"ח הממשלתיות (לא רק של ישראל) נושאות כיום תשואה נמוכה, כך שלכאורה זול מתמיד להחזיק חוב ציבורי גדול. הם גם יזכירו כי משרדי הממשלה מתקשים כבר עתה לעמוד בקיצוצי התקציב שהוטלו עליהם בשנה האחרונה, ולא מעטים מהם חורגים מהתקציב שאושר להם.

יש סיכוי להקטין את הממשלה?

מצב כזה ידרוש מהציבור, ובייחוד מהמשקיעים באג"ח של הממשלה בישראל ובחו"ל, לחשוב מחדש על השאלה עד כמה נחושה ממשלת ישראל לגלות אחריות פיסקלית. חברות דירוג האשראי מחו"ל העריכו לקראת הבחירות באפריל כי ההתמודדות עם הגירעון היא רק שאלה של זמן - וכי בקרוב הממשלה תפשיל שרוולים ותתחיל לקצץ. הן נותרו איתנות בהערכה זו גם כשהוחלט על בחירות חוזרות, שדחו בחודשים ארוכים את ההכרעות המתבקשות. הממשלה הבאה תשתדל לשכנע אותן שהמחויבות שלה לאחריות תקציבית נותרה איתנה, ושגם אם פעולותיה ייראו כחריגה מכך - זהו רק שיהוק קטן, מכאוב קל שמשתלם לסבול כעת כדי ליהנות מהפירות בעתיד.

4. להילחם על חוק ההסדרים

התקציב וחוק ההסדרים ל-2020 צפויים לכלול כמה תוכניות שנויות במחלוקת, שיעוררו התנגדות ציבורית ופוליטית. באגף התקציבים במשרד האוצר בישלו אותן על להבה קטנה בשנה וחצי האחרונות - מאז חקיקת תקציב 2019. כשהן ייחשפו כמקשה אחת, תתעורר ודאי מהומה לא קטנה.

בין השאר, התוכנית הכלכלית שתוצע לשר האוצר הבא צפויה לכלול העלאה של גיל הפרישה לנשים - לפי מתווה שמשרד האוצר נאלץ לפרסם הקיץ, כדי לאפשר דחייה נוספת בקיצוץ הקצבאות בקרנות הפנסיה הוותיקות; מס על משקאות עתירי סוכר, ואולי גם על שימוש בכלי אוכל חד-פעמיים; אגרת גודש מסוג כלשהו על שימוש בכבישים; וחקיקה של "חוק המטרו", שנועד להקל את הקמתה של מערכת להסעת המונים בגוש דן, באמצעות נטרול שחקני וטו קיימים שיכולים לתקוע מקלות בגלגליו של פרויקט הרכבות התחתיות הענקי המתוכנן.

לפחות לחלק מהצעדים ששוקלים במשרד האוצר יש תועלת ציבורית - כגון צמצום בצריכת משקאות ממותקים (גם אם באמצעות מס), שאמור להפחית את התחלואה בסוכרת. עם זאת, ראוי שבאגף התקציבים יוודאו שאיזון צד ההכנסות וצד וההוצאות בתקציב אינו תלוי יתר על המידה ב"עִזים" שייפלטו מהתקציב במשך הדיונים בו בממשלה ובכנסת, ובמסים חדשים שיהיה קשה לחוקק.

מיון חבילות במרכז הסחר המקוון בדואר ישראל
אמיתי זיו

ההעלאה ששוקלים במשרד האוצר בשיעור המע"מ נחשבת פשוטה לביצוע מבחינה פוליטית, אבל במגירות של רשות המסים ואגף התקציבים מחכות הצעות לרפורמות נועזות יותר - כגון ביטול הפטור ממע"מ על יבוא אישי (קניות באינטרנט), צמצום של הטבות מס נוספות (בין השאר לעולים חדשים), עוד מבצע לתשלום מס על הרווחים הכלואים שמחזיקות חברות, גבייה מראש של חלק מהמסים במקרה של מחלוקת בין רשות המסים לנישום, וחיוב פלטפורמות מקוונות כגון Airbnb בהעברת דיווחים על הכספים שמקבלים משתמשיהן.

כל אחד מהצעדים האלה צפוי לעורר התנגדות, וחלקם נוסו בעבר ונגנזו. אם התקציב יתבסס עליהם כמקורות הכנסה, ואפילו חלק מהם יירדו מעל הפרק - ייווצר בור, שהממשלה עשויה להתפתות לסתום באמצעות קיצוצים רוחביים נוספים.

5. להחליט איך ייראה תקציב הביטחון בשנים הקרובות

רצף מערכות הבחירות שהביא ראש הממשלה נתניהו על ישראל עיכב עד כה את כוונתו של הרמטכ"ל, אביב כוכבי, להוציא לדרך תוכנית רב-שנתית (תר"ש) חדשה המגדירה את תקציבו של צה"ל. התר"ש הקודמת, גדעון, נכנסה לתוקף ב-2015 בעקבות הסכם כחלון-יעלון, וצפויה להסתיים בסוף 2020. כוכבי, שנכנס לתפקידו בתחילת 2019, מעוניין לנצל את תקציב 2020 כדי להקדים את כניסתה לתוקף של התוכנית הבאה - ולהגדיל את תקציב הביטחון.

עד כה, הסכם כחלון-יעלון קיבע את תקציב הביטחון, וכיום מעוניינים במשרד האוצר להקטין את הוצאות הביטחון בתר"ש הבאה, לאור הצורך בהקטנת הגירעון של הממשלה. חלק מהרעיונות לחיסכון כספים עוברים דרך קיצור נוסף של שירות החובה בצה"ל וביטול פנסיית הגישור לגמלאי הצבא.

יירוט של כיפת ברזל
REUTERS

לכוכבי יש רעיונות אחרים. כנימוקים לדרישתו לתוספת תקציבים הוא יציג את האיומים בגבולות ובעורף מצד חמאס וחיזבאללה, ואת הצורך לשפר את מטריית ההגנה האווירית של ישראל. כשכיהן כסגן הרמטכ"ל, כוכבי בלם את הניסיונות של משרד האוצר להגביל את פנסיית הגישור - הפנסיה המשולמת החל במועד הפרישה מצה"ל ועד גיל הפרישה הרשמי במשק לפורשי צה"ל החוסכים במסלול של פנסיה צוברת. במסלול זה, אנשי הקבע לשעבר מקבלים את גמלתם החל בגיל הפרישה במשק (67 שנה, לגברים) מקרן פנסיה, כמו כל אזרחי ישראל, על בסיס כספים שהפקידו בצד בעת שירותם. לעומת זאת, מי שהתגייסו לשירות קבע עד סוף 2013 בוטחו בפנסיה תקציבית, שבה הגמלה שלהם מובטחת על חשבון המדינה.

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון
אמיל סלמן

תוצאות הבחירות ישפיעו במידה רבה על המשא ומתן על תקציב הביטחון. רק הרשימה המשותפת העזה להצהיר לפני הבחירות כי צריך לקצץ בתקציב הביטחון. בניסיונותיהם לקצץ בתקציב הביטחון, יעמדו פקידי משרד האוצר מול אחד משניים: נתניהו, שהצהיר לפני שנה על צורך הפוך - להגדיל את התקציב כך שהוא יוגדר כשיעור קבוע מתוצר המשק; או מפלגת כחול לבן, על שלושת הרמטכ"לים לשעבר המובילים אותה.

6. לחתום על הסכמי שכר יצירתיים

חזית כספית נוספת שבה תידרש הממשלה החדשה לפעול היא מול העובדים במגזר הציבורי - הצפויים לדרוש תוספות שכר. דיוני שכר צפויים עם ההסתדרות על הסכם מסגרת לכל עובדי המגזר הציבורי, וגם עם קבוצות כמו הרופאים והמורים (הסתדרות המורים התחייבה באחרונה על שקט תעשייתי - אבל רק עד ינואר הקרוב). בעבר, הממשלה הצליחה למנף שעות של דחק תקציבי כדי להשיג הסכמה מהעובדים לוויתורים, התגמשויות ודחיות.

הסכמי השכר החדשים בדרך

7. לתת מענה להטבות שתוקצבו רק עד דצמבר

עד 1 בינואר 2020, תצטרך הממ­שלה להחליט מה לעשות בשורה של תוכניות ממשלתיות והטבות לציבור, שרובן הונהגו בתקופת הממשלה היוצאת, ותוקצבו רק עד סוף 2019. תוקפן של תוכניות אלה יפוג אם לא תתקבל החלטה על הארכתן - אבל הארכה כזאת תדרוש מציאה של מקורות מימון ב-2020 (וגם בשנים שאחריה, אם הממשלה רוצה שלא להיקלע מחדש לאותה דילמה לקראת סופה של כל שנה).

הסיכויים להפסקתן הגורפת של כל התוכניות האלה נמוכים. הממשלה הוכיחה זאת רק ביוני, כשהחליטה להאריך לשנת הלימודים הנוכחית (תש"פ) את הסבסוד המוגבר לצהרונים, מסגרות חינוך לילדי בית הספר בשעות אחר הצהריים. ובכל זאת, כל הארכה כרוכה בעלות כבדה.

בין השאר, תצטרך הממשלה החדשה לדון בשאלה אם להאריך את הפטורים ממכס וממס קנייה שהנהיג שר האוצר כחלון, למשל על הלבשה, מוצרי חשמל לבית וטלפונים ניידים. לפי החקיקה הקיימת, הטבות המס, שעלותן כ-1.5 מיליארד שקל בשנה, יפקעו בסוף דצמבר 2019 - לאחר שעמדו לפקוע בדצמבר 2018, והוארכו על ידי כחלון בשנה. לקראת פקיעתן צפוי לחץ מצד גופים כמו רשתות מוצרי החשמל וההלבשה, ואיגוד לשכות המסחר, שיטענו כי המוצרים הנמכרים לציבור יתייקרו אם הפטורים ממס לא יוארכו.

סוגיות נוספות שידרשו הכרעה הן הארכה של תוכנית בתי הספר של החופש הגדול, לקיצור חופשות התלמידים בכיתות א'-ג' באמצעות עריכת קייטנות בבתי הספר (שעלותה כ-300 מיליון שקל בשנה); הרחבת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי), שנעשתה בתקציב 2019 (כ-800 מיליון שקל בשנה); והארכת תוכנית מחיר למשתכן, הכרוכה גם היא בהוצאה של מאות מיליוני שקלים בשנה - לפני עלות ההנחות על הקרקעות הנמכרות.

לצד אלה, תצטרך הממשלה למצוא, כנראה, תקציב להמשך קיומם של משרדי ממשלה רבים מהמתוכנן. חוק יסוד: הממשלה קובע כי בממשלה הבאה לא יהיו יותר מ-18 שרים, למעט ראש הממשלה - אבל אחת מפעולות החקיקה היחידות שהספיקה הכנסת ה-21 לבצע לפני התפזרותה בסוף מאי היתה אישור בקריאה ראשונה של הצעת חוק המבטלת את ההגבלה הזאת. מספר המשרדים הקיים דורש הוצאה של כ-300 מיליון שקל בשנה מעבר למתוכנן, ואם בממשלה הבאה יגדל מספר המשרדים - העלות תהיה גבוהה יותר.

8. לטפל במערכת הבריאות

על האתגר התקציבי העומד בפני מערכת הבריאות הישראלית אין ויכוח. די להזכיר את הגירעונות הקבועים של קופות החולים, את התורים המתארכים לרפואה יועצת, את מצב המחלקות הפנימיות וחדרי המיון, את הפערים בין המרכז לפריפריה ברמה ובזמינות של שירותי הבריאות, את ההתחייבות לבניית שני בתי חולים חדשים, בבאר שבע ובקריות, את התוכנית השאפתנית שהוצגה לממשלה למניעת אשפוז במסדרונות, את הגידול וההזדקנות של האוכלוסייה, ואת התייקרות התרופות והטכנולוגיות שמחייבת הגדלה משמעותית של התוספת לסל התרופות. גם הצורך לגבש הסכם שכר חדש לרופאים נופל במשמרת של הממשלה הבאה - כבר בשנה הקרובה.

מספר המיטות בבתי החולים בישראל

במשרד הבריאות מודעים היטב לכך שבלי עדכון משמעותי בנוסחת התקצוב של המערכת, כל הבעיות האלה רק יוחמרו, ובתוך זמן לא רב. התוספת המינימלית שמשרד הבריאות רואה כבסיס לשימור המצב הקיים היא כ-3 מיליארד שקל בשנה בבסיס התקציב. הדרישה של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, במשא ומתן הקואליציוני האחרון בין יהדות התורה לליכוד היתה לתוספת של 5 מיליארד שקל בבסיס התקציב.

אמנם במשא ומתן האחרון סוכם על תוספת תקציבית משמעותית למערכת הבריאות, אך הבחירות הנוספות טרפו את הקלפים והחזירו את המצב לנקודת האפס. אפילו ועדת סל התרופות פועלת בימים אלה בלי תקציב ברור.

למשרד הבריאות יש תוכניות גדולות, אך הנהלת המשרד כבר נערכת לקיצוץ בתקציבה זמן קצר לאחר הבחירות, בגלל הגירעון בתקציב המדינה. במשרד יודעים כי את התוכניות הגדולות למערכת הבריאות יהיה קשה מאוד עד בלתי-אפשרי לממן בלי העלאה של שיעור מס הבריאות ב-1-0.5 נקודת אחוז, אך זה לא יהיה צעד פשוט. ההיתכנות שלו תלויה במידה רבה בזהות של שר האוצר וראש הממשלה הבאים, וכמובן גם ברצון של שר הבריאות - שלא בהכרח יהיה שוב ליצמן.

9. להגדיל את קצבת הנכות (או לריב עם הנכים)

לצד הצורך לקצץ בהוצאות הממ­שלה כדי להתמודד עם הגירעון, ההוצאות בתחומים מסוימים - כמו בריאות ותשתיות תחבורה - צפויות לצמוח בשנים הקרובות. תחום נוסף שבו הממשלה תצטרך להגדיל את הוצאותיה הוא הרווחה.

ב-2018, לאחר מאבק הנכים, נחקק בכנסת המתווה להגדלת קצבת הנכות. בתיקון לחוק, נקבעה במפורש הגדלת הקצבה שנכנסה לתוקף ב-1 במארס 2018, אבל כפי שהוסכם עם הנכים, זו היתה אמורה להיות רק המנה הראשונה. החוק קובע כי שרי הרווחה והאוצר צריכים להגיש עד סוף 2019 המלצות להעלאות נוספות של הקצבה ב-2020 וב-2021.

בשבועות האחרונים התחילו קבוצות מסוימות המייצגות את הנכים לערוך הפגנות ולחסום כבישים, בטענה כי הממשלה גוררת רגליים ואינה מתכוונת לעמוד בהסכמות שנחתמו עמן על הגדלת הקצבאות - שעלות כל הפעימות שלה אמורה להסתכם בכ-4.3 מיליארד שקל בשנה. הן גם נפגשו עם נציגי כמה מהרשימות המתמודדות בבחירות.

הפגנה בעד הגדלת קצבאות הנכים, ב-2018. ממתינים לפעימה השנייה בהסכם עמם
מוטי מילרוד

אמנם במשרד האוצר אומרים כי ההליכים לקראת הפעימה הבאה יצאו לדרך, אבל הנכים מודאגים מכך שעדיין לא הובהר מה יהיה המקור התקציבי. הם חוששים גם כי במשרד האוצר ינסו לשלב בה צעדים שיצמצמו את הזכאות לקצבת הנכות, כגון מבחני הכנסה (שיפחיתו את הקצבאות לנכים שהכנסותיהם גבוהות), או שינוי האופן שבו מחושבים אחוזי הנכות, כדי להקשות על אנשים בעלי לקויות "קטנות", שכל אחת מהן מזכה באחוזי נכות נמוכים, "לאסוף" כמה כאלה ולזכות בקצבה.

10. להשקיע בתשתיות תחבורה

הכבישים העמוסים לעייפה ומערכת מסילות הברזל המקרטעת של ישראל משוועים להשקעות. בטווח הקצר מתכננים במשרד האוצר לגבות מעין אגרת גודש, כדי להפחית את הביקוש לנסיעות פרטיות בכבישים - אבל גם שם מבינים שאין מנוס מהשקעות ענק בשנים הקרובות, בכבישים ובייחוד בתחבורה ציבורית.

מגיעים לעבודה במכונית פרטית

רשימת הפרויקטים ארוכה, והגדול שבהם הוא מיזם המטרו, מערכת של קווי רכבת קלה בגוש דן, שעלות הקמתה נאמדת ב-150 מיליארד שקל. כיצד תממן הממשלה השקעות ענק כאלה בשעה שהיא ממילא אינה מצליחה לעמוד ביעדי הגירעון שקבעה לעצמה?

החשש לירידה בהשתתפות של גברים חרדים בכוח העבודה, שסימנים לה צצים מאז 2015, היא מגמה מדאיגה. אם הממשלה הבאה תעודד אי-עבודה של חרדים, אין סיבה להאמין שהיא תוכל לעמוד ביעדי התעסוקה הנדרשים כדי להניע את הצמיחה

ילדים חרדים לומדים תורה
גיל כהן-מגן

במשרד האוצר ומחוץ לו מתנהלים דיונים בנושא, שבהם מוזכרים רעיונות כמו שיתופי פעולה רחבי היקף עם המגזר הפרטי, פריצה ייעודית של תקרת הגירעון, או גביית מסים מיוחדים מבעלי הקרקעות שיושבחו בעקבות הקמת התשתיות החדשות.

המסגרת הדוחקת של תקציב 2020 עלולה להביא לדחייה של ההשקעות הנדרשות. כך תיגזר על תושבי ישראל עוד שנה של עמידה בפקקים, ושל נזק כלכלי עצום שייגרם מכך.

11. לחשוב גם על מנועי צמיחה

קצב הצמיחה של המשק יורד בשנתיים האחרונות, וצפוי להמשיך לרדת גם ב-2020. למדיניות המקרו-כלכלית של הממשלה הבאה יהיה תפקיד חשוב בעידוד הצמיחה ובמניעת החרפה של ההאטה, בייחוד לנוכח העובדה שהריבית הנמוכה כובלת את ידיו של בנק ישראל.

לצד זאת, רתימת המדיניות הפיסקלית לעידוד הצמיחה חשובה לא פחות בטווח הארוך. השינויים הדמוגרפיים בישראל צפויים לגזור על המשק צמיחה אטית בעשרות השנים הקרובות, אלא אם יהיו הפתעות במגמות התעסוקה בקבוצות אוכלוסייה הגדלות במהירות, ובראשן ערבים וחרדים. כדי לשנות את המגמות, הממשלה יכולה לפתח מנועי צמי­חה לשנים הבאות, וגם לעצור מגמות מדאיגות בשוק העבודה.

מגמה מדאיגה כזאת היא החשש לירידה בהשתתפות של גברים חרדים בכוח העבודה, שסימנים לה צצים מאז 2015. אם הממשלה הבאה תעודד אי-עבודה של חרדים, אין סיבה להאמין שהיא תוכל לעמוד ביעדי התעסוקה הנדרשים כדי להניע את הצמיחה.

מלבד זאת, נדרשים מנועי צמיחה נוספים - ובמלה אחרת, רפורמות. באוגוסט פירסם בנק ישראל תוכנית מקיפה לרפורמות ולהשקעות ענק, שאמורות להאיץ את הצמיחה באמצעות הגדלתו של פריון העבודה במשק. התוכנית, אם תבוצע, תקפיץ את התמ"ג בישראל בכחמישית, להערכת חטיבת המחקר בבנק ישראל. הנגיד, פרופ' אמיר ירון, אמר כי יישום ההמלצות יסייע להעלות את רמת החיים.

האופטימיות של הנגיד במקומה, אבל העבודה עדיין רבה. תוכנית בנק ישראל אינה מוכנה ליישום - לא פוליטית ולא מקצועית. פוליטית, היא כרוכה בעלויות כבדות, שבבנק ישראל ממליצים לממן בין השאר באמצעות העלאת מסים - המלצה שבמערכת הפוליטית לא אוהבים לשמוע. כמו כן, פוליטיקאים אינם אוהבים לאמץ תוכניות שעיצבו אחרים, מה גם שהתוכנית להגדלת הפריון צפויה להניב פירות בעיקר בטווח הארוך, ויהיה קשה לגזור ממנה קופון אלקטורלי בבחירות הבאות, גם אם ייערכו במועדן, בעוד ארבע שנים.

מבחינה מעשית, התוכנית דורשת עבודה מקצועית מקיפה, אבל משרדי הממשלה עסוקים בתוכניות דומות משלהם, ולאו דווקא יאמצו את המסקנות של בנק ישראל. במשרד הכלכלה והתעשייה, למשל, עשויים להתנגד להצעה של בנק ישראל לרפורמה בחוק לעידוד השקעות הון, מפני שהיא תפגע בחלק ממפעלי התעשייה הזכאים כיום להטבות מכוח החוק.

גם למשרד האוצר יש תוכניות משלו לעידוד הפריון. יחידת האסטרטגיה באגף התקציבים במשרד מגבשת תוכניות לשיפור פוטנציאל הצמיחה, באמצעות שיפור הסביבה העסקית, התמקדות בקבוצות אוכלוסייה מסוימות והשקעה בתשתיות התחבורה, האנרגיה והתקשורת בישראל. רבות מהתוכניות חופפות להצעות של בנק ישראל - אבל ליבון הפרטים אינו צפוי להיות פשוט.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות