דו"ח מבקר המדינה | הכסף המבוזבז, הניהול הכושל וכל מי שנשכח מאחור: מחדלי הממשלה בניהול משבר הקורונה נחשפים

אף מדינה לא היתה יכולה להתכונן באמת למשבר כמו זה שגרמה מגפת הקורונה – ובטח שלא ישראל, המצליחה להיות מופתעת אפילו מלוח השנה. אמנם ההתמודדות עם המשבר נסמכה על התשתיות הבריאותיות, האזרחיות, החברתיות והכלכליות שנבנו בישראל מבעוד מועד, אבל באותה מידה היא נעשתה באלתור מתמיד.

הטיפול הכלכלי במשבר מצד הממשלה חייב אותה לשבור כללים ומוסכמות. למרבה הצער, עדיין מוקדם לסכם את ההתמודדות הכלכלית עם המגפה: גל התחלואה הנוכחי כבר הכניס את הממשלה להוצאות כבדות, למשל על המנה השלישית של חיסוני הקורונה ועל בדיקות קורונה המוניות. ייתכן שבקרוב עלויות הטיפול במשבר מתחילת השנה יעלו על הסכום שתוכנן ל-2021 כולה.

לכתבה המלאה

דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') מאמת את החששות של הורים ואנשי חינוך רבים: שנת הלימודים האחרונה וזו שקדמה לה (2020-2019), בחלק משמעותי ממנה, היו אבודות. בצל משבר הקורונה, הן נוהלו באופן שפגע בהישגי התלמידים ובמצבם החברתי והרגשי - והעמיק את הפערים במערכת החינוך.

מבקר המדינה מצא ליקויים רבים בניהול מערכת החינוך בתקופת הקורונה: חוסר היערכות למעבר ללמידה מרחוק; היעדר התאמה בין רמת המשימות המתוקשבות שחולקו לתלמידים ומשך השיעורים בזום לגילי התלמידים וליכולתם; והיעדר הכשרה מספקת ומיומנות של המורים לניהול הלמידה מרחוק.  ההנחיות שהועברו לבתי הספר היו מבולבלות והקשו על תפקודם, לא נעשה שימוש מספק בלמידה במרחבים פתוחים, ומשרד החינוך לא אסף נתונים על היעדרות של תלמידים מהלימודים.

לכתבה המלאה

מערך ההסברה הממשלתי כשל במשבר הקורונה, ולא הצליח לטעת בציבור אמון בניהול המשבר. התוצאה, לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג'), היתה אי-ציות לחלק מהנחיות הקורונה.

הדו"ח מצביע על שורת ליקויים בעבודת ההסברה בעת המשבר. למרות חשיבות ההסברה בהעברת מידע חיוני ומציל חיים בזמן חירום, משרד הבריאות לא נערך כיאות להסברה בעת מגפה. בתחילה, תוכנית ההסברה לא כללה מומחים או אסטרטגיית פעולה ברשתות חברתיות, והמסרים שהועברו לא הותאמו לאוכלוסיות שונות, אלא התמקדו באוכלוסייה היהודית הכללית בלבד.

לכתבה המלאה

שורות אלה נכתבו ביום שבו קבינט הקורונה היה אמור להתכנס לדיון נוסף בפתיחת שנת הלימודים מחר (ד'), בהתחשב בנתוני התחלואה העדכניים של הקורונה. זה לא דבר מובן מאליו. בתחילת מגפת הקורונה נוהלה ההתמודדות עם המגפה ללא קבינט כזה, שהוקם רק במאי 2020 - חצי שנה לאחר שראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל) דיבר על הצורך בכך.

אחת הסיבות לכך היא העובדה שהממשלה לא הכריזה על מעבר לפעולה במתכונת חירום, שאמורה להגדיר את סדרי עבודתה בעת מגפה ולמסד את עבודת הקבינט. במקום זאת, ההחלטות בנוגע לניהול משבר הקורונה התקבלו במסגרת פורומים שונים בראשות ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו. דו"ח מבקר המדינה על משבר הקורונה שפורסם היום לא נותן תשובה על השאלה מי קבע את הרכבם של הפורומים האלה ומדוע. הקמתם לא נדונה במליאת הממשלה או בוועדת שרים.

לכתבה המלאה

מגפת הקורונה האיצה את המעבר לעבודה מרחוק (מהבית), ועמו זינקו גם סיכוני הסייבר שעמם מתמודדים מעסיקים במגזר הפרטי והציבורי. דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (שלישי) קובע כי חלק מהשינויים שנעשו בעת המשבר התרחשו ללא הכנה מספקת, ולעתים תוך התפשרות על רמתה של אבטחת הסייבר.

על פי דו"ח המבקר, בישראל היה שיעור העובדים מהבית ב-2018, לפני משבר הקורונה, כ-4% - כפול מרמתו ב-2008. לעומת זאת, לאחר פרוץ המגפה, באפריל 2020, דיווחו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה 38% מהעסקים בישראל כי הם מאפשרים עבודה מהבית. במשרדי הממשלה עבדו מהבית בשיא המגפה כ-51%-57% מהעובדים החיוניים, על פי נתוני נציבות שירות המדינה.

לכתבה המלאה

אחד הממצאים הבולטים בדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) הוא הירידה הניכרת בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של מחלות שונות - 12% פחוץ בדיקות לגילוי דם סמוי בצואה (בדיקה לגילוי סרטן המעי הגס); ירידה של 17% בבדיקת קולונוסקופיה (סרטן המעי הגס); צלילה של 14%-17% בבדיקות ממוגרפיה; ירידה של 15% בבדיקות במרפאות עיניים וצניחה של 29% בבדיקות במרפאות אף אוזן גרון.

הירידה שנמצאה במספר בדיקות הסקר אולי לא צפויה לגרום לעלייה דרמטית במספר חולי הסרטן בטווח הקצר, אבל "יש חשש שעיכוב בביצוע של בדיקות סקר מומלצות יוביל לעלייה במספר המקרים המאובחנים בשלב מתקדם, ויגרום לחולים להגיע לטיפול אונקולוגי ולניתוחים באיחור ובמצב ירוד", כך לפי רשם הסרטן הלאומי. מבקר המדינה קבע גם כי לא נעשה מאמץ מספק מטעם משרד הבריאות לעודד את הציבור להמשיך להגיע לבדיקות ולטיפולים רפואיים תוך שמירה על הנחיות הקורונה. עם זאת, המבקר מפרט כמה יוזמות פרטיות של בתי חולים, שנועדו להקל על מטופלים.

לכתבה המלאה

עד אוקטובר 2020 הגישו עסקים קטנים, בינוניים וגדולים 113,589 בקשות להלוואות מקרנות בערבות המדינה, שסכומן היה 73.6 מיליארד שקל, אך רק 14.2% מהבקשות שהוגשו אושרו במלואן. 33.2% מהבקשות אושרו בסכומים חלקיים ו-52.6% נדחו, בוטלו וחלקן טרם נענו - כך לפי דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ג').

אחת ההשפעות של משבר הקורונה בשיאו היתה קשיי הנזילוּת של משקי בית ועסקים, לאחר שבמארס-אפריל 2020 ניכרה פגיעה ב-74% מהעסקים בישראל ומחזורי המסחר ירדו כמעט בכל ענפי הפעילות במשק. לכן המבקר בדק את השירותים הפיננסיים והאשראי שניתן לציבור במהלך המשבר הקורונה. חלק מרכזי בדו"ח מתייחס לקרנות בערבות המדינה.

לכתבה המלאה

בזמן שרוב מדינות OECD פעלו בזמן משבר הקורונה לשמר את העובדים קרוב ככל האפשר לשוק העבודה - באמצעות סיוע למעסיקים, שימון מערכת האבטלה ומענקים מיוחדים - בישראל הטיפול נעשה דרך הוצאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) ותשלום דמי אבטלה, שדווקא הרחיקו את המובטלים משוק העבודה. דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') מקדיש פרק לכך, ומותח ביקורת על השירות שניתן לציבור בגופים שעמדו בחזית הטיפול בשוק העבודה - המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה.

ב-2020 שילם הביטוח הלאומי דמי אבטלה בסך 23.6 מיליארד שקל - יותר מפי שישה מב-2019. באפריל 2020, עם תחילת משבר הקורונה, מספר מקבלי דמי האבטלה היה גדול פי יותר מ-11 ממספרם בינואר 2020, לפני המשבר.

לכתבה המלאה