התאוששות מהירה ו"אפקט עושר": 7 סיבות לזינוק בתחזית האינפלציה ל-2021

משרד האוצר הקפיץ את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה ל-2.2% ■ בין הסיבות לכך: עלייה בכסף הנזיל שבידי האזרחים, עלייה של מחירי הסחורות והתגברות הריכוזיות במשק

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קניות בסופר (למצולמים אין קשר לכתבה). הכסף הנזיל בידי האזרחים גדלצילום: מוטי מילרוד

תחזית עדכנית של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר צופה כי המחירים במשק עומדים לעלות בשיעור גבוה משמעותית מהצפוי עד כה. לפי התחזית, האינפלציה ב-2021 תגיע ל-2.2%. הנתון הזה מייצג את השינוי בקצב עליית המחירים בין סוף 2020 לסוף 2021.

זוהי תחזית לעליית מחירים חדה הרבה יותר משצפה למשל בנק ישראל. באפריל העריך הבנק כי האינפלציה ב-2021 תגיע ל-1.3% בלבד (השוואה בין ממוצע המחירים ברבעונים האחרונים של 2020 ו-2021).

המחקר של משרד האוצר מתפרסם על רקע התגברות החששות בעולם מפני התפרצויות אינפלציוניות, וכן אחרי פרסום של כמה מדדי מחירים לצרכן גבוהים מהתחזיות בחודשים האחרונים. האינפלציה באפריל (מדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים) כבר היתה קרובה ליעד הממשלתי, והגיעה ל-0.8%.

בתחזית העדכנית של האוצר עודכנה גם תחזית האינפלציה ל-2022. באוצר מעריכים כי זו תגיע ל-1.5%, לעומת בנק ישראל שצפה אינפלציה של 1.2%.

הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברגצילום: שאולי לנדנר

אלה שבע הסיבות שבגינן החליטו באוצר להקפיץ את תחזיות האינפלציה:

1. העולם מתאושש מהר מהצפוי ממשבר הקורונה, אחרי מבצעים מהירים בין השאר בארה"ב ובאירופה. ארגון OECD מעריך כי התוצר העולמי יצמח ב-5.8% ב-2021, ולמעשה יצליח באותה שנה לפצות על הירידה ב-2020. כאשר העולם מתאושש ויש יותר פעילות עסקית, הדבר גורם ללחץ על המחירים כלפי מעלה.

2. מגמות עולמיות של זינוק במחירי ההובלה, בין השאר בשל תנאי מזג האוויר, גררו עליית מחירים של סחורות. עם זאת, לא ברור אם מדובר בעלייה ארוכת טווח או בקפיצה זמנית.

3. הממשלות בעולם שופכות כסף על השוק באמצעות הפחתות ריבית ורכישות אג"ח, ומלבות את הביקושים. כל זה גורם בין השאר לכך שלאזרחים יש כיום הרבה יותר כסף בכיס – ועם היציאה ממשבר הקורונה הם נוטים להגדיל את ההוצאה, והביקושים מזנקים.

ספינת משא בנמל קינגדאו במזרח סין. הצמיחה בכלכלה של המדינה תמשיך להאטצילום: /אי־פי

4. הגידול בכסף הנזיל בידי הצרכנים מייצר תופעה נוספת. האזרחים משקיעים חלק מהכסף במניות, שאכן רושמות זינוקים משמעותיים. כאשר המניות עולות, נוצר מה שקרוי "אפקט עושר" – אנשים מרגישים עשירים יותר ומגדילים את הצריכה, ונוצר לחץ על המחירים כלפי מעלה.

5. העולם נהנה בשנים האחרונות מאינפלציה נמוכה בשל תהליכי גלובליזציה, שהגדילו את התחרות והקטינו את עלויות העבודה. המשבר הנוכחי, שגרם להעמקת האי-שוויון, עשוי לחולל מהפך וליצור תהליכי דה-גלובליזציה, שיפחיתו את הסחר העולמי, יביאו להתמתנות התחרות ויעלו את המחירים.

6. קרן המטבע הבינלאומית פירסמה באחרונה אזהרה ולפיה משבר הקורונה עלול להאיץ את המגמה של התגברות הריכוזיות במדינות מפותחות – כלומר, חברות גדולות, בעיקר בתחומי ההיי-טק, יעצימו את כוחן. הסיבה לכך היא שהנפגעים העיקריים ממשבר הקורונה היו עסקים קטנים ובינוניים, בעוד שהעסקים הגדולים הצליחו לשמר את כוחם או אפילו לחזק אותו. התגברות הריכוזיות תאפשר לחברות החזקות להעלות מחירים.

7. באוצר מונים סיבות נוספות להקפצת תחזיות האינפלציה - למשל הזדקנות האוכלוסייה, שמפחיתה את כוח העבודה ומנגד מגדילה את הוצאות הממשלה. בנוסף, במהלך משבר הקורונה נרשמו השקעות מועטות יחסית במשק, ולכן לתעשייה יש יכולת נמוכה יותר לייצר, וההיצע מתכווץ ביחס לאוכלוסייה. עוד מעריכים באוצר כי ייתכן שחלק מהעסקים שנפגעו מהסגרים ירצו להעלות מחירים ולפצות על אובדן ההכנסות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker