המדינה לקניונים: החזירו את מענקי הקורונה - הנזק הוא חלק מסיכוני העסק

הדרישה מופנית לעשרות קניונים קטנים ובינוניים שעמדו בתנאי קבלת המענקים ■ בכוונת הקניונים לערער בבית המשפט ■ רשות המסים: "אנחנו שומרים על הקופה הציבורית"

הדר קנה
הדר קנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוטרים בקניון בפתח תקוה מחלקים דו"חות לחנויות, בסגר הקורונה
הדר קנה
הדר קנה

עשרות קניונים קטנים ובינוניים, שבעליהם קיבלו מענקי השתתפות בהוצאות קבועות מהמדינה בשל ירידת הכנסות במשבר הקורונה, קיבלו באחרונה דרישה מרשות המסים להחזרת הכספים — בשווי עשרות אלפי שקלים לכל קניון. הנהלות הקניונים הנפגעים התאגדו, ומתכוונות לערער על הדרישה בבית המשפט.

רשות המסים טוענת כי הקניונים אינם זכאים למענקים שקיבלו — מכיוון שהסיכון כי השוכרים לא ישלמו דמי שכירות הוא סיכון עסקי רגיל. הקניונים נדרשו להשיב את סכום המקדמה שניתן בתוספת הפרשי הצמדה, בתוך 90 יום ממועד קבלת המכתב.

קניון בגבעתיים סגור בסגר הקורונה בינואר. למצולם אין קשר לכתבהצילום: הדס פרוש

הבסיס לבקשות שהגישו קניונים לקבלת המענקים הסתמך על כך ששוכרים (חנויות ורשתות) לא שילמו את דמי השכירות בתקופה שבה הגבלות הקורונה אסרו לפתוח את החנויות במשך חודשים ארוכים. בשל כך, הקניונים הפסידו את כספי השכירות. "ההכנסות משכירות מתקבלות על בסיס קבוע ומעוגנות בהתקשרות חוזית", כתבו ברשות המסים לקניונים. "הסיכון כי השוכר לא ישלם את דמי השכירות הוא חלק מסיכוני העסק. על אף הירידה בהכנסות השכירות, הסכם השכירות תקף, ועומדות לרשות המשכיר תרופות בדין לקיום החוזה ולקבלת דמי השכירות מהשוכר".

הרווחים נחתכו

החל במארס 2020 הורתה הממשלה על הגבלות שונות בשל התפשטות נגיף הקורונה, ובין היתר החליטה על סגירת הקניונים ומקומות הבילוי. במשך חודשים ארוכים היו החנויות בקניונים סגורות לסירוגין, והקמעונאים איבדו חודשים של הכנסות ממכירות.

על פי הקריטריונים שקבעה הממשלה, לבעלי עסקים שמחזור פעילותם לפני משבר הקורונה היה עד 400 מיליון שקל בשנה ושהכנסותיהם נפגעו משמעותית בשל התפשטות נגיף הקורונה — היתה אפשרות להגיש תביעה למענק. מטרת המענק היתה לסייע בכיסוי ההוצאות הקבועות של העסק, ובהן דמי שכירות והוצאות מימון — כמו החזר הלוואות או ריביות.

עופר אלבוים

קניונים רבים שעמדו בקריטריונים הגישו בקשות ואף קיבלו מענקים בסכומים משתנים — משווי של עשרות אלפי שקלים עבור תקופה של חודשיים, ועד הסכום המקסימלי שהוגדר, 500 אלף שקל לכל קניון (בהתאם לגודלו והפסדיו).

כדי לקבל מושג מה קרה לרווחי הקניונים בשנת הקורונה, אפשר להביט בדו"חות הציבוריים של הקבוצות הגדולות — שם רואים כיצד שנת המשבר חתכה להם משמעותית את הרווחים. כך למשל, הדו"ח השנתי של קבוצת עזריאלי ממארס האחרון מגלה כי הרווח הנקי של עזריאלי צנח ביותר מ–90% ב–2020, והסתכם ב–189 מיליון שקל, לעומת 2.1 מיליארד שקל ב–2019. חברת מליסרון (בעלת קניוני עופר), סיכמה את השנה בהפסד נקי של 243 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 1.3 מיליארד שקל ב–2019. עם הגורמים שהובילו להפסד הכבד נמנים התוכנית להקלה על השוכרים במרכזים המסחריים, בסך 351 מיליון שקל.

"לא קשור לקורונה"

"מס הכנסה רוצה לקחת חזרה את המענקים שאושרו, ושולח את בעלי הקניונים לתבוע את השוכרים בקניונים", אומר עו"ד עופר אלבוים, שותף בכיר במשרד שקל ושות' — המאגד ערעורים של כמה בעלי קניונים. לדבריו, "הקניונים ללא ספק עומדים בקריטריונים של הירידה בשיעורי המחזורים והעבודה, מכיוון שהירידה נבעה כתוצאה מהמשבר. אבל כעת המדינה באה ואומרת שיש הסכמי שכירות בין הקניונים לשוכרים השונים, ושבמסגרת הזאת, אי־תשלום מצד השוכרים הוא סיכון עסקי רגיל שחל על הקניון, ככל משכיר אחר.

"מבחינת רשות המסים, זה לא קשור לקורונה. הם נותנים מענק לשוכרים — שהם רק חוליה אחת בשרשרת. הרשות באה ואומרת — אם אתה רוצה לקבל את ההכנסות המגיעות לך, תתכבד ותבע את השוכרים".

לדברי אלבוים, בכוונת הקניונים לערער בפני רשות המסים בשלב הראשון, ואם הערעורים לא יתקבלו, הם יפנו גם לבתי המשפט — שכן לטענתם הקניונים עמדו בקריטריונים של המענק, כפי שנקבעו בלשון החוק.

מתחם סגור בקניון באר שבע, בתקופת הקורונהצילום: עומר כרמון

"יש כשלים רבים בטענה של רשות המסים", אומר אלבוים. "הוראות החוק עצמן קובעות תנאים ברורים לקבלת המענק, ובהם ירידה במחזורים וקשר סיבתי בין הירידה למגפת הקורונה. אין מחלוקת שההוראות התקיימו. כעת המדינה מכניסה תנאי שלא קיים בחוק כי זה נוח לה. ברור שמבחינה חוקית או לשונית אין פה אחיזה".

לדבריו, "צריך להבין כי לכל חוליה בשרשרת — חנות, קניון, ספק וכו' — יש הוצאות קבועות, ואי־אפשר לתת מענק רק לחולייה אחת בשרשרת, ושכל השאר יגבו את התשלומים מאותה חולייה".

תנאי המענק שהגבילו את מקבלי המענק לעסקים עם מחזור של עד כ–400 מיליון שקל הכניסו למעגל הזכאים רק חלק מהקניונים — שרובם בינוניים וקטנים. "הקניונים שיכלו לבקש את המענק הם לא הקניונים האזוריים הגדולים — כמו קניון הזהב, עזריאלי או דיזנגוף סנטר — אלא הקניונים בגודל של 20–15 אלף מ"ר", מסביר תמיר בן שחר, מחברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי בן שחר.

לדברי בן שחר, "בקבוצה נכללים קניון סביונים ביהוד, קניון גירון באשקלון, סי־מול באשדוד ועוד (הכוונה לקניונים שעונים לקריטריונים, ולא בהכרח כאלה שקיבלו בקשת החזר; ה"ק). יש עשרות קניונים כאלה ברחבי הארץ".

משה רוזנבלום, מנכ"ל קניוני עופר, מספר כי הקבוצה לא היתה זכאית למענק מלכתחילה. לדבריו, "לא קיבלתי פיצוי מהמדינה — כלום. כשפניתי למדינה, התשובה שקיבלתי היתה שאפנה לשוכרים — כי הם קיבלו פיצוי. לא גבינו דמי שכירות מהשוכרים בימי ההגבלות ממארס עד מאי 2020, ואחר כך, בספטמבר עד נובמבר 2020. החלוקה שעשתה המדינה לא נכונה לדעתי — אבל הבנו שגם הצד השני נפגע, וקיבלנו החלטה הגונה — אף שלא קיבלתי פיצוי".

ערן יעקב, מנהל רשות המסיםצילום: אוליבייה פיטוסי

"כפל מענק"

מרשות המסים נמסר: "החלטת הממשלה, כמו גם חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש — הוראת שעה) התש"ף־2020, באו לעולם בשל צמצום הפעילות העסקית של חלק ניכר מהמשק עקב התפשטות נגיף הקורונה וההגבלות שהוטלו בעקבותיו. מטרת המענק היתה לסייע לעסקים — שהכנסותיהם נפגעו בשל צמצום הפעילות, אך מנגד נדרשו להמשיך ולעמוד בתשלום הוצאות קבועות שאינן מושפעות מתזרים ההכנסות. עם הוצאות אלה נמנות, בין היתר, תשלום דמי שכירות; ביטוחים; הוצאות חשמל, מים והנהלה שלא ניתן לצמצם; ושכר עובדים שלא פוטרו או יצאו לחל"ת. משכך, לדוגמה, חנויות שפעילותן נפגעה, קיבלו מענק השתתפות בהוצאות מתוך כוונה שיוכלו לשלם את אותן הוצאות (כדוגמת דמי שכירות) לספקים השונים (למשכירים).

"מתן מענק הוצאות קבועות לבעל הקניון בגין דמי השכירות (שהפחית לשוכרים), ומנגד מתן מענק הוצאות קבועות לשוכרים בקניון בשל הפגיעה במחזורים (שמטרתו לדאוג שבעל העסק יוכל לעמוד בתשלומים של ההוצאות הקבועות) מייצר כפל מענק בגין רכיב השכירות. רשות המסים מקפידה לשמור על הקופה הציבורית, ולכן אינה מאפשרת כפל פיצוי במקרים מסוג זה. נדגיש כי מדיניות הרשות לא השתנתה — עסקים שהגישו תביעות למענק השתתפות בהוצאות קבועות, קיבלו מקדמות למענק בהתאם לחקיקה וזאת לפני שתיקם נבדק. רק בסיום הבדיקה, כאשר עלה כי העסק אינו זכאי למענק, נדרשה המקדמה בחזרה.

"נכון להיום הוגשו כ–450 אלף תביעות למענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים עד 400 מיליון שקל, ושולמו מענקים בסכום של יותר מ–11 מיליארד שקל. עסקים מכל התחומים לגביהם עלה כי אינם זכאים למענק בהתאם לחקיקה, התבקשו להחזיר את המקדמה. אין לנו נתונים לגבי כמה קניונים קיבלנו מענקים ומכמה נדרשו החזרים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker