לא מחכים לכנסת: בהסתדרות ממליצים לבדוק עובדים לא מחוסנים מדי 72 שעות

ההסתדרות ממליצה להגביל מאוד את עבודתם של לא מחוסנים ■ בכנסת אושרה לקראת קריאה שנייה הצעת החוק שתאפשר להעביר מידע על לא מחוסנים לרשויות המקומיות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיסון לקורונה
חיסון לקורונהצילום: הדס פרוש

יש לחייב עובדים שלא התחסנו נגד קורונה להיבדק בבדיקות להימצאות הנגיף בתדירות גבוהה - כך קוראים יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ויו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי.

במכתב ששיגרו היום (שלישי) למעסיקים, קראו השניים לעודד עובדות ועובדים להתחסן לקורונה, והמליצו לדרוש הצגה של בדיקת קורונה שלילית מדי 72 שעות מעובדים לא מחוסנים הבאים במגע עם קהל, ומעובדים הבאים במגע באופן קבוע עם אוכלוסיות בסיכון. במקומות עבודה בעלי מאפיינים מיוחדים, שהדבקה בהם עלולה לסכן חיים, כתבו בר-דוד ואמיתי כי ניתן לבקש הצגת בדיקה שלילית אף בתכיפות גבוהה יותר.

אם לא יתאפשר להציג בדיקה שלילית, הומלץ במכתב להעביר את העובד לעמדה מרוחקת מעובדים ולקוחות, לאפשר עבודה מהבית, או להעביר את העובד לתפקיד אחר שניתן לבצע בלי מגע עם אנשים.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דודצילום: עופר וקנין

"נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות קוראות למדינה לפעול למימון מנגנון ביצוע בדיקות ולביצוע חיסונים במקומות העבודה עצמם, ובפרט במקומות עבודה בעלי מאפיינים מיוחדים, שסכנת ההדבקה בהם עלולה לסכן חיים", נכתב בהודעה המשותפת.

החוק להעברת מידע על אזרחים שלא התחסנו - בדרך לאישור

במקביל, למרות הפגיעה בפרטיות הציבור, אישרה היום ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית, את הצעת החוק הקובעת כי מידע על אזרחים שלא התחסנו לקורונה יועבר מגורמים רפואיים, כמו קופות החולים ובתי החולים, אל הרשויות המקומיות ואל מוסדות חינוך. 

העברת המידע נועדה לאפשר לרשויות ולמוסדות לעודד אנשים להתחסן, בין היתר באמצעות פנייה אישית לבירור הסיבות לאי־התחסנות, סיוע בהנגשת מידע על החיסון או סיוע במתן החיסון.

בהצעת החוק מוסבר כי לרשויות מקומיות ולמוסדות חינוך יש דרכים להגיע גם לאנשים שקופות החולים לא מצליחות להשיג, בניסיון לעודד אותם להתחסן. בהצעה מצוין שהשימוש במידע יוגבל רק למטרה זו, וכי אופן העברת המידע, והרשאות הגישה למידע, יהיו כפופים להתחייבות לשמירת סודיות המידע, ולמחיקת המידע שהועבר עם תום הצורך בו.

השאלה העקרונית שנדונה בוועדה היא האם החשיבות של ההתחסנות מצדיקה את הפגיעה בפרטיות הציבור. השאלה נוגעת במיוחד בפרטיותם של אלה שלא התחסנו – בין אם בשל התנגדות עקרונית לחיסונים, חשש מהחיסון נגד קורונה, אי-גישה למוקדי החיסון או סיבה אחרת. עוד עלתה השאלה האם לאנשים שיקבלו את הגישה למידע ברשויות המקומיות יש כלים לענות על שאלות שיעלו מצד הציבור.

לפי נתוני משרד הבריאות מהבוקר - 4.4 מיליון אזרחים ישראלים כבר התחסנו לפחות במנה אחת של החיסון, ומתוכם 3.07 מיליון כבר קיבלו את המנה השנייה. המשמעות היא כי יותר מ-70% מהאזרחים מעל גיל 16 התחסנו. למרות זאת, במשרד הבריאות עדיין מוטרדים מהחלטתם של רבים שלא להתחסן, וחוששים מהדבקה המונית, בעיקר בחגיגות פורים.

"הצעת החוק מותירה הרבה סימני שאלה"

פרופ' חגי לוין, מומחה לבריאות הציבור, אמר בדיון בוועדה בכנסת: "חנה היא אישה בהריון בשנות ה-30 לחייה והיא מתלבטת האם להתחסן. למה היא צריכה להסביר את זה בטלפון למישהו במועצה המקומית? למה שמישהו ישתכנע מטלפון מגורם שהוא לא מכיר בעירייה? המידע הרפואי הוא בין אדם לבין הרופא שלו, וההצעה הזו היא פיל בחנות חרסינה שיפגע באמון התושבים,  ולא יעודד התחסנות".

מתחסנת במתחם חיסונים בתל אביבצילום: תומר אפלבאום

לדברי לוין, "גם כשהייתי רופא צבאי, באו המפקדים וביקשו לקבל מידע רפואי, למשל על התחסנות, מתוך טענה שהם מכירים את פקודיהם - וגם אז סירבתי, כי מי שמוסמך לתת מענה על שאלות רפואית הוא רק גורם רפואי. אם קופות החולים דלות במשאבים, אז שייתנו משאבים. רופאים, רופאות או אחיות יתקשרו לאזרחים, ואנשים לא ירגישו שהמידע שלהם עבר. קופות החולים הן הגורם הנכון לעשות זאת".

עו"ד טליה אגמון, משנה ליועץ המשפטי של משרד הבריאות, הסבירה: " התוכנית היא שהמידע יגיע רק לגורם שיבקש אותו באופן אקטיבי ממשרד הבריאות ויאמר מה הוא מתכוון לעשות - לרבות רעיונות ושיטות עבודה - ועל סמך זה מנכ"ל המשרד יחליט אם יש תועלת בהעברת המידע".

ראובן אידלמן, היועץ המשפטי של הרשות להגנת הפרטיות, הביע הסתייגות מהצעת החוק: "יש כאן מהלך תקדימי של עירוב הרשויות המקומיות בהיבטי בריאות הציבור", אמר. "הוועדה צריכה לבחון אם היתרון שיש לרשויות המקומיות בעידוד התחסנות הוא כזה שמצדיק העברת מידע אישי על כל תושב ותושב, להבדיל ממידע סטטיסטי".

בתגובה על הדברים אמר יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ: "תסביר לי כמה אנשים צריכים למות כדי שזה ייחשב מוצדק? חמישה מתים? עשרה? האם הפרטיות יותר חשובה מהחיים? מי שלא מתחסן מסכן אנשים אחרים. מי שהורג אדם בכביש בטעות ברגע אחד של היסח הדעת עלול ללכת לכלא, וכאן - כלום? החוק הזה בא כשלב ראשון. אני מקווה שבשלב הבא יגידו למי שלא התחסן - אל תבוא לעבודה. אם זה היה תלוי בי כך זה היה. היינו יוצאים מזה, ולא היינו יפי נפש".

ח"כ קארין אלהרר אמרה: "אני בעד התחסנות וקוראת לכולם ללכת להתחסן, אבל הצעת החוק מותירה הרבה סימני שאלה. אני רוצה לדעת בדיוק מה מתכוונים לעשות עם המידע. האם מתכוונים לעשות שיימינג לאנשים? למנוע מאנשים לעבוד? צריך לחדד את הדברים".

ד"ר שלי קמין פרידמן ממכון זולת אמרה: "אנחנו סבורים שלא מוצו אמצעים פחות פוגעניים בזכויות הפרט. אם יש תועלת במידע שיש לרשויות המקומיות, ראוי שהן יעבירו אותו לרשויות הבריאות ולא להפך".

עו"ד רחל אבידור הרשקוביץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הוסיפה: "ההגדרה של מורשי הגישה למידע נראית לנו רחבה מדי. יש להגביל את הגישה לבעלי תפקידים מסוימים או למספר אנשים שיורשו לגשת למידע. בנוסף, לפני שנותנים לרשות מקומית מידע צריך לקבל אישור של הרשות להגנת הפרטיות ומערך הסייבר הלאומי כדי להבטיח את אבטחת המידע".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker