לאן הולכים הדולרים שמשרד האוצר מוכר כדי לממן את הגירעון?

משרד האוצר ניסה כבר בעבר להחליש את השקל, אך ההשפעה של מהלכיו על השוק לא היתה דרמטית ■ אולי הפעם, כשהפעילות תתבצע עם רכישות דולרים שבנק ישראל התחייב להן, יהיה האפקט ניכר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הדפסת דולריםצילום: בלומברג

כל מי שמקשיב לחדשות, אפילו אם אינו בעל אוזן כלכלית רגישה, שמע בשבוע שעבר על הבור התקציבי העמוק שעמו סיימה ישראל את 2020: גירעון של 160 מיליארד שקל.

גירעון הוא גירעון. המדינה הוציאה בשנה שעברה 160 מיליארד שקל - שאין לה - כדי לממן דמי אבטלה, תוכניות סיוע לעסקים, העברות כספים לאזרחים, סיוע למערכת הבריאות וכמובן גם את שאר התקציב הרגיל. הכל מול הירידה בהכנסות ממסים.

מאיפה הכסף הזה? בדיוק כמו אצל כל משק בית גירעוני: מהלוואות, אוברדרפט. כדי לממן את כל זה, משרד האוצר הנפיק איגרות חוב בחו"ל בסך מיליארדי דולרים למשקיעים מוסדיים זרים, כמו גם איגרות חוב שקליות הנמכרות למשקיעים מוסדיים מקומיים.

שער הדולר

ומה קורה אז? איגרות החוב הישראליות נמכרות תמורת שקלים, והשקלים הללו משמשים את משרד האוצר למימון הגירעון. אבל מה עם איגרות החוב שישראל מכרה בחו"ל וקיבלה תמורתן דולרים? הרי משרד האוצר משלם את הוצאותיו בשקלים ולא בדולרים. איך מתבצעת ההמרה הזאת?

נתחיל באיך לא. אם משרד האוצר היה מגיע לשוק המט"ח כדי למכור מיליארדי דולרים, ואלה היו מצטרפים לעודפי הדולרים שממילא זורמים לישראל בשל ירידה ביבוא, השקעות ישירות והשקעות פיננסיות - השקל הישראלי כבר אולי היה נסחר בקידומת 2 - מספר שהדולר לא היה רחוק ממנו ביום חמישי שעבר, עת נסחר תמורת 3.11 שקלים. אז איך בכל זאת משרד האוצר מחליף דולרים לשקלים?

מתברר כי בניגוד למגזרים העסקי והאזרחי, החייבים לעבור בשוק כדי לבצע המרות מטבע, למשרד האוצר יש הסדר אחר עם ה"בנקאי שלו" - בנק ישראל. בנק ישראל קונה ממשרד האוצר את הדולרים שלא דרך השוק, ומספק לו בתמורה שקלים מתוך המאזן של הבנק. במילים אחרות: הפעילות של המשרד אינה משפיעה על השערים.

שר האוצר ישראל כ"ץצילום: אמיל סלמן

ועוד שאלות: האם אותם שקלים הנמסרים למשרד האוצר תמורת הדולרים ומיד מועברים לציבור אינם מגדילים את כמות הכסף במשק? האם זה יכול לגרום לאינפלציה? התשובה היא לא. הסיבה היא שהבנק ״מעקר״ את תוספת השקלים הללו על ידי מכירת איגרות חוב קצרות לציבור הישראלי - מק״מ (מלווה קצר מועד), כך שכמות הכסף לא משתנה. הנקודה החשובה היא שהמרות המטבע הללו אינן מגיעות לשוק הפתוח - ולכן הן לא משפיעות על שער הדולר.

ומה בנק ישראל עושה עם הדולרים הללו? הם כמובן מצורפים ליתרות המט"ח שבנק ישראל מנהל עבור הציבור. ואכן, ההמרות הללו היו ב-2020 אחת הסיבות לזינוק בסך היתרות לכ-170 מיליארד דולר. ביולי, לדוגמה, הומרו דולרים כאלה בסך 1.1 מיליארד דולר - אמנם לא סכום חריג ביחס לרכישות הדולרים במסגרת המדיניות לעצירת ההתחזקות של השקל, אבל גם לא זניח.

סביב החובות הללו נפתח באחרונה אצל החשב הכללי דיון מעניין: האם ראוי שמשרד האוצר יקנה הגנות על שער הדולר כדי ״לשריין״ שער דולר נמוך ביחס לשקל - עבור התאריכים העתידיים של החזרי החובות הללו? זה הגיוני אם במשרד האוצר חושבים כי הדולר צפוי לעלות, אולי בעקבות תוכנית הרכישות של בנק ישראל. בנוסף, ולא פחות חשוב, פעולה כזו כשלעצמה עשויה להחליש את השקל, לרווחת היצואנים ומגזר ההיי-טק.

זו לא תהיה פעם ראשונה שמשרד האוצר עושה פעולות כאלה בניסיון להחליש את השקל, אך בעבר ההשפעה שלהן על השוק לא היתה מאוד דרמטית. אולי הפעם, כאשר הפעילות תתבצע יחד עם רכישות הדולרים שבנק ישראל התחייב להן בשבוע שעבר, האפקט יהיה משמעותי יותר.

ללא קשר לשיקולי המטבע, ראוי לזכור: עם גירעון של 160 מיליארד שקל ב-2020 וגירעון גדול שצפוי גם ב-2021, המימון של האובדרפט הזה לא מובן מאליו. בשנה שחלפה היה לישראל די קל: הריבית הדולרית סופר-נמוכה, ישראל נהנית מדירוג חוב גבוה (שאושרר באחרונה על ידי כל חברות הדירוג), ויכולת הגיוס שלה בשווקים הבינלאומיים היא טובה.

אמיר ירון, נגיד בנק ישראלצילום: אייל טואג

אלא שכל זה אינו מבטיח ארוחת חינם גם בעתיד. כבר עתה התוכנית של נשיא ארה"ב הנכנס, ג׳ו ביידן, להזרים למשק האמריקאי טריליוני דולרים, בגיבוי סנאט בשליטה דמוקרטית, גורמת לריבית הדולרית להתחיל לטפס. נכון: הריבית הדולרית עדיין נמוכה משמעותית מזו שהיתה בעת שישראל ביצעה את הגיוסים הגדולים במארס-אפריל, בשיא משבר הקורונה בשווקים, אבל עתה היא שוב מטפסת - וזו עלייה שגם ישראל תצטרך לשלם עליה בפעם הבאה שתבקש לגייס כסף בחו״ל בריבית דולרית.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker