שפל של כ-35 שנה: הגירעון ב-2020 הגיע ל-160 מיליארד שקל

הגירעון העמוק, בגובה 11.7% מהתוצר המקומי הגולמי החזוי ל-2020, נגרם הן בשל ירידה בהכנסות שהיו חזויות ל-2020, על רקע המשבר הכלכלי, ובעיקר נוכח הגידול החד בהוצאות הממשלה ■ מאז אמצע שנות ה-80 לא נרשם בישראל גירעון דו ספרתי

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חניכת קו הרכבת לירושלים בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה דאז ישראל כ"ץ
נתניהו וכ"ץצילום: עמוס בן גרשום / לע"מ

הגירעון בתקציב המדינה הגיע ב-2020 לשפל של כ-35 שנה - 11.7% מהתוצר המקומי הגולמי החזוי ל-2020, שהם 160.3 מיליארד שקל. הגירעון נרשם בעיקר על רקע גידול בהוצאות הממשלה כחלק מהתמודדות עם משבר הקורונה. הגירעון בישראל יהיה גבוה משמעותית יחסית לממוצע העולמי, כ-9% ב-2020.

מאז אמצע שנות ה-80 לא נרשם בישראל גירעון דו ספרתי. ב-1984 על רקע המשבר הכלכלי החריף, הגירעון הגיע לכ-14%, אך מאז נחקקו חוקים שהגבילו את ההוצאה וקבעו יעד לגירעון. בשנה החולפת הממשלה "עקפה" את החוקים האלה באמצעות יצירת "קופסאות" קורונה תקציביות שנועדו לתוכניות הסיוע להתמודדות בקורונה, ואלה היו הגורם המרכזי לגירעון הגבוה. 

מה גרם לגירעון העמוק?

הגירעון העמוק נגרם הן בשל ירידה בהכנסות שהיו חזויות ל-2020, על רקע המשבר הכלכלי. ואולם הפגיעה בהכנסות לא היתה משמעותית כל כך כמו הגידול החד בהוצאות הממשלה. בסך הכל הוציאה הממשלה ב-2020 487.5 מיליארד שקל ב-2020. זהו גידול של 19.7% בהוצאה לעומת 2019 (כולל הגידול בחוב - תשלומי הקרן והריבית). 

צילום: קובי גדעון / לעמ

הגירעון כולל בתוכו את הגירעון שהממשלה "ירשה" מ-2019, לצד הוצאות נוספות. כך, הגירעון ב-2019, שממנו נגזר גם התקציב ההמשכי של 2020, היה 3.7% - כ-52.2 מיליארד שקל. מלבד זאת התקציב ההמשכי כלל תוספת תקציבית של 10.1 מיליארד שקל, שאושרה בממשלה.

הסעיף שהזניק את הגירעון היה קופסאות הקורונה בהיקף של 68.6 מיליארד שקל ב-2020, מתוך תוכנית כוללת של כ-80 מיליארד שקל במסגרת תוכנית תקציבית כוללת של כ-84 מיליארד שקל ל-2020 במסגרת תוכנית הסיוע. 

הגירעון נוצר גם על רקע ירידה מתונה יחסית בהכנסות המדינה. בהכנסות המדינה ממסים חלה ירידה של 6.5 מיליארד שקל לאחר גבייה של 310.9 מיליארד שקל. הסעיף העיקרי שירד הוא מסים עקיפים, למשל מע"מ, בעוד שבגבייה ממסים ישירים חל שינוי מינורי יחסית של 0.7%-. במקביל, השנה נרשם קיטון בהכנסות אחרות, בעיקר תשלומים שהיו אמורים להתקבל מהביטוח הלאומי שנותרו אצל  המוסד במסגרת תוכניות הקורונה. הקיטון בהכנסות ממקורות אחרים כולל הביטוח הלאומי הגיע ל-22.9 מיליארד שקל. 

האם באמת הכנסות המדינה כמעט לא התכווצו?

הירידה המתונה יחסית בהכנסות המדינה ממסים אינה משקפת את התמונה האמיתית. למעשה, הירידה בהכנסות המדינה ממסים באופן יחסי לתחזית ההכנסות ל-2020 היתה חדה יותר - 19.3 מיליארד שקל. אם בוחנים את הירידה הכוללת בהכנסות, כולל "הכנסות אחרות", הרי שההכנסות בפועל רחוקות מהתחזית ל-2020 בכ-43 מיליארד שקל. 

הירידה בהכנסות נובעת מהפגיעה הכלכלית במשק כתוצאה מהמגבלות על הפעילות העסקית. עם זאת, הירידה בהכנסות היתה מתונה יחסית בעיקר משום שההגבלות על הפעילות העסקית היו בעיקר בתאגידים עם פריון נמוך ובקרב עובדים בעלי שכר נמוך, שהפגיעה בהם היתה מינורית יחסית להכנסות ממסים.

"הירידה בהכנסות מלמדת אותנו שההכנסות נפגעו במשבר הזה פחות ממה שנפגע התוצר ושוק העבודה", הסבירה הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג. "זה משבר שמתנהג שונה ממשברים קודמים. במשברים קודמים ההכנסות נפגעו מבחינת ירידה במסים יותר מאשר הירידה בתוצר. הפגיעה במשבר הזה היתה יותר בקרב עובדים בשכר נמוך ופירמות עם פיריון נמוך, ולכן התוצאות שאנחנו רואים". 

על מה מבוסס חישוב הגירעון ל-2020?

הגירעון ל-2020 הוא ביחס לתוצר המקומי הגולמי, ונועד לשקף את היחס בין החוב הממשלתי להיקף התוצרת של המשק. הגירעון הנוכחי מבוסס על תחזית עדכנית של האוצר, אופטימיות הרבה יותר, לפיה הירידה של התוצר היתה 3.3% בלבד. 

התחזית הזו אופטימית הרבה יותר ליחסית לתרחישים פסימיים במהלך 2020 שלפיה הירידה בתוצר תגיע אפילו ל-6.5%. בבנק ישראל שיפרו גם הם באחרונה את התחזית להתכווצות בתוצר של 3.7% בלבד. 

הירידה בתוצר בישראל תהיה מתונה יחסית לרידיה של 5.5% בתוצר בממוצע ה-OECD. "הסיבה לירידה המתונה בישראל היא ההיי-טק שתופס חלק יותר משמעותי בכלכלה הישראלית, וכן הייצוא שכמעט לא התכווץ בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. זה נתון מאוד חיובי", אמרה גרינברג. "יצוא הסחרוות עלה ב-3.6% והשירותים בכ-11% לעומת יצוא התיירות שנפל אך משקלו בתוצר נמוך יותר. הצריכה הפרטית נפגעה כן באופן משמעותי גם בהשוואה בינלאומית ולכן בראייה כללית לפי התחזית שלנו התוצר ירד ב-3.3%. עיקר הפגיעה היתה בסגר הראשון, ואילו בסגר השני והשלישי היתה להם משמעות אבל עוצמתם פחותה יחסית. ברבעון הרביעי תהיה גם צמיחה שלילית אבל הרבה יותר מתונה".

איפה ישראל בהשוואה בינלאומית?

במסגרת הדיווח של משרד האוצר הועברה גם הערכה לגבי היקף הגירעון הממשלתי בישראל יחסית לעולם. עם זאת, נתוני הגירעון של ישראל הם במסגרת אומדן עדכני, וההשוואה של אומדנים דומים לחו"ל נעשית על בסיס אומדנים קודמים יותר של OECD.

כך, הגירעון בישראל יהיה גבוה יחסית לעומת ממוצע עולמי של 9.0%. המדינות שירשמו את הגירעון הגבוה ביותר הן אלה שנפגעו באופן החד ביותר ממשבר הקורונה. בריטניה, קנדה וארה"ב יירשמו גירעון של כ-15% מהתוצר, וגם איסלנד ואוסטרליה ירשמו גירעון גבוה מאשר בישראל.

צפי הגירעון - מחודש מאי

רוב מדינות העולם ירשמו ב-2020 גירעון נמוך יותר, לפי התחזית. כך, בצרפת, יוון ואטוסטריה הגירעון ינוע סביב 10%. במדינות הייחוס שנוגע להשוות את ישראל אליהן הגירעון יהיה נמוך יחסית עם 8.2%, ובמדינות כמו גרמניה, שוויץ ואירלנד הגירעון ינוע סביב 4%-6%. 

איך מימן האוצר את הגירעון?

המימון התקציבי של הגירעון האלה הגיע ברובו, כמעט 85 מיליארד שקל, מתקציב המדינה, וכ-12 מיליארד שקל מתקציב הביטוח הלאומי - כלומר האוצר הותיר בידי הביטוח הלאומי כספים מהגבייה של המוסד. 

כדי לממן את הגירעון נאלץ החשב הכללי לגייס הון בהיקפים משמעותיים הרבה יותר. כך, ב-2020 גייס האוצר הלוואות מהשוק המקומי בהיקף של 191 מיליארד שקל (לעומת 110 מיליארד שקל  ב-2019) ומחו"ל בהיקף של 74.4 מיליארד שקל (לעומת 11 מיליארד שקל ב-2019).

אף שהחשב הכללי גייס הרבה יותר כסף במהלך 2020, הריבית על החוב הממשלתי ירדה מ-29.9 ב-2019 ל-27.6 מיליארד שקל ב-2020. גם ההחזר על קרן החוב לא עלה באופן חד. הסיבה לכך היא מפני שאת הגידול בתשלומי הריבית והחזר קרן החוב - סעיפים כבדים וקשיחים שמקשים על פעילות הממשלה - נתחיל לראות רק ב-2021, אז תתחיל המדינה להעביר את תשלומי הריבית על ההלוואות שגויסו ב-2020 וגם תשלום קרן החוב יגדל משמעותית. 

מה הסעיף המתפיע שגרם לגידול חד בהכנסות המדינה?

כמעט בכל סעיפי ההכנסות של רשות המסים חלה ירידה בהכנסות ב-2020 (ינואר-נובמבר) לעומת שנה קודמת. אבל יש סעיף אחד שבו חל זינוק של 71% בהכנסות המדינה ממסים - ניכויים מניירות ערך, או המס שגובה המדינה על רווחים בשוק ההון. 

הסיבה לכך ברורה. במהלך החודשים הראשונים של המשבר, לאור הירידות בבורסה, מיהר הציבור למכור את ניירות הערך שברשותו ולפדות קרנות נאמנות. הציבור החמיץ כל את הראלי בשווקים בהמשך השנה, אבל מי שהרוויח מכך היתה המדינה. הכנסות המדינה מניכויים בניירות ערך עלו מ-1.6 מיליארד שקל ב-2019 (ינואר-נובמבר) ל-2.7 ב-2020. עם זאת, מדובר כמובן בשיעור נמוך יחסית לעומת הירידה בגבייה בשאר סעיפי הכנסות רשות המסים.

הירידה החדה ביותר חלה על המס על הדלק, וזאת לאור הצניחה ברכישת דלק לאור שלושת הסגרים. הירידה בהכנסות המדינה ממס על הדלק ירדה בכמעט 13% בינואר-נובמבר 2019 לעומת התקופה המקבילה ב-2019. בנוסף, גם המס על היבוא ירד בחדות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker