מגפה סטטיסטית: איך ייתכן שנתוני הלמ"ס משקפים צמיחה גבוהה במיוחד?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישרה על זינוק של כ-38% בתמ"ג ברבעון השלישי של 2020 לעומת הרבעון השני - אך אם בוחנים מקרוב הנתונים מגלים תמונה אחרת לגמרי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוק מחנה יהודה בירושלים בשגרת הקורונהצילום: אוהד צויגנברג
סמי פרץ

אם מדינת ישראל היתה מניה, הכותרת של הודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על הזינוק החד בצמיחת המשק ברבעון השלישי של 2020 היתה גורמת לנו להתקשר מיידית למנהל ההשקעות ולצרוח עליו "תקנה!". אבל אם היינו משתהים לרגע, וקוראים את ההודעה עד הסוף, סביר להניח שהיינו מוותרים על הרעיון.

הכותרת של הודעת הלמ"ס בישרה על זינוק של 37.9% בחישוב שנתי בתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) ברבעון השלישי של 2020 לעומת הרבעון השני. לא זכור לנו שיעור צמיחה כזה בעשורים האחרונים במשק, ודאי לא בתקופת משבר חמור. מה קרה כאן? ובכן, לא קרה הרבה. אלה נפלאות הסטטיסטיקה.

הרבעון השני של 2020 היה גרוע במיוחד עקב משבר הקורונה, אבל ברבעון השלישי המשק חזר לפעילות סדירה, מאות אלפי עובדים בחל"ת חזרו לעבוד ואפילו עסקי ההתקהלויות – הברים, המסעדות וחלק מבתי המלון עבדו ונהנו מהעובדה שהישראלים תקועים בישראל ונאלצים לבזבז את כספם כאן במקום בחופשות בחו"ל.

הרבעון השני כולל את אפריל שבו היה סגר והשפעות הקורונה עליו היו חזקות יותר מאשר ברבעון השלישי שבו הוטל סגר לקראת סופו (בראש השנה). אם רוצים לבחון טוב יותר מה קרה ברבעון השלישי, מוטב להשוות אותו לרבעון השלישי של 2019, שבו רואים ירידה של 1.4% בתמ"ג, ירידה של 9.7% בצריכה הפרטית, וירידה של 10.8% בהשקעה בנכסים קבועים.

חזרנו שלוש שנים לאחור

הקורונה היא מגפה קשה שמחוללת שמות בבריאות, בכלכלה והחברה, אבל גם בסטטיסטיקה. התנודות החדות בנתונים משקפות את הטלטלה שהכלכלה עוברת מאז הגעת הנגיף לכאן ומה שהוא גרם – סגר ראשון, שחרור של הסגר וסגר שני שטרם הוסר לגמרי. לכן, מוטב לבחון נתונים מעט יותר ארוכי-טווח, למשל, את שיעור הירידה בתוצר מתחילת 2020 – 3%. למי שזה נשמע מעט מדי נוכח האבטלה העצומה, קריסת העסקים וכמה פרמטרים כלכליים קשים נוספים, נזכיר כי בשנה רגילה המשק צומח בכ-3.5%. כלומר, הפגיעה הכלכלית היא לא התכווצות של המשק ב-3% אלא גם אותם אחוזי צמיחה שהיינו אמורים לראות כאן ולא נראה עקב המשבר.

אחד הנתונים החשובים בישראל - עקב הריבוי הטבעי הגבוה - הוא מדידת התוצר לנפש. לפי נתוני הלמ"ס, חזרנו ברבעון השלישי שלוש שנים אחורה לתוצר לנפש הזהה לזה שנרשם ברבעון השני של 2017 – כ-36 אלף דולר.

כדי להבין מעט את הטרלול הסטטיסטי שחולל משבר הקורונה, כדאי להיזכר במה שראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר כשפורסמו נתוני הרבעון השני. הוא אמר אז כי ישראל במצב טוב יחסית למדינות המפותחות שנפגעו הרבה יותר מאתנו. זה היה נכון. אלא שכעת התהפכה התמונה ואותן מדינות, שהציגו ירידה חדה יותר מזו של ישראל בצמיחה, רשמו ברבעון השני גידול חד יותר. התוצר בישראל צמח ב-8.4% ברבעון השלישי, אך במדינות כמו צרפת (עלייה של 18.2%), ספרד (עלייה של 16.7%) ואיטליה (עלייה של 16.1%) נרשמה התאוששות גדולה יותר. כעומק הנפילה – כך גובה הזינוק. אנחנו עדיין במקום סביר באמצע.

אם בוחנים את השינוי בתוצר ברבעון השלישי לעומת הרבעון המקביל ב-2019 אנחנו במקום יחסי טוב. אצלנו התוצר ירד ב-1.4% בדומה לדרום קוריאה, ואילו בשאר מדינות אירופה הירידה חדה וגבוהה פי 5-3 לעומת ישראל. זה קשור למבנה הכלכלית הישראלית שנשענת על היי-טק שכוחו נשמר ואף התחזק במהלך משבר הקורונה. בנוסף, ניתן משקל קטן לתיירות בכלכלה בהשוואה למדינות אירופה שבהן התיירות היא ענף כלכלי חזק. אם רוצים לשמוח לרגע – אפשר להסתכל על הנתונים היחסיים. אם רוצים לטפל באתגרי הכלכלה – כדאי להסתכל יותר על הודעות הלמ"ס ושירות התעסוקה שעוסקות באבטלה הגבוהה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker