נתניהו גאון, אבל יש אדם אחד שלא ייתן לו לנצח הפעם

אחרי כל התחמונים, השקרים וההתקרבנות, בנימין נתניהו נותר כפוף לשלטון החוק - והקביעה של ועדת הכספים אינה משחררת אותו מהחובה לשלם מסים על הוצאותיו הפרטיות ■ עכשיו זה תלוי ביועץ המשפטי לממשלה ובחשב הכללי שיזכירו לו זאת

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בנימין ושרה נתניהו, בשנה שעברה. בכיר לשעבר במשרד רה"מ: "זה האופן המטורף שבו הם תופסים את עצמם מול יתר בני האנוש"
בנימין ושרה נתניהו, בשנה שעברהצילום: Dan Balilty / NYT

חייבים להודות: בנימין נתניהו הוא גאון שיווקי. עובדה, בשבוע האחרון הוא הצליח לדרוש מהמדינה כיסוי הוצאות פרטיות בביתו בקיסריה ביותר מ-300 אלף שקל בשנה, עבור בית שמאויש כנראה פחות משמונה ימים בחודש; לדרוש מהמדינה לשלם לו גם את המס עבור ההוצאות הפרטיות הללו, ואחרי כל זה גם להפוך את עצמו לקורבן.

"בעקבות עתירה של איש שמאל קיצוני נעשה ניסיון שערורייתי להטיל על ראש הממשלה נתניהו קנס חסר תקדים על הוצאות מעון ראש הממשלה מחוץ לירושלים, בניגוד גמור לחקיקת הכנסת ולהחלטות ועדת הכספים. מאז קום המדינה לא הוטל קנס כזה על אף ראש ממשלה", נכתב בתגובתו לפרסומים בדבר חוב של 600 אלף עד מיליון שקל לרשות המסים, שנתניהו מסרב לשלם, ודורש מהכנסת כי תפטור אותו מהחוב הזה. אין ספק, האיש גאון.

בעקבות נתניהו: "גם שרים וחברי כנסת יבקשו שהמדינה תשלם את כל הוצאותיהם האישיות" | האזינו לאינטרסנטים

אלא שהגאונות לא יכולה לעקשנות של "איש השמאל הקיצוני", כלומר עו"ד שחר בן מאיר. הוא כבר ניצח את ראש הממשלה בעתירה לבג"ץ שבה נאלץ נתניהו להסכים לשלם מס על ההטבות שהוא מקבל בביתו הפרטי, ולא מתכוון להניח לנתניהו לחמוק מתשלום המס הזה גם להבא. זאת למרות שוועדת הכספים של הכנסת העניקה לנתניהו גילום מס - נקבע שהמעסיק, מדינת ישראל, תשלם את חוב המס במקום נתניהו.

עו"ד שחר בן מאיר
עו"ד שחר בן מאירצילום: מגד גוזני

במכתב ששלח בן מאיר ליועצת המשפטית של ועדת הכספים של הכנסת, הוא חושף את חוסר הסבירות הקיצוני בהחלטת הכנסת. ראשית, ועדת הכספים ניהלה דיון שכל תכליתו היה להעניק הטבה כספית אישית לאדם אחד. זהו ניצול לרעה של שררה לשם השגת טובת הנאה אישית על חשבון המדינה.

שנית, זו הפרה של כללי השוויון. כל אדם אחר הסבור שרשויות המס טועות בדרישתם ממנו צריך לפנות בערר לפקיד השומה או לבית המשפט. רק שבמקרה של נתניהו, לא סתם בית משפט אלא בג"ץ כבר קבע שיש חובת מס, ונתניהו עוקף את ההליך המקובל לחלוק על חובות המס באמצעות הכנסת.

שלישית, ההחלטה התקבלה בלא כל מצע עובדתי. ועדת הכספים לא ידעה מה היה מצב תשלומי המס של ראשי ממשלה קודמים, היא לא יודעת מהי שומת המס שחלה על נתניהו - ושעכשיו המדינה תצטרך לשלם במקומו - והיא גם לא חיפשה ולא העמידה מקור תקציבי לתשלום המס הזה על ידי המדינה.

רביעית, זו החלטה פרסונלית ורטרואקטיבית. לוועדת הכספים אין כלל סמכות לקבוע החלטות פרסונליות, היא יכולה לקבוע רק נורמה כללית. במקרה הזה, נורמה כללית לגבי השכר של סגני שרים ושרים, בהם כלול ראש הממשלה. או שיתוקן החוק כך שכל השרים וסגני השרים יהיו זכאים לגילום מס עבור ההוצאות בבתים הפרטיים, או שלא יינתן גילום כזה לאף אחד.

גולדה מאיר
גולדה מאירצילום: AP

חמישית, ומשעשע מכל: בן מאיר נכנס לבדוק את הקביעה של נתניהו כי ההחלטה לדרוש ממנו תשלום מס היא "קנס, שלא הוטל כמותו על אף ראש ממשלה מאז קום המדינה".

בן מאיר מצרף למכתבו שני מסמכים. האחד, מ-1956 - ראש הממשלה המכהן הוא דוד בן גוריון, ורשות המסים דאז מאשרת מדיניות בנוגע לדירות שרד שניתנו לשרים בירושלים. הכלל שנקבע הוא שאם לשר יש טובת הנאה מהשימוש בדירת השרד, הרי שהוא יחויב במס על השימוש בדירה.

המסמך השני הוא פירוט ההוצאות בביתה הפרטי של ראשת הממשלה גולדה מאיר ב-1969. מתברר שמאיר התבקשה לשלם את ההוצאות הפרטיות בביתה הפרטי, בסכום קבוע של 150 לירות בחודש. לא רק, אלא שב-10 באוגוסט 1969 מבקשת מזכירתה ממחלקת הכספים במשרד ראש הממשלה לחייב את מאיר ב-150 לירות נוספות, מעבר למכסה החודשית הקבועה, "לרגל האורחים האישיים ששהו בבית ראש הממשלה בחודש יולי". וגולדה, נזכיר, התגוררה בגפה בדירה זעירה בתל אביב, ולא בווילה מפוארת עם בריכה בקיסריה.

טענת כזב

המסמך שבו ביקשה מאיר לחייב אותה ב-150 לירות
המסמך שבו ביקשה גולדה מאיר לחייב אותה ב-150 לירות

"מה שב-1969 נראה מובן מאליו, כי ראשת הממשלה משלמת על הוצאות פרטיות - ב-2020 נראה כמובן מאליו לנתניהו שגם את המס על תשלום שמקבל ראש הממשלה על הוצאות פרטיות צריכה המדינה לשלם", כותב בן שחר. בקיצור נמרץ, הטענה של נתניהו כי הדרישה שהוא ישלם מס על הוצאותיו הפרטיות היא קנס שלא היה כדוגמתו מאז קודם המדינה, היא כמובן טענת כזב.

מה שהיה טוב לבן גוריון ולמאיר, כמובן שאינו מספיק עוד לנתניהו. התפישה הדמוקרטית לפיה ראש הממשלה הוא משרת הציבור התהפכה אצל משפחת נתניהו - שמשוכנעת שהציבור הוא משרת שלה, ולכן חובה על הציבור לממן את רמת החיים היוקרתית שהמשפחה התרגלה לה בקיסריה.

משפטית ועובדתית, עם זאת, זהו אינו המצב. גם גילום המס שאושר לנתניהו בוועדת הכספים השבוע, וגם הפטור לכאורה ממס שסידר לו ח"כ מיקי זוהר מ-2018 ואילך, הם הטעיה. בכל המקרים ועדת הכספים נאלצה להכיר בעליונותו של שלטון החוק, ולכן נאלצה לקבוע כי הפטור ממס וגילום המס יחולו רק על ההוצאות שהן "בקשר לתפקידו כראש הממשלה". בפועל, נתניהו אמור להמשיך לשלם מס על הוצאות פרטיות שאינן "בקשר לתפקידו כראש הממשלה", בדיוק כפי שקבעה פסיקת בג"ץ ושבעקבותיה הוצאה לנתניהו שומת מס של 600 אלף עד מיליון שקל. דה פקטו, המצב המשפטי לא השתנה, והמדינה אמורה להמשיך לחייב את נתניהו לשלם מסים על ההוצאות הפרטיות שלו.

ואולם מה שהשתנה הוא התהליך של גביית המס מנתניהו. מעתה יהיו אלה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, והחשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, שיצטרכו לקבוע מה הן הוצאות פרטיות "בקשר לתפקיד" ומה אינן כאלה. המעסיק של נתניהו, החשב הכללי, הוא זה שאמור לקבוע מעתה עבור רשות המסים על מה היא אמורה לגבות מס ממנו.

הבית שבו היתה דירתה של גולדה מאיר ברמת אביב
הבית שבו היתה דירתה של גולדה מאיר ברמת אביבצילום: משה גלעד

זהו מצב מופרך. הוא שקול לכך שהחשב של חברת טבע יקבע עבור פקיד השומה אם דירת השרד שהחברה העמידה למנכ"ל צריכה להיות חייבת במס או לא. ברור לחלוטין שרשות המסים לא תאפשר לעולם לחשב כלשהו לומר לה על מה היא צריכה לגבות מס.

במקום שפקיד השומה יהיה האיש הרע שתובע מס, החשב הכללי והיועץ המשפטי יצטרכו להיות אלה שפוסקים אם ההוצאות של ראש הממשלה בביתו הפרטי חייבות במס. ברור שזה לא צודק ולא סביר לדרוש זאת מהפקידים, אבל אם כבר נגזר עליהם הם צריכים למלא את תפקידם.

למרות כל התחמונים והלחצים, החוק ממשיך לחול על נתניהו - הוא אמור להמשיך לשלם מס על הוצאות פרטיות שאינן "בקשר לתפקידו כראש הממשלה". החשב הכללי באוצר והיועץ המשפטי לממשלה חייבים לציית לחוק - וחייבים להמשיך ולגבות מנתניהו מסים על הוצאות פרטיות שאינן קשורות למלוי תפקידו. בפועל, המצב החוקי הוא שנתניהו עדיין חייב לרשות המסים 600 אלף עד מיליון שקל, וצריך לוודא שהוא משלם אותם. בן מאיר מתכנן כבר עתירה נוספת, בדיוק בנקודה הזו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker