הנתונים נחשפים: הבנקים אישרו 50% מההלוואות למסעדות - וכמה קיבלו המלונאים?

קרן ההלוואות לעסקים בסיכון, בסך 4 מיליארד שקל, תיפתח בקרוב ■ בקרן הרגילה חולקו כבר כ-13 מיליארד שקל ■ נתוני האוצר מלמדים: דווקא בכמה ענפים שנפגעו במיוחד ממשבר הקורונה - כמו בתי מלון, מסעדות ובתי קפה - שיעור האישורים גבוה מהממוצע

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מלצר עם מסיכה ומגן מגיש לסועדת אף היא עם מסיכה, את החשבון
מלצר עם מסכה ומגן במסעדהצילום: Stephanie Keith / Getty Images N

אם לא יהיו עיכובים נוספים, תתחיל לפעול בימים הקרובים קרן ההלוואות לעסקים בסיכון, שבה תינתן ערבות מדינה בשיעור מוגדל — 60% במקום 15% על סך תיק ההלוואות — לעסקים שלא הצליחו עד כה לזכות באשראי הנחוץ להם להתמודדות עם משבר הקורונה.

במשרד האוצר שומעים כבר כחודשיים את התחינות להקמת קרן כזאת — לא רק מצד בעלי עסקים, אלא גם מבנק ישראל, שקרא להגדיל פי כמה את שיעור הערבות.

הטענה הרווחת שנשמעה היא כי  קרן ההלוואות הנוכחית - שממנה חולקו כבר הלוואות בסך כ-13 מיליארד שקל לעסקים קטנים ובינוניים - אינה נותנת מענה לצרכים של כמה ענפים, ובראשם מסעדות, בתי קפה ובתי מלון.

לפי טענה זו, ערבות מדינה בשיעור 15% אינה מספיקה כדי לטפל בסלידה של הבנקים ממתן אשראי לענפים אלה — מסעדות ובתי קפה שגם בימי שגרה רבים מהם נסגרים, ובתי מלון, שככל הנראה יתקשו להרוויח כסף בקרוב, עקב עצירת התיירות הנכנסת.

במשרד האוצר סירבו במשך שבועות ארוכים להציג לציבור ולכנסת נתונים על סוגי העסקים שמצליחים או אינם מצליחים לקבל אשראי מהקרן. עתה, ניתוח שנערך במשרד מאתגר את הטענות לאפליה ענפית.

ההיי-טק בקושי נפגע? אז שיסתדר בלי הלוואות

זכו לאמון

ביום רביעי הודיע משרד האוצר כי עד כה הוגשו כ-63 אלף בקשות להלוואות בערבות המדינה, שמהן נדונו כ-46 אלף (כ-73% מהבקשות שהוגשו), ואושרו כ-33 אלף (כ-52% מהבקשות שהוגשו, וכ-72% מאלה שנדונו).

ניתוח ההלוואות לפי ענפי המשק מתבסס על הבקשות שהוגשו עד המחצית השנייה של מאי. באותה עת, אף שכשני שלישים מהבקשות שנדונו אושרו — שיעור הבקשות שאושרו מתוך אלה שהוגשו היה 42% בלבד.

הנתונים מלמדים כי בקשות רבות אושרו דווקא בכמה ענפים שלפי רוב ההערכות, פגיעת המשבר בהם היתה קשה - ענפי קמעונות כמו חנויות ספרים, עיתונים, ציוד משרדי וצורכי כתיבה (58%) וחנויות לציוד ספורט ואופניים (57%). חלק מהעסקים בענפים אלה הצליחו להגביר בתקופת המשבר את פעילותם המקוונת.

משיעורי אישור גבוהים נהנו גם כמה ענפי מסחר סיטוני - למשל צורכי חשמל (64%) ותכשיטים, שעונים וחפצי חן (ענף זה היה שיאן האישורים - 70%).

החלוקה לענפים מבוססת על המיון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השתייכות העסקים לענפים נקבעה לפי הצהרתם בעת פתיחת תיקם במע"מ, עם הקמת העסק.

שיעורי אישור גבוהים מהממוצע נמצאו גם ב"ענפים בסיכון": 50% בענף בתי הקפה, 51% בענף המסעדות, ו-64% בענף בתי המלון וההארחה. מסעדות ובתי קפה הגישו כ-2,100 בקשות בסך הכל, ועסקים נוספים מתחום שירותי המזון מסווגים בענפים כמו שירותי הסעדה פרטיים (שבו אושרו 53% מהבקשות) וקיוסקים, דוכנים ומזנונים (39% בלבד).

דיזנגוף סנטר במהלך משבר הקורונה
דיזנגוף סנטר במהלך משבר הקורונהצילום: תומר אפלבאום

לסוכנויות נסיעות, שפגיעת המשבר בהן היתה מוקדמת וחריפה, אושרו 50% מהבקשות שהוגשו להלוואות. שאר הבקשות נדחו או עדיין לא נדונו — וייתכן שהדיון בהן נדחה בגלל הערכות כי הסיכויים לאישורן נמוכים.

שיעורי אישור קרובים לממוצע, אך גבוהים ממנו, נמצאו בענפים כמו עבודות עפר וסלילת כבישים (47%), גני ילדים (44%), ופרסום (43%).

שיעור אישור דומה לממוצע (42%) נמצא בענפים כמו עיצוב אופנה, הובלת מטענים ובנייה של מיזמי תשתיות.

לממוצע התקרבו מלמטה ענפים כגון עיצוב שיער וטיפולי יופי; הפקת אירועים; וקבלנות בניין (כולם — 39%).

לעומת זאת, משיעור אישור נמוך במיוחד סבלו עסקים בענפים כמו משפחתונים ופעוטונים (36%), וגם ענפים שעסקים רבים בהם יכלו לשמר את רוב פעילותם גם בעת השבתת המשק — כמו מחקר ופיתוח (מו"פ) בהנדסה ובמדעי הטבע (24%), מרכזי מו"פ תוכנה (27%), מכירה קמעונית דרך הזמנות בדואר ובאינטרנט (29%) ויזמות בנייה (32%).

הנתונים אינם מעידים כי עסקים אלה נהנים משפע של אשראי זול. הנתונים מתייחסים רק לבקשות שהוגשו להלוואות, ולכן אינם כוללים עסקים שנמנעו מבקשת אשראי, מפני שהניחו — או מפני שנרמז להם במערכת הבנקאות — כי פניהם יושבו ריקם. עם זאת, באגף החשב הכללי שבמשרד האוצר סבורים כי הנתונים מלמדים, לכל הפחות, כי ההלוואות שניתנו עד כה סיפקו מענה למגוון רחב של ענפים.

על כן, הקרן החדשה שתיפתח כעת — שאינה קרן נפרדת, אלא מסלול בקרן שכבר פעילה — תוגדר כ"מסלול ייעודי לעסקים קטנים ובינוניים הנמצאים בסיכון גבוה", ולאו דווקא לעסקים מ"ענפים מסוכנים".

לישון טוב יותר

ישראל כ"ץ
ישראל כ"ץצילום: עופר וקנין

שר האוצר, ישראל כ"ץ, פנה בשבוע שעבר לוועדת הכספים של הכנסת בבקשה שתאשר ערבות מדינה בשיעור 60% (על תיק ההלוואות כולו) לשם הקמת המסלול החדש, שיוגבל בינתיים ל–4 מיליארד שקל.

במשרד האוצר מקווים לקבל את אישור הוועדה השבוע, ולהוציא לדרך את המסלול החדש במהירות.

המשא ומתן בין המשרד לבנקים על תנאי ההלוואות כבר נוהל, והתנאים שבהן יוענקו ההלוואות אמורים להיות דומים לאלה שבמסלול הרגיל.

התנאים כוללים הגבלה על הריבית בהלוואות (תקרה של פריים פלוס 1.5%), וכן התחייבות של הממשלה לשלם את הריבית על ההלוואה בשנה הראשונה. המסלול לעסקים בסיכון יתייחד בשני תנאים. ראשית, ההלוואה המרבית בו תהיה 10 מיליון שקל, במקום 20 מיליון שקל במסלול הרגיל.

ארגוני עסקים מתחו ביקורת גם על התקרה במסלול הרגיל, ואילו במשרד האוצר טוענים כי ברוב המקרים, סכומי ההלוואות המאושרות לעסקים גדולים אינם מתקרבים לתקרות אלה, ומגיעים בממוצע לכ–2.5 מיליון שקל.

תנאי נוסף שהוא שהעסקים שיפנו למסלול החדש יידרשו להראות שהכנסותיהם באפריל או מאי נפגעו ב–50% או יותר. מסלול ההלוואות הקיים התחיל לפעול בשעה שהעסקים יכלו לכל היותר להעריך מה תהיה הפגיעה בהכנסותיהם בחודשים אלה.

שלט על חנות בתל אביב
שלט על חנות בתל אביבצילום: אייל טואג

המסלול החדש פתוח בפני עסקים שבקשותיהם להלוואה בערבות המדינה במסלול הרגיל נדחו או טרם נדונו, וגם בפני מבקשי הלוואות חדשים.

כדי לוודא שהבנקים אינם מנצלים את ערבות המדינה המוגדלת רק כדי "לישון טוב יותר בלילה", יבקשו במשרד האוצר לראות כי עסקים שמקבלים אשראי במסלול החדש הם כאלה המדורגים כמסוכנים יותר — לפי דירוגי הסיכון הפנימיים של הבנקים ונותני האשראי האחרים.

הלוואות אינן פתרון מספיק לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה — וגל הסגירות של עסקים, שאפשר לאתר סימנים ראשונים לו בשבועות האחרונים, מעיד על כך.

לא כל עסק יכול או רוצה לקבל אשראי גם בתנאים שהתאפשרו בקרן ההלוואות בערבות המדינה. ישנם עסקים המסתמכים על הון עצמי, הזרמות בעלים, מענקים או הלוואות ללא ערבות המדינה.

לקרן ההלוואות הוגשו עד כה בקשות רק ממעט יותר מעשירית מהעסקים במשק. בינתיים, המסלול הרגיל בקרן ההלוואות קרוב למיצוי — לאחר שכבר אושרו הלוואות בכ–13 מיליארד שקל מתוך 14 מיליארד השקלים שהוקצו.

הבקשה שהגיש כ"ץ לוועדת הכספים כוללת הגדלה של מסלול זה ב-4 מיליארד שקל — כך שבסך הכל, יחד עם המסלול לעסקים בסיכון, אפשר יהיה להעניק הלוואות בערבות המדינה בסך 22 מיליארד שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker