קופות החולים יכולות לפתור את המחסור במיטות אשפוז — אם רק ייתנו להן תמריץ

הדיון סביב המחסור במיטות פיספס את הבעיה החמורה של מערכת הבריאות: שיטת התמריצים המעוותת, שמעודדת את קופות החולים להעביר מטופלים מורכבים לאשפוז בבית חולים - במקום לטפל בהם בקהילה ■ "ככל שהשירות בקופה יהיה טוב יותר, כך יהיה פחות לחץ במחלקות"

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לקופות החולים אין כלים להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה
לקופות החולים אין כלים להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייהצילום: ניר קידר

"באחת הישיבות של ועדת גרמן לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בישראל, באתי עם רעיון", מספר שלומי פריזט, ד"ר לכלכלה ולשעבר הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים.

"הצעתי לחברי הוועדה להקצות מיליארד שקל, אותם נחלק במכרז לקופת החולים שמסיטה הכי הרבה ממבוטחיה לרפואה פרטית. חברי הוועדה חשבו שהשתגעתי, אבל זה בדיוק מה שישראל עשתה עד אותו רגע. היא תימרצה את קופות החולים להסיט מבוטחים מרפואה ציבורית לפרטית, כי כך הקופות חסכו לעצמן כסף בתקציב הממלכתי שלהן".

פריזט עמד בראש תת־ועדה של ועדת גרמן, ומיקד אותה בדיון בתמריצים המעוותים המניעים את מערכת הבריאות בישראל. בראש ובראשונה, התמריצים של הגופים שמנהלים את מערכת הבריאות - קופות החולים. "כולם מסתכלים על בתי החולים", אומר פריזט, "אבל מי שמנהל את מערכת הבריאות אלו הן קופות החולים, כי תקציב הבריאות עובר אליהן והן אלו שמשלמות לבתי החולים על ימי אשפוז, או למומחים בקהילה עבור ייעוצים".

ועדת גרמן זיהתה כי לקופות החולים לא היה תמריץ לשפר את השירות הרפואי שלהן - ככל שהתורים לרופאים יועצים בקופה התארכו, כך יותר מבוטחים השתמשו בביטוח המשלים שלהם וחסכו לקופות כסף. זאת היתה הסיבה העיקרית להתארכות התורים לקבלת שירות רפואי.

הוועדה תיקנה חלק מהתמריצים המעוותים, אבל לא את כולם. פריזט מצביע על התמרוץ השלילי שפועל עדיין על בתי החולים, "שכל התקינה שלהם נעה סביב מספר המיטות - ככל שיותר יותר מיטות, יש גם יותר רופאים ויותר אחיות, ולכן מחלקות עיניים, למשל, עומדות עם מיטות ריקות - אבל הן לא יוותרו על המיטות כי אז הן יצטרכו לפטר רופאים".

מנכ"ל של אחת מקופות החולים הצביע בכנות על תמריץ שלילי חמור יותר: לקופות אין כל סיבה לדאוג לבריאותו של מטופל, במיוחד לא מטופל קשיש. לדבריו, "אם מצבו של המטופל מידרדר, הוא עובר לבית החולים ואז זאת לא הבעיה של קופת החולים יותר".

משבר הקורונה הצית מחדש את הדיון הציבורי ב"הרעבת מערכת הבריאות" וב"מחסור במיטות". אלא שהדיון החמיץ את הנקודה החשובה ביותר - מבנה התמריצים במערכת, הגורם לכל הבעיות בה, לרבות המחסור במיטות.

הסיבה היא שלבתי החולים יש תמריץ לשמור כמה שיותר מיטות אשפוז תפוסות, כל הזמן - כי קופות החולים משלמות להם לפי ימי אשפוז. לכן יש מאבק תמידי בין בתי החולים לבין הקופות על היקפי האשפוז, ומשרדי האוצר והבריאות נמצאים באסדרה מתמדת של מספר המיטות (משרד האוצר קובע את מספר המיטות, ולא מאפשר להוסיף מיטות), ומספר ימי האשפוז (ההתחשבנות בין קופות החולים ובתי החולים כוללת מינימום ומקסימום שנתי של ימי אשפוז לכל קופה, בכל בית חולים). אלא שמבנה התמריצים הזה הוא עקום מיסודו, ופוגע אנושות במערכת הבריאות.

"משבר הקורונה חשף עד כמה אנחנו תקועים במתן שירות בריאות של לפני 100 שנה", אומר מנכ"ל של קופת חולים. "לא רק שאנחנו מפגרים בשירותים דיגיטליים, אבחון מרחוק ושימוש בבינה מלאכותית ככלי עזר באבחונים - אנחנו עדיין בשגרה של 'תבוא למרפאה, נעשה לך בדיקת דם' - אלא שמבנה המערכת נחשף במלוא חולשתו. יש לנו בתי חולים טובים וקופות חולים מעולות, אבל אין כל שיתוף פעולה ביניהם".

היעדר תמריץ לקופות החולים למנוע הידרדרות של מטופלים, מתוך ידיעה שהנטל יעבור לבתי החולים, היא הסימפטום החריף ביותר של חוסר שיתוף הפעולה הזה, אבל הנזק ניכר בכל רמות השירות הרפואי בישראל. "הידע הרפואי הגבוה נמצא בבתי החולים", מודה המנכ"ל, "רק שהידע הזה משמש את המבוטח ארבעה ימים בשנה בממוצע. 95% מהזמן המבוטחים מטופלים בקופה, והאמת צריכה להיאמר - אין לקופות מספיק ידע לטיפול בחולים מורכבים".

מיטות זה לא הכל

לנוכח הזדקנות האוכלוסייה, המחשבה שעוד מיטות בבתי החולים יפתרו את מצוקת מערכת הבריאות היא אבסורדית. טיפול באוכלוסייה מזדקנת הוא טיפול משולב - אשפוז יום, אשפוזים סיעודיים, אשפוזים של חולים סיעודיים מורכבים, מערכת רווחה, תמיכה מתמשכת בחולים כרוניים, וטיפולים קוגניטיביים ותפקודיים.

בתי החולים לא יכולים ולא צריכים לבצע את המשימות האלו. הן חייבות להתבצע בקופות החולים - אבל הידע לכך נמצא בבתי החולים ולא אצלן. התוצאה היא חולים שמידרדרים ונשלחים לאשפוזים חוזרים, רק כדי להשתחרר מהאשפוזים הללו לטיפולו של רופא המשפחה שלהם, שאינו יודע איך למנוע מהם להידרדר שוב.

"לא צריך יותר מיטות בבתי החולים", אומרים באחת מקופות החולים. "צריך לטפל בחולים בבית, אבל לטפל בהם כמו שצריך. אפשר היה לחשוב על מרפאות חוץ של בתי החולים, שרופאים מהקהילה יושבים בהם יחד עם מומחי בית החולים, לומדים מהם, כדי שיוכלו לתת טיפול טוב יותר בקהילה. אפשר היה לעבור גם לאשפוז ביתי, באחריות בתי החולים. למשל, שלכל מחלקה פנימית בבית חולים יהיו עוד 10 מיטות לאשפוז ביתי, שבית החולים אחראי להן - וקופות החולים הן אלה שמבצעות את הטיפול, בהשגחת בית החולים".

כלומר, המצוקה החריפה שחשפה הקורונה אינה של מחסור במיטות אשפוז בבתי החולים, אלא דווקא מחסור באשפוז ביתי בקהילה, וחוסר יכולת של קופות החולים לספק מענה רפואי מיטבי שימנע את הצורך באשפוזים.

ניסים אלון, מנכ"ל קופת חולים לאומית, אומר כי "קופות החולים הן חומת המגן של בתי החולים". לדבריו, "בשגרה, הקופות משטחות את העקומה עבור בתי החולים - וגם בזמן מגפת הקורונה, 95% מהחולים טופלו בקהילה".

כך צריכה להתנהל המערכת בשגרה, ובוודאי בתקופה של מגפה וחשש לקריסת בתי החולים בשל עומס יתר. אלא שלשם כך נדרש טיפול טוב יותר בקופות החולים, ושיתוף פעולה הדוק בינן לבין בתי החולים - מה שלא קורה כיום.

רן סער, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, אומר כי "החשש הגדול הוא שנתמקד רק בתוספת מיטות בבתי החולים - והרי כל מיטה שנוספת, נתפסת מיד - והתוצאה תהיה ניפוח של ההוצאה הלאומית לבריאות". לדבריו, "צריך למצוא דרך שלראש מחלקה יהיה כדאי לשלוח חולים קלים לאשפוז ביתי, ולקופות יהיה תמריץ לשפר שירות ולקצר תורים. ככל שהשירות בקופה יהיה טוב יותר, כך יהיה פחות לחץ על המיטות בבתי החולים".

"מצוקת המיטות היא מראה של החולשה בקהילה", אומרת סיגל רוזנברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת. "אם היינו מטפלים כראוי בחולים בקהילה, הם לא היו מגיעים למיטה במסדרון. חלק גדול מהחולים בפנימית הם אנשים שהיינו יכולים לטפל בהם בביתם, אבל רופא המשפחה לא יכול לעשות זאת לבדו. הוא צריך ניטור וייעוץ של רופאי בית החולים לצדו". גם לדברי מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אהוד דוידסון, "הבעיה העיקרית היא מניעה, טיפול מתמשך ושיקום".

כלומר, עם טיפול נכון בידי קופות החולים, ניתן למנוע חלק גדול מהאשפוזים, וגם את ההידרדרות החוזרת לאחר השחרור מאשפוז. מהלך כזה יאפשר למערכת הבריאות לצאת מחוזקת, לא רק ממגיפה של פעם ב-100 שנה אלא גם מ"מגפת" הזדקנות האוכלוסייה. לשם כך צריך לבחון מחדש את חלוקת התפקידים בין הקופות ובתי החולים, ולשנות את מערך התמריצים של שני הצדדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker