שי אוקסנברג
שי אוקסנברג

מגפת הקורונה מסתמנת כאחד המשברים המורכבים ביותר שעמם ישראל, כמדינות רבות אחרות, מתמודדת. כולנו נשלם את המחיר, אבל במחיר הכללי והכלכלי הזה חבוי היבט מגדרי שאינו זוכה לתשומת לב.

כשהמשבר הכלכלי זיעזע את העולם ב–2008, הורגש הארמגדון היטב בכל המגזרים - במשקי הבית, בעסקים הפרטיים ובמגזר הציבורי. ההשלכות של המשבר ושל צעדי הצנע שננקטו כדי לאזן את הכלכלה עדיין ניכרות במדינות מסוימות באירופה, אך כפי שגופים בינלאומיים זיהו והתריעו, מי שנשאו ועדיין נושאות באופן לא פרופורציונלי בהשלכות הן הנשים. המשבר של 2008 הזכיר למדינות רבות כי משברים מעצימים אי־שוויון שקיים ממילא בחברה.

במציאות גלובלית שבה נשים עדיין נושאות בנטל הטיפול בבית, ובשל כך המעמד שלהן בשוק העבודה נמוך יותר, קיצוצים שעשו מדינות אירופה בקצבאות, במסגרות הטיפול לילדים, במגזר הציבורי (שהוא מקור תעסוקה עיקרי לנשים) ובשירותים הציבוריים, הביאו לפגיעה קשה בנשים.כעשור לאחר המשבר מצאה ועדת האו"ם למעקב אחר יישום האמנה הבינלאומית לביטול אפליה נגד נשים כי במדינות כמו איטליה, נשים עדיין מתמודדות עם אבטלה רבה יותר, הפחתות בתשלומי ביטוח לאומי, הקפאות שכר וצמצום של משרות מלאות למשרות חלקיות.

אף שהוא לא פגע בישראל באופן כה חמור, המשבר של 2008 הוא תמרור אזהרה שאין להתעלם ממנו. הפורום הכלכלי העולמי כבר התחיל להתריע מפני ההשלכות המגדריות של משבר הקורונה, וגם ישראל חייבת להתחיל להביאן בחשבון, שכן מצבן של הנשים הישראליות אינו שונה בהרבה מזה של נשות אירופה.

כך למשל, רק באחרונה פורסמו נתוני נציב שירות המדינה שלפיהם רוב עובדי המדינה הן נשים (62%), והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הבהירה שיותר משליש הנשים בישראל מועסקות במשלחי יד "נשיים" מסורתיים — מטפלות סיעודיות, אחיות מוסמכות, עובדות סוציאליות, מורות, סייעות וגננות. ברובם המוחלט של משלחי היד הללו, הנשים הן יותר מ–80% מהמועסקים.

סגירת מוסדות החינוך במצב זה של אי־ודאות, משמעה בראש ובראשונה פיטורים ופגיעה מסיבית בנשים. כשמוסיפים לכך את העובדה שאמהות ובנות בישראל צפויות לשאת בעול מוגבר של טיפול בילדים ובקשישים — זהו מתכון לאסון.

אז מה כן אפשר לעשות? ללמוד מאיסלנד, שדווקא במשבר של 2008 אימצה חשיבה מגדרית. כך למשל, כדי להגן על נשים שמרה המדינה על מגזר ציבורי חזק והגדירה תקציב מגדרי ייעודי שתכליתו למתן את ההשפעה של צעדי הצנע על נשים. באופן דומה, על ישראל להקדים תרופה למכה: לבחון את ההחלטות שהיא מקבלת במשקפיים מגדריים ולהביא בחשבון את ההשפעות האפשריות של המגפה והצעדים הנגזרים ממנה על נשים, כדי להבטיח שהחברה הישראלית כולה תצא מחוזקת ומחוסנת.

עו"ד אוקסנברג היא מנהלת קידום מדיניות וחקיקה בשדולת הנשים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker