מיליארד שקל על הכף: היריב הבא של חיל הים - מונופול

תע"א מוכרת את קו הייצור של ספינת הסיור דבורה, אך החליטה לעכב את הליך ההתמחרות כדי לאפשר למספנות ישראל להתמודד ■ הבעיה: החברה הפרטית מייצרת את הספינה המתחרה, ועשויה להפוך למונופול מקומי - בדיוק כשחיל הים נערך למכרז הצטיידות ענק

חגי עמית
חגי עמית
סמי קצב, שלומי פוגל, אסי שמלצר
סמי קצב, שלומי פוגל, אסי שמלצרצילום: דודו בכר, עופר וקנין, זיו יהואש
חגי עמית
חגי עמית

ספינות סיור ישראליות מסוג דבורה נמצאות בשימוש ברחבי העולם — מאנגולה, דרך הפיליפינים ועד סרי לנקה. בבסיסי חיל הים של מדינות אלה אפשר למצוא את כלי השיט המיוצרים זה 30 שנה במפעל רמתא שבבאר שבע — חברה בת של התעשייה האווירית. קרוב ל–120 ספינות דבורה נמכרו עד כה לכ–20 חילות, לרבות חיל הים הישראלי.

הספינות האלה עומדות במוקד העניין של לא מעט גורמים עסקיים בתעשיית הנשק הישראלית בתקופה האחרונה. הסיבה: תוכניות ההצטיידות של חיל הים בשנים הקרובות צפויות לכלול רכישה של ספינות סיור מסוג זה במיליארד שקל. אלא שלפני כשנה החליטו בתעשייה האווירית לסגור את פעילות הייצור שלהן ברמתא ולמכור אותה, משום שפעילותה לא היתה רווחית. בשבוע שעבר אף ביצעה החברה צעד משמעותי לקראת המכירה, וכעת נמצאת לקראת סיכום עם יו"ר ועד העובדים, יאיר כץ, על הסכם שלפיו יבוטל קו הייצור ויפוטרו 80 מתוך 300 העובדים. העובדים שיישארו יועברו למפעל אופטיקה שתקים התעשייה האווירית במתחם התעשייה ביהוד.

כך יוצא שמי שיש בכיסו כמה מיליוני דולרים מיותרים יכול לנסות ולהגיש הצעה לרכישת קו ייצור הדבורה. המחיר שבו העריכו השבוע גורמים בתעשיית הנשק הישראלית המתעניינים ברכישת הקו אינו גבוה — רק מיליוני דולרים בודדים. הסיבה למחיר הנמוך היא שהתעשייה האווירית אינה מתעתדת למכור כרגע את מכונות הייצור של הספינה, אלא רק את "תיק הייצור" שלה — כלומר, את כל הידע. מי שירכוש אותו יוכל לפנות לכל מספנה בעולם ולנסות לייצר בה את ספינת הסיור הישראלית. למציעים נאמר גם כי ההצעות שיוגשו יכולות לכלול התחייבות עתידית לרכישת שירותים מתעשייה אווירית הקשורים לתחזוקת ותפעול הספינות.

גם אם הסכום הזה נראה נמוך — אסור לזלזל בהליך, שכן מי שלוטש עיניים לעבר הידע של תהליך הייצור של הדבורה מצפה לכסף גדול בהרבה: בשנתיים הקרובות, כפי שהוצג למועמדים לרכישת הדבורה, צפוי חיל הים לחדש את צי ספינות הסיור שלו ולהצטייד ב–13 ספינות חדשות. הנחת המתמודדים היתה שאם ייערך מכרז על רכישת ספינות אלה — מי שיחזיק בידיו את תיק הייצור של הדבורה יוכל לנסות ולהתמודד עליו. כאן כבר מדובר על עסקה ששווייה עשוי להגיע למיליארד שקל.

מחירה של כל ספינת דבורה גולמית מדגם 4 היא 10–12 מיליון דולר. עלות הציוד שעל כל הספינה כזו יכולה לנוע בין 5 ל–12 מיליון דולר, בהתאם למערכות הטילים שהצבא יבחר להתקין עליה. בסך הכל מחירן של 13 ספינות כאלה, אם כך, נעה סביב מיליארד שקל. 

ספינת סיור "סופר דבורה 3", מהסוג שנמכר לצבא בורמה
ספינת סיור "סופר דבורה 3", מהסוג שנמכר לצבא בורמהצילום: תעשיה אווירית

התמחרות ללא תנאים

בתעשייה האווירית פנו לפני כמה חודשים לפירמת רואי החשבון PWC, כדי שזו תנהל עבורה את הליך המכירה. ראש תחום המימון התאגידי בפירמה, איתן עקיבא, ניהל את ההליך. בתחילה נאמר למעוניינים בכך להגיש את הצעותיהם עד 10 בדצמבר, ובהמשך נדחה מועד הגשת ההצעות ל–31 בדצמבר. כמה קבוצות עסקיות הגישו הצעות, ובהן קבוצה שמוביל איש העסקים תומר אבנון, העוסק בשיווק אמצעי לוחמה בישראל ובחו"ל, וכן חברה בינלאומית.

אלא ש–31 בדצמבר חלף, והתשובה למציעים התמהמה. הסיבה לכך היא שבתעשייה האווירית החליטו להמתין להצעתו הכספית של גורם נוסף שהביע עניין ברכישת הדבורה — מספנות ישראל, שבבעלות משפחת שמלצר ואנשי העסקים סמי קצב ושלומי פוגל.

ההחלטה להמתין להצעה נוספת — אף שתאריך היעד שהוצג ליתר המשתתפים חלף — אולי מקוממת, אבל ניתן להסביר אותה ברצונה של התעשייה האווירית למקסם את התמורה שהיא מקבלת. 

בתעשייה האווירית הקפידו שלא להגדיר את הליך ההתמחרות כמכרז, ובמצגת שחילקו לחברות שהתבקשו להגיש לה הצעה נכתב בפירוש כי "מקבל המצגת מאשר ומסכים כי יש לתעשייה האווירית את הזכות, לפי שיקול דעתה הבלעדי והמוחלט, לנהל משא ומתן עם כל גורם ביחס לעסקה, לרבות עם מספר גורמים במקביל, לדחות את כל ההצעות או איזה מהן שהוצעו ביחס לעסקה, ולהפסיק דיונים ומשא ומתן עם כל הרוכשים הפוטנציאליים או עם מי מהם בכל עת, מכל סיבה שהיא או אף ללא סיבה". 

עם זאת, הרצון של קצב להתמודד על רכישת הדבורה מטריד בגלל האינטרסים הנוספים שיש לו במכרז הגדול של חיל הים: מספנות ישראל היא היצרנית של ספינת הסיור שלדג, שגם בה משתמש חיל הים; שלדג היא המתחרה המרכזית של דבורה במכרז של חיל הים. למעשה, בעוד המתמודדים על הדבורה ממתינים לכך שגורל העסקה יוכרע — משרד הביטחון החליט באחרונה לרכוש שלוש ספינות שלדג מתוצרת מספנות ישראל, ללא מכרז, בהליך שבו קצב זכה בזכות מעמדו כספק יחיד.

אם קצב ירכוש את הדבורה הוא יהיה מונופול מקומי בכל הנוגע לספינות הסיור הנמכרות לצה"ל. התחרות מולה יתמודד תהיה רק מצד חברות ספינות מעבר לים. לפיכך, קיים ספק אם הממונה על התחרות, מיכל הלפרין, תאשר לו את הרכישה של ייצור הדבורה. 

גם בתסריט שבו קצב מחליט להגיש הצעה לרכישת הדבורה ומסורב על ידי הממונה על התחרות — עתידה המעורפל של הדבורה משרת את קצב, וכך גם כל התמהמהות במכירתה: כל זמן שקו הייצור של הדבורה נמצא בתקופת מעבר בין בעלים, היכולת של ספינה זו להתחרות בשלדג תהיה פחותה. 

ספינת שלדג
ספינת שלדגצילום: עודד ברייר / מספנו

למעשה, אם לדבורה לא יהיו בעלים בטווח הקרוב, קצב עשוי למצוא את עצמו מתמודד כספק יחיד על המכרז של חיל הים. בשורה התחתונה, המכרז למכירת ספינות הדבורה בימים אלה מתמהמה בגלל ההמתנה של התעשייה האווירית לקצב — שממילא עשוי להרוויח מהעיכוב במכרז.

"מחזקים את התעשייה הישראלית"

ממשרד הביטחון נמסר: "כמדיניות, המשרד פועל לחיזוק התעשייה הישראלית, לרכש כחול לבן ולשמירה על קווי ייצור חיוניים. במסגרת סמכותו ובכפוף לדין החליט המשרד לרכוש עבור זרוע הים שלוש ספינות בלבד מתוצרת חברת מספנות ישראל. אם יעלה צורך בספינות ביטחון שוטף נוספות, המשרד יבחן את הנושא ויקבל החלטה בהתאם לשיקולים מקצועיים וענייניים".

מהתעשייה האווירית נמסר: "התעשייה האווירית משקיעה בימים אלה עשרות מיליוני שקלים בהקמת מפעל יבשה חדשני בבאר שבע, לפיתוח ובניית תשתיות טכנולוגיות חדשניות בתחום היבשה, לקידום פיתוח מערכות בתחומי הרובוטיקה ואוטונומיה קרקעית, מערכות מכ"ם יבשתיות לשיבוש רחפנים, מכ"מים להגנת גבולות כחלק מיישום התוכנית האסטרטגית של התעשייה האווירית. במסגרת הקמת המפעל, בוחנת החברה מספר אלטרנטיבות לפעילות קו ספינות הדבורה".

ממספנות ישראל נמסר: "החברה בוחנת לרכוש נכסים השייכים למפעל רמתא, ותבצע את כל תהליכי הרכש בהתאם להוראות הדין, לרבות חוקי התחרות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום