דילמת העשור: למי לעזור - לילדים או להורים שלנו?

מאז שנות ה-70 התארכה תוחלת החיים של גברים ונשים בישראל בעשור שלם ■ מדובר במתנה יקרה - אך היא לא מבטיחה לכולם שנים טובות ■ הבעיות: רק ל-42% מהקשישים יש פנסיה, שיעור העוני בקרבם גבוה יחסית - וגם אלה ש"מסודרים" מתקשים לממן דיור מוגן

סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סמי פרץ

השנה הפוליטית המוזרה שפקדה את ישראל סיפקה לפקידות המקצועית מעט זמן לשקוע בסוגיות פחות בוערות מאלה שהיומיום הפוליטי מספק. אחת מהן היא בעיה הנוגעת לכולם: הזדקנות האוכלוסייה.

מתחילת שנות ה-70 התארכה תוחלת החיים של גברים ונשים בישראל בעשור שלם - מה שמייצר אינספור אתגרים לממשלה, למערכות הפנסיה והבריאות, לשוק העבודה ולמעשה לכל תחומי החיים. זהו אתגר עצום גם לתא המשפחתי, בעיקר כשעלות חודשית של שהייה בדיור מוגן לקשישים עולה יותר מהשכר הממוצע במשק, וכשבני משפחתו של הקשיש צריכים לסעוד אותו. זה במקרה הטוב שיש לו בני משפחה. לרבים מהם אין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker