"ירינו לעצמנו ברגליים": כך התרסקה ההצבעה של הערבים - ומהי התקווה החדשה

שיעור ההצבעה של הערבים צנח לפחות מ-50% ומספר המנדטים שלהם בכנסת הצטמק ל-10 - במקום פוטנציאל של 19 מנדטים ■ הניכור שיצר חוק הלאום, ובעיקר האכזבה הקשה מפיצול הרשימה המשותפת, גרמו ליאוש ואדישות ■ אבל הקריסה יכולה להביא עמה רוח חדשה לפוליטיקה הערבית

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

ב-1999 המצביעים הערבים נהרו לקלפיות, ונתנו את קולם בחלקם הגדול למפלגת העבודה בראשות אהוד ברק. ברק היה רמטכ"ל לשעבר, ועל ידיו היו הרבה ערבים הרוגים, אבל זה לא מנע מהאזרחים הערבים להצביע עבורו. הסיבה: הערבים ראו בברק את המועמד שעשוי להביא להדחתו של נתניהו מהשלטון. כך אכן קרה.

20 שנה מאוחר יותר, ב-2019, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, ביחד עם עוד שני רמטכ"לים במפלגת כחול לבן, כבר לא זכו לאותו חיבוק אוהד מהחברה הערבית בישראל. על פי הערכות של מרבית המומחים לחברה הערבית הסיבה אינה שהם רמטכ"לים, ושידיהם מגואלות בדם של הרוגים ערבים. הסיבה היא שגנץ הפנה עורף לאזרחים הערבים, וסירב לראות בהם בוחרים לגטימיים ונבחרים לגטימיים - מפלגת כחול לבן חזרה והדגישה כי לא תקים גוש חוסם עם המפלגות הערביות, ומפלגת יש עתיד של יאיר לפיד אפילו הצביעה בעד פסילתה של רשימת רע"מ-בל"ד מהתמודדות בבחירות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ