הפשיעה במגזר הערבי: להשתחרר מהקונספציה הכפולה

האזרחים הערבים כמובן אינם האיום. הם הקורבנות של הבעיה, אך גם רכיב הכרחי בפתרונה שעל המדינה להשכיל לגייס

מיכאל מילשטיין
מיכאל מילשטיין
מיכאל מילשטיין
מיכאל מילשטיין

"מדינה בתוך מדינה" — זהו המונח שחזר שוב ושוב בסדרת שיחות שערכתי באחרונה עם אנשי ציבור ותקשורת מהחברה הערבית, שבמוקדן עמדה הפשיעה הגואה בקרב אזרחי ישראל הערבים. השיח הבהיר לי את חומרת הבעיה והשלכותיה, אך גם את הכשל המלווה את ניתוח הנושא ואת ההצעות שהועלו עד היום להתמודדות עמו.

עיון קל בנתוני דו"ח מבקר המדינה מ–2018 על האלימות בחברה הערבית, זה כל שנדרש כדי להבין את עוצמת התופעה. בכלל הממדים ניכרת בשנים האחרונות הידרדרות: אזרחים ערבים מעורבים בכ–60% מהפשיעה החמורה בישראל (במיוחד מקרי הרצח), פי שלושה משיעורם באוכלוסייה (21%); מספר הנשים הערביות שנרצחו בשנה שעברה מכלל הנשים שנרצחו הוא כ–40%; היקף עבירות הירי בחברה הערבית גבוה פי 17.5 מזה במגזר היהודי; ו–80% מהחשודים בעבירות החזקת נשק ללא רישיון הם לא־יהודים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ