בלי צמיחה, אין צבא - אז מה נתניהו עושה?

העובדה שישראל צמחה ברמת החיים שלה, לא אומרת שנדרשים יותר טנקים או מטוסים להתמודדות עם איראן ■ אז למה ראש הממשלה, בתוכנית "תפישת הביטחון 2030" שיזם ללא תמיכה מקצועית ממשית, מתעקש לקשור בין תקציב הביטחון לבין התוצר?

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

מאז נחתם הסכם השלום עם מצרים בסוף שנות ה-70, ישראל נמצאת בתהליך מתמשך של קיטון שיעור ההוצאה שלה על ביטחון מתוך התוצר. זהו אחד המהלכים הכלכליים ארוכי הטווח והמשמעותיים ביותר של ישראל מעולם, והוא נחשב גם לאחד המוצלחים שבהם.

במהלך כמעט 40 השנים שחלפו, הצליחה ישראל להקטין את שעבוד התקציב שלה לצורכי הביטחון, תוך שהיא יורדת משיא אבסורדי של 30% מהתוצר שהושקעו בביטחון לאחר ההלם של מלחמת יום הכיפורים לכ-5.5% מהתוצר כיום. בדרך הצליחה ישראל לייצב את הכלכלה שלה, להשיג צמיחה מתמשכת, ובהפוך על הפוך: להבטיח את המשאבים להמשך ההתעצמות הצבאית שלה. תקציב הביטחון אמנם קטן ביחס לתוצר, אבל הוא גדל במונחים כספיים ריאליים כל הזמן — תוך שישראל הופכת למעצמה צבאית אזורית. משמע, ההצלחה הכלכלית הוכחה כתנאי הכרחי לתהליך ההתעצמות של ישראל לאורך שנים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker