אם יש כל כך הרבה משרות פנויות, למה אף אחד לא רוצה להתקרב אליהן?

באוצר מתפארים במספר שיא של משרות פנויות במשק, אך התמונה נוצצת פחות כשבוחנים אותה לעומק ■ רבות מהמשרות מתאפיינות בשכר נמוך או בעבודה פיזית ושוחקת ■ האם המובטלים שנותרו - מחכים שהשכר בהן יעלה, או שהם מכוונים למשרות אטרקטיביות יותר?

נתנאל גאמס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עובד ניקיון בירושלים (למצולם אין קשר לכתבה)צילום: אוהד צויגנברג
נתנאל גאמס

לעתים נראה שחומר הקריאה האהוב על שר האוצר, אביגדור ליברמן, ואנשי משרדו, הוא לא אחר מסקר המשרות הפנויות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). הם הדגישו שוב ושוב בחודשים האחרונים את השיאים שנרשמו במספר המשרות הפנויות, כדי להוכיח שהמשק חזר לייצר משרות — ושאין צורך להמשיך בסיוע הגורף באמצעות דמי אבטלה.

במבט מעמיק על המשרות הפנויות מתגלה היצע מעודד פחות. מרבית המשרות מתאפיינות בשכר נמוך מהממוצע במשק, ובתפקידים שוחקים וקשים פיזית.

סקר המשרות הפנויות משקף למעשה את הביקוש לעובדים במשק. ביולי נרשם שיא של 134 אלף משרות פנויות במשק — לעומת ביקוש קבוע לכ–100 אלף עובדים לפני משבר הקורונה. מספר המשרות הפנויות צלל בתקופת המשבר לכ–50 אלף, והתחיל לזנק עם הסרת המגבלות בתום הסגר השלישי, החל בפברואר 2021.

מחסור רב במלצרים ובברמנים

מהסקר עולה שעולה שהביקוש הגבוה ביותר בממוצע במאי עד יולי 2021 היה למלצרים ומוזגים — עם 14.3 אלף משרות פנויות. אלא שמדובר במשרות שמתאפיינות בחוסר יציבות ותחלופה גבוהה.

נראה שהקורונה שינתה סדרי עולם, מכיוון שבעלי המסעדות ובתי הקפה מתקשים מאוד לאייש את המשרות האלה מאז היציאה מהסגר השלישי. הם פונים בייאושם לשכבות גיל צעירות יותר ויותר כדי למלא את התקנים, או פועלים בשעות חלקיות בלבד.

בצמרת המשרות הפנויות נמצאים גם תפקידים לעובדי מכירות. לפי נתוני הלמ"ס, יש במשק ביקוש ל–11.3 אלף אנשי מכירות. באתר "עבודאטה" של זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, אפשר לראות כי יש תפקידי מכירות בשכר גבוה בהרבה מהממוצע, לצד תפקידים בשכר נמוך מאוד.

כך למשל, סוכן מכירות של מוצרים בענפי טכנולוגיות המידע ישתכר בממוצע 26.8 אלף שקל, ומוכר מוצרים רפואיים וטכניים יקבל 22.6 אלף שקל. בקוטב השני של המקצוע נמצאים נציג מכירות, עם שכר של כ–8,500 שקל, ומוכר בחנויות, כ–6,700 שקל. נתוני השכר ב"עבודאטה" מתבססים על נתוני הלמ"ס מ–2018, לבני 25 ומעלה.

בתפקיד של נציג מכירות טלפוני נרשמו 4,000 משרות פנויות, בשכר נמוך יחסית של כ–8,900 שקל. גם בקרב המאבטחים יש כ–4,000 משרות פנויות, בשכר ממוצע של כ–7,900 שקל. לנהגי אוטובוסים ומשאיות נרשם ביקוש ער של כ–4,500 משרות, בשכר של כ–11.5 אלף שקל בחודש.

בהסתכלות על התפקידים שדורשים מיומנויות והשכלה גבוהות, יש ביקוש גבוה מאוד למהנדסים — 14.3 אלף משרות פנויות. כ–10,200 מהמשרות הפנויות הן למפתחי תוכנה — שמשתכרים בממוצע 28.7 אלף שקל. מהנדסי חשמל משתכרים 24.9 אלף שקל; מהנדסי תעשייה וייצור — 18.6 אלף שקל; ומהנדסי מכונות — 23.2 אלף שקל.

להנדסאים וטכנאים יש כ–3,500 משרות פנויות, ובהן 600 משרות של טכנאי רשתות ומערכות מחשבים. השכר הממוצע של האחרונים הוא 14.2 אלף שקל. הנדסאי וטכנאי חשמל מקבלים 18.1 אלף שקל, ואילו הנדסאי וטכנאי מכונות מרוויחים 16.8 אלף שקל.

שכר המינימום יעלה?

טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121, אומרת כי "הסקר מראה שיש כיום שני סוגים של עבודות בישראל: משרות שלא דורשות כישורים כלל — וכאלה דורשות השכלה משמעותית. משרות מהסוג השני מתאימות פחות למובטלי הקורונה, שיותר מ–80% מהם לא למדו לימודים על־תיכוניים, ולכן אין להם הכישורים שנדרשים למשרות הגבוהות.

"מצד שני, מדובר באנשים שעבדו לפני המשבר", מוסיפה ניר. "הם לא בתחילת דרכם המקצועית, ולכן אינם מעוניינים במשרות בשכר המינימום. זה גם לא נכון כלכלית שהם יתפסו משרות בשכר נמוך, שצריכות ללכת למי שנמצאים בתחילת הדרך. אם הממשלה היתה משקיעה במובטלים בזמן הקורונה ומסייעת להם בקורסים מקצועיים כדי שישדרגו את עצמם לעולם העבודה החדש — הם היו יכולים להיכנס לאלפי המשרות בשכר גבוה".

גל זהר, שירות התעסוקהצילום: מייקל מן

ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, מציג שלוש שאלות מרכזיות שילוו את שוק העבודה בתקופה הקרובה. הראשונה היא אם הביקוש הגבוה והמתמשך לעובדים בתחומי ההסעדה, המכירות והניקיון יביא להעלאת שכר — שתמשוך עובדים שיושבים על הגדר. "בארה"ב זה כבר קורה", אומר גל. "יש לחץ להעלאת שכר המינימום בחלק המדינות, ובפועל עסקים שמעסיקים עובדים מתחילים במשרות מהסוג הזה כבר העלו את השכר".

שאלה נוספת נוגעת לאנשים שכילו את זכאותם לדמי אבטלה בתקופת הקורונה, אך עדיין לא חזרו לעבודה. "יכול להיות שאותם אנשים מחכים קצת", אומר זהר, "אך ייתכן שבקרוב לא תהיה להם ברירה אלא לחזור ולמלא את אותן עשרות אלפי משרות — גם אם השכר בהן לא יעלה".

שאלה נוספת נוגעת לאנשים שעדיין לא חזרו לעבוד: האם הם לא רוצים להסתפק יותר בתפקידי כניסה לשוק העבודה ובשכר נמוך — ומתכננים לשדרג את המיומנויות שלהם ולנסות להשתלב בתעסוקה איכותית יותר?

אחרי החגים

זהר אומר כי "אם מספר המשרות הפנויות לא יצטמצם בחודשים הקרובים, נדע שיש כאן בעיה מבנית בשוק העבודה, שנוצר חוסר תיאום בין ההיצע לביקוש, בין המיומנויות הנדרשות למיומנויות של המובטלים.

"אם יש עובדים שהחליטו לשנות את סדר העדיפויות וכבר לא רוצים למלצר או לאבטח, זה עשוי להיות חלק מהשינוי שעובר שוק העבודה עוד לפני פרוץ משבר הקורונה — בעיקר במה שנוגע לדיגיטציה ואוטומציה, החלפת מיומנויות ושינויים בהסדרי העבודה. אם אנשים לא ימלאו את המשרות הפנויות בחודשים הקרובים, ייתכן שיהיה צורך ביצירת איזון מחודש של ההיצע והביקוש", הוא אומר.

זהר מוסיף כי מכיוון שהחגים חלים השנה סמוך לפתיחת שנת הלימודים, עשויה להירשם חזרה משמעותית יותר לשוק העבודה אחרי החגים. עד אז, לדבריו, תהיה תקופת המתנה — שרק אחריה הערפל עשוי להתפזר, ויהיה אפשר להבין לאן צועד השוק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker