אחרי יותר משלוש שנים: הממשלה אישרה את תקציב המדינה

השרים דנו בסעיפים העיקריים בתקציב ל-2022-2021, והגיעו להסכמות בנוגע לתוספות למשרד הביטחון ולמשרד הבריאות ■ תוספת 2 מיליארד שקל לבריאות תוביל לקיצוץ רוחבי של 1.5% בתקציבי יתר המשרדים ■ סיעת ימינה תקבל 900 מיליון שקל ותתקצב גופים וארגונים הקשורים אליה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ישיבת ממשלה

לאחר לילה ארוך של דיונים, הממשלה התכנסה הבוקר (ב') ואישרה בהצבעה את תקציב המדינה לשנים 2022-2021. ההסכמות העיקריות שהתגבשו הובילו להגדלת תקציב הביטחון, וכן למתן תוספת של 2 מיליארד שקל לתקציב הבסיס של משרד הבריאות. 

התוספת למערכת הבריאות ולמשרדים הנוספים, תוביל לקיצוץ רוחבי של 1.5% בתקציבי יתר המשרדים. באוצר התעקשו שלא לפרוץ את מסגרת התקציב מעבר למתווה - שנפרץ גם כך לאור משבר הקורונה.

בנוסף, אושרו כספים קואליציוניים בסך 900 מיליון שקל ב-2021 וב-2022. רוב הסכום מיועד לסיעת ימינה שבראשה עומד ראש הממשלה נפתלי בנט. עם זאת, באוצר אומרים כי סכום זה שווה בגודלו להיקף הכספים הקואליציוניים שקיבלה ימינה בממשלות קודמות. 

אישור התקציב בממשלה הוא השלב הראשוני לאישור תקציב המדינה. כעת הוא יועבר לכנסת, לאישור בקריאה ראשונה, לדיונים בוועדות ולאחר מכן לאישור בקריאה שנייה ושלישית ככל הנראה בתחילת נובמבר.

ראש הממשלה נפתלי בנט בירך על המהלך: "יש תקציב בישראל. תקציב של ממשלה שאכפת לה. לאחר שלוש שנים של קיפאון, ישראל חוזרת לעבוד. אני מבקש מחברי הממשלה להבין את גודל הרגע: אחרי שנים של הזנחה, אנחנו מביאים את התקציב הכי נועז, הכי תחרותי, הכי מסייע לשכבות החלשות והכי דואג לעתיד ילדינו מזה שנים. בשנת 2021 אנחנו זורעים את עתיד ילדינו ונכדנו לשנת 2051". הוא הסביר כי "התקציב משקף דאגה לכלל אזרחי ישראל ולא משרת אף אינטרס מגזרי צר".

שר האוצר אביגדור ליברמן הוסיף כי "הרפורמות שאישרנו מתמקדות בראש ובראשונה בהורדת יוקר המחיה, השקענו תקציבי עתק בתשתיות, בתחבורה ובנדל"ן, והעברנו רפורמות משמעותיות שיורידו את החסמים ויצמצמו את הביורוקרטיה, מה שיקל על כל אחד ואחת בהתנהלות היומיומית שלנו, העסקית או הפרטית". 

מערכת הבריאות: השקעה בבתי החולים הציבוריים

לאן תופנה התוספת למערכת הבריאות? לפי הסיכום בממשלה של שר הבריאות ניצן הורביץ, בנוסף לגידול הקבוע של 3 מיליארד שקל בתקציב משרד הבריאות,  שעומד על 43 מיליארד שקל, תינתן תוספת של 2 מיליארד שקל בכל שנה. התקציב מיועד בין השאר להרחבת המימון של בתי החולים הציבוריים, וכן לתוכנית לשיקום מערך בריאות הנפש, כולל 400 מיליון שקל לבינוי ושיפוץ מרכזי בריאות הנפש ובתי החולים הפסיכיאטריים. 

התוספת לסל התרופות, שהגיעה בשנה הקודמת ל-500 מיליון שקל עם תוספת חד פעמית של 50 מיליון שקל, תגדל באופן קבוע ל-600 מיליון שקל. 50 מיליון שקל מתוכם יוקצו לתוכנית לאומית לרפואה מונעת. שישה מכשירי MRI חדשים יוצבו בפריפריה. בנוסף, תקציב בתי החולים הציבוריים יגדל בשל כ-500 מיליון שקל. תקני כוח אדם שנוספו הקורונה, ב-600 רופאות ורופאים, 1,550 אחים ואחיות ו-700 עובדים נוספים, יישארו באופן קבוע במערכת הבריאות. עוד סוכם על הגדלת ההכשרות לרופאים וקיצור תורנויות המתמחים. 

לא לתוספת תשלום לרפואה יועצת, כן לקנס אם לא הגעתם לרופא

כחלק מאישור התקציב אושר גם חוק ההסדרים, שכולל שורת רפורמות - בהן העלאת גיל הפרישה לנשים ל-65 במתווה הדרגתי ל-11 שנה, אגרת גודש בכניסה לתל אביב, רפורמה בתחום הכשרות, הקלות ביבוא ועוד.

הסעיף היחיד שירד מחוק ההסדרים, מתייחס לתוספת תשלום של 20 שקל לרפואה יועצת ללא תור מרופא המשפחה. הסעיף ירד לאחר שחלק משרי הממשלה התנגדו. הגבייה תהיה וולנטרית בהחלטת קופות החולים, ולא תיכלל בתקציב המדינה. עם זאת, נותר ה"קנס" עבור אי הופעה לביקור אצל רופאים יועצים וביקורים במרפאות ומכוני חוץ, בסך 27-36 שקל.

בנוסף, חלק מהרפורמות בחוק ההסדרים עברו תוך התנגדות של חלק משרי הממשלה. כך שרי מרצ התנגדו לרפורמה ברישוי עסקים, וזאת לאור התנגדות השרה להגנת הסביבה תמר זנדנברג. 

גם אחרי התוספת - המו"מ על תקציב הביטחון התארך

היקף תקציב הביטחון אולי נסגר במפגש אינטימי בתחילת השבוע בין שר הביטחון, שר האוצר וראש הממשלה, אבל הדבר לא מנע אתמול מנציגי המשרד לנסות לרשום הישגים נוספים בישורת הסופית. על הפרק עמדו לאו דווקא סעיפים תקציביים, אלא אותם חלקים בחוק ההסדרים הנוגעים להגברת שקיפות תקציב הביטחון.

מדובר ברצף של סעיפים לפיהם משרד הביטחון יהיה מחוייב לדווח לוועדת חוץ וביטחון אודות שינויים בתקציבו בהיקף של 50 מיליון שקל ומעלה, יעביר מידע שוטף בנוגע לביצוע פרויקטים למשרד האוצר, יעביר דיווחים שוטפים אודות סעיפי ביצוע הנוגעים לכוח האדם שלו - כמו משרדים ממשלתיים אחרים - ועל הצבת נציג מטעם החשב הכללי באוצר לפיקוח על סוגיית הגמלאות. במשרד הביטחון ניסו לבדוק אפשרות להקל בסעיפים אלה, אולם באוצר התבצרו. 

תוספת של 7 מיליארד שקל לתקציב הביטחון אושרה לאחר שנסגרה בין הדרגים הגבוהים.

עבאס נלחם על תקצוב תוכנית למיגור הפשיעה

חוק ההסדרים כולל שורה ארוכה של הקצאות תקציביות לקידום החברה הערבית בהיקף של מיליארדי שקלים. רבות מהקצאות אלה מבוססות, בין היתר, על ההנחה שאת הפשיעה במגזר הערבי ניתן למגר רק באמצעות קידום כללי של המגזר. מנקודת מבט זו, רק שיפור ההשכלה, התשתיות וההזדמנויות הכלכליות ימנע את דחיקת צעירי המגזר לעולם הפשע.

עם זאת, מעבר לתוכניות רחבות אלה אין בחוק ההסדרים תוכנית ממוקדת למיגור הפשיעה. מצב זה גרר הודעה שפירסם אמש ועד ראשי הרשויות הערביות בישראל, ולפיה "נציגים רבים התחייבו להיאבק בפשיעה, רבים הבטיחו לנו תוכנית למאבק בפשיעה, זאת ההזדמנות. אין מצב שיעבור תקציב שלא ישוריין בו תקציב למיגור הפשיעה, אנחנו נעמוד על הרגליים האחוריות ונשתמש בכל הכלים שברשותנו". מי שמוביל את הדרישה להוספת תוכנית פרטנית כזו הוא יו"ר רע"ם, מנסור עבאס.

תוכנית דומה אושרה במארס האחרון על ידי הממשלה הקודמת, אבל לא קודמה על ידי הממשלה הנוכחית. במקביל, אמור מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, להציג תוכנית למיגור הפשיעה במגזר הערבי לשר לביטחון פנים, עמר בר-לב.

החקלאים המשיכו להפגין – אבל מפנימים כי עיקר המאבק יעבור לכנסת

נציגי החקלאים הפגינו עד השעות המאוחרות של הערב מול משרד החקלאות בניסיון להתקומם נגד הרפורמה הצפויה בענף החקלאות כחלק מחוק ההסדרים.

החקלאים כבר מכוונים את עיקר מאמציהם ליום שאחרי – והוא אישור הרפורמה בכנסת. הם נסמכים בכך על שיתוף פעולה מצד חברי הכנסת של כחול לבן, כמו גם על אנשי יש עתיד והעבודה, שיאפשרו להם למתן את העצימות של תהליכי הורדת המכסים שיוזמת הרפורמה. 

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker