אבוקדו מדרום אמריקה, ביצים מטורקיה: האם ליברמן יצליח לחתוך את המחירים?

החקלאים מתכננים מאבק חריף נוכח התוכנית להפחית משמעותית ומיידית מכס על יבוא פירות, ירקות וביצים, במטרה לחסוך "840 שקל בשנה למשפחה" ■ במקביל המדינה תעניק סבסוד נרחב לחקלאים וללולנים, ואולם הם הכריזו על מאבק

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ליברמן במסיבת העיתונאים, היוםצילום: אוהד צויגנברג
נתי טוקר

שרי האוצר והחקלאות הכריזו היום (ד') על רפורמה משמעותית בתחום החקלאות: הפחתה משמעותית ומיידית של המכס על יבוא פירות, ירקות וביצים, במטרה להוזיל את העלויות לצרכן. במקביל המדינה תעניק סבסוד נרחב לענף החקלאות והביצים. ארגוני החקלאות מתנגדים בנחרצות למהלכים, שהוכרזו ללא הסכמה עמם ומתכוונים לצאת למאבק חריף. 

חלק מהמהלכים שיוזמים שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר אמורים להוביל להורדה מיידית של המכס על ביצים ועל חלק מהפירות והירקות, בהם אננס, אבוקדו, גויאבה, שום ותאנים. במוצרים אחרים יופחתו המכסים בצורה הדרגתית. במשרדי האוצר והחקלאות אומרים כי יישום מלא של הרפורמה יביא לחיסכון של 840 שקל למשפחה בשנה. 

מחירי הפירות והירקות עלו בשיעור חד הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן ללא פירות וירקות. לפי נתונים שהציגו באוצר, מחירי הפירות זינקו ביותר מ-100% מאז 2000, ואילו הירקות ביותר מ-80%. מנגד, מדד המחירים לצרכן ללא הפירות והירקות עלה רק ב-21% באותה תקופה. 

אבוקדו. הפחתת מכסים הדרגתיתצילום: Marco Ugarte/אי־פי

מדינת ישראל מגנה על ענף החקלאות מפני תחרות ביבוא באמצעות הטלת מכסים גבוהים על יבוא פירות, ירקות וביצים. המכסים נעים בין חצי שקל ל-20 שקל לקילו יבוא. כך למשל, המכס על יבוא שום הוא 10 שקל לקילו, ואילו על אננס מוטל מכס בסך 4 שקל לקילו. 

חסם נוסף, משמעותי יותר מפני יבוא, הוא הגנת הצומח - רישיונות יבוא שמעניק משרד החקלאות ליבוא מוצרים ממדינות מסויימות כדי למנוע חדירת מזיקים לישראל. כיום מוענקים רק כ-50 רישיונות, והליך קבלת רישיון חדש סבוך ונמשך כעשור. 

הרפורמה הנוכחית תיושם בחלקה באמצעות צווים שיוציא שר האוצר כבר באופן מיידי, וחלקה בהליכי חקיקה בכנסת במסגרת חוק ההסדרים. בשלב הראשון יופחתו המכסים לאפס על קבוצה של פירות, ירקות וביצים. באוצר מעריכים כי הורדת המכסים על ביצים תוזיל את מחירן ב-25% לצרכן. 

בהמשך יופחתו המכסים בצורה הדרגתית במשך חמש שנים על פירות וירקות נוספים. באוצר מעריכים כי בפירות ובירקות תהיה ירידה חדה במחיר אך לא הצהירו על שיעור הירידה החזוי.  

במקביל, יקודם שינוי משמעותי גם בתחום הגנת הצומח. באוצר מעוניינים להעביר חקיקה שלפיה יבואן לא יזדקק לרישיון מראש, אלא יוכל לייבא פירות וירקות מכל מדינה בהתאם לרשימה קבועה הקיימת גם כיום במשרד החקלאות, לגבי מזיקים פוטנציאליים בפירות וירקות. באוצר ובמשק החקלאות משוכנעים כי ההיתר הזה, אף שהוא צפוי להיתקל בהתנגדות חריפה, ירחיב משמעותית את היבוא של פירות וירקות לישראל.

הצעדים האלה נעשים ללא שיתוף פעולה של ארגוני החקלאים ומועצת הלול, שצפויים להתנגד. במשך שנים סוכלו רפורמות בתחום, מאחר ששר החקלאות היה נציג החקלאים וסייע לסיכולן, אך כעת שר החקלאות פורר הוא ממפלגתו של ליברמן והשניים מתכוונים לקדם את הרפורמה יחד.

על אף התנגדותם של החקלאים, במשרדי האוצר והחקלאות הצהירו על שורה של תמיכות ישירות בענף זה, הן כדי להתמודד עם התחרות מהיבוא והן כדי לבצע התייעלות ולאמץ חדשנות טכנולוגית. סך כל התמיכה הישירה בענף הפירות והירקות תגיע ל-420 מיליון שקל לשנה. כל חלקאי שפעילותו תיתקל כעת בתחרות ישירה של הורדת המכסים, יקבל 100 שקל לדונם קרקע מעובדת. 

עודד פורר במסיבת העיתונאים, היוםצילום: אוהד צויגנברג

ואולם, ההפחתה החדה של המכס תביא גם לפגיעה בהכנסות המדינה ממסים. המכס שהתקבל עד עתה מהיבוא הועבר לקופת המדינה בהיקף של 350 מיליון שקל, ואילו ביטול כל המכסים יביא לגריעה של כל סעיף ההכנסות הזה. לפי ההערכות באוצר, כבר בטווח הקצר ההפחתה החלקית של המכסים תביא לירידה של כ-100 מיליון שקל בהכנסות המדינה ב-2022. 

1.1 מיליארד שקל לענף הביצים

ביצים בחלוקת מזון בבני ברקצילום: תומר אפלבאום

התמיכה בענף הביצים תהיה גבוהה יותר ותגיע ל-1.1 מיליארד שקל. עם זאת, הסכום הזה יועבר לענף הלול רק עד 2027 ולבעלי לולים גדולים. כך, בעלי הלולים יקבלו 8 אגורות לכל ביצה, ובעלי הלולים בגליל יקבלו למיכה נוספת של 6.3 אגורות לביצה בהתאם לחוק שמעניקות תמיכות ייעודיות לתושבי הגליל.

בנוסף לתמיכות הישירות, סיכמו משרדי האוצר והחקלאות על תוספת תקציבית של 2 מיליארד שקל על פני חמש שנים. התקציב הזה יופנה להשקעה של 500 מיליון שקל בהעלאת הפיריון בחקלאות, 530 מיליון שקל למחקר ופיתוח ותקציבים נוספים לתמיכות ועידוד השקעות. 

שר האוצר אביגדור ליברמן אמר במסיבת עיתונאים בירושלים כי "אלה צעדים מרחיקי לכת בחקלאות. זו תהיה בין הרפורמות הכי חשובות בחוק ההסדרים. מטרת הרפורמה גם לחזק את החקלאי הישראלי ולהוריד את יוקר המחייה. הרפורמה הזו תביא תועלת למשק של 2.7 מיליארד שקל. אחרי חוק ההסדרים נהיה במציאות אחרת לגמרי".

שר החקלאות אמר כי "זו הרפורמה הגדולה ביותר בחקלאות ב-30 השנה האחרונות. הרפורמה תבוצע לא כהתרסה ולא כצעד נגד החקלאים, אלא למען הצרכן ולמען החקלאי. יש לנו תפישת עולם ברורה לחשיבות החקלאות כבסיס לביטחון תזונתי וכמשאב לאומי. אנחנו נאתגר את החקלאים, נגרום להם להתחרות אבל לא ניתן להם ליפול".

פורר התייחס להתייקרות הפירות והירקות ואמר: "מדד מחירי הפירות פשוט בלתי נסבל. אנחנו לא יכולים להשלים איתו. הרבה שנים הובלנו בתחום החקלאות, פרצנו דרך. היום לצערי, וחקלאים אמרו לי את זה, אנחנו מעבדים את האדמה באותן שיטות שלפני 30 שנה. נשארנו מאחורה".

צעדים נוספים שכלולים ברפורמה הם ביטול החובה של החקלאים לשלם סכום קבוע למועצת הלול ולמועצת הצמחים והפיכת הארגונים האלה לוולונטריים. 

שרי האוצר והחקלאות הציגו גם תוכנית שנועדה לאפשר לצרכן לדעת מה מדינת המקור של הפירות והירקות. "רק הצרכן יקבע ממי הוא קונה ובאיזה מחיר", אמר פורר. עם זאת, נראה כי התוכנית אינה מגובשת כעת ולא ברור על מי תהיה החובה לגילוי זה מול הצרכן והאם החובה תוטל על רשתות השיווק. 

הרפורמה הזו משקפת את הכוונה של הממשלה להפסיק את המעורבות בתחומי החקלאות, להסיר את פיקוח הממשלתי ואת מדיניות הטלת המכסות בהתאם לתכנון מראש - ומתן אפשרות לשוק להתנהל על פי כללי ביקוש והיצע. 

לוח הזמנים אמור להיות מיידי. כבר לקראת ראש השנה מתכוונים במשרדי הממשלה לאשר את הצו, לאחר שימוע, להסרת המכסים על חלק מהפירות והירקות. חלק נוסך ייכנס לחוק ההסדרים. 

מנכ''לית משרד החקלאות נעמה קאופמן התמיסה לחשש כי פתיחת היבוא וביטול הרישיון המקדים בתחום הגנת הצומח יביא לחדירת מזיקים לישראל: "יש פה מודל של ניהול סיכונים. המדינה צריכה להביא בחשבון מהם הסכנות הגדולות ביותר ביבוא ועל פי זה לפעול".

החקלאים: שביתת אזהרה ביום א'

ראשי ההנהגה החקלאית וראשי המועצות האזוריות הכריזו על שביתת אזהרה של המועצות האזוריות ביום א'. יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הבהיר כי "לא תהיה עסקת חבילה במשק". הוא הדגיש כי "100 שקל לדונם זו איננה תמיכה ישירה, זו יריקה בפרצוף לחקלאים, שאומרת להם 'תסגרו את המשק', מה שיוביל לצמצום הגידולים ולנטישת קרקעות - הרס מפעל החקלאות והציונות".

שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים: "ישראל חייבת לייצר לעצמה מזון טרי. הדרך היחידה להתמודד עם חרמות של חברות ענק נגד ישראל, היא עצמאות בייצור המזון. אחרת זה חוסר אחריות. לא נאפשר זאת. כמה טוב שהחליטה הממשלה להתפיל מים בעצמה ולהיות מסוגלת לייצר לעצמה את מי השתיה, ולא הסתמכה על טורקיה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker